שבתאי | סיפורה של משפחה

חנה שירה 25.02 2009 . נולדה בראש חודש אדר א תשס”ט “לְכָל אִיש יֵש שֵׁם שֶׁנָּתַן לו אֱלֹוקים וְנָתְנו לו אָבִיו וְאִימ ּוֹ, לְכָל אִיש יֵש שֵׁם שֶׁנָּתְנו לו קוֹמָתו וְאֹפֶן חִיּוּכוֹ”...(זלדה) ולי הורי נתנו את השם שירה

משמעותו זמר, פיוט, מזמור. המילה השם שירה אז ישיר משה ובני מופיעה בספר שמות: “ שירה נושאי השם שירה ישראל את השירה הזאת לה’”. הם אנשים רודפי שלום, רגישים, בעלי דמיון, שקטים וידידותיים, אוהבים לעזור ולתרום. ואלה דברי שירה, הבת השלישית למשפחת חזן: שירה “עם לידתי בחרו הורי לקרוא לי בשם - שתי מילים משמעותיות, שישפיעו חנה על המשך דרכי בעתיד. מאז שאני זוכרת את עצמי, אהבתי מאוד לשיר. במהלך השנים פיתחתי את התחביב והשתתפתי במקהלת בית הספר היסודי בו למדתי. אחר כך שימשתי כסולנית במקהלת בית הספר התיכון וכך שרתי בטקסים ובשמחות שהיו בבית הספר. הוא על שם סבתא חנה, השם הנוסף שניתן לי, ז”ל, ששרדה את מאורעות הניה - חנה רבתא שלי, השואה, היא עלתה ארצה ועל אף קורות חייה הנוראים, הקימה משפחה לתפארת והטביעה את חותמה בערכים שאני ומשפחתי הולכים לאורם עד היום. למרות שלא זכיתי להכיר אותה, שמעתי עליה המון, עד כמה הייתה אשת חסד ונתינה. היא דאגה מאוד לסבתא ולכל הנכדים. אני מרגישה זכות גדולה להיקרא על שמה ומקווה להנחיל את סיפורה ומורשתה לדורות הבאים.. בכל מקום אליו הגעתי, השתדלתי לשלב מעשי חסד ונתינה. בילדותי למדתי בבית ספר “נעם” וכחלק מהערכים אותם קיבלתי, כבר בכיתה ו’, הקמתי - יחד עם עוד חברה טובה, פעילות שכבתית של עזרה לנזקקים במושבה. מידי שבוע היינו מכינות עוגות ויוצאות למכור אותן לעוברים ושבים במושבה. כל ההכנסות נתרמו לנזקקים. בסיום השנה נערך טקס שבו הוענקה לי תעודה של חסד בחמ”ד על הפרויקט הנפלא אותו זכיתי לבצע. המשכתי לפעול ולהתנדב, מידי פעם, גם באריזות מזון של עמותת “פותחים את הלב”. - עוד כילדה הלכתי עם סבתא לספרית תרומת השיער וביקשתי לתרום את השיער לחולי סרטן. בשנה זו עברתי לאולפנת כפר פינס ובתקופת מלחמת “חרבות ברזל” הייתי כמו פעילות יום יומית לילדי שותפה פעילה במספר מיזמים המפונים מהדרום, התנדבות לעזרה לחקלאים שנקלעו למצוקה כלכלית. התרמה לחיילים במשך כל תקופת המלחמה. השתתפתי בקבוצה שארגנה שוק פורים שהצדיע

לעסקי הדרום ולמשפחות המגויסים. בתקופה זו זכיתי גם להיות חלק מקבוצה נפלאה שארגנה חתונה לזוג מהדרום שלא היו בידיו האמצעים לחגוג וגם להיות שותפה בארגון בר מצווה לילד מהדרום אשר לא היה לו היכן לעלות לתורה אני פעילה בשעות אחר הצהרים ובשבתות, בתנועת הנוער “עזרא”, תנועה בה אני שנים. אני מרגישה שם 7 נמצאת כבר תחושת שייכות, הרבה שמחה ותחושת תרומה אדירה לקהילה דרך מיזמים נפלאים שנוצרים מתוך התנועה. כשבגרתי סבא וסבתא ראו שאני ממש רוצה ללמוד לנגן ומיד הגשימו את שאיפתי וקנו לי גיטרה. חוויה מיוחדת במינה היא סופי השבוע באור אצל סבא וסבתא, אז אנחנו מרגישים עקיבא את אווירת השבת והקשר המשפחתי. בדרך כלל כולם מגיעים, צוחקים, מדברים ונהנים תמיד בכייף ובשמחה. זוהי תחושה נפלאה של משפחה רחבה, שארצה להעביר ולראות גם את ילדיי כך... לראות את סבא וסבתא והוריי היקרים שמלווים אותנו ליווי אישי מתוך רצון לראות בהצלחת כל אחד מאתנו והדרכה להישגים סבתא בראש השנה המפגשים בחגים: מברכת כל נכד ומעניקה שקית ובה דברי מתיקה “שתתחדש עלינו שנה מתוקה”... מתכנסים כולם להדלקת הנרות, בחנוכה קריאה משותפת של המגילה. בפורים ניתנת לכל ילד הזדמנות לקרוא מן בפסח ההגדה ולהיות חלק מליל הסדר, בל”ג בעומר סבא משתדל להכין מדורה בקצה החצר וכך סבא וסבתא מפתחים בכולנו תקשורת טובה ומעצימים את הקשר בינינו, יוצרים אווירה חיובית, תחושת שייכות גדולה ושלום בין כולם. בבית שנבנה על עץ התותים אליו זכורים לי המשחקים טיפסתי על סולם שסבא הכין, את הנדנדה בחצר עליה יושבים כל הנכדים, כשסבא שר לנו שירים וסבתא שאליה אני מחוברת ובטיולים נותנת את ידה בידי, הייתי יושבת על הנדנדה ושרה. אני מודה לה’ על כל יום שאני זוכה להיות חלק מהמשפחה שמהווה בשבילי עוגן יציב לחיים. המשפחה מעניקה לי את היסודות שעליהם אני מקווה לבנות את בניין החיים שלי ושל ילדיי”. גבוהים. גם הטיולים המשפחתיים, שאנחנו משתתפים בהם מידי שנה מוסיפים לגיבוש המשפחתי.

170