שבתאי | סיפורה של משפחה
,9.5.1951 , ג' באייר תשי"א כחודש לאחר עלייתנו ארצה, ערב הרצל יום העצמאות, נולד האח ונקרא על שמו של בנימין זאב הרצל, חוזה המדינה. הנה לכם, ציונות במיטבה. דוד ויהודה נשלחו ללמוד בבית ספר "רוטשילד", אני וחזי נשלחנו לגן הילדים עם הגננת "משקה" משדות ים. כדי לעזור בפרנסת ,13 המשפחה, יהודית - רק בת "מדלגת" מעל הלימודים ונשלחת לעבוד בשתילת טבק. שנה אחר כך עוברת לעבוד ב"פרי טעים", מפעל לשימורים בחדרה. בהמשך תעבוד, עד לנישואיה, במפעל השטיחים של אברהם שפירא. את לימודי השפה העברית תשלים בשעורי עברית למתחילים שניתנו בשעות הערב.
במעברה. ברקע צריפי הפח בהם התגוררנו ראשון בשורה הראשונה מימין - דוד. משמאל לאותה שורה - יהודה
שלום כיתה א'
בתחילת שנת הלימודים תשי"ב, אני מתחיל לימודיי 1951 ספטמבר בכיתה א'. כששואלים לשמי, אני משיב "מוריס", המורה שולמית, מחנכת מזיכרון יעקב מעברתת את השם וקובעת "משה". אבא שומע ששינו את שמי ומתקן את הטעות... לא מוריס ולא משה אלא שלום...
. המחנך משה דונבצקי. פליט שואה. מבוגר. יושב עם כל 8 כיתה ב'. בן תלמיד ומלמד פרטנית את האותיות והניקוד. זכור לטובה. לימד אותי את ברכות החנוכה בנעימה אשכנזית לקראת הופעה בפני כל תלמידי בית הספר. בפורים המחזנו מחזה מן המגילה ועלי הוטל התפקיד, איך לא, המלך אחשוורוש.
כיתה ב' עם המחנך משה דונבצקי אני יושב. רביעי משמאל
שלום כיתה א'
17
Made with FlippingBook flipbook maker