שבתאי | סיפורה של משפחה

אורי 15.11.2008 - י”ז בחשוון התשס”ט

השם אורי מכיל את המילה אור, מילה בעלת כוח, שמייצגת אנרגיה אלוקית חזקה. הענקת השם אורי מצביעה על רגשות עזים מצד ההורים לרך הנולד.

וירא קטע מדברים שנשאתי בלידתו של אורי: “ אורי נולד ביום שבת - פרשת רוצה לומר, התכנון היה אורי. / שימו לב, שאותיות וירא הן בדיוק האותיות / מכיל בתוכו את שמות כל אורי מושלם / בפרשת ויירא בא אורי לעולם./ השם הב / י קי - י - י’ יה / מסתיים באות א - א מתחיל באות אורי בני משפחת כפיר. / - תשע יהל בגימטריה תשע וגם אור גם / ועוד הברקת פתע יש: ר - טמי ר ובתווך ״ האין זה מקסים אחי ?!... חי / ביחד הם ואור יהל ואלה דברי הצעיר לבית כפיר: מפרדס חנה, בן לאיה ויקי, אח ליהב וטמיר ובנוסף, 15 אני אורי כפיר, בן ״ הבעלים של סנופי, הכלב הנוכחי. מאז שאני זוכר את עצמי, המשפחה הייתה תמיד בראש סדר העדיפויות שלי. נולדתי למשפחה שאוהבת ספורט ומעריכה התמדה ורצון למצוינות. בילדותי , צפניה, 10 הייתי מאד היפרקטיבי ואהבתי לעשות שטויות. כשהגעתי לגיל חבר שלי, הכיר לי את תחום הטיפוס ואז התחלתי לטפס. האמת, מאוד נהניתי. המשכתי בטיפוס והגעתי לנבחרת, הישג מאד משמעותי בשבילי. לאט לאט המשכתי והתקדמתי, עברתי ממאמן למאמן, מאימון של פעם בשבוע לחמישה אימונים בשבוע. מספר שנים לאחר שהתחלתי לטפס, התקבלתי לנבחרת ישראל שנים, עם קושי מאד 5 בטיפוס. לפני כארבעה חודשים עזבתי את הטיפוס אחרי גדול, כי בכל זאת, הטיפוס היה לא סתם חוג, חוץ מלהתאמן, ורצון להגיע רחוק, הטיפוס נתן לי המון כלים לחיים, שאני לא חושב שיכולתי להשיג במקום אחר. חלק גדול ממי שאני היום זה בזכות הטיפוס והמאמנים הטובים שבנו אותי לאורך כל הדרך. , זאת, בעקבות אחי טמיר ויגל בן דודתי MMA אחרי תקופת הטיפוס הצטרפתי ל ואני שמח מאד על הבחירה הזאת ומקווה להצליח בתחום הזה יותר עד לצבא. בחזרה לטיפוס. הטיפוס גרם לי להיות הרבה יותר מתון לדברים ובוגר. עם השנים שילבתי גם את הפעילות בתנועת הצופים שעזרה לי לשמור

על מסלול נכון בחיים, מה גם שזה מתקשר מאד למשפחה שנתנה לי תמיד כיוון ללכת בו, ואת הדרך בחרתי קיבלתי בעצמי. מהמשפחה המורחבת ערכים שמובילים אותי עד היום בחיים. לדוגמא, שאיפה למצוינות, התמדה, שמחת חיים, שאפתנות, קבלת האחר ויותר מכל, ערך המשפחתיות.

ביחד עם סבתא שלי, סבתא מרים, משפחה מאוחדת כמו שסיפרתי מקודם. חלק מהבעיות שהיו זה שהייתי רב עם האחים שלי וכל מיני בני דודים (... נורמאלי - בסך הכל ), אבל הפחד הגדול מכל היה שסבא יכניס אותי ללול. כנראה שזה לא אמיתי, אבל באותה תקופה האמנתי לזה מאד. בנוסף, הרגעים שזכורים לי מהמשפחה מאד, אלו הטיולים המשפחתיים, שתמיד שמרו על גיבוש בתוכנו. צברנו יחד עוד ועוד חוויות עד שהפכנו ממשפחה רגילה למשפחה חזקה ואיתנה.

במשפחה שלנו יש סוגים שונים של אנשים, אבל מה שיפה אצלנו, זה שאנחנו יודעים תמיד שאנחנו משפחה אחת ומאוחדת, ולא משנה מה הדעות השונות וכן, זה טוב גם להתווכח, זה חשוב, אבל חשוב גם לדעת גם מתי שמים סטופ והסטופ הזה הוא ברגע שהויכוח פוגע במשפחה. סבא שלנו, סבא שלום הוא סבא טוב, שידע לשמור על המשפחה

166