שבתאי | סיפורה של משפחה

("דדי") אודיה 21.10.2007 – ט' בחשוון תשס"ז

משמעות השם אודיה כפשוטו. אודה ל – יה, תודה לאלוקים

מצאתי כתוב כי נושאי השם אודיה הינם אנשים הגונים, אוהבי צדק ויושר, אוהבי בית. מעט ביישנים, מרגישים צורך להוכיח את עצמם ויעשו הכול כדי להצליח. לנכדים הייתה תחושה, שיש לי העדפה יתירה ל"דדי". בטיולים היא תמיד מצאה מקום איתנו במכונית - בספסל האחורי... ניסיונותיי להדוף את הטענות הללו לא הועילו. "יש לך העדפה לדדי".. ביותר ניכר הדבר ב"עקיצות" ההדדיות שבין יגלי ודדי. ואלה דברי דדי, תלמידת כיתה י"א בעת כתיבת המאמר: "עם הולדתי ולאחר שנתיים של ציפייה, המשפחה מתרחבת. אימא סיפרה לי, שמבית החולים, לאחר הלידה, הגיעה המשפחה אל ביתם של סבא וסבתא באור חודשים. זכיתי 8 עקיבא שם גרנו במשך להיות הנכדה הראשונה שסבא החזיק על ידיו טרם עברו שלושה חודשים (לידיעתו של יגל...) , עוד זכור לי שסבתא טיפלה בי במסירות רבה יומם ולילה. עם השנים עברנו מאור עקיבא למגורים בכרכור ומשם לפרדס חנה. בית דו משפחתי, בשכנות עם הדודים הנפלאים והאהובים איה ויקי. אחד הדברים שזכורים לי ביותר היה הציפייה לשבתות המשפחתיות באור עקיבא. ערב שבת, יציאה לבית הכנסת עם סבא ובחזור, תפיסת המקום ליד שולחן השבת, (הכי קרוב ועד כמה שניתן לסבא וסבתא..). בוקר שבת מלווה תמיד בהנאות: משחקים ב"בית על העץ" בחצר. יציאה למתקני המשחקים ולמתקני הכושר הסמוכים, להתנדנד בנדנדה עם כל הנכדים, לשיר: "כשסבא צוחק"…או לשחק עם כל הנכדים: "מי מפחד מהדוב השחור", "תיפסוני", "דג מלוח" ועוד. השבת הסתיימה תמיד בטעם של עוד. מאז ומתמיד, בכל שנה בחג החנוכה, לכבוד יום הנישואים של הוריי - יצאנו, כל המשפחה לצימר. אלה זכורים כימים של כיף גדול: פינוקים, טיולים, קניות, קריוקי,

נופש ובעיקר ההרגשה של ה'ביחד'. גיבוש מתוק של המשפחה. עם השנים, כאשר בגרתי, הבנתי, שטיולים אלו והרגשה זו נלמדו מהמשפחה המורחבת, מבית סבא וסבתא. בכיתה ג' מאד רציתי ללמוד לנגן. התאהבתי בפסנתר והתחלתי ללמוד בשקיקה אצל מירה השכנה. לקראת כל סוף שנה התקיים קונצרט, שבו הוצגו כל היצירות שנלמדו במהלך השנה. עם ההתרגשות לקראת ההופעה בקונצרט, באו גם החששות אך בסוף, לאחר ההופעה, היה מגיע גם במהלך השנים, כאשר הוקמה תנועת הנוער עזרא, הצטרפתי כחניכה. כאן הרגשתי תחושת שייכות וגאוות יחידה, מקום חם ומשפחתי. כשהגעתי לכיתה ט', הפכתי למדריכה והתחלתי להעביר את הערכים שעליהם גדלתי - הלאה: תורה עם דרך ארץ, לראות פנים נוספות באישיות שלי, להיות במקום שמעניק תחושה של שייכות - דרך בירור 'שאלות גדולות'. הסניף היווה עבורי בית נוסף ואבן דרך משמעותית בחיים. לקראת התיכון ולאחר התייעצות עם שני, צופיה ונויה, החלטתי לעבור ללמוד ב - "אולפנת כפר פינס". כאשר נכנסתי לאולפנה, נויה וצופיה היוו עבורי כאחיות גדולות ולאחר ששירה, האחות הצעירה שלי, נכנסה לאולפנה התחלפו התפקידים ונהייתי האחות הגדולה. אני משתדלת ללוות את שירה ולהוות עבורה עוגן משפחתי כמו שאני זכיתי לקבל. באולפנה ניתנה לי האפשרות ללמוד מהי עצמאות, להגדיל את תכונות העומק שבי ולהוסיף תוכן מיוחד, לפתח את הבגרות והאמונה שלי, להכיר חברות לחיים. בכיתה י נבחרתי להיות מפיקת סיפוק גדול והרגשה טובה. עד היום, שנים מאז שהתחלתי לנגן, 9 - כ אני משתדלת להתמיד, להתקדם וללמוד בהנאה יצירות וקלאסיקות שונות.

160