שבתאי | סיפורה של משפחה

נעמה / כ”ט בסיוון תשס”ו 25.6.2006

מצאנו כתוב כי נושאי השם נעמה מאופיינים ביצירתיות, ינסו לעורר ולרומם את רוח הזולת. ישאפו לבטא את כישוריהם. שאפתנים וקרייריסטים

אימא עינת החליטה שאת נעמה היא יולדת בבית ולא בבית יולדות וכך היה. “הייתה זו חוויה לכל החיים”, אומרת עינת. “זהו אירוע מרגש, שונה ומיוחד. אני מרגישה שנעמה מחוברת יותר לבית, פועל יוצא של הלידה בבית” דברים שכתבתי במסיבת ההולדת של נעמה: הסכיתו נא ושמעו - אורחינו היקרים אחרי שהגיע אלינו בכור הנכדים שניר / שנועם הליכותיו כלובן החרמון קורן ומאיר אחריו, האחיות המתוקות - גאיה וליה / עליהן נסוך תדיר שם הוויה עתה, תינוקת חמודה פניה אלינו מגמה / וייקרא שמה בישראל נעמה “ולמה היו קורין אותה נעמה ובבראשית רבא מצאנו כתוב: ” שהיו מעשיה נאים ונעימים (ועונים) נתכוונו לומר שהיה לה שם בדורות ההם, כי ומוסיף הרמב”ן:” הייתה צדקת והולידה צדיקים ולכן יזכירנה הכתוב: ‘ ואחות תובל קין נעמה’” ובשם הנכדים: נהוראי, אז, נכדתנו היקרה, ברוכה הבאה. אריאל, שני, צופיה, יהב, טמיר ונויה גם: נאחל לך שתהיי גם צדקת, גם יפה וגם נעימה / וחן ושכל טוב יהיו נסוכים עליך תדיר - גם מחוץ וגם פנימה ארנון - ששפעת מימיו ורוב נחת ירוו ממך הורייך היקרים: מפכים, זכים ונדיבים / ואימא עינת, שהיא לנו כמעיין בלתי נדלה לחינוך, דרך ארץ וערכים ולסיום נוסיף ונאמר לנכדתנו הנלבבה: נכדתנו את, היי לנו לאלפי רבבה” “

דברי נעמה שלנו, תלמידת י”ב / כ”ט בסיוון תשס”ו 25.6.2006 נולדתי ביום ״ בבית שלנו בבנימינה. רביעית במשפחה. מגיל קטן אהבתי מאד לטייל עם המשפחה בארץ ובעולם. השתתפתי בחוג התעמלות שנים. הצטרפתי לתנועת 6 קרקע במשך ומאז ועד היום אני נמצאת ׳ הצופים בכיתה ד בה. בשלוש השנים האחרונות הדרכתי את שכבות ד-ו והשנה אני מדריכה את שכבת ט. הצופים מהווים חלק גדול ומשמעותי בחיי. כך גם הפעילות הספורטיבית. אני אוהבת לעשות שיעורי פילאטיס אצל אחותי הגדולה גאיה. אני לומדת בבית הספר כרמים בנימינה בכיתה י”ב שם אני לומדת במגמת תיאטרון, תחום שאני מאוד אוהבת

עם חברות ולהיות עם המשפחה. האירועים שזכורים לי הם הטיולים המשפחתיים עם סבא וסבתא והבני דודים שבכל שנה יוצא לנו לטייל יחד ולחוות חוויות מיוחדות. ימי הולדת לסבא וסבתא חגיגות שנות נישואים, חתונות ועוד. זכורות לי גם השבתות המיוחדות שהיינו ישנים אצל סבא וסבתא,,, הנכדים קמים בבוקר וסבתא מחממת לנו שוקו בשקית, עולים למעלה ויושבים במרפסת או שעושים “מחנה הנכדים” או בסופי שבוע שהיינו עושות ערב כל הנכדות ורואות סרטים עם סבתא והולכים לישון מאוחר. בשבתות מתנדנדים על הנדנדה וסבא שר שירים וכולנו אחריו. עכשיו לאורך השנים ימי שישי ושבת הם הימים שאני הכי מחכה להם בשבוע כי זה ימים שיש בהם ״ משפחתיות אוהבת, מחבקת ומיוחדת.

ך מורחב. כרגע אני נמצאת בהרבה מיונים לקראת ״ וכך גם תנ קבלה למכינה בשנה הבאה ובזמני הפנוי אני אוהבת להיפגש

152