שבתאי | סיפורה של משפחה

טמירי 11.9.2005 , ז' באלול תשס"ה פירוש השם טמיר - פלאי, נשגב. נושאי השם טמיר הם בעלי יכולת תפיסה. מאד אינטלגנטיים, סקרנים, מעודנים, מנומסים, אוהבים פרטיות, נאמנים ויציבים.

לטמיר העברתי את האהבה שלי רשמתי אותו לבית 7 לגולף ובגיל הספר לגולף ויחד שיחקנו כשנה תמימה. מאד נהנינו יחד. את הדברים במאמר הזה הוא כתב בסיום כיתה י"ב, בהפוגה לקראת גיוסו לצ.ה.ל. נראה לי שנכונה לו קריירה די יפה. מחזיק לו אצבעות ואלה הם דבריו: "איזה מזל שגדלתי בסביבה משתנה מאז שהייתי קטן, כל מסגרת שהגעתי אליה הייתי היחיד שנכנס אליה ללא מכרים - לחטיבה, לחוגים, לצופים ואפילו לבית הספר היסודי. כשהגעתי לבית ספר "שרת", לא הכרתי אף אחד חוץ מאחי הגדול כי כל חבריי הלכו לבית ספר שונה ממני וכך נצמדתי לאחי הגדול, צופה בו בהשתאות בהפסקות, עוקב אחריו ומשחק עם חבריו והוא בסבלנותו מקבל ואוהב אותי. אז הבנתי יותר מאי פעם עד כמה חשובה המשפחה. כמה חשוב להיות שם אחד בשביל השני כי כמו שאבי יקי היה נוהג לומר (כל פעם שאני ואורי היינו רבים), המשפחה היא כמו אגרוף ואם לא נחזק אחד את השני כל אחד מהחלקים שלנו יהיה חשוף וחלש יותר, כי כוחנו נמצא באחדותנו. ערך המשפחתיות הדהד גם מעבר למשפחה הגרעינית שלי. התרוצצויות בגינה של סבא וסבתא עם כל הנכדים היו הבילוי החם והמעניין ביותר במהלך השבוע, "לעשות מחנה" במקלט כל שבת, להתרוצץ אחרי התרנגולות והטווסים, לצאת לגבעה, להתנדנד על העץ ולאסוף זרעים אדומים, לקפוץ בטרמפולינה, להתנדנד בנדנדה ולרוץ לקפוץ על שנירי כשהיה חוזר מהצבא ועוד המון חוויות נוספות. אבל זה לא נעצר שם כי אצלנו במשפחה עושים עוד המון מעבר לכך, יושבים ברכב מאחורה

ומריצים בלופים מערכונים של הגשש החיוור עד שמגיעים ליעד בו נתחיל עוד מסע מופלא של משפחת שבתאי המורחבת, מסע מלא בשירים, חיוכים, ריקודים והפעלות. ילדות במשפחה שכזאת היא גם דורשת ומחייבת כי אין זה מובן מאליו לגדול במשפחה שכזאת אלא צריך באמת להרוויח את זה ואני זוכר את עצמי לא לוקח שום חלק ממנה כמובן מאליו אז ניצלתי כל רגע של משחק עם בן זוגי לגולף סבא שלום, כל ישיבה של לימודים עם דודה עינת ואמא איה, כל רגע של טיול עם סבתא מרים בגינה ואת הדגדוגים עד דמעות של דוד ארנון בכל שבת וגם, כמובן החיוכים של כל אחד מבני הדודים שלי שהפכו מאוד מהר לחברים מאוד טובים שלי. תומכים ונמצאים שם כשעצוב ושמחים רוקדים וצוחקים ברוב הזמן כשאפשר. זו ילדותי הנהדרת במשפחת שבתאי המורחבת, ילדות שגידלה אותי להיות האדם שאני היום, הנחילה בי ערכים מופלאים שאותם אחר כך בחרתי להעביר לחניכיי בצופים (ביניהם גם אורי-אחי הקטן). ערכים של אהבת הארץ והמולדת ולכן אני מטייל המון בא"י ולומד אותה לאורכה ולרוחבה, ילדות שממנה שאפתי לתת לחברה יותר מלעצמי כמו שסבי היקר עשה בתור ראש העיר ובפעילויות קהילתיות נוספות שלו וכמובן ילדות שבה למדתי על שאיפה למצוינות. מצוינות בלימודים, בחוגים, במיונים בצה"ל ועוד… וכאן מסתיימת ילדותי הנהדרת ומסע אחר יתחיל לו בקרוב והדרך עוד ארוכה, מעניינת ומאתגרת. על כל הערכים האלה אשר קיבלתי ממשפחתי בילדותי אשר ינחו אותי גם להמשך חיי, תודה! נותר לי רק לומר:

148