שבתאי | סיפורה של משפחה

גאיה )19.12.1998( , או כפי שאני נוהג לקרוא “גאיולי”. נולדה ביום א’ בטבת, תשנ”ט

תכונות אופי לנושאי שם זה, מצאתי כתוב: תקשורתיות, בעלות רגישות המלווה בחשיבה אנליטית, רעיוניסטיות, עצמאיות, אסרטיביות, בעלות חריצות וסדר. ואלה זיכרונותיה של גאיה מימי הילדות: “מאז שאני זוכרת את עצמי, אהבתי מאד את הטבע. ריצה ברגליים יחפות על דשא קר בחצר של סבא וסבתא, כשתרנגולים וטווסים ברקע. אני זוכרת זמנים יפים

במספר הצגות, הפקתי מופעים קטנים אל מול משפחתי המצומצמת, כתבתי שירים, התאפרתי ועמדתי מול הטלוויזיה עם מיקרופון ישן, חולמת על חיי כשחקנית וזמרת מצליחה. עולם הדמיון ליווה אותי המון. במקביל, אהבתי מאד לנוע, לרכב על אופניים, קורקינט, גלגליות, לרוץ, לשחק ולתפוס. לאורך השנים הללו, זכיתי בעוד שתי אחיות ואח קטן,

עם אבא ושנירי, אחי הגדול, מתחילים את דרכנו מבנימינה אל נמל קיסריה, עוצרים על יד סבא וסבתא ואוספים שבלולים לשם הדייג עם אבא. כילדה, התחברתי מאד להצגות. התחפשתי לנסיכה, למלכה, לליצן וכך גם הולכת לגן. אחרי זמן מה, בעודי בבית ספר יסודי, ביקשתי מאמא לקחת את אהבתי לתיאטרון צעד אחד קדימה וכך נרשמתי בכיתה ג’ לחוג תיאטרון .15 בקיסריה בו נשארתי עד גיל לאורך השנים הללו, שיחקתי

עליהם שמרתי ואיתם גדלתי. מקומי כאחות גדולה תפס מקום נרחב שאהבתי מאד. האחריות שקיבלתי הנעימה לי את השנים האלו אפילו יותר. ככל שעולמי נבנה, כך גם צברתי יותר ביטחון, נהניתי עם חברותיי בצופים, עם משפחתי בטיולים ועם אחיי ואחיותיי במשחקים. בגיל המצווה, הוקפתי בחברות ובמשפחה אהובה מאד. עדיין אוהבת את הטבע והטיולים, את הספורט והתנועה וכמובן, את התיאטרון שתפס המון מקום”.

118