שבתאי | סיפורה של משפחה

11.5.1995 , בכור הנכדים נולד ביום י”א באייר, תשנ”ה שניר שניר הוא שמו המקראי של הר החרמון. וגם שמו של נחל שניר בצפון הארץ.

מתוך עיון ובדיקת משמעות השם ואופיים של נושאי שם זה מצאנו כתוב: “אנשים בשם שניר מתאפיינים ביחסי אנוש מצוינים בחום ואהבה שאותה מעניקים ונהנים לקבל מהסובבים אותם. הם רגישים, טובים בשותפות, שונאים ויכוחים, בעלי אינטואיציה גבוהה, שקטים וידידותיים, בעלי כושר מנהיגות, כוח רצון, דייקנות, יצירתיות ושיפוט”. אני כותב את הדברים, כי אני חושב שהתכונות הללו מאפיינות מאד את שניר. שניר התבקש לכתוב מעט על זיכרונות ילדות וכך כתב: באור עקיבא, במשב רוח בנימיני. ללכת לבית ילדות “ ספר “חילוני” ולהסביר שבשבת אסור להדליק אש וביום כיפור הולכים לבית הכנסת ולא רוכבים על אופניים. זה הליכה עם אבא וסבא לבית הכנסת ובדרך ילדות נפגשים עם הרב מנחם חכם, רבה הראשי של אור מאל ש עקיבא, שמוצא ראשי תיבות לשמי מן המקרא “ מה”. ר מין י ופל נ ילדות זה קידוש של שבת עם כל המשפחה ומשחקים עם נהוראי ואריאל ב”בית על העץ” שסבא בנה. זה שינה אצל משפחת דמתי בסוכה, שישי ילדות בגולף עם סבא ומשימת קטיף האשכוליות מעל סככת החניה. זה ריצה בשדות של בנימינה ובניית “מחנה” ילדות בחורשה ליד הבית בבנימינה, רכיבה על סוסים ואיסוף מסמרים בבנין עם אבא. וכל אלה רק קצה הזיכרונות לילדות מלאה בחוויות, ספיגת ערכים ומשפחה.

110