שבתאי | סיפורה של משפחה

17.8.1993 – ל’ באב תשנ”ג ברוכה הבאה למשפחה

שקדנית, מעורבת בפעילות חברתית, אוהבת תיאטרון ובמה, אהבת כלתנו עינת: הארץ ואהבת האדם, מד”נית בצ.ה.ל ומשם - היישר לחיק משפחתנו

בת בכורה לאמי שוש ולאבי מיקי. גדלתי 1970 “נולדתי בשנת בחיפה, בקריות ואף הספקתי לחיות שנתיים בארצות הברית בגילאי גן חובה וכיתה א’. הייתי ילדה קצת שובבה, אהבתי לשחק עם אחיותיי הצעירות ממני ועזרתי להשגיח עליהן. כתלמידה הייתי שקדנית וחרוצה, תמיד מעורבת בפעילויות חברתיות במועצת התלמידים ובהתנדבות כחונכת לתלמידים אחרים. האהבה לתיאטרון ולמשחק תמיד הייתה בלבי והשתתפתי במקהלת ביה”ס היסודי ובהצגות תיאטרון לאורך שנות ילדותי. רקדתי בלט קלאסי ואף ניסיתי להשתלב בחוג התעמלות קרקע. בשעות הפנאי קראתי ספרים ושיחקתי בשכונה מחבואים ותופסת עם ילדי הבניין בו גרתי. בגיל העשרה הצטרפתי עם בני הכיתה ל”נוער העובד והלומד” ממש עד גיוסי לצה”ל. התחלתי כחניכה והמשכתי להדריך ולרכז שכבה צעירה. כל היציאות לטיולים דרך תנועת הנוער והשתתפות במחנות הקיץ חיזקו בי את תחושת השייכות והאהבה לארץ, הקנו לי את ערכי אהבת האדם באשר הוא ואת כל זה חשוב לי היום להעביר גם לילדיי. בצבא שרתתי כמדני”ת (מדריכת נוער) בבסיס הגדנ”ע ג’וערה ולאחר שנה הגעתי לאור עקיבא לשרת ביחידה לקידום נוער והדרכתי נוער בסיכון. לשמחתי בזמן השנה בה הדרכתי באור עקיבא הכרתי את ארנון שהפך לבן זוגי ולאחר שלוש שנות חברות נישאנו ברוב שימחה והתרגשות ב”יער בחדרה” בשנת . החלק הכי מרגש עבורי הייתה הזכות בה זכינו במעמד 1993 כל בני המשפחה כולל הסבתות והסבים לחגוג עימנו. ביום החתונה קידש אותנו הרב ורנר, רבה הראשי של חדרה, שקידש גם את מרים ושלום”. עינת

104