שבתאי | סיפורה של משפחה

“שאלו פעם ילד, מה אתה רוצה לעשות כשתהיה גדול ?... (פותחת בציטוט) דוריתי: לקחת את המילה רוצה ולהכיר לה את המילה יכול “ (עדית ברק)

: סוף כיתה ו’, בית 1994 - 1993 ספר ר’ עקיבא. היה בי רצון עז ללמוד בחטיבת הביניים “תחכמוני” בחדרה. הוריי תמכו וכך, בכל בוקר, עליתי על אוטובוס בשעה מוקדמת בדרכי לבית הספר בחדרה. את הבוקר פתחנו בתפילה משותפת בבית הכנסת הצמוד לבית הספר ומשם ללימודים והיכרות עם מגוון חברים חדשים. ארבע שנות תיכון :1998 - 1995 למדתי ב”תחכמוני” חדרה עם המנהל ישי שמואל, שלימד בשקיקה ובחקר רב את לימודי התנ”ך. בחרתי ללמוד במגמה ביולוגית עם המורה מרים אסבג ויחד עם חברת הילדות מורית כהן ערכנו “ביוטופ” ויצאנו לחקור את הים ולהתייחס לשאלה, כיצד גובה הגלים בגאות ושפל משפיע על החיים מתחת לאבן. טסתי עם משלחת בכיתה י”א: מבית הספר לפולין, אל מחנות ההשמדה. שם הבנתי מקרוב, מה המשמעות של להיות בו זמנית קורבן ומנצח. כששבתי מפולין, לאחר שמצאתי באושוויץ את שמות הוריה ובני משפחתה של סבתי ממה חקוקים על הקיר, הדבר הראשון שעשיתי היה להודיע לה על כך. להראות לה את התמונה ולחבק כל כך קרוב, ללא מילים. דרך התנהגותה וסיפוריה של סבתא ממה כניצולת שואה, השפיעו עלי מאד ואף עיצבו את אישיותי. זוהי, בעצם, העברה בין דורית של מסרים וערכים, עולם ומלואו, אותם סבתי העבירה אלי ואל אחי ואחיותיי במהלך חייה. החוויות מתקופה זו חקוקות היטב ערכית, לימודית וחווייתית ולא פעם עברו בשובבות רבה ובצחוק מתגלגל בתוך הכיתה. בתקופה זו גם למדתי מהו ערך העבודה, כאשר בכל

ערב הייתי יוצאת לנקות את 300 המשרד של אבי ומקבלת לחודש ואלו היו דמי הכיס ₪ החודשיים. שעות הפנאי היו מלוות בחוג וניגון באורגן שקניתי מכספי העבודה במשרד. ריקודי עם בכל מוצ”ש ברחבת העירייה והדרכה בתנועת “בני עקיבא”. “קדימה בני עקיבא, הידד במהלך השנים במעלה”. הפכתי מחניכה מושבעת למדריכה בכל מרצי. בכל שעה פנויה התנדבתי בסניף עם פעולות מושקעות וצ’ופרים משמחים. בכל פעם הדרכה לבני גיל אחר שבטים: “נבטים”, “ניצנים”, “מעלות”, ”מעפילים” וכמובן, חבריא ב. בכל שבת, חג ומועד, מתקבצים לתנועה, מעבירים פעולה, קומזיצים בים, מחנות קיץ, מסעות רבים ברחבי הארץ והרבה כיף ושמחה. בבני עקיבא הכרתי את אריק ששירת בצבא בתפקיד סמל מחלקה של טירוני שייטת, לאחר 890 שסיים מסלול כלוחם בגדוד בצנחנים והיה מפקד בקורס מ”כים חי”ר. ב”ה, מיד לאחר :2000 - 1999 שנות התיכון וכשהלב יודע ומכוון למטרת העתיד, נכנסתי כחודשיים לאחר מכן ללימוד מסלול מורות גננות במכללת “נווה שאנן”, בשילוב שנתיים שנות שירות לאומי ועבודה מעשית בגן ילדים בקריית שמואל ובקריית ים, יחד עם שירות בבית ספר אהרון הרואה שנמצא בקריה ובמועדונית לילדים מתקשים בשעות אחר הצוהריים, תוך כדי התנדבות בפר”ח וחונכות לילדה נפלאה שלומדת מהי צמיחה. א’ בטבת התשס”א, :2000 דצמבר נר שביעי של חנוכה, אריק ואני מתחתנים וזוהי תחילתה של דרך חדשה והקמת משפחה מיוחדת ונפלאה.

100