המכון למדיניות ואסטרטגיה IPS | אוניברסיטת רייכמן

נייר עמדה מערכת החינוך בישראל במבחן הזמן

ניתוח עומק השוואתי

כותבי המסמך: ליאור אקרמן – חוקר בכיר וראש תחום החוסן הלאומי במכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן. הדר גרמא – מתמחה במכון למדיניות ואסטרטגיה וסטודנטית בבית הספר לממשל ומדיניות באוניברסיטת רייכמן.

תוכן עניינים

עיקרי הדברים: ................................ ................................ ................................ ........................... 2 מערכת החינוך בישראל - סקירה וניתוח: ................................ ................................ ................. 3 רקע: ................................ ................................ ................................ ...................................... 3 רמת הפיקוח: ................................ ................................ ................................ ....................... 3 רפורמות במערכת החינוך: ................................ ................................ ............................... 5 ניתוח השוואתי בין מדינות האיחוד האירופי לבין מדינת ישראל: ........................ 5 שיעורי נשירה: ................................ ................................ ................................ .................... 7 מורים בישראל- (שכר, מעמד, מספר, הכשרה). ................................ .......................... 8 הכשרת מורים: ................................ ................................ ................................ .................. 10 לימודים אקדמיים: ................................ ................................ ................................ ........... 11 בינלאומיות בהשכלה הגבוהה ................................ ................................ ....................... 12 ת ובנות מרכזיות: ................................ ................................ ................................ ...................... 13 המלצות: ................................ ................................ ................................ ................................... 14 ביבליוגרפיה: ................................ ................................ ................................ ............................ 18

1

תקציר פתיחה: ל מערכת החינוך בישראל יש תפקיד חשוב ומכריע בעיצוב העתיד האזרחי והחברתי ב ישראל. מדובר במערכת מורכבת ומגוונת הדורשת המשכיות וחדשנות כדי להבטיח תפקוד תקין והתקדמות של החברה הישראלית. התחדשות זו נחוצה בשל השינויים החברתיים, הטכנולוגיים. עם זאת, מערכת החינוך מתמודדת עם אתגרים רבים המקשים על התפתחותה וקידומה. עיקרי הדברים: מערכת הפיקוח - האחראית על שמירת איכות הלימודים בבתי הספר, ספגה ביקורת על חוסר היעילות והבירוקרטיה. כ- 870 מפקחים אחראים למעקב אחר איכות החינוך ב- 5,300 בתי ספר שבהם לומדים 2 מילי ון תלמידים. עם זאת, רק 161 מ פקחים מבקרים בבתי ספר, ומספר זה זניח בבתי ספר חרדיים ובדואים. מורים ומנהלים מתלוננים על כך שמערך הפיקוח מכביד עליהם בירוקרטיה, והמפקחים מטרידים את המנהלים במקום לתת תמיכה והכוונה. המבנה הנוכחי של מערך הפיקוח יוצר את אחת הבעיות הג דולות של משרד החינוך. המערכת אמורה לספק תמיכה והכוונה למנהלים, אך במקום זאת היא מפריעה ויוצרת עומס נוסף. משרד החינוך בחן מספר פעמים תוכניות והמלצות לשינויים במערכת, אך עדיין אין שיפור. חוסר במורים בבתי הספר - נובע מכמה גורמים עיקריים ובראשם , שכר ותנאי עבודה שאינם מתגמלים. מורים רבים בישראל מדווחים על תחושת עומס יתר ושכר נמוך, מה שעלול להוביל לשחיקה ולשיעורי תחלופה גבוהים. כמו כן החוסר במורים מביא לגיוס מורים ללא הכשרה מתאימה מה שמוביל לפגיעה בהשיגי התלמידים. צפיפות תלמידים בכיתות - זהו נושא משמעותי בבתי ספר רבים בישראל . בשל מגבלות התקציב וגידול האוכלוסייה, בתי ספר רבים נאבקים לספק מרחב כיתתי מתאים לתלמידיהם . מצב זה משפיע על איכות החינוך וחווית הלמידה של התלמידים . כיתות צפופות יכולות גם להקשות על המורים להעניק תשומת לב ותמיכה אישית לתלמידיהם . מקומות הלימוד ה אקדמיים המחסור באוניברסיטאות בלימודי רפואה, ובריחת המוחות של סטודנטים צעירים – היעדר מקומות לימוד אוניברסיטאיים ו בריחת המוחות נובעים מאי השקעת המדינה בתחום ו גם מהמשיכה להזדמנויות קריירה טובות יותר ומשכורות גבוהות יותר בחו"ל כמו גם יוקר המחייה החריג בישראל . מגמה זו מדאיגה במיוחד, שכן היא מצמצמת את מאגר הכישרונות העומד לרשות מערכת הבריאות הישראלית ויכולה להגביל את יכולתה של המדינה לתת מענה לצרכי הבריאות שלה . המשמעות היא ש מערכת החינוך הישראלית עומדת בפני אתגרים משמעותיים שיש לטפל בהם בדחיפות. חוסר האיכות בחינוך, חוסר היעילות במערכת הפיקוח ובירוקרטיה מופרזת , חוסר בכוח אדם, צפיפות הכיתות וסוגיית הלימודים האקדמיים. סוגיות אלו זוהו כמשמעותיות וככאלו העשויות להשפיע באופן משמעותי על התפתחות החברה בישראל. מסמך זה מציג תובנות, המלצות ותוכניות פעולה לסוגיות אלו.

2

מערכת החינ וך בישראל - סקירה וניתוח:

רקע: משרד החינוך הינו אחד ממשרדי הממשלה המתוקצבים ביותר במדינת ישראל. תקציבו הוא השני בגודלו לאחר תקציב הביטחון. בשנת 2022 עמד תקציב משרד החינוך על 67,812,808,000 ש"ח. התקציב מתחלק לשלושה סוגי הוצאה: שכר 25,700,902,000 תמיכות והעברות 39,521,844,000 ורכש וקניות 2,531,953,000 (אתר מפתח תקציב, .)2022 יודגש כי במבחן השוואתי, הוצאות מדינת ישראל על מערכת החינוך גבוהות יותר ביחס לשאר מדינות ה oced . (צבירן, .)2020 המשרד אחראי על מערכת החינוך בישראל, הכוללת: גנים, בתי ספר, השכלה גבוהה וחינוך בלתי פורמלי. בשנת 2020 עם הקמת ממשלת ישראל השלושים וחמש הוחלט לפצל את סמכויות המשרד ולהעביר את תחום ההשכלה הגבוהה למשרד ההשכלה הגבוהה והמשלימה. גם עם הקמת הממשלה ה- 37 פוצלו סמכויות המשרד בין שרים שונים. מערכת החינוך בישראל נתקלת לאורך השנים באתגרים רבים, ביניהם : חוסר בכוח אדם הן בהיבט ה איכותי והן בזה ה כמותי, שכר שאינו מתגמל, צפיפות תלמידים בכיתות, אי עמידה בהישגים לימודיים וזכאות נמוכה לבגרות בפריפריה ובאוכלוסייה הערבית (וינינגר וזרד, .)2019 במערכת החינוך מתקיימת חלוקה לפי סוג הפיקוח: ממלכתי, ממלכתי דתי וחרדי. לפי וינינגר וזרד ( ,)2019 ה מוסדות ממלכתיים הינם מוסדות שאינם דתיים במגזר היהודי והלא- יהודי. את החינוך הממלכתי וכן הממלכתי-דתי מאפשרת המדינה ללא זיקה לגוף מפלגתי, עדתי או אחר, ובפיקוח שר החינוך או מי שהוסמך לכך על ידיו. ה מוסדות ה ממלכתיים דתיים הינם מוסדות החינוך היהודי הדתי- ציוני. זהו חינוך ממלכתי שמוסדותיו דתיים באורח חייהם ובתוכנית הלימודים המונהגת בהם, והמורים והמפקחים בהם דתיים. ה מוסדות החרדים הינם המוסדות המאוגדים בשתי רשתות החינוך הגדולות מרכז החינוך העצמאי ומעיין החינוך התורני והמוסדות שאינם מאוגדים ברשתות אלו. מוסדות הפטור ומוסדות לימוד תרבותיים ייחודיים גם הם בקטגוריה זו . כמו כן, ישנה חלוקה מגזרית – מגזר עברי ומגזר ערבי. במוסדות המגזר העברי לומדים רוב התלמידים, ובערבי לומדים בדואים, דרוזים וצ'רקסיים (וינינגר וזרד, .)2019 רמת הפיקוח: נכון לשנת 2022 , ישנם כ- 870 מפקחים האחראים על איכות החינוך ב- 5,300 בתי ספר שבהם לומדים 2 מיליון תלמידים. עם זאת, רק 161 מפקחים מבקרים בפועל בבתי הספר, ומספר זה זניח בבתי ספר חרדיים ובדואים. המנהלים והמורים מתלוננים כי מערך הפיקוח מכביד עליהם ב בירוקרטיה וכי המפקחים מטרידים את המנה לים במקום לתת תמיכה והכוונה (דטל, .)2022 בנוסף, על פי עדויות של מורים, מנהלים וגורמים במערכת החינוך, טוענים כי המפקחים והמפקחות משתיקים את המורים והמורות, מציבים אולטימטומים לא ריאליים ומקבלים

3

החלטות שגויות לעיתים קרובות. לכן, המפקחים אינם תורמים לשיפור אי כות הלמידה ואף עלולים לפגוע בה. הם אחראים בעיקר להגברת העומס והביורוקרטיה על המורים והמנהלים(דביר, .)2022 מערכת החינוך אמורה לתת תמיכה והכוונה למנהלים, אך במקום זאת, היא יוצרת עבורם עומס נוסף. משרד החינוך בחן מספר פעמים תוכניות והמלצות לשינויים במערכת, אך עדיין אין שיפור. חלק מהמפקחים משתמשים בכוחם כנגד מנהלי בית הספר ומחייבים אותם להוציא דוחות ואינם מאפשרים להם להשתתף בישיבות מחוץ לבית הספר ללא רשות (דטל, .)2022 תקציב מערך הפיקוח עומד על כ- 300 מיליון שקל בשנה , והיא מעסיקה 870 מפקחים. כאמור רק 161 פקחים מבק רים בבתי ספר, והשאר עובדים במטה אך מקיימים קשר רציף עם צוותי ההוראה והמנהלים. בסך הכל, המבנה הנוכחי של מערכת החינוך יוצר את אחת הבעיות הגדולות ביותר עבור משרד החינוך, ויש הסכמה רבה שיש לצמצם את אחריותם של מפקחי בתי ספר (דטל, .)2022 משרד החינוך אחראי על קביעת מדיניות ותקנים חינוכיים וכן על פיקוח ותמיכה בעבודת בתי הספר ומוסדות החינוך ברחבי הארץ . כפי שצוין קודם, ישנם פקחי בתי ספר העובדים במשרד החינוך ואחראים על הפיקוח על בתי ספר במחוזות שונים. בנוסף למפקחי בתי הספר פועלים גם משרדי חינוך אזוריים המספקים תמיכ ה והכוונה לבתי ספר בתחומם . משרדים אלה אחראים על יישום מדיניות והנחיות חינוך לאומיות, ולהבטחת עמידת בתי ספר באזוריהם בסטנדרטים חינוכיים . כמו כן, בתי ספר בישראל נדרשים לעבור הערכות תקופתיות כדי להעריך את איכותם וביצועיהם החינוכיים . הערכות אלו מבוצעות על ידי הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך, האחראית על הערכת איכות החינוך בישראל ומתן משוב לבתי הספר כדי לסייע להם להשתפר . השוואה עולמית מדגמית בעניין מערכת הפיקוח- המקרה של פינלנד: ב פינלנד, הוקמה סוכנות לאומית פינית לחינוך ה אחראית לפיקוח על מערכת החינוך, לרבות הפיקוח על בתי הספר. הסוכנות מספקת הדרכה ותמיכה לבתי ספר, כמו גם קובעת מדיניות ותקני חינוך. ברמה המקומית, בתי הספר מפוקחים על ידי מועצות החינוך העירוניות, האחראיות לניהול הפעילות השוטפת של בתי הספר ולוודא כי הם עומדים בס טנדרטים החינוכיים הנדרשים . בתי ספר נדרשים גם לדבוק במדיניות ובהנחיות החינוך הלאומיות, שנקבעו על ידי הסוכנות הלאומית הפינית לחינוך. בנוסף, בתי ספר מוערכים באופן קבוע באמצעות הערכות חיצוניות, המבוצעות על ידי הסוכנות הלאומית הפינית לחינוך. הערכות אלו מעריכות מגוון גורמים, כולל איכות חינוכית, רווחת התלמידים והתפתחות מקצועית של מורים. התוצאות של הערכות אלו משמשות כדי לספק לבתי ספר משוב ותמיכה כדי לעזור להם לשפר את ביצועיהם. בסך הכל, מערכת החינוך הפינית שמה דגש חזק על איכות ואחריות, עם מערכת מבוססת היטב של פיקוח והערכה כדי להבטיח שבתי ספר עומדים בסטנדרטים חינוכיים ומספקים חוויות חינוכיות באיכות גבוהה לתלמידים.

4

רפורמות במערכת החינוך: במהלך השנים ניזומו ויושמו מספר רפורמות במערכת החינוך. כולן על ידי שרים חדשים שנכנסו לתפקידם. למרבה הצער ועל רקע חילופי הממשל התכופים בישראל, בוטלו הרפורמות בכל פעם שהתבצעו חילופי שרים. לפי טרבלסי ( 2022 ) הרפורמה החדשה אשר הייתה אמורה להיכנס לתוקף מבוססת על החלפת הבחינות החיצוניות במקצועות ההומניים בבחינות פנימיות ועבודת גמר . עיקרי הרפורמה קובעים כי החל מהשנה הבאה התלמידים לא ייבחנו עוד ב 14-12 מבחנים, אלא ב- 5-4 בלבד. המקצועות שבהם ייבחנו התלמידים בבחינות חיצוניות יהיו אנגלית, מתמטיקה, שפה נוספת ומקצוע מוגבר. תלמיד יוכל להיבחן גם במקצוע מוגבר נוסף אם יבחר בכך, למשל מדעים או מדעי המחשב . בשל התפרקות הממשלה וכניסתה של ממשלת בנימין נתניהו החדשה, החליט השר הנכנס יואב קיש לבטל את הרפורמה אשר הציעה השרה היוצאת, בטענה כי ישנו קושי ביישום הרפורמה. שר החינוך החדש החליט להשיב את בחינות הבגרות במ קצועות ההומניים דוגמת: לשון, אנגלית, מתמטיקה ומקצועות ההגבר (טרבלסי, .)2023 ניתן לקבוע בוודאות כי השינ ויים בממשלה ( חילופי שרים כמעט כל שנתיים), ביטול רפורמות וה מצאת חלופות, מהוו ים עוד תהליך משברי במערכת החינוך אשר משפיע רבות על התלמידים ועל הישגיהם. גם רפורמת שר החינוך לשעבר שי פירון הנקראת "תוכנית למידה משמעותית" התבטלה. הרפורמה כללה והתמקדה ב שיפור הכשרת מורים ופיתוח מקצוע י, הגברת השימוש בטכנולוגיה בעת הלמידה ו קידום מערכת חינוך פלורליסטית ומכילה יותר, לרבות הכרה בתרבויות ובדתות מיעוטים. עיקרי התוכנית: 30% מהציון הסופי לבגרות של התלמיד ייקבע באמצעות הערכה חלופית כל ומר, עבודות מחקר, במטרה להקנות לתלמידים כישורים ומיומנויות המותאמים שיהפכו את הלמידה למשמעותית, מאתגרת ויצירתית יותר. בחינות הבגרות יתקיימו בכיתות י"א וי"ב בלבד במטרה לייצר רצף לימודי משמעותי תוך העמקת הלמידה ושיפורה. חובת לימודי מדעים כתנאי לזכאות לתעודת בגרות. חובת לימודי השכלה כללית כתנאי לזכאות לתעודת בגרות. שלוש שנים של מחויבות בקהילה ותרומה לחברה כתנאי לזכאות לתעודת בגרות. תוכנית זו התבטלה כאמור גם היא בעקבות חילופי הממשלה. ניתוח השוואתי בין מדינות האיחוד האירופי לבין מדינת ישראל: היקף תלמידים בכיתה: לפי וינינגר ( ,)2020 מצב צפיפות כיתות הלימוד בישראל גרוע במיוחד לעומת מרבית מדינות ה OECD . ממוצע התלמידים בכיתה בבית ספר יסודי בישראל הינו 27 לעומת מדינות המערב שממוצען הינו 21 . בבתי הספר העל יסודי ממוצע התלמידים בכיתה בישראל הינו 28.1 לעומת מ מוצע מדינות ה OECD- בהם עומד הממוצע על 22.9 . בגני הילדים בישראל הממוצע הינו 22 לעומת מדינות ה OECD – שממוצען הינו 15.7 . חשוב לציין כי שיעור הילדים בישראל מתוך כלל האוכלוסייה גבוה יותר מן המדינות המפותחות אולם נתון זה אינו מצדיק את הנתונים הקשים. בכיתות י'–י" ב בשלוש מכל ארבע כיתות

5

לומדים 30 תלמידים לכל היותר. ביתר הכיתות לומדים למעלה מ- 30 תלמידים, וברובן לומדים עד 34 תלמידים. לפי אקרמן ( 2018 ) מדינת ישראל היא המדינה הרביעית בעולם בצפיפות תלמידים בכיתות. יודגש כי בהשוואה למדינות דומות לישראל , מספר התלמידים בישראל גבוה מאוד בהשוואה לכלל האוכלוסייה. לשם השוואה, מספר תלמידי כיתות א'- ט' בישראל גבוה בהרבה לעומת מדינות אחרות בעלות אוכלוסיות גדולות יותר: בלגיה, יוון, צ'כיה , פורטוגל, שוודיה והונגריה (מנהל כלכלה ותקציבים, .)2020 לפי בן דוד ( 2021 ), תלמידי ישרא ל נמצאים מתחת לממוצע במקצועות הבנת הנקרא, מתמטיקה, אנגלית ומדעים ביחס למדינות המפותחות (משה, .)2021 הישגי מבחני המיצ"ב ופיז"ה: מבחנים אלו מתקיימים בכיתות ה' ו- ח' בארבעה מקצועות ליבה: שפת אם (עברית או ערבית), מתמטיקה, אנגלית ומדע וטכנולוגיה, כאשר קיים הבדל בין כיתות ה' לכיתות ח'. בכיתות ה' המבחנים נערכים בשלושה מקצועות (שפת אם, מתמטיקה ואנגלית) ובכיתות ח' המבחנים נערכים בכל ארבעת המקצועות

מסקנה, מן הנתונים עולה כי רק תלמידי כיתות ה' הדוברים את השפה הערבית השיגו את היעד ואילו דוברי העברית בכיתה ה' לא ה גיעו ליעד. למרות זאת לא ברור האם משרד החינוך הבין את בעייתיות המצב ובנה תוכנית לשינוי (משה, .)2021

6

מ השוואה בין שנת 2008 לבין -2018 ניכר כי ישנה עלייה בציונים במקצועות הריאליים והאנגלית. עם זאת ניכר למשל כי השפה ה אנגלית חלשה הן בקרב דוברי העברית והן בקרב דוברי הערבית מצב זה מצביע בין השאר על חוסר במורים בשפה האנגלית ועל המצב שבו התלמידים נפגעים מ חוסר בכוח אדם במערכת החינוך. השוואות בין ישראל למערכות חינוך של מדינות אחרות נעשות לרוב בהערכות בינלאומיות שונות כמו התוכנית להערכה בינלאומית של סטודנטים (PISA) מבחן PISA מטרת מחקר פיז"ה היא לבחון ולהשוות את רמת ההישגים הלימודיים של בני 15 במדינות שונות בעולם, מתוך שאיפה לשפר את שיטות החינוך ואת ההישגים הלימודיים בבתי הספר ובמערכות חינוך .

ניתן לראות כי ישראל מדורגת בחציון התחתון של המדינות וציוניה נמוכים משאר מדינות ה OECD . ניתן לראות כי ציוני דוברי הערבית נמוכים יותר מציוני דוברי העברית. ויודגש כי אין שיעור של תלמידים מצטיינים בחברה הערבית ומאידך מספר המתקשים הוא מעל לחמישים אחוזים . סביר להניח כי נתון זה מ תקשר לרמת ה פיקוח על מוסדות החינוך במגזר הערבי ולאחוזי הנשירה הגבוהי ם בחברה הערבית. (משה, .)2021 שיעורי נשירה: כיום מקובל להבחין בין נשירה גלויה לנשירה סמויה. נשירה גלויה משמעה ניתוק פיזי של נער או נערה ממערכת החינוך המיועדת לבני גילם, כלומר עזיבת תלמידים שהיו רשומים ללימודים במסגרת חינוכית מוכרת כך שהם אינם רשומים בה עוד. נשירה סמויה היא היעדרות תכופה ממערכת החינ וך או נוכחות פסיבית בכיתה בלי שמתקיים תהליך של למידה משמעותית. התנהגות זו של תלמיד מכונה גם נוכח נפקד. בשנת 2020 נשרו בחינוך החרדי כ 2,967 תלמידים. בחינוך הערבי נשרו בתקופה זו כ 2,533 תלמידים ובחינוך הממלכתי ה עברי נשרו כ 3,239 ובדתי 844 (וינגנר, .)2022 שיעור הנשירה בישראל לשנת הלימודים 2020-2021 עמד על 5.5% . מדובר בעלייה קלה לעומת השנה הקודמת, שבה עמד שיעור הנשירה על 5.1% . חשוב לציין כי ישנם גורמים רבים שיכולים לתרום לשיעורי נשירה גבוהים, ביניהם גורמים סוציו- אקונומיים, משאבים לא מספקים בבית הספר והיעדר ת מיכה בתלמידים שנאבקים . ממשלת ישראל ומערכת החינוך פועלות לטפל בנושאים אלו ולשפר את שיעורי שימור התלמידים כפי שמדגיש משרד החינוך, אולם

7

חילופי הממשלות והיעדר אסטרטגיה ארוכת טווח אינם מאפשרים מימוש הרפורמות והתוכניות השונות . שיעור הנושרים במדינות האיחוד האירופי בשנת 2018 היה כ- 10% במדינות: גרמניה, אסטוניה, ודנמרק. ב אוסטריה ובלגיה עמד שיעור הנשירה על 7-8% . חשוב לציין כי מדינות האיחוד מגדירות באופן שונה מהי נשירה. הגדרת האיחוד אינה מסתמכת על חוק חינוך חובה במדינות השונות. היא גם אינה מתייחסת בהכרח לגילא י בית הספר אלא לשכבת הגיל של בוגרים צעירים שיוצאים לשוק העבודה (צבירן, .)2020 בשנת 2019 , אחוז התלמידים שנשרו מהחינוך התיכוני בפינלנד היה 4.1% . ראוי לציין שמערכת החינו ך הפינית שונה למדי ממדינות רבות אחרות, ויש כמה גורמים שתורמים להצלחתה, כמו הכשרת מורים איכותית, גישה שוויונית לחינוך והתמקדות ברווחת התלמידים . מערכת החינוך בפינלנד דוגלת בשוויון הזדמנויות לכל התלמידים. היא נועדה לספק הזדמנויות שוות לכל התלמידים, ללא קשר לר קע או הכנסתם המשפחתית. הדבר מושג באמצעות מחויבות חזקה לשוויון והתמקדות בצמצום פערים סוציו- אקונומיים בחינוך. פינלנד מספקת חינוך גן אוניברסלי לכל הילדים, החל מגיל שש. זה עוזר להבטיח שלכל התלמידים יהיה בסיס חזק ללמידה העתידית שלהם ועוזר ליישר את מגרש המשחקים לילדים מרקע מוחלש. מורים בישראל- (שכר, מעמד, מספר, הכשרה). סוגיית ה מחסור במורים ובמורות מהווה אתגר מתמשך בפני מערכת החינוך ויש לה השפעה מכרעת על איכות המורים וההוראה, על אופן וטיב הלמידה בבתי הספר ועל הישגי תלמידים . על מנת לחקור את אתגר זה נצטרך לחלק את המחסור לשניים, מחסור איכותי ומחסור כמותי. המחסור בעובדי ההוראה מביא לתוצאות הבאות: פגיעה באיכות הוראה, פגיעה בהישגי התלמידים ובהתנה לות המבנית של בתי הספר הסובלים ממחסור בעובדי הוראה. לעניין זה חשוב להדגיש כי במקצועות המתמטיקה, המדעים והאנגלית קיים חוסר עמוק יותר (מנהל הכלכלה והתקציבים, . )2022 לפי נתוני הלמ"ס- בכל שנה מסיימים את ההכשרה להוראה כ- 10,000 בוגרים אך מאידך פורשים כ- 8,000 מדי שנה. משרד החינוך פרסם סיכום של הנתונים שאסף ולפיהם חסרים בחינוך העברי הממלכתי והממ"ד 5,671 עובדי הוראה. ומה מצב המורים בשאר העולם? בריטניה נמצאת ב מצב של גיוס מורים זרים למערכת החינוך עק ב עזיבתם של מורים מסיבה ה דומה לזו של ישראל בדגש על שכר לא מתגמל. התוצאה היא ש בריטניה נמצאת אף היא במחסור במורים. ב גרמניה צופ ה המדינה מחסור של 200 אלף מורים. פינלנד מדינה הידועה בשיעור ילודה נמוך ומערכת חינוך מצוינת נמצאת גם היא במחסור ו המדינה זקוקה לעוד 2,300 מורות ומורים עבור חינוך לילדים עם צרכים מיוחדים, 4,000 עובדי הוראה לחינוך לגיל הרך ו- 2,000 מורים בבתי הספר, עד 2030 (דטל וקורן, .)2022

8

חשוב לציין כי מחסור במורים הוא אתגר נפוץ ברבות ממדינות ה- OECD , ויש חשש גובר מההשפעה של מחסור זה על איכות החינוך. עם זאת, יש כמה מדינות OECD שהצליחו לשמור על מספר נאות של מורים מבלי לחוות מחסור משמעותי. לפי הנתונים העדכניים של ה- OECD , במדינות כמו בלגיה, דנמרק, גרמניה, הולנד, נורבגיה ושוודיה לא דיווחו על מחסור משמעותי במורים. אך מדינות אלו גם השקיעו רבות בהכשרת מורים והטמיעו מדיניות המוש כת, מתגמלת ומשמרת מורים איכותיים. ראוי לציין שגם במדינות עם מספר גבוה של מורים, עדיין עשויים להיות אזורים ספציפיים או תחומי מקצוע שבהם קיים מחסור. ה מחסור במורים נובע כ כל הנראה משכרם הנמוך של עובדי ההוראה שאינו מתגמל . שרת החינוך היוצאת הדגישה ואמרה כי חוסר התגמול הראוי מהווה חסם כניסה למורים חדשים וטובים ולא מאפשר לשמור על כוחות ההוראה האיכותיים. שכר המורים בישראל מתחלק לשלוש דרגות: שכר התחלתי, שכר עם 15 שנות ניסיון ושכר ותיק. (מופיע בנספח מספר 1 ). ניתן לומר כי קיים הבדל עצום בין השכר התחלתי למורה בישראל לבין שכר למורה במדינות ה OECD הפרש של .21.4% (מנהל הכלכלה והתקציבים, .)2022 סיבות נוספות הגורמות למחסור בעובדי הוראה הינם: ת נאי עבודה לא מספקים, כיתות צפופות, חוסר הערכה למקצוע, שחיקה גבוהה, משאבים מוגבלים ועומסים גבוהים ה יכולים להפוך את ההוראה למקצוע מאתגר ומלחיץ . במבט לעתיד יצוין כי היקף ה פרישה של המורים ה וותיקים בשילוב עם ירידה ברישום לתארי הוראה, עלולה לגרום בעתיד למחסור חריף אף יותר במורים מ וסמכים. (ראו בפרק הבא) טבלת השוואה- מעודכן ל 2022

9

הכשרת מורים: כבר בימים אלו נמצא משרד החינוך במחסור קשה במורים בבתי הספר . החוסר כיום עומד על כ- 6000 מורים. מוסדות הלימוד מתמודדים עם המשבר על ידי שיבוץ מורים לכיתות לימוד ללא הכשרה המתאימה ב 58% מהמקרים. מה שפוגע באופן משמעותי בתלמידים ובאיכות הלמי דה שלהם. כך למשל בשאלון פנימי טענו מ נהלות רבות כי הן קולטות מורים ללא הכשרה במקצועות האנגלית והאזרחות (מנהל הכלכלה והתקציבים, .)2022

מן הטבלה עולה כי בישראל יש אחוז קטן של מורים שאינם בעלי השכלה אקדמית . ספציפית, בחינוך הקדם- יסודי (פעוטון/גן), הם מהווים 1.4% מכלל המורים . בבתי הספר היסודיים נתון זה עולה מעט לכ- 1.7% . עם זאת, בחטיבה העליונה, הכוללת חטיבות ביניים ותיכונים, אחוז המורים ללא השכלה אקדמית גבוה יותר ועומד על 5.8% בהשוואה לממוצע של מדינות ה OECD . ייתכן שהסיבה לכך היא שיש פחות מורים זמינים לכיתות אלו, מה שמוביל לשיעור גבוה יותר של מורים שאינם אקדמיים. לפי משרד החינוך שיעור זה זהה לצרפת ואחריו נמצאת א יסלנד עם שיעור של 17 אחוזים (מנהל הכלכלה והתקציבים, .)2022 עם זאת, בשנים האחרונות לפי משרד החינוך תואר אקדמי הינו תנאי כניסה למערכת. לפי דברי משרד החינוך מעטים הם המורים ללא השכלה אקדמית ואם כן הם מורים עם וותק שבשלבי סיום קריירה. במדינות דנמרק, פינלנד, גרמניה וספרד ישנו תנאי הכשרה על מנת להיכנס למקצועת ההוראה בחטיבה העליונה המורים צריכים תואר שני לפחות. ב OECD ישנן מדינות כמו גרמניה, הונגריה ואיטליה בהן המורים בכל שלבי החינוך כולם מוסמכים ומוכשרים. (מנהל כלכה ותקציבים, .)2020 בפינלנד ישנה הכשרת מורים ופיתוח מקצועי, המורים הם אנשי מקצוע בעלי הכשרה גבוהה ומכובדים אשר מקבלים אוטונומיה משמעותית בכיתותיהם. הדגש על הכשרת מורים ופיתוח מקצועי מסייע להבטיח שהמורים מצוידים בידע ובכישורים הדרושים להם

10

כדי לתמוך ביעילות למידת התלמידים. ניתנות למורים הזדמנויות משמעו תיות להתפתחות מקצועית לאורך הקריירה שלהם . זה כולל השתלמויות קבועות, כמו גם הזדמנויות להשתתף במחקר ובחדשנות חינוכית . זה עוזר להבטיח שהמורים מצוידים בידע ובכישורים העדכניים ביותר כדי לתמוך בלמידה של תלמידים ביעילות. ניתן לראות יעי לות זאת במחקרים רבים שנערכו על מערכת החינוך הפינית, ועל ההשפעה של הכשרת מורים ופיתוח מקצועי על הישגי התלמידים. פינלנד דורגה בעקביות במיקום גבוה בדירוג החינוך הבינלאומי, כמו התוכנית להערכת סטודנטים בינלאומיים ( PISA .) מחקרים מראים שהגישה הפינית להכשרת מורים ולפיתוח מקצועי תרמה משמעותית להצלחתם. דו"ח של המרכז הלאומי לחינוך וכלכלה ציין כי "מורים בפינלנד הם אנשי מקצוע מכובדים מאוד, בעלי הכשרה גבוהה, אשר מקבלים אוטונומיה משמעותית בכיתותיהם ונותנ ים דין וחשבון על תוצאות הלמידה של התלמידים". אוטונומיה זו, בשילוב עם הזדמנויות התפתחות מקצועיות קבועות, מאפשרת למורים לשפר ללא הרף את התרגול שלהם ולהעניק הוראה באיכות גבוהה לתלמידיהם. מחקר שנערך על ידי הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי ( OECD ) מצא כי מורים פינים משתתפים בפיתוח מקצועי יותר מאשר מורים במדינות אחרות ב- OECD . התפתחות מקצועית זו מתמקדת לרוב בתכנים ספציפיים לנושא ובגישות פדגוגיות, המסייעות למורים לפתח הבנה עמוקה של התכנים שהם מלמדים וכיצד ללמד אותם ביעילות. יתרה מכך, מחקרים מראים כי קיים מתאם חזק בין איכות המורה להישגי התלמידים. מחקר שנערך על ידי הלשכה הלאומית למחקר כלכלי מצא כי תלמידים ה מתחנכים על ידי מורים אפקטיביים מאוד משיגים תוצאות טובות יותר באופן משמעותי מאלה שמלמדים על ידי מורים פחות יעילים. לימודים אקדמיים: בישראל לאורך השנים קיים חוסר במוסדות אקדמיים. לפי אקרמן ( 2018 ) היקף הסטודנטים בישראל נמצא במגמת עליה אך המועצה להשכלה גבוהה אינה מקימה מוסדות אקדמיים נוספים. יתרה מזאת מקצועות הבריאות אינם נלמדים בכל מוסדות הלימודים למשל: פיזיותרפיה תואר שני נלמד אך ורק באוניברסיטת תל אביב. רבים מן הסטודנטים פונים אל מכללות פרטיות שאינן בפיקוח מלא ושכר לימוד הינו גבוהה מהרגיל (המל"ג, )2010 . לפי הלמ"ס כ- 2,700 סטודנטים ישראלים לומדים בארה"ב, ומהווים 15% מכלל הישראלים הלומדים בחו"ל. 12,300 ישראלים לומדים במדינות ה - OECD, אירופה, אוסטרליה וקנדה, ומהווים 0.9% מכלל הסטודנטים הזרים הלומדים במדינות אלה. עוד 3,000 ישראלים לומדים בירדן (דטל וקורן, .)2022 ישראל נמצאת במקום האחרון בעולם המערבי בייצור רופאים משלה כמעט שישה מכל עשרה מהרופאים החדשים בישראל ב– 2020 למדו רפואה בחו"ל ( 58% ) פי שלושה מהממוצע במדינות ה OECD (לינדר, .)2022 בניתו ח השוואתי עדכני שבוצע על ידי ה OECD עולה כי מדינת ישראל מובילה במקום הראשון בעולם במספר הרופאים שלמדו במדינות זרות. על רקע החוסר במקומות הלימוד בארץ והקושי העצום להתקבל ללימודי

11

רפואה כאן, דורש נתון זה חשיבה מעמיקה. גם בהתחשב בעובדה שחלק ניכר מאותם סטודנטים , בוחר בסופו של דבר להישאר ולעבוד בחו"ל. בעלי תואר ראשון שיעור הנשים שיש להן תואר אקדמי גבוה מגברים, בכל אחד מהמחוזות. הנשים משכילות יותר מהגברים בעיקר במחוזות צפון פי 1.5% ירושלים פי 1.45% ודרום פי 1.4% המחוזות שבהם השיעור הגבוה ביותר של נשים שיש להן תואר אקדמי הם המחוזות מרכז 39.4% ותל אביב 38.9% המחוזות שבהם השיעור הנמוך ביותר של נשים שיש להן תואר אקדמי הם המחוזות ירושלים 21.3% דרום 32.5% וצפון 24.8% (ינגנגר, . )2022 בינלאומיות בהשכלה הגבוהה לפי המועצה להשכלה גבוהה ( 2022 ),לפי דירוג ה OECD ישראל נמצא ת בין המקומות הראשונים בעולם בשיעור האקדמאים בעלי השכלה על תיכונית ואקדמית בקרב גילאי 25-64 . הצהרת המועצה להשכלה גבוהה הינה משמעותית משום שהיא מעידה על רמת השכלה גבוהה בקרב אוכלוסיית ישראל . המשמעות היא שאחוז גדול מהמבוגרים הישראלים סיימו השכלה גבוהה כלשהי, כגון תואר מכללה או אוניברסיטה, המהווה מדד חשוב להון האנושי ולפוטנציאל הכלכלי של המדינה . בהקשר של דירוג ה -OECD, הדירוג הגבוה של ישראל מצביע על כך שהמדינה משקיעה בהון האנושי שלה באמצעות חינוך והכשרה, מה שיכול להשפיע לטובה על הצמיחה והפיתוח הכלכליים שלה . מדינות בעלות רמות השכלה גבוהות נוטות לקבל רמות גבוהות יותר של פריון, חדשנות ויזמות, מה שעלול להוביל לשגשוג כלכלי . יתרה מזאת, אוכלוסייה משכילה גבוהה יכולה להועיל לחברה בדרכים אחרות, כגון תוצאות בריאותיות משופרות, מעורבות אזרחית גבוהה יותר ורמות נמוכות יו תר של פשיעה . השכלה היא גם מניע מרכזי של ניידות חברתית, מה שאומר שאנשים שיש להם גישה להשכלה גבוהה יכולים לשפר את מעמדם הסוציו אקונומי ולהשיג יציבות פיננסית גדולה יותר .

12

תובנות מרכזיות: אחד הכשלים הגדולים של מערכת החינוך בישראל הוא המחסור במורים מוסמכים, במיוחד בתחומים מסוימים כמו מדעים ומתמטיקה. המחסור הזה נובע בין השאר משכר נמוך, המקשה על משיכת ושימור מחנכים מוכשרים. המחסור במורים מוסמכים בולט במיוחד באזורים ובקהילות מסוימות, כמו אזורים כפריים והחברה הערבית. הדבר תרם לפערים במשאבים ובהזדמנויות בין קהילות שונות, ולאחוזי הצלחה נמוכים בחברה הערבית. טיפול בנושאים אלה ידרוש מאמץ משותף לגייס ולהכשיר מורים מוסמכים יותר, במיוחד באזורים מוחלשים, ולספק תמיכה ומשאבים נאותים הן לתלמידים והן למחנכים. כשל נוסף נעוץ בעובדה ש בתי ספר רבים נאבקים בכיתות צפופות ובמחסור במשאבים, מה שמוביל לתמיכה לא מספקת הן לתלמידים והן למורים. בנוסף, ישנו חוסר דגש על יצירתיות, מיומנויות ו חשיבה ביקורתית, תוך התמקדות בלימוד חוץ ושינון. יתרה מזאת, תמיכה לא מספקת לתלמידים עם צרכים מיוחדים או מוגבלויות. כשלים אלו מובילים לסביבה חינוכית בעייתית ומאתגרת. כשלים אלו מדגי שים את הצורך ברפורמות ושיפורים במערכת החינוך בישראל כדי להבטיח שלכל התלמידים תהיה נגישות לחינוך איכותי כאשר הם מצוידים במיומנויות ובידע הדרושים להצלחה בעולם האמיתי. סוגיית רמת הכשרת המורים ואופן הפיקוח עליהם, משפיעה אף היא באופן משמעותי על התוצאות כפי שבא לידי ביטוי בעבודה זו ובהשוואה למדינות אחרות בעולם. בתחום הלימודים האקדמאיים ניכר חוסר משמעותי במקומות לימוד בתחומי הרפואה. עובדה זו גורמת לכך שרוב הסטודנטים הישראלים לרפואה לומדים בחו"ל ורק חלקם חוזרים לארץ להמשך עבודה. ניכר קשר ישיר בין רמת הכשרת המורים ותי גמולם לבין רמת המקצועיות שלהם ולמספרם הכולל ובין אלו לבין רמת התלמידים ותוצאותיהם בהישגים הלימודיים. בהינתן מצב שבו תקציב החינוך בישראל כה גדול ומאידך הפערים כל כך משמעותיים, הרי שאין ספק כי התקציבים אינם מועברים ואינם מושקעים בהכרח במקומות הקריטיים והרלוונטיים לשיפור תפקוד מערכת החינוך. עובדה חשובה נוספת מתייחסת לפערים שבין מערכת החינוך הממלכתית העברית לבין אלו החרדיות והמשתייכות למגזר הערבי. מערכות הפיקוח השונות, התכנים השונים, היעדר לימודי ליבה ותכנים אזרחיים שונים, כל אלו יוצרים בידול עצום בין מערכות החינוך ומייצרות למעשה במדינה אוכלוסיות נפרדות המתחנכות על בסיס ערכים שונים ורמות לימודים אחרות. ניכר כי הכשלים המרכזיים נובעים מחילופי הממשל התכופים בישראל ומהעובדה שמעולם לא יושמה רפורמה מעמיקה ומתמשכת במשרד החינוך. בהיעדר אסטרטגיה ארוכת טווח הניתנת למדידה והשוו אה, קשה מאוד לבנות ולפתח את מערכת החינוך כמקובל בשאר מדינות העולם המערבי.

13

המלצות:

המלצה ראשונה: העלאת השכר ושיפור התנאים למורים מתחילים על מנת לעודד את מקצוע ההוראה. יש להגדיל את הוצאות השכר למורים במשרד החינוך ולהציע למורים הטבות משאבים ותמיכה מספקים. כגון ביטוח בריאות, תוכניות פרישה וחופשה בתשלום. בדגש על עלייה בשכר המורים המתחילים ושיפור תשתיות. כל אלו יתרמו לתלמידים חינוך איכותי וראוי מעבר ליצי רת סביבת למידה מיטבית, יאפשר תשומת לב ואינטראקציה אינדיבידואלית יותר בין תלמידים למורים. תשתית משופרת יכולה ליצור גם סביבת למידה נוחה ובטוחה יותר לתלמידים. יודגש כי על מנת למשוך ולשמר מורים בעלי כישורים גבוהים, יש ליישם מדיניות שמטרתה לשפר את התגמול ותנאי העבודה. משיכת מורים איכותיים ושימורם חיונית למתן חינוך איכותי . שיפור התגמול ותנאי העבודה יכול לסייע להשגת מטרה זו . דוגמה: הטמעת מבנה שכר תחרותי וחבילת הטבות, כמו גם מתן הזדמנויות להתפתחות מקצועית וצמיחה, יכולים לעזור למשוך ולשמר מורים בעלי כישורים גבוהים . המלצה שניה: י ישום תוכניות למתן משאבים נוספים ותמיכה לבתי ספר באזורים כפריים או ביישובים ערביים, כגון הכשרת מורים נוספת, צהרונים וגישה לטכנולוגיה . על מנת ליישם אסטרטגיה זו יש לפעול בצורה השלבית. ראשית לבצע הערכה של הצרכים והאתגרים הספציפיים. שנית, לערב גורמים בעלי עניין בדבר לרבות מורים, מנהיגים ורכזי חינוך, על מנת להבין את נקודת מבטם על המכשול. שלישית, עיצוב תוכנית הכוללת הכשרת מורים וגישה לטכנולוגיה. רביעית, הקצאת משאבים הדרושים, לרבות מימון, כוח אדם וטכנולוגיה, ליישום התוכניות. תהליך זה עשוי לכלול שותפויות עם חברות מה מגזר הפרטי וארגונים לא ממשלתיים. חמישית, יישום התוכנית בגישה מדורגת, החל בפיילוט במספר נבחר של בתי ספר, ולאחר מכן הגדלה לפי הצורך. על כל התהליך להיות נתון ל מעקב ולהערכה באופן מתמיד על מנת לאפשר לבחון את התוכניות ו להעריך את השפעתן ולבצע את כל ההתאמות הנדרשות. המלצה שלישית: שיתוף פעולה עם מערכת ההשכלה הגבוהה . תוך טיפו ח שיתוף פעולה בין משרד החינוך למוסדות להשכלה גבוהה כדי להבטיח שהסטודנטים מוכנים לאוניברסיטה ו להצטרפות לכוח העבודה. על מנת ליישם אסטרטגיה זו יש ליצור ערוצי תקשורת ברורים בין המל"ג למערכת החינוך , לזהות מטרות משותפות ולהתאים תוכניות חינוכיות כדי לעמוד בהן ו פיתוח יוזמות ופרויקטים משותפים. בתוך כך יש להקים אוניברסיטאות נוספות המסובסדות על ידי המדינה ולהגדיל את היצע מקומות הלימוד בתחומים בהם קיימים חוסרים ופערים.

14

המלצה רביעית: שיפור רמת הכשרת המורים ושיפור סביבת הלימודים תוך התמקדות בחוויות הלמידה אשר ממוקדות בתלמיד. על מנת ליישם אסטרטגיה זו יש לבצע הכשרות מחודשות למורים מורים בנושא למידה וגישות הוראה ממוקדות תלמיד המעניקות עדיפות למעורבות תלמידים וחשיבה ביקורתית . תחום זה יכול לכלול סדנאות, קורסים מקוונים ואימון . כמו כן, יש להתמודד עם צפיפות הכיתות להקים בבית הספר חללים טכנולוגים משותפים בהם יהיו שיעורים מקוונים לחלק מהכיתה כאשר החלק השני לומד עם מורה באופן לא וירטואלי. ניצול טכנולוגיה בחינוך יכול להיות בעל יתרונות רבים, כגון מתן גישה לתלמידים למשאבים מקוונים, הגברת המעורבות ותמיכה בלמידה מותאמת אישית . משרד החינוך יכול לתמוך בבתי ספר ובמורים בשילוב טכנולוגיה בצורה יעילה על ידי מתן הכשרה, משאבים ותמיכה טכנית . ניתן לראות כי בפינלנד מבו צע שימוש רב בטכנולוגיה בבתי הספר וכי הטכנולוגיה נמצאת יותר ויותר בשימוש במערכת החינוך ומביאה לשיפו ר חוויות ההוראה והלמידה. תחום זה כולל שימוש בכלי למידה דיגיטליים ובתוכנות חינוכיות, כמו גם שילוב טכנולוגיה בתוכנית הלימודים פיתוח ועדכון תוכניות לימודים : הכוונה לפיתוח ולשילוב תוכניו ת לימודים המדגישות למידה ממוקדת תלמיד, כולל פעילויות מעשיו ת, מבוססות פרויקטים וחקירות כולל שימוש בטכנולוגיה ובמשאבים דיגיטליים. יש ליישם תוכנית לימודים שלא תכלול שינון. בדיקה ועדכון קבועים של תכנית הלימודים יכולים לעזור להבטיח שהיא תישאר רלוונטית, מרתקת ומאתגרת עבור התלמידים . כמו כן יש לשים דגש על יצירתיות וביקורתיות באמצעות התמקדות בלמידה מבוססת פרויקטים וגישות פדגוגיות אחרות המתמקדות בתלמיד. מומלץ גם ליישם תוכנית לימודים ממוקדת ולא רבת שעות מה שמאפשר לתלמידים לקבל יותר זמן פנוי לפנאי, למשחק ולזמן משפחתי . מהלך כ זה עוזר להפחית מתח ולקדם איזון בריא בין בית הספר לחיי הבית. תהליך זה צריך לערב מגוון רחב של בעלי עניין, לרבות מורים, מנהלים ותלמידים, כדי להבטיח שהוא משקף את הצרכים והאינטרסים המגוונים של כל התלמידים. על מערכת החינוך לספק לתלמידים ערכים של שוויון והכלה , כלומר, טיפול בחסמים מערכתיים לחינוך וקידום שוויון והכלה לכל התלמידים חיוניים כדי להבטיח שלכל התלמידים תהיה גישה לחינוך איכותי . מהלך כזה יכול להיות כרוך ביוזמות כגון צמצום כיתות, מתן תמיכה לתלמידים עם צרכים מיוחדים והגברת הגישה למשאבים חינוכיים בקהילות חסרות משאבים . כמו כן, לשים דגש גדול על רווחת התלמידים . זה כולל התמקדות בקידום בריאות גופנית ורגשית, כמו גם מתן הזדמנויות ללמידה חברתית ורגשית לתלמידים.

15

כיצד משרד החינוך יכול להשקיע בטכנולוגיה ובחינוך דיגיטלי (קשור להמלצה הרביעית): • הגדלת המימון לתשתיות טכנולוגיות וציוד בבתי הספר. • לספק הכשרה למורים על שילוב טכנולוגיה בתוכנית הלימודים. • לפתח ולהטמיע משאבים וחומרים חינוכיים דיגיטליים. • עידוד שימוש בכלים טכנולוגיים חינוכיים בכיתה. • שיתו ף פעולה עם המגזר הפרטי כדי להביא טכנולוגיה מתקדמת לבתי ספר. • הקמת שותפויות ציבוריות- פרטיות לתמיכה ביוזמות חינוך דיגיטלי. • לקדם מחקר ופיתוח בטכנולוגיה חינוכית. המלצה חמישית : כהרחבה להמלצה בדבר שיפור הממשק עם המועצה להשכלה גבוהה . מתמקדת ההמלצה ב בניית והוספת מקומות לימוד אוניברסיטאיים בישראל בדגש על מקצועות הרפואה והמדעים על מנת להימנע מזליגת סטודנטים לחו"ל. המלצה שישית : חקיקת רפורמות בתחום החינוך בחוקים מחייבים שהימנעות ביטולן של רפורמות בכל חילופי ממשל והקמת מערך חינוך לאומ י המנוהל על ידי רשות מקצועית שאינה מתחלפת בכל חילופי שלטון. המלצה שביעית : מימוש מערך פיקוח חינוכי ותכני חינוך כלל ארציים ואחודים המחייבים לימודי ליבה אזרחיים זהים בכל מוסדות הלימוד במדינה כולל במגזר החרדי ובמגזר הערבי. הערות וסיכום : בעבודה זו התבצעה השוואה למערכו ת החינוך במדינות אירופה ובדגש על מערכת החינוך הפינית. מערכת החינוך בפינלנד ידועה בהתמקדות שלה בלמידה הוליסטית ממוקדת סטודנטים ודגש חזק על שוויון הזדמנויות לכולם . לאור כל אלו, מאמר זה בחן את הכשלים והאתגרים העיקריים העומדים בפני מערכת ה חינוך הישראלית, לרבות אי- שוויון חברתי כלכלי, פערים תרבותיים, תוכניות לימודים ושיטות הוראה, ומחסור במורים. לאורך כל המאמר טענו כי אתגרים אלו קשורים זה בזה ודורשים גישה הוליסטית להתמודדות. בנוסף לכך, המסמך מדגיש את חשיבות ההתמודדות עם אתגרים אלו מכמה סיבות . ראשית, חינוך חיוני לעתיד הכלכלה, החברה והדמוקרטיה של ישראל . שנית, חינוך הוא כלי רב עוצמה לקידום ניידות חברתית וצמצום אי השוויון . שלישית, חינוך יכול לעזור לגשר על פערים תרבותיים ולקדם לכידות חברתית . רביעית, חינוך יכול לעזור להכין את התלמידים לאתגרים של כו ח העבודה המודרני.

16

המסמך מציע מספר המלצות אסטרטגיות להתמודדות עם האתגרים העומדים בפני מערכת החינוך הישראלית. מדגיש את חשיבות ההתמודדות עם האתגרים העומדים בפני מערכת החינוך וקורא למאמץ משותף של קובעי מדיניות, מחנכים והחברה הרחבה לשיפור איכות החינוך בישראל .

17

ביבליוגרפיה: בן דוד, ד'. ( 2021 ). מערכת החינוך של ישראל: תמונת מצב. מדריך שורש .2021 אוחזר בתאריך 25 בדצמבר, 2022 . מתוך: https://shoresh.institute/archive.php?src=shoresh.institute&f=ShoreshHandbook202

1-Educ-Heb.pdf דטל, ל' וקורן מ'. (

, 30 יוני 2022 ). לא רק בישראל: עו ד מדינות בעולם מתמודדות עם מחסור

: 2022 . מתוך

קשה במורים ומורות. THE MARKER . אוחזר בתאריך 30 בדצמבר,

- -06-30/ty-article com/news/education/2022 https://www.themarker. -b33e-da42-abdd-b73f83790000 magazine/.premium/00000181 המועצה להשכלה גבוהה. (ינואר, 2010 ). הועדה לבחינת ההכשרה במקצועות הבריאות בישראל. אוחזר בתאריך 30 בדצמבר, : 2022 . מתוך - \343\345\347 (Microsoft Word \361\345\364\351 \350\351\345\350\340 1.doc) (ipts.org.il) המועצה להשכלה גבוהה.( 2022 ). הודעה לעיתונות לקראת שנה אקדמית- תשפ"ב. אוחזר בתאריך 30 בדצמבר, : 2022 . מתוך יא ' באדר, תשס " ה il) (che.org. וינינגר, א'. ( , 2 יוני 2022 ). נתונים על נשירת תלמידים בחינוך העל- יסודי. מרכז המחקר והמידע של הכנסת. אוחזר בתאריך 25 בדצמבר, : 2022 . מתוך נתונים על נשירת תלמידים בחינוך העל יסודי (knesset.gov.il) וינינגר, א'. ( 3 , אוגוסט, 2020 ). נתונים על מספר התלמידים הממוצע בכיתה במערכת החינוך. מרכז המחקר והמידע של הכנסת. אוחזר בתאריך 25 בדצמבר, : 2022 . מתוך נתונים על מספר התלמידים בכיתה במערכת החינוך (knesset.gov.il) וינינגר, א' וזרד, א'. ( 23 במאי, 2019 ). מבנה מערכת החינוך, חקיקה מרכזית ונתונים כלליים. מרכז המחקר והמידע של הכנסת. אוחזר בתאריך 25 בדצמבר, : 2022 . מתוך מערכת החינוך בישראל - סוגיות נבחרות בתחום עיסוקה של ועדת החינוך: מבנה מערכת החינוך, חקיקה מרכזית ונתונים כלליים (knesset.gov.il) וינינגר, א'. ( , 15 במרץ 2022 ). נתונים על זכאות לבגרות ושיעור אקדמאים באוכלוסייה לפי מגדר ומחוז גיאוגרפי. המרכז המ חקר והמידע של הכנסת אוחזר בתאריך 25 בדצמבר, : 2022 . מתוך נתונים על זכאות לבגרות ושיעור אקדמאים באוכלוסייה לפי מ גדר ומחוז גיאוגרפי (knesset.gov.il) טרבלסי, ת'. ( 26 באפריל, .)2022 רפורמה במשרד החינוך: יבוטלו הבגרויות החיצוניות במקצועות ההומניים. YNET . אוחזר בתאריך 30 בדצמבר, : 2022 . מתוך רפורמה במשרד החינוך: יבוטלו הבגרויות החיצוניות במקצועות ההומניים (ynet.co.il) טרבלסי, ת'. ( , 5 ינואר 2023 ).שר החינוך קיש הודיע רשמית: רפורמת הבגרויות של שאשא ביטון מבוטלת. YNET . אוחזר בתאריך 10 בינואר, : 2023 . מתוך https://www.ynet.co.il/news/article/bkwmb849i לינדר, ר'. ( , 15 מרץ 2022 ). המודל הנורווגי: המדינה תסבסד לימודי רפואה למאות סטודנטים ישראלים בחו"ל. THE MARKER . אוחזר בתאריך 30 בדצמבר, : 2022 . מתוך

- -03-15/ty https://www.themarker.com/news/health/2022 -5bbf-df19-a7f3-dbff08da0000 article/.highlight/00000180

18

מינהל כלכלה ותקציבים. ( 3 באוקטובר, 2022 ). מערכת החינוך בישראל בראייה השוואתית בינלאומית. משרד החינוך. אוחזר בתאריך 25 בדצמבר, : 2022 . מתוך יולי 2008 (education.gov.il) מפתח תקציב. ( 2022 ). תקציב משרד החינוך. אוחזר בתאריך , 20 בינואר : 2023 . מתוך https://next.obudget.org/i/budget/0020/2022 משה, נ'. ( 7 באוקטובר, 2021 ). תיאור וניתוח הצעת תקציב משרד החינוך לשנים 2021 .2022 מרכז המחקר והמידע של הכנסת. אוחזר בתאריך 25 בדצמבר, : 2022 . מתוך תיאור וניתוח הצעת תקציב משרד החינוך לשנים 2021 ו- 2022 (knesset.gov.il) צבירן, ג'. (מרץ 2020 ). דוח מת"ת נשירת תלמידים ממערכת החינוך : הגדרה, מדידה וניבוי. יוזמה. אוחזר בתאריך 25 בדצמבר, : 2022 . מתוך 23382.pdf (academy.ac.il) 4 דברים שעושות מערכות החינוך המובילות בעולם (edunow.org.il) רפורמות בחינוך במדינות העולם – תמונת מצב 2022 , חלק א ' | עמי סלנט (amisalant.com) הבינה המלאכותית מפרקת סוף סוף את המבנה המיושן של מערכת החינוך - - TechNation TheMarker המבקר על משרד החינוך: ריבוי משימות פוגע בפיקוח הפדגוגי - גלובס (globes.co.il) " משתקות את המערכת ": המורות נגד מפקחות משרד החינוך (israelhayom.co.il) " מוציאים למנה לים את הנשמה ": בבתי הספר מיואשים מהמפקחים של משרד החינוך (msn.com) 100days.pdf (mandelfoundation.org.il)

19