פנימה | סיכום שנת תשפ"ד, 2023-2024

2023-2024 | סיכום שנת תשפ"ד

חברות וחברים יקרים, השנה הזו הייתה ועודנה קשה, כואבת, מאתגרת ומערערת. מפיצול וקרע לאומי רחב למלחמה נוראית שחשפה כשלי עומק והובילה לאלפי נרצחים, לחטופים שטרם שבו לביתם, לעקורים, פליטים בארצם. גם בית פנימה ספג מכה קשה עם נפילתו של רס"ן רועי נגרי (במיל׳), בנה של מיכל, חברת הוועד המנהל ונפילתו של רס"ל (במיל') סעדיה דרעי, אחיינו של דן סממה, מנהל פרויקטים בפנימה, ובנה של חברתנו ללי דרעי. אנו מחבקים אותם ואת משפחות הנופלים והנופלות. ישראל נדרשת להכרעות קשות. האתוס שלנו נבנה מחדש בשעת מלחמה. ההחלטות שלנו, כאומה, ישפיעו עלינו שנים קדימה. אנו רואים בשחרור החטופים בעסקה אחראית כשלב הכרחי בדרכה של ישראל לשיקום ובנייה מחודשת. סולידריות היא ערך לאומי חשוב. על אף תחושת אחדות שאפיינה את תחילת המלחמה, בחלוף הזמן, לצערנו, משבר הקיטוב מעמיק ומתחדד בעת מלחמה. זהו אתגר עצום המחייב תכנית לאומית ופתרונות מעשיים. אלו ימים קשים, אך למרות הכאב הגדול - התשובה שלנו כעם מחייבת בנייה מחודשת ותקווה לעתיד טוב יותר. אנו משוכנעים שיחד נצלח את המשבר הקשה. השנה הזו העמיקה את המשמעות העמוקה, חשיבות הייעוד והתפקיד החשוב של פנימה. בנייה משותפת של פתרונות ארוכי טווח לאתגרים האסטרטגיים של מדינת ישראל, חשובים מאי פעם. עיסוק בסוגיות המפצלות ומפרקות את החברה הישראלית, קריטי ליכולת להתמודד עם האתגרים. מתן מענה מנוגד לרעיונות של פירוק מדינת ישראל לשבטים- הכרחי ובעל חשיבות עליונה. בשנה האחרונה העמקנו את המיקוד בתחומי הליבה של פנימה: הפך לשאלה ערכית, מוסרית, אך גם קיומית. מתווה השירות של פנימה הוא היחיד שמקיף את מכלול הצרכים, מבקש חוק הגיוס הסדרה צודקת ולא הכנעה או כניעה. מספק פתרון מעשי השומר על צבא העם, על ביטחון ישראל, על הכלכלה ועל החברה. עדכנו את מודל השירות לאור צרכי המלחמה ואנו עושים כל שביכולתנו לקדמו. אלו רגעים בחייה של אומה בה היא מתעצבת. מה הערכים המובילים אותנו? מה השורשים שהשכלנו להשריש כדי לבסס את קיומנו?

הפך לחשוב מאין כמוהו. העדר תפקוד של המדינה ברגעים קריטיים הבהיר את חשיבותה של המתווה לחיזוק השלטון המקומי הסדרה מחודשת בכל הנוגע לסמכות ולאחריות של הרשויות השונות כדי להבטיח תפקוד ראוי, שיתופי, הוגן בשעות של מצוקה ובימים של שגרה. מענה להצעות חסרות אחריות של פירוק ישראל לקנטונים קריטי לשמירה על חברה ישראלית וחיזוק חוסנה. בפנימה. בתחום החינוך השנה, התחלנו לעסוק ד"ר יונית יעקובוביץ, אשת חינוך וחוקרת בכירה עומדת בראש התחום יחד עם ד"ר מוהנא פארס, עד לא מכבר סמנכ"ל בכיר במשרד החינוך וד"ר אייל רם, סמנכ"ל משרד החינוך לשעבר. אליהם הצטרף מוחמד חלאילה, לשעבר רפרנט חינוך במשרד האוצר.

אנו עושים כל שביכולתנו כדי להעמיק את מרכזיותו של חינוך ציבורי איכותי ונגיש המבטיח אתוס משותף ושוויון הזדמנויות.

פנימה לקחה על עצמה משימה ענקית - לבנות פתרונות משותפים לסוגיות אסטרטגיות בלב משבר קיטוב. אנו מודים לשותפות ולשותפים הרבים והמגוונים שלנו לדרך. לולא תמיכתכם והשותפות העמוקה עמכם – לא היינו מצליחים להתמודד עם סוגיות מורכבות וקשות כל כך. יש לכולכם חלק אדיר בהתרחבות הארגון ופעילותו, הצלחתו בקידום הפתרונות ויצירת השפעה מוכחת לחיזוק חוסנה של מדינת ישראל.

אנו שמחים להציג בפניכם את העשייה של פנימה במהלך השנה החולפת.

המשבר - גדול. התקווה - לא אבדה, רק התעצמה.

מקווים ומתפללים לשובם הביתה של החטופים, לשלומם של חיילי צה"ל ואנשי כוחות הביטחון, להחלמתם של הפצועים.

אורי עפרוני מנכ"ל פנימה

הרב שי פירון נשיא פנימה

שלמה דוברת יו"ר פנימה

סעדיה יעקב דרעי ז"ל

בית פנימה משתתף בצערו של דן סממה, מנהל פרוייקטים בפנימה על נפילת אחיינו רב-סמל סעדיה יעקב דרעי ז"ל, בנם של חיים וללי, חברתינו היקרה. אלו דבריו של דן אודות אחיינו ועל נסיבות נפילתו: "הוא היה התגלמות הישראליות המושלמת, התגלמות הציונות, הכוח והאבהות. אני זכיתי להיות הדוד שמגדל אותו. הוא גדל במשפחה ציונית להפליא״ אמר בגאווה. "אי אפשר לתאר את כמות האהבה שאנחנו חשים אליו וכמות הכאב של הנפילה שלו. הוא נכנס לגזרה שממנה אני יצאתי. יצאנו משם, והשיחה האחרונה שלנו הייתה סביב זה. אמרתי לו שאני אוהב אותו ושיהיה לו בהצלחה. יש לי עוד משפחה במסדרון נצרים, שמעתי שהיה אירוע ומייד ניסיתי להשיג אותו ולא הצלחתי״, נזכר בכאב. "הדבר החשוב שיש לזכור מסעדיה זה היכולת להיות אדם יהודי ולוחם דגול. עזבנו את הכול ויצאנו לשרת את המדינה כשנקראנו", הדגיש. "עם ישראל הוא עם גדול ויש בו אנשים עצומים. ההנהגה שלנו חייבת להתעורר. הנבחרים שלנו צריכים להיות דומים יותר לעם שלהם" הבהיר. בנוגע לרצונו של סעדיה עבור עם ישראל אמר כי: "הוא היה רוצה במילה אחת - אחדות. אין מילה יותר מייצגת אותו מזו".

רועי נגרי ז"ל

בית פנימה משתתף בצערה של מיכל נגרי-הירש, חברת הנהלה בפנימה, על נפילת בנה, רס"ן במי"ל רועי נגרי . רועי ז"ל היה מפק"ץ בבית הספר ללוט"ר ונפל בימיה הראשונים של המלחמה. נשיא פנימה, שי פירון, שחיתן את רועי ושי באוגוסט ערכתי 23 - נגרי חודש וחצי לפני נפילתו, הספיד: "ב את החופה של רועי, רועי ושי נגרי. רועי, לוחם בלוט"ר, איש מילואים, מי שעשה כל שביכולתו לפתח את עמותת בוגרי הלוט"ר. בחופה, אמרתי שחיתנתי מאות רבות של זוגות, אבל אהבה כמו של שי ורועי לא רואים. גם רועי נגרי, ילד אהוב שלי, נפל. והלב נשבר. אני יושב מתחת לביתם של שמוליק ומיכל וממרר בבכי. רועי היה קסם מהלך, איש של טוב, מנהיג מלידה. הוא לא הסתער רק על אויבים, הוא הסתער על כל פינה חשוכה, הושיט יד לכל נזקק. רועי, שכל חייו חצב בארות של טוב ונתינה, נפל בקיבוץ בארי.

מי אנחנו

במטרה לבסס את ישראל כמדינה יהודית, 2016 ״פנימה - בית לפתרונות ישראליים" הוקמה בשנת דמוקרטית, מלוכדת ומשגשגת. פנימה פועלת לפיתוח פתרונות משותפים שביכולתם לבסס חברה עם חזון, ערכים משותפים וחוסן חברתי. ישראל מתמודדת עם משבר קיטוב מעמיק: המרחבים המשותפים שלנו מצומצמים, חוסר האמון דוחף להקצנה בעמדות ופוגע ביכולת לספק פתרונות לאתגרים שלפנינו. הסקטוריאליות מתעצמת ולקהילות השונות אין חזון משותף. פנימה מאתרת סוגיות ליבה אסטרטגיות לעתידה של ישראל שביכולתן לצמצם את הקיטוב ולהציע חזון וערכים משותפים. לצד מחקר ולמידת עומק של הסוגיות, פנימה מתמחה בבנייה של שותפויות רחבות ומגוונות המפתחות יחד פתרונות ישימים עם קונצנזוס רחב. פנימה מקדמת את הפתרונות יחד עם הממשלה והכנסת ומתאימה אותם למציאות הישראלית. המדינה לוקחת אחריות על יישום הפתרון ותקצובו. לצד היותה של פנימה "בית של פתרונות", פנימה ייסדה את "בית יוצר ישראלי" - בית של רעיונות והגות המניחים סדר יום רעיוני סדור באמצעות אנשי ונשות רוח ומעשה המייצגים את כלל החברה הישראלית. הייחודיות של פנימה: פנימה זוכה לתמיכה ושותפות מעמיקה עם כל חלקי החברה הישראלית ועם כלל הגורמים בכנסת, בממשלה ובחברה האזרחית. פנימה מתמחה בפיתוח וקידום פתרונות ארוכי טווח ושינוי מדיניות בסוגיות נפיצות יחד עם שותפים מכל צדי המפה. ליווי סוגיות הליבה משלב הפיתוח הרעיוני, דרך קידום וקשרי ממשל ועד היישום בפועל, מאפשר שינוי חברתי ותרבותי מעמיק הכולל אימוץ פרדיגמות חדשות, שינוי תודעה ציבורית והשקעות של מאות מיליוני שקלים בהובלת ממשלת ישראל.

מודל ההשפעה

יישום והטמעה

קידום מדיניות אימוץ ע״י מקבלי החלטות

פיתוח פתרונות בסיס רעיוני ושינוי פרדיגמה שותפות מגוונת ומחוייבת מחקר מדיניות נרטיבי פתרונות מקצועיים לסוגיות ליבה

תרגום לתכניות ממשלה וארגונים

ביצוע והוכחת POC היתכנות סטנדרטיזציה הערכה ומדידה פתרונות מוכחים בהפעלת המדינה

רתימת מנהיגות פעילות ציבורית

אימוץ הפתרונות ע״י הממשלה

IMPACT | השפעה ביסוס חוסנה של ישראל כמדינה יהודית, דמוקרטית, מלוכדת ומשגשגת.

התארגנויות אזרחיות ומאות אלפי ישראלים התגייסו להגנת המולדת בחזית ובעורף, ברשתות בחו"ל ובארץ. לנגד עינינו נכתב כאן סיפור ישראלי משותף של סולידריות ונתינה. משיב הרוח נתן את הבמה לכל אותן יוזמות וסיפר סיפור ישראלי של חוסן ותקווה, בימים הקשים ביותר שידענו.

חוזה המדינה

לאור משבר קיטוב הולך ומעמיק ולמול קריסה של אמון הציבור במערכות השלטון ומוסדות המדינה, פנימה פועלת לכתיבת "חוזה המדינה": הגדרה מחודשת של מערכת היחסים בין המדינה, השלטון המקומי, הקהילה והפרט. יחד עם שותפים רבים, מהערכים, מהרגולציה ובמקרים מסוימים גם הניהול והיישום יהיו בידי 50% :50-30-20 פנימה פיתחה מודל אחריות משותף יהיו באחריותן של הקהילות. המודל מאפשר בנייה מחודשת של 20%- יהיו באחריותם של הרשויות המקומיות ו 30% , המדינה חזון משותף, תוך חיבור עמוק לצרכי השעה והאתגרים עמם מתמודדת מדינת ישראל. המודל מציע בסיס לערכים משותפים ואתוס משותף, תוך התאמה לקהילות השונות בחברה הישראלית.

הפתרונות של פנימה

פנימה מייצרת פתרונות לסוגיות ליבה אסטרטגיות בעלות השפעה מכרעת על החברה הישראלית: חינוך ציבורי, מודל שירות לכולם ושלטון מקומי. פנימה רואה בשלוש סוגיות אלו נקודות ארכימדיות ואבני דרך קריטיות עבור מדינת ישראל והחברה הישראלית: מהשפעה על מסלול החיים של הפרט, דרך תרומתן לעיצוב חייהן של קהילות ישראל ועד לעיצוב פניה של אומה. יצירת בסיס ערכים משותף בשלושת עוגנים אלה (חינוך, שירות, שלטון מקומי) יסייע למדינת ישראל להתמודד עם האתגרים הגדולים שלפנינו: השפעה על חינוך ילדנו ויצירת בסיס ערכים משותף, שירות צעירות וצעירים ותרומתם לחברה ולמדינה ומרחב מקומי המאפשר לקהילות ואזרחים לעצב את חייהם כרצונם הם המפתחות לבנייה מחדש והמשך שגשוגה של מדינת ישראל כמדינה יהודית דמוקרטית ומלוכדת. כל סוגיית ליבה מלווה משלב פיתוח הפתרון עם שותפות מגוונת, דרך קידום מדיניות ועד יישום והטמעה ע"י המדינה. לפניכם פירוט של הפתרונות שלנו – הפרקים הראשונים ב"חוזה המדינה".

רשים בעזה ובצפון, עלינו להציב מטרות אזרחיות עמוקות הנוגעות ליום שאחרי, עלינו לעסוק כבר עכשיו בגיבושם של חזון וחוזה חדש. זוהי קריאת השכמה, צפירת חירום, אזעקה כמעט אחרונה. אם לא נע ­ שה זאת, "שש אחרי המלחמה" תהפוך לזירת קרב אזרחית קשה. האחדות המאפיינת את רוב העם, תהפוך לזירה מסוכנת. עיצוב החוזה החדש הוא חלק מהקרב המתחולל עכשיו. אסור לנו להותירו ליום שאחרי. מנהיגים משתמטים מעיסוק בו, אולי ממניעים פוליטיים. אבל שאלת החזון והחוזה החדש חשובה לא פחות מזירת הלחימה. חלקים נרחבים בחברה איבדו את אמונם בקדושים שבערכינו. כדי לשקם את האמון, כדי לחזק את הלכידות, כדי לעצב את העתיד, נהיה חייבים להגדיר מחדש את התשתית הבסיסית של המדינה. אנו זקוקים לעדכון של מגילת העצמאות, להתאמה של ערכיה לחברה הישראלית כולה. אנו צריכים להעיף חלק גדול מהסדרים ישנים כגון סטטוס־קוו, שיש בהם כדי לפרק את ישראל, להרוס אותה מבפנים. זהו קרב אזרחי חשוב שבלעדיו לא נוכל להבטיח עתיד משותף. נצטרך למצוא דרך המאזנת בין ה״מדינה" כביטוי לאתוס רעיוני כולל, ♦ ט לבין הקהילות השונות שיש בה. המלחמה, וגם השנה שלפניה, הוכיחו שלא בשלה העת להפרטה של הרעיונות. המדינה איננה "ועד בית" אלא מס ­ גרת רעיונית שמאגדת את כלל האזרחים סביב רעיון מכונן. נצטרך להתאים את הערכים הממלכתיים שהובילו את בן־גוריון בעת הקמת המדינה, לא ­ תגרי התקופה. לא נמחק את הגוונים השונים של הקהילות השונות אבל לא נוותר על חזון לאומי כולל. הסכמה עליו תהיה תנאי לקבלת חלק מהזכויות. לשם כך, גיבשתי, יחד עם חבריי בתנועת ״פנימה", מורל חדש: -״ 50 1 ♦ ר 30-20 :״ המדינה תעצב ותנהל 50% מהחזון הכולל ותהיה אחראית על הפעלת 50% מהחוזה. השלטון המקומי המבטא בדרך כלל רוח מקומית בעלת אפיונים ברורים, לצד יעילות ניהולית וגמישות, יסייע בעיצוב 30% מהחיים שלנו. ואילו הקהילות השונות יוכלו לעצב את אופיין בעזרת 20% הנותרים. כך, המדינה תהיה אחראית על 50% מתוכנית לימודי הליבה, על 50% מהביטחון האישי בערים ובשכונות, על 50% מחוקים המעצבים יחסי דת ומדינה, על 50% ממערכות הרווחה. רשויות מקומיות תתרומנה את חלקן ב־ .30% הן תתאמנה את התוכ ­ נית החינוכית לצרכים המקומיים ולמאפיינים של האוכלוסייה, להיסטוריה ולאקולוגיה, לאתרים ההיסטוריים ולמפעלי התעשייה שבסביבתן. 20% נותרים יוקצו לקהילות. רוצים בתי ספר דתיים? חרדיים? אנטרו־ פוסופיים? דמוקרטיים? בבקשה! התחייבו להקפיד על הערכים המדינתיים שמגולמים ב- 50% הבסיסיים. ביטחון אישי? טלו חלק. שיטור קהילתי משמעותי המותאם לצורכי הקהילות, מנגנוני רווחה המותאמים לדיפרנציאציה בין יישובים וקהילות. אני שומע שגופים רבים מגלים שיש בעיקרון הזה עוצמה וחכמה: הוא לא מוותר על המדינה, הוא לא מוותר על השונות והקהילתיות. אין בו כור היתוך אבל הוא מחייב נאמנות והזדהות עמוקה עם הערכים הבסיסיים של המדינה. הוא לא מסיר אחריות מהמדינה, הוא לא מסיר אחריות מהקהילות והאזרחים. הוא מגדיל את האמון, את השקיפות, הוא מאפשר לכולנו לבנות מדינה. זהו רגע של הכרעה על דמותה של המדינה. המלחמה הזו מהווה ביטוי 0 ♦ לשבר עמוק שעובר עלינו. חיילי צה״ל מתקנים את הליקויים הביט ­ חוניים. ומי יתקן את החיים עצמם?

1 ?

J -׳־ 1

fa■:" 1' ״ - ייי•־־

ירון □

שי

יבוש חוזה חדש 7 ייום mm wESf Cj 20 ־ 50-30

שאחרי

מוצאי שבת. רחבת בית אריאלה בתל־אביב. הרחבה מלאה באלפים רבים של אנשים כואבים. תמונות השבויים והשבויות קורעות לב. קשה לה ­ תבונן בעיני בני המשפחות. התחושה הייתה שהעיניים מושפלות והלב פוסק מלפעום. בבסיס הערב העצוב הזה עמדה קריאה אחת: החוזה הופר. חתמנו על חוזה עם המדינה: אנחנו נשלם מסים, נשרת בצה״ל, נקפיד על שמירת החוקים, נתנדב, נושיט יד לכל נזקק. המדינה - תגן עלינו. תשמור על הביטחון שלנו. בשמחת תורה, החוזה הופר. התברר שהחמאס פלש לחיינו במעמד צד אחד. מאז 7 באוקטובר מתברר שהחוזה התפורר, נפרם. אזרחים רבים חשים שהם נותרו לבד. אומרים, במידה רבה של צדק, "עכשיו נלחמים", את כל הוויכוחים 2 ♦ יש להותיר ל״שש אחרי המלחמה". יש בכך מידה רבה של היגיון. את הוויכוחים הפוליטיים, את שאלת שורשי המחדל יש להותיר לרגעים שבהם בנינו ובנותינו יפסיקו לסכן את חייהם בעזה ובצפון. אולם, כפי שכל בר דעת שואל את עצמו למטרות המלחמה, לתמונת הניצחון, להישגים הנד ­ רשים בעזה ובצפון, עלינו להציב מטרות אזרחיות עמוקות הנוגעות ליום שאחרי, עלינו לעסוק כבר עכשיו בגיבושם של חזון וחוזה חדש. זוהי קריאת השכמה, צפירת חירום, אזעקה כמעט אחרונה. אם לא נע ­ שה זאת, "שש אחרי המלחמה" תהפוך לזירת קרב אזרחית קשה. האחדות המאפיינת את רוב העם, תהפוך לזירה מסוכנת. עיצוב החוזה החדש הוא חלק מהקרב המתחולל עכשיו. אסור לנו להותירו ליום שאחרי. מנהיגים משתמטים מעיסוק בו, אולי ממניעים פוליטיים. אבל שאלת החזון והחוזה החדש חשובה לא פחות מזירת הלחימה. חלקים נרחבים בחברה איבדו את אמונם בקדושים שבערכינו. כדי לשקם את האמון, כדי לחזק את הלכידות, כדי לעצב את העתיד, נהיה חייבים להגדיר מחדש את התשתית הבסיסית של המדינה. אנו זקוקים לעדכון של מגילת העצמאות, להתאמה של ערכיה לחברה הישראלית כולה. אנו צריכים להעיף חלק גדול מהסדרים ישנים כגון סטטוס־קוו, שיש בהם כדי לפרק את ישראל, להרוס אותה מבפנים. זהו קרב אזרחי חשוב שבלעדיו לא נוכל להבטיח עתיד משותף. נצטרך למצוא דרך המאזנת בין ה״מדינה" כביטוי לאתוס רעיוני כולל, ♦ ט לבין הקהילות השונות שיש בה. המלחמה, וגם השנה שלפניה, הוכיחו שלא בשלה העת להפרטה של הרעיונות. המדינה איננה "ועד בית" אלא מס ­ גרת רעיונית שמאגדת את כלל האזרחים סביב רעיון מכונן. נצטרך להתאים את הערכים הממלכתיים שהובילו את בן־גוריון בעת הקמת המדינה, לא ­ תגרי התקופה. לא נמחק את הגוונים השונים של הקהילות השונות אבל לא נוותר על חזון לאומי כולל. הסכמה עליו תהיה תנאי לקבלת חלק מהזכויות. לשם כך, גיבשתי, יחד עם חבריי בתנועת ״פנימה", מורל חדש: -״ 50 1 ♦ ר 30-20 :״ המדינה תעצב ותנהל 50% מהחזון הכולל ותהיה אחראית על הפעלת 50% מהחוזה. השלטון המקומי המבטא בדרך כלל רוח מקומית בעלת אפיונים ברורים, לצד יעילות ניהולית וגמישות, יסייע בעיצוב 30% מהחיים שלנו. ואילו הקהילות השונות יוכלו לעצב את אופיין בעזרת 20% הנותרים. כך, המדינה תהיה אחראית על 50% מתוכנית לימודי הליבה, על 50% מהביטחון האישי בערים ובשכונות, על 50% מחוקים המעצבים יחסי דת

חוזה המדינה דמוקרטיה מקומית

החזון

חיזוק תהליך ביזור הסמכויות מהממשל הארצי לשלטון המקומי תוך ביסוס תרבות דמוקרטית מקומית תוך חיזוק הקהילות המקומיות כגורם אסטרטגי המקדם לכידות וחוסן חברתי. מעבר של המדינה מריכוזיות רבה למשילות משתפת, הרשות המקומית תהפוך מזרוע ביצועית לממשל מקומי מוביל ואילו הקהילות יפתחו זהות מקומית וערכים משותפים. למרחב המקומי יש יתרונות רבים. הרשויות המקומיות מתאפיינות בקרבה לאזרחים ובהיכרות מעמיקה של העמדות הזהותיות והתרבותיות שלהם. קרבה זו מאפשרת מתן מענה מהיר ומדויק לצרכים המשתנים של התושבים. המתווה אותו פנימה מקדמת מחזק את תהליך ביזור הסמכויות מהממשל הארצי לשלטון המקומי תוך ביסוס תרבות דמוקרטית מקומית ובמקביל מחזק את הקהילות המקומיות כגורם אסטרטגי המקדם לכידות וחוסן חברתי. באוקטובר והמלחמה, הוכיחו פעם נוספת ששלטון מקומי חזק הוא אבן דרך מרכזית בחוסנה של מדינת ישראל. 7- אירועי ה השלטון המקומי מתאפיין ביציבות שלטונית ובמנהיגות נבחרת המייצגת את תפיסות העולם והתרבות של תושביו, וחלק ניכר מהרשויות המקומיות מפגינות יכולת ביצועית גבוהה יותר מזו של המדינה. חיזוק מדינת ישראל דורש מהלך נרחב של ביזור סמכויות אחראי לשלטון המקומי, ומהלך זה צריך להיות מלווה בפעולות לחיזוק הדמוקרטיה ברמה המקומית, כמו גם בשמירה על בסיס משותף ומחויבות לכלל וכן הימנעות מיצירה של אוטונומיות תרבותיות נפרדות ולעומתיות למדינה.

האתגר הלאומי

מדינת ישראל נמצאת באחת משעותיה הגורליות. ברחובותיה מתחולל מאבק זהותי עמוק הנוגע לתשתית של הקיום המשותף שלנו. לנגד עינינו מתגלות מחלוקות המשקפות את הפערים האידיאולוגיים העמוקים בין הקהילות והשבטים השונים. החזון הישראלי התשתיתי הונח על ידי מייסדי המדינה במסגרת מגילת העצמאות. במהלך השנים ערכיה נשחקו, הלכידות והאחריות נפרמו. על המדינה לעצב את הבסיס הרעיוני והיישומי של הקיום המשותף, אולם לשם כך עלינו להעמיק את האחריות של המרחב המקומי ולהעצים את המנהיגות של ראשי רשויות מקומיות. ניהול מרחב מקומי לא יכול להסתפק רק בטיפול אדמיניסטרטיבי, הוא חייב לשמש מרחב לזהות משותפת ולהיות הגורם המחבר בין הלאומיות הכוללת לשבטיות הקהילתית.

הפתרונות של פנימה

מדד הדמוקרטיה המקומית

מדד הדמוקרטיה המקומית נועד לתרום למימוש הפוטנציאל של השלטון המקומי באמצעות חיזוק הדמוקרטיות, המעמד והעצמאות של הרשויות המקומיות בישראל. המדד מציג בפני הציבור, הממשלה והרשויות המקומיות תמונת מצב תקופתית אודות המאפיינים הדמוקרטיים המרכזיים של המרחב המקומי בישראל. המדד פותח על ידי הצוות המקצועי של פנימה בליווי ייעוץ אקדמי בכיר ובשיתוף גורמים רבים בממשלה, ברשויות המקומיות, באקדמיה ובחברה האזרחית. המדד מורכב משישה ממדים מרכזיים המהווים ביטוי לקיומה של דמוקרטיה מקומית: שקיפות, 15 בוצע פיילוט ונחקרו 2023 שיתופיות, ייצוגיות, איזונים ובלמים, אמון הציבור ברשות המקומית ומעורבות ציבורית. בשנת ישובים נוספים. 50 - עיריות, במסגרת שלב הפיתוח הראשון של המדד ובימים אלו אנחנו עובדים על הרחבת המדידה ל לאחרונה קיימנו בבית פנימה כנס בנושא: "דמוקרטיה בשלטון המקומי: לקראת חוזה חברתי חדש". במהלכו, השקנו את מדד , בתמיכתם ובברכתם של שר הפנים משה ארבל וראש עיריית מודיעין-מכבים-רעות ויו"ר 2023 הדמוקרטיה המקומית לשנת מרכז השלטון המקומי חיים ביבס. במעמד השקת המדד ערכנו פאנל בנושא הדמוקרטיה המקומית ותפקידה בכינון חוזה חברתי חדש בישראל. את הדיון הנחה פרופ' איתי בארי, ראש המחלקה למנהל ולמדיניות ציבורית באוניברסיטת חיפה, והשתתפו בו גב' בלה אלכסנדרוב- מנהלת תכניות בכירה, שלטון מקומי, קרן יד הנדיב, עו"ד ד"ר מורן נגיד- חוקרת מדיניות, שלטון ודמוקרטיה מקומיים, גב' זיוה אסא, מנהלת אגף קהילה, עיריית מודיעין-מכבים-רעות וגב' עיינה אדלר- מנהלת האגף הבכיר לפיתוח ההון האנושי ברשויות המקומיות, משרד הפנים.

Pnima Data אתר

האתר הוקם במטרה להנגיש במקום אחד, נתונים רשמיים הנוגעים לרשויות המקומיות וזמינים לציבור הרחב. במתכונתו הרשויות הגדולות בישראל ומאפשר השוואה של הנתונים ביניהן, גם לבעלי אוריינות 16 הנוכחית, האתר מציג נתונים של הינו פרויקט חשוב PNIMADATA . דיגיטלית נמוכה. באתר מופיעים נתונים ממשרד החינוך וממשרד הכלכלה והתעשייה המאפשר הן לאזרח והן לרשות לראות את המציאות בכל עיר בקטגוריות השונות. האתר מנגיש את הידע הקיים ברחבי הרשת במקום אחד ומעודד שקיפות ומעורבות אזרחית. פנימה רואה במדידת הדמוקרטיה המקומית ביישובים שונים ובשקיפות הנתונים, צעד ראשון בתהליך ארוך טווח לחיזוק הדמוקרטיה המקומית. בשנה הקרובה תפעל פנימה לטיוב המדד, להרחבת המדידה ליישובים נוספים ולרקימת שיתופי פעולה שיעסקו בחיזוק הדמוקרטיה המקומית מזוויות שונות. אנו מודים לשותפים הרבים שלקחו חלק בכתיבת מתווה חוזה המדינה . חיזוק השלטון המקומי קריטי לבניית חוסנה של ישראל כמדינה PNIMADATA ובפיתוח מדד הדמוקרטיה המקומית ואתר יהודית, דמוקרטית, מלוכדת ומשגשגת.

Impact | השפעה לאומית

עבודה משותפת עם משרד הפנים ומרכז השלטון המקומי. השקת המדד בתמיכתם משרדי ממשלה

פיתוח מודל אחריות משותף: מדינה, שלטון מקומי, קהילות ופרטים 50:30:20 מודל

בערים הנמדדות: מעל למחצית מתושבי המדינה תושבים 6.5 M כ-

2024 משתתפות בשנת רשויות 50

2023 השתתפו בפיילוט רשויות 15

חוזה המדינה שירות לכולם

החזון

השירות "שווה לכולם" נולד במטרה לשים סוף למשבר הגיוס לצה"ל אשר מלווה את ישראל עשרות שנים ומציע מודל חדשני במסגרתו כל צעיר וצעירה בישראל משרתים בשירות משמעותי ובאופן מותאם תרבותית וקהילתית. המתווה מהווה פלטפורמה לביסוס אחריות משותפת, ערכים ואתוס ישראלי, לצד קידום של מוביליות חברתית, שייכות ומשמעות.

האתגר הלאומי

סוגיית חובת השירות מלווה את מדינת ישראל מיום הקמתה ומהווה כר פֹורה למחלוקת חברתית רחבה. היא טעונה מפני שיש בה חיים ומוות, מפני שהיא מגדירה שייכות. מפני שהיא מהווה מקפצה לחיים של משמעות. פעם אחר פעם היא עולה לחזית הדיון הציבורי, ופעם אחר פעם מציעים הפוליטיקאים הסדרים חלקיים שאינם מתמודדים עם עומק הבעיה, הסדרים שאין בהם כדי לאחות את הקרע הכואב ולסייע לבניית סיפור ישראלי משותף. דווקא בתקופה זו, בה ישראל נתונה תחת מלחמה מתמשכת , עלינו למצוא פתרון מקובל על ידי כלל המגזרים אשר יאפשר לכולם לקחת חלק במלחמה על קיומה של מדינת ישראל ללא העמקת השסעים בחברה.

הפתרונות של פנימה

מודל "שירות שווה לכולם" שנים פתרון למשבר הגיוס ארוך השנים; מתווה שירות שווה לכולם. הפתרון מציע מעבר מחובת גיוס 5 פנימה מקדמת מזה לחובת שירות - כולם לוקחים חלק, במסגרות מותאמות תרבותית, באופן בו צרכי הביטחון של ישראל נשמרים, צבא העם מתחזק, הכלכלה נתרמת והחברה הישראלית שומרת על עוגן משמעותי. לצד קידום מדיניות ועבודה עם מקבלי החלטות לביסוס מודל השירות, פנימה פועלת ליצירת שינוי פרקטי בשטח והוכחת היתכנות הלכה למעשה.

מדיניות וחקיקה באוקטובר 7 - מודל השירות של פנימה עודכן, יחד עם שותפים רבים, למול הצרכים הלאומיים שהשתנו רבות לאור אירועי ה ומלחמת חרבות ברזל. אנו רואים בחוק שירות ישראלי הוגן וראוי כאבן ראשה של שמירה על צבא העם וביסוס חברה משותפת בעלת ערבות הדדית וסולידריות. סוגיית השירות מורכבת מאוד ומרכזת לתוכה קווי מחלוקת רבים. לאור זאת, על חוק השירות החדש להניח בסיס לבנייה מחודשת של אתוס השירות. פעילות ציבורית בעיצומה של המלחמה, המאבק על חוק הגיוס הגיע לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת (לאחר שהממשלה החילה דין רציפות על הצעת חוק שירות ביטחון). על רקע רעש תקשורתי בלתי פוסק, אנו סבורים כי קיים צורך עז בפתרון מעשי וכי פשרות המוצעות בימים אלו מהוות סכנה של ממש שיובילו להמשך פילוג וקיטוב, יסכנו את מודל צבא העם ויביאו לפגיעה בביטחון המדינה. הגיעה העת להכרעות אמיצות. הגיעה העת לאימוץ מודל השירות. בימים אלה, פנימה נוכחת בדיוני ועדת החוץ והביטחון בכנסת ומקיימת פגישות עם נבחרי ציבור ומקבלי החלטות. סוגיית הגיוס קריטית בעיצוב דמותה של ישראל. נמשיך במרץ במסע לקידום מודל השירות. אופרציה ויישום בשטח של 80 - משרתים מבני המחזור בשנת ה 70% " נבנתה יחד עם שותפים רבים ומציבה יעד של 80 - ב 70" התכנית האסטרטגית מבני מחזור תבטיח 70% - נוספים בשירות לאומי – אזרחי). הגעה ל 9% - בשירות צבאי ו 48% מדינת ישראל (כיום משרתים שמירה על צבא העם ותבסס את ערך השירות כערך מוביל בכלל קהילות ישראל. לשם כך אנו פועלים במגוון ערוצים: (דגש חברה חרדית וחברה ערבית) - פנימה פועלת לקידום מסלולי שירות מותאמים לאוכלוסיות עם אחוזי שירות נמוכים • מסלולי שירות מותאמים לאוכלוסייה החרדית, יחד עם בכירים בצה"ל, שרים ומקבלי החלטות, ראשי החברה האזרחית, מנהיגות חרדית ובכירים במשק הישראלי. זוהי הזדמנות היסטורית לעצב את תפישת השירות של ישראל ולקדם את הטמעת מודל השירות של פנימה.

- בכדי להמשיך לקדם את קליטתם המיטבית והמותאמת של הצעירים החרדים והבדואים צוות חשיבה משותף עם אכ"א • לשירות, פנימה הקימה צוות חשיבה משותף עם אכ"א, אשר מטרתו להרחיב את אפשרויות השילוב של הצעירים החרדים והבדואים בצה"ל בצורה מותאמת המכבדת ושומרת על צרכיהם ואמונתם. - מיזם משותף עם הרשות לשירות לאומי אזרחי וקרן רש"י הנועד לבנות תו תקן וסטנדרטיזציה למסלולי השירות תנופה • מסלולי שירות לאומי-אזרחי המותאמים לאוכלוסיות לא משרתות, בדגש על צעירים 15 בישראל. במסגרת המיזם הקמנו וצעירות מהפריפריה הגיאוגרפית ומהחברה הערבית. בזמן המלחמה, עשרות צעירות וצעירים הצטרפו לשירות ב'תנופה' בתפקידים שונים: סייעי רופאים בבתי חולים, נהגי אמבולנס ואופנועים במד"א וסייעים של לוחמי אש. המיזם גובש מתוך הכרה בחשיבות יצירת מענים לצרכים לאומיים באמצעות מסלולי שירות עבור אלו שלא יימצאו מתאימים לשירות בצה"ל ומתוך הכרה שתקופת השירות הלאומי עשויה להיות אבן דרך משמעותית בסלילת דרכם של צעירים לקראת חייהם הבוגרים. השירות הלאומי יכול להוות מנוף והזדמנות נדירה להשפיע על המוביליות החברתית של צעירים בחברה הישראלית, תוך התנדבות מיטבית ומתן כלים לשיפור יכולתם של צעירים מרקעים שונים לקבל הזדמנות שווה להשתלבות בחיי החברה מתנדבים) וכן עלייה 25 והכלכלה. המיזם מלווה על ידי מחקר שעד כה הוכיח את מודל הליווי של קבוצות קטנות (רכז על בתחושת השייכות לחברה הישראלית וביכולת התקשורת בעברית של המשתתפים.

באדיבות מיזם תנופה

Impact | השפעה לאומית

מהישראלים תומכים במתווה השירות של פנימה (מכון מדגם, )2024 אוגוסט 70% תמיכה ציבורית מיזם משותף עם הרשות לשירות לאומי אזרחי וקרן רש"י ₪ 13 M

מודל שירות ישראלי

בניית תקן וסטנדרטיזציה למודל שירות לאומי אזרחי

מודל השירות של פנימה הוא האלטרנטיבה המובילה לפתרון משבר הגיוס בישראל

אחוז המתנדבים במסלולי השירות של מיזם תנופה ממשיכים לשנה ב, במסלולים אחרים 50% לעומת 83% שירות מלא

השקעה במודל השירות של פנימה ע"י משרד הביטחון ומשרדי ממשלה נוספים ₪ 127 M

7.5 M

80 - ב 70%

₪ 4 M

תכנית לאומית לשמירה על משרתים בשנת 70% : צבא העם השמונים לישראל

מיזם משותף עם משרד הבינוי והשיכון והתאחדות הקבלנים

חשיפות לקמפיין התקשורתי סביב מודל השירות

חוזה המדינה חינוך ציבורי

החזון

בניית מודל חדש ועדכני למערכת החינוך בישראל. מודל המבוסס על אמונה כי בכדי לחזק את הלכידות החברתית, את החוסן הלאומי ולשמור על מדינת ישראל כמדינה יהודית, דמוקרטית ומלוכדת, עלינו ליצור מערך חינוך ממלכתי ציבורי אשר מקדם את בנייתה המחודשת של ישראל ושל החברה הישראלית, מהווה עוגן חברתי מרכזי ומכיר בתפקידו כגרום מפתח בעיצוב דמותה ואופייה של מדינת ישראל ושל החברה הישראלית. במסגרת חוזה המדינה חינוך ציבורי אנו פועלים יחד עם שותפים מגוונים ומומחים רבים ליצירה של תכנית אב מוסכמת לחינוך, הכוללת חזון ואסטרטגיה ומציעה מנופי שינוי מרכזיים בדמות: מתווה חינוך ציבורי (הכולל תכנית ליבה ברמת התוכן), ביזור סמכויות ופדגוגיה.

האתגר הלאומי

בשנים האחרונות, כחלק ממגמות כלל עולמיות ומגמות פנים ישראליות נשחק מעמדו של החינוך הציבורי-ממלכתי ולצדו, התעורר ויכוח עז סביב היקף ותוכן תכני הליב"ה המחייבים את כלל ילדי ישראל. מערכת החינוך הישראלית מצויה במשבר כפול: על אף חוק חינוך ממלכתי ועל אף ביטולם ההצהרתי של זרמי החינוך, מערכות החינוך פועלות על פי גישה מגזרית, תוך סטנדרטים שונים, שיטות תקצוב אחרות ודרגות פיקוח שונות. כל אלה אינם מאפשרים למערכת החינוך להוות מוקד לגיבוש שדרה תרבותית משותפת, גם אם חלקית, לכלל הקהילות והזרמים. אם לא די בכך, מדינת ישראל מתאפיינת בפערים חינוכיים רבים ועמוקים, הבאים לידי ביטוי בהישגיה הנמוכים במבחני ההשוואה הבינלאומיים. פירוקה של מערכת החינוך הציבורית-ממלכתית מהווה סכנה לביטחון הלאומי של ישראל הן בהיבט התרבותי והן בהיבט הכלכלי. נדרשת חשיבה מחודשת אודות תכליתו של חוק חינוך ציבורי ולצדו, נדרש לגבש מחדש תכנית לימודי ליבה. השינויים שחלו בחברה מאז שנות החמישים עת חוקק חוק החינוך הממלכתי, מחייבים בחינה מחדש של חוק חינוך ממלכתי. החוק החדש חייב לכלול איזון ראוי בין אחריותה של המדינה לבין זכות ההגדרה התרבותית של כל קהילה ומורשתה וזכות הבחירה של ההורים. החוק החדש זקוק לתכנית לימודי ליב"ה המאפיינת את העקרונות הללו.

הפתרונות של פנימה

בניית הצעה לחינוך ציבורי: תכנית אב אשר תתייחס לכל ההיבטים כתיבת תכנית אב וחזון להתחדשות החינוך בישראל - • במערכת החינוך, החל ממדיניות, סוגיות ניהוליות וערכיות ועד לפדגוגיה מול התלמידים ומול המורים. תהליך הכתיבה והבניה מלווים בוועדת מומחים מתחום החינוך, המדיניות וההגות ובו בכירים במערכת החינוך לשעבר המכירים את המערכת, את רפורמות העבר ואת ההזדמנויות והקשיים בעבודה במערכת החינוך. קיימנו שולחן עגול ובו ייצוג רחב של החברה הישראלית לאיסוף משוב ומחשבה משותפת על התוכנית. כחלק מהתהליך אנו עורכים מחקר בינלאומי משווה ורחב אשר יאפשר נקודות מבט נוספות באמצעות התבוננות על מערכות חינוך מצליחות בעולם. התפתחותה של מערכת החינוך בישראל תלויה במידה רבה בשינוי המבנה של המערכת, בהעמקת ביזור מערכת החינוך - • הסמכות והאחריות של השלטון המקומי/אזורי. בה בעת, לא ניתן להתעלם מתפקידו של משרד החינוך עצמו, כמי שאחראי על פיתוח וטיפוח אתוס משותף, התאמת הלמידה לשינויים המתחוללים בעולם, ועוד. העברת סמכויות לשלטון המקומי מחייבת הגדרה מחדש של הגדרת התפקידים, שיטת התקצוב, מנגנוני הפיקוח, ועוד. לשם כך, הקמנו וועדת היגוי, הכוללת ,)50%( : המגדיר את היחס בן המקום הניתן למדינה בתוכניות ובתכנים 50:30:20 מומחי חינוך ואנשי מעשה, פיתחנו את מודל ) גם בתחום זה קיימנו שולחן עגול ובו ייצוג רחב של החברה הישראלית 20%( ) ולקהילה המקומית/בית הספר 30%( לרשויות לאיסוף משוב ומחשבה משותפת על המודל. פיתוח מודל של תכנים, ידע וכישורים מגוונים שמוטמעים יצירת תכנית ליבה מחייבת וחיזוק החינוך הממלכתי - ציבורי: • בתכני הלימוד והפעילות. הפיתוח נעשה במגוון דרכים- עבודה מול גורמים מקצועיים, הקמת קבוצת עבודה של מנהלי בתי ספר ומנהלי מחלקות חינוך לטובת בניית תכנית ליבה משותפת ומוסכמת. מטרת התכנית היא להציע מסגרת של נושאי ליבה אשר כל מוסדות החינוך הציבוריים יהיו מחויבים לה. מערכת חינוך ציבורית, מהווה גורם מרכזי בפיתוח הון אנושי איכותי המקנה למדינה המודרנית עיסוק מעמיק בתחום הפדגוגיה - • יתרון כלכלי ארוך טווח ובר קיימא והמאפשר את הפיכתה למדינה צומחת ומשגשגת. העשור הקרוב מחייב התחדשות מקיפה ) פיתוח התלמיד כלומד מתמיד, 21- של מערכת החינוך ושל יעדיה. התאמת תכניות הלימודים ל"עולם החדש" (תכני המאה ה וכן הקניית ידע רחב בתחומי מדעי הרוח. בכדי להשיג את המטרות יש להתמקד גם בהכשרת STEM- התמקדות במקצועות ה המורים והקניית שיטות למידה חדשניות, דרכים לפיתוח כישורים ומיומנויות, ועוד.

Impact | השפעה לאומית

הוקם פורום שרי חינוך לשעבר שרי חינוך לשעבר 4 בהשתתפות פורום שרי חינוך לשעבר

50:30:20

פיתוח מודל אחריות משותף לביזור סמכויות בחינוך

המצפן - חזון ואסטרטגיה לחינוך בישראל

הוקמה ביוזמת מנהלי ומנהלות בתי ספר ברית חינוך

מחקר בינלאומי

Best practices מדינות במטרה ללמוד 4 - מחקר משווה בין לאומי בהתמודדויות עם אתגרים דומים לאלו במערכת החינוך הישראלית

חוזה המדינה שבת בשלום

שבת ישראלית

סוגיית השבת מלווה את ישראל אלפי שנים, וביתר שאת מקום המדינה. השבת היא חלק מהזהות הלאומית הישראלית, אבל גם חלק מהזהות האישית של האנשים, של משפחות, של הקהילות והשבטים השונים במדינה. אשר על כן היא מהווה מוקד חיכוך רגיש במיוחד. בעשורים האחרונים ביתר שאת היא מהווה כר פֹורה למחלוקת חברתית רחבה. סוגיית השבת מכילה בתוכה רעיון מארגן מוסכם ובסיס למחלוקת רחבה, עמוקה ומטלטלת. מחד, הרעיון הגלום ביום המנוחה מהווה בשורה ייחודית, תרומה עצומה של היהדות לעולם כולו. אולם בה בעת, ערכים של חירות וחופש לצד פרשנויות מגוונות למשמעות השבת בתוך העולם היהודי, הופכים את השבת, את הרעיון הקסום, לכר של מחלוקת. למרות הפוטנציאל הרב הגלום בשבת הן כערך לאומי והן במישור המשפחתי והאישי, ביטוייה הבולטים משסים ומרחיקים את חלקי החברה הישראלית. מאבקים ומלחמות שבת הביאו לכך שהשבת הפכה לנטל פוליטי מעורר שנאה, במקום להיות נכס תרבותי לאומי עתיק יומין השייך לכולם. בהיעדר הכרעה נורמטיבית וחסות מדינית, הייתה השבת כפופה למגמות דמוגרפיות וחברתיות ולכוחות שוק הכלכליים בארץ ובעולם. התפתחויות אלו הביאו לחוסר שביעות רצון בקרב כלל הקהילות באשר לאופייה של השבת במרחב הציבורי. שימוש פוליטי ציני בשבת, משני עברי המתרס, הפך נפוץ. השבת נעשתה גורם מקטב ומעורר שנאה, מה שעמד בסתירה לפוטנציאל המלכד והכולל שההיא מביאה עמה, על ערכיה וההיסטוריה ארוכת השנים. שבת שהיא סמל וחגיגה ישראלית: המתווה מהווה קריאה לשינוי פרדיגמה. הוא מותיר לצד הכביש את התפישה הרווחת הקוראת להסדרת המרחב הישראלי המשותף בשבת באופן שיירצה את כל בני הקהילות. המתווה של פנימה מייצר, הלכה למעשה, שבת שמהווה סמל לאומי ערכי מאחד המאפשר לכל קהילה להדגיש את ייחודה. באחריותה של מדינת ישראל לפתוח, ללא עלות, במתכונת המאפשרת מפגש לכל האזרחים לגווניהם, מיזמי תרבות ופנאי המהווים ביטוי לערכיה התרבותיים המגוונים של אסדרה שבבסיסה אפשור ככל הניתן) מביאה להפשרת השיח אודות השבת במדינה. =( ” השבת. המעבר מחוק וכפייה ל”אפשרה הקמת ‘מוסד השבת’ כגוף רוחני להשראה ולייעוץ.

• עידוד אלטרנטיבות תרבותיות מגוונות לפעילות השבת. • מגוון פעילויות המעודדות מפגש בין-תרבותי ובין-שבטי. • צמצום הנהירה אחר המסחר ותרבות הצריכה ללא כל כפייה. • הגדלה משמעותית בפעילות תנועות וארגוני הילדים והנוער בשבת. מדינת ישראל, המדינה היהודית, תשים, לראשונה מאז קומה, את השבת על ראש שמחתה, תיצור שבת חיובית, מחברת ומאפשרת, ותנציח אותה כסמל חיובי, מאחד ורלוונטי לכל אזרחיה.

Impact | השפעה לאומית

מוזיאונים ואתרי מורשת פתוחים בשבת ומונגשים לכלל חלקי החברה הישראלית 130

רשויות משתתפות 108

בשנה בשני משרדי ממשלה (תרבות וספורט, מורשת) ₪ 48 M

ממשלה שלישית (!) מפעילה את המיזם בלב משבר קיטוב חסר תקדים

ממתינים לשב

אחת הסוגיות המדממות, מסעירות ומכאיבות לישראלים יוצאי אתיופיה היא סוגיית היחס לקרוביהם מ”זרע ישראל” שנותרו החל תהליך שיבה ליהדות בקרב עשרות אלפי בני “זרע ישראל” – צאצאי יהודי אתיופיה שהתנצרו למן 1990 באתיופיה. בשנת שלהי המאה התשע עשרה. אותה אוכלוסייה בחרה לשוב ליהדות והביטוי לכך היה עזיבת הכפרים והגעתם למחנות הממתינים בגונדר ובאדיס אבבה תוך בחירה בחיים של דוחק ועוני. ממשלת ישראל מאשרת עלייה בכל שנה לבין כמה מאות לכמה אלפי ממתינים אתיופים הטוענים שהם מ’זרע ישראל’. הממתינים ממשיכים לחיות, מתחתנים, יולדים ילדים ובכך הבעיה נעשית מורכבת יותר ויותר. נכון לכתיבת שורות אלו, ממתינים בתנאים צאצאי זרע ישראל הממתינים לעלות לישראל, למרביתם קרובים מקרבה ראשונה בארץ. למעשה ממשלת 13,000 - קשים כ ישראל מתקשה מאוד לקבל החלטה בסוגיית העלייה מאתיופיה, אשר מתאפיינת במורכבות רבה ומכילה בתוכה אתגרים רבים. תהליך העלייה של צאצאי ‘זרע ישראל’ נוהל עד כה ע”י פעילים יהודיים מהארץ ומהעולם שפועלים באתיופיה. מערכת היחסים בינם ובין הממשלה מאופיינת בחוסר אמון עמוק. לפיכך, בעשור האחרון ממשלות ישראל מתקשות להמשיך לעסוק בסוגיה זו ונמנעות מקבלת החלטה ברורה וקביעה האם יתר הממתינים זכאים לעלות ארצה. ממשלות ישראל לא קיימו בחינה מדוקדקת ולא גיבשו מדיניות ביחס לממתינים לעלייה מאתיופיה. פעולות ממשלות ישראל לאורך השנים נעשו כתגובה ללחצים שונים שהופעלו בתקופות שונות. כמו כן, ממשלות ישראל הסתמכו בהחלטותיהן על פעולות של גורמים לא רשמיים. הפתרון של פנימה: לאור המורכבות הרבה וייחודיותה של הסוגיה, הפתרון שגובש מאפשר לגורמים השונים לקבל החלטה משותפת, תוך הימנעות מיצירת תקדים אשר יחייב אותם בעתיד. עם זאת, לראשונה תספק הממשלה תשובה רשמית וראויה לכל אחד ואחת מהממתינים באתיופיה, על מנת שאלו לא יחיו חיים שלמים בתקוות שווא כי יש ביכולתם לעלות ארצה. מאידך, הזכאים לעלות ארצה יזכו לתשובה רשמית ויקבלו מענה הולם לצרכיהם על מנת לעלות ארצה בצורה מיטבית ותוך תיקון טעויות העבר, ללא קשר לעלות התקציבית הכרוכה בכך עבור מדינת ישראל. ממשלת ישראל תאשרר ותעדכן את החלטותיה להעלאת הממתינים באתיופיה. הממשלה תטיל על שר העלייה והקליטה להכין תכנית לעלייה תוך קביעת תאריך יעד לסגירת קהילות המעבר בגונדר ובאדיס. קביעת הקריטריונים תעשה בשיתוף: מנהיגות רוחנית מקהילת יהודי אתיופיה, זקני העדה ורבנים מובילים מהציבור הכללי, נציגי משרד הפנים ורשות ההגירה, נציגי הסוכנות היהודית לישראל, נציגי הממתינים ומומחים לנושא. קידום המתווה יביא לסיום הפרשה הכאובה ויאפשר למשפחות הזכאיות להתאחד לאחר שנים רבות. ההחלטה העומדת בבסיס המתווה תאפשר גם למי שאינו זכאי עלייה – להמשיך את חייו מבלי להמתין שנים ארוכות בהמתנה לתשובה ותנאי מחייה

קשים. הקהילה האתיופית תוכל לשקם את האמון במדינה ובמוסדותיה, אשר נפגע בין היתר כתוצאה מהפרשה הכאובה. החברה הישראלית תקבל הזדמנות נוספת לתיקון חברתי תוך קליטה ראויה של המשפחות הנוספות והפקת לקחים מטעויות העבר. מדינת ישראל תוכל לפרסם מדיניות ברורה לכל הרואה עצמו שארית זרע ישראל ולאפשר למנגנונים מסודרים לנהל את תהליכי העלייה ארצה, תוך הימנעות מלחצים פוליטיים.

Impact | השפעה לאומית

713- ו 429 החלטות החלטות 2 ממשלה

השקעה ממשלתית במתווה ₪ 980 M

ממשלות 2 יישום החלטות הממשלה ממשלות שונות 2 ע"י

עולים חדשים הגיעו ארצה עד כה בעקבות המתווה 3,568

בית יוצר ישראלי

בית יוצר ישראלי מציע חשיבה מחדש על סוגיות הליבה של ישראל, חשיבה השואפת להתקבל על דעת רוב ריאלי ומוצק של אזרחי ישראל בעשרות השנים הקרובות. בית יוצר ישראלי מבקש לגלות וליצור את שביל הזהב הישראלי הממלכתי. זהו בית של רעיונות אשר יכולים וצריכים להיתרגם למדיניות. בלב הפעילות של בית יוצר ישראלי פועלת תכנית העמיתים. לצידה אנו מפתחים שורה של אמצעי יצירה ופרסום כגון: סדרת ספרים בהוצאת ידיעות אחרונות, תכניות לימוד המיועדות לחינוך הפורמאלי והלא-פורמאלי ועוד. בתוכנית עמיתי בית יוצר ישראלי חברים כעשרים עמיתים, גברים ונשים, מקשת זהותית רחבה, אנשי רוח, חינוך ומעשה, אשר חושבים ויוצרים במשותף ובנפרד. בשלב הראשון של תכנית העמיתים עוסקים עמיתי בית יוצר ישראלי בגיבוש קומת המסד הזהותית של מדינת ישראל כיהודית ודמוקרטית. בשלב השני עוסקים עמיתי בית יוצר ישראלי בגיבוש רעיונות ישראליים במגוון של נושאים ממוקדים המעצבים את זהותה של ישראל ומצויים במחלוקת בחברה הישראלית. בית יוצר ישראלי יהווה מוקד השפעה על מעצבי מדיניות, מנהיגי ציבור, מערכות חינוך, מוסדות וארגונים המבקשים לעצב מדיניות ההולמת את חזון הממלכתיות הישראלית.

עד כה ראו אור בהוצאת הספרים של בית יוצר ישראלי: ישראל השלישית- הרב שי פירון אחריות המיעוט- נזיר מג'לי כשהחרדים יהיו רוב- איציק קרומבי בית שלישי- ארי שביט הייחוד והיחיד- מאיר בוזגלו ויפה בניה #יהדותדמוקרטית- בעריכת אריאל פיקאר ויעל גוראון עוצמה שחורה- רוני (פנטנש) מלכאי

״הגיע הזמן להסתכל למציאות בעיניים. גם בעוד מאה שנה יהיו במדינה חרדים וחילונים, ערבים ויהודים, ימנים ושמאלנים. כולנו כאן כדי להישאר״ איציק קרומבי, מנכ״ל ביזמקס ומחבר הספר ״כשחרדים יהיו רוב״.

Impact | השפעה לאומית

ספרים 7 ראו אור

20 K

תורגמו לשפה האנגלית ספרים 2

עותקים נמכרו

במסגרת בית יוצר ישראלי ועתידים ספרים 2 להתפרסם עוד

סדר יום מאחד

שנה ששברה שיאים של קיטוב חברתי ורגשי הסתיימה באסון הגדול ביותר שידעה ישראל בשבת השחורה. אלפי ישראלים נרצחו, מאות נחטפו לעזה. לצערנו הרב מצאנו את עצמנו שוב חוזרים על ההתחייבות ההיסטורית – "לעולם לא עוד". פנימה רואה באחדות העם צורך קריטי ביכולת המדינה היהודית והדמוקרטית להתקיים ולשגשג. לצד פתרונות לסוגיות ליבה שמפרקות את החברה הישראלית ופתרונן יקדם חברה מלוכדת, אנו רואים חשיבות רבה בפעילות ציבורית המעלה את קולם של מיליוני ישראלים, אשר לצערנו עמדותיהם המתונות אינן באות לידי ביטוי בעיצוב פני המדינה. על רקע בולטות תקשורתית גבוהה של גורמים קיצוניים, אנו רואים חשיבות אדירה בהבלטה של הקולות המתונים, הדהוד חוזר של רצונם של רוב הישראלים באחדות ובמרחב ציבורי מכבד. עם פרוץ המלחמה הובלו מהלך ציבורי אשר מטרתו הייתה קריאה להקמת ממשלת חירום לאומית אשר תשים בצד את המחלוקות ותתמקד בעשייה למען תושבי המדינה. קריאה זו זכתה לתמיכה גדולה מכל הקשר הפוליטית והציבור ואכן ממשלה כזו הוקמה.

Impact | השפעה לאומית פורסמו בכלי התקשורת המרכזיים אייטמים 189 לבחינת סיקור חיובי SPV מדד ציון איכות סיקור 9.6

שווי חשיפה ₪ 6.3 M

אקטיביות תקשורתית (שיעור אקטיביות בפרסומים וכתבות) 89%

נתוני יפעת מחקרי מדיה

מבט ארגוני

84%

₪ 8 M

30

עובדים קבועים 12

תורמים ישראלים לפנימה

תקציב שנתי

עמיתים בבית יוצר ישראלי

12% פדרציות יהודיות

תקציב פנימה ₪ 8 M

53% קרנות פילנתרופיות

35% תורמים פרטיים

84% תורמים ישראלים

פנימה בונה פתרונות ליבה אסטרטגים המוביליםלהשקעה של מאות מיליוני שקלים על ידי המדינה מדי שנה

תודות

פנימה מודה לשותפיה לדרך על השותפות והאמון לאורך השנים

• אודי אנג׳ל • אורה ואיתן סטיבה • דורון לבנת • דיתה ויהודה ברוניצקי • ויקטור אשר • יזהר ערמוני • מיגל עבאדי • משפחת טיסר • פדרציית וושינגטון • פדרציית ניו יורק • פדרציית סן פרנסיסקו

• קרן טראמפ • קרן יד הנדיב • קרן יתד • קרן מיימונידיס

• קרן מנדל ישראל • קרן משפחת ליאון • קרן עזריאלי • קרן ראסל ברי • קרן משפחת רודרמן • קרן רש״י

• שלמה דוברת • שמואל מיתר • שמיל לוי

• קרן אביב • קרן אבלס

לפי סדר א"ב