פנימה | סיכום שנת תשפ"ד, 2023-2024

ממתינים לשב

אחת הסוגיות המדממות, מסעירות ומכאיבות לישראלים יוצאי אתיופיה היא סוגיית היחס לקרוביהם מ”זרע ישראל” שנותרו החל תהליך שיבה ליהדות בקרב עשרות אלפי בני “זרע ישראל” – צאצאי יהודי אתיופיה שהתנצרו למן 1990 באתיופיה. בשנת שלהי המאה התשע עשרה. אותה אוכלוסייה בחרה לשוב ליהדות והביטוי לכך היה עזיבת הכפרים והגעתם למחנות הממתינים בגונדר ובאדיס אבבה תוך בחירה בחיים של דוחק ועוני. ממשלת ישראל מאשרת עלייה בכל שנה לבין כמה מאות לכמה אלפי ממתינים אתיופים הטוענים שהם מ’זרע ישראל’. הממתינים ממשיכים לחיות, מתחתנים, יולדים ילדים ובכך הבעיה נעשית מורכבת יותר ויותר. נכון לכתיבת שורות אלו, ממתינים בתנאים צאצאי זרע ישראל הממתינים לעלות לישראל, למרביתם קרובים מקרבה ראשונה בארץ. למעשה ממשלת 13,000 - קשים כ ישראל מתקשה מאוד לקבל החלטה בסוגיית העלייה מאתיופיה, אשר מתאפיינת במורכבות רבה ומכילה בתוכה אתגרים רבים. תהליך העלייה של צאצאי ‘זרע ישראל’ נוהל עד כה ע”י פעילים יהודיים מהארץ ומהעולם שפועלים באתיופיה. מערכת היחסים בינם ובין הממשלה מאופיינת בחוסר אמון עמוק. לפיכך, בעשור האחרון ממשלות ישראל מתקשות להמשיך לעסוק בסוגיה זו ונמנעות מקבלת החלטה ברורה וקביעה האם יתר הממתינים זכאים לעלות ארצה. ממשלות ישראל לא קיימו בחינה מדוקדקת ולא גיבשו מדיניות ביחס לממתינים לעלייה מאתיופיה. פעולות ממשלות ישראל לאורך השנים נעשו כתגובה ללחצים שונים שהופעלו בתקופות שונות. כמו כן, ממשלות ישראל הסתמכו בהחלטותיהן על פעולות של גורמים לא רשמיים. הפתרון של פנימה: לאור המורכבות הרבה וייחודיותה של הסוגיה, הפתרון שגובש מאפשר לגורמים השונים לקבל החלטה משותפת, תוך הימנעות מיצירת תקדים אשר יחייב אותם בעתיד. עם זאת, לראשונה תספק הממשלה תשובה רשמית וראויה לכל אחד ואחת מהממתינים באתיופיה, על מנת שאלו לא יחיו חיים שלמים בתקוות שווא כי יש ביכולתם לעלות ארצה. מאידך, הזכאים לעלות ארצה יזכו לתשובה רשמית ויקבלו מענה הולם לצרכיהם על מנת לעלות ארצה בצורה מיטבית ותוך תיקון טעויות העבר, ללא קשר לעלות התקציבית הכרוכה בכך עבור מדינת ישראל. ממשלת ישראל תאשרר ותעדכן את החלטותיה להעלאת הממתינים באתיופיה. הממשלה תטיל על שר העלייה והקליטה להכין תכנית לעלייה תוך קביעת תאריך יעד לסגירת קהילות המעבר בגונדר ובאדיס. קביעת הקריטריונים תעשה בשיתוף: מנהיגות רוחנית מקהילת יהודי אתיופיה, זקני העדה ורבנים מובילים מהציבור הכללי, נציגי משרד הפנים ורשות ההגירה, נציגי הסוכנות היהודית לישראל, נציגי הממתינים ומומחים לנושא. קידום המתווה יביא לסיום הפרשה הכאובה ויאפשר למשפחות הזכאיות להתאחד לאחר שנים רבות. ההחלטה העומדת בבסיס המתווה תאפשר גם למי שאינו זכאי עלייה – להמשיך את חייו מבלי להמתין שנים ארוכות בהמתנה לתשובה ותנאי מחייה