ד"ר משה קניג | חולם, לוחם, מחנך
משה קניג ד״ר | 286
סיפרתי, אמנם, שבכל הקשור לטיולי הגדנ"ע הכל התנהל לשביעות רצוננו המלאה, אך פטור בלא כלום אי אפשר. לשם הגילוי הנאות אספר על שתי תקלות שאירעו בשני מסעות שונים, ובגינם התהפכה בטננו לא מעט. האירוע הראשון התרחש בנחל למון. כל שנה היינו יורדים מכפר שמאי לנחל. טיול זה היה עבורי הנפלא מכולם. אהבתי את הבקעה העמוקה המוקפת קירות סלע זקופים משני צדדיה, נהניתי מהצמחייה הצפופה שזורת עצי הפרי והתפעמתי אל מול נחל האיתן שהמייתו נשמעה לאורך הדרך. בכל ביקור במקום שמחתי מחדש לקראת המפגש עם בריכות השחייה הקטנות שקוראות לך להתרענן בהן, ועם המעיין הנסתר ממנו לגמנו בתאווה מים זכים טעימים. מסלול זה, עם הירידות בעמק והטיפוס על הפסגות, גילם בעיניי תמציתו של טיול בלתי נשכח. בביקורי הראשון בנחל למדתי ממדריך החברה להגנת הטבע שמיימיו הזכים טובים לשתייה לאורך כל המסלול. אין חולק על כך שהמעיין הנסתר הפיק נקטר שאין טוב ממנו לשתייה. מה שלא ידענו באותו טיול פורענות, שבינתיים הוקם בצפת בית החולים זיו, ממנו הוזרמו שפכים היישר לגן העדן שלנו. באותו יום מר ונמהר הובלתי לתומי את תלמידיי לנחל למון. כולנו נהנינו להשתכשך בבריכה וללגום מהמים. עם סיום הרחצה, המשכנו במסלולנו, רעננים ושמחים. כשהגענו לראש פסגה סמוכה והבטנו על מפליו הקטנים של הנחל, העירה המורה לביולוגיה שהקצף הצף על פני המים נראה לה כתוצר של דטרגנטים. בשלב זה, עדיין לא התרגשתי מההערה, אבל כשבהמשך הדרך נתקלנו בזרם של מי שופכין מלוכלכים ומסריחים שזרמו באין מפריע אל תוך הנחל, התחלנו לדאוג. הדאגה הפכה למציאות כואבת כבר באותו ערב. כמעט כולנו נתקפנו בשלשולים וכאבי בטן. למרות הכל, המסע הסתיים בהצלחה ורובנו הגענו הביתה בשלום. תלמידים בודדים בלבד הגיעו לביתם חולים. כדי להרגיע את הורי התלמידים הללו, זימנתי אותם לשיחה והסברתי להם כיצד אירע הדבר ומהי אחריותם של השלטונות שהרעילו את מי הנחל מבלי להזהיר איש. ההורים קיבלו את ההסבר ולא מנעו מילדיהם מלהשתתף בטיולים של הבאים. הלקח שאנו הפקנו מהמקרה היה לצאת לטיולים מצוידים במכלים גדולים של מי שתייה בכמות שתספיק לכל המסע. המסקנה אמנם הוסקה, אך אנו התעצבנו. מכלי המים היו מתרוקנים אחרי זמן מה וכעסנו על כי לא נוכל למלא אותם במעיין הנסתר. חשבנו שמים הנובעים מהסלע חייבים להיות זכים. רצינו להאמין שהזיהום שראינו במו עינינו לא פגע במעיין הנובע ממי תהום. עבור האמונה התמימה הזאת שילמנו ביוקר. למדנו בצער רב, איך האדם יכול להרוס, צעד אחר צעד, את כל היפה שבטבע. בשנה שלאחר אותו טיול חזרנו אל נחל למון, הפעם ללא רחצה ובלי לשתות ממימיו. כשהגענו, נתקלנו בתחילת מסלול הירידה לבקעה בנציג מטעם החברה להגנת
Made with FlippingBook Digital Publishing Software