ד"ר משה קניג | חולם, לוחם, מחנך
משה קניג ד״ר | 276
7 פרק אשקלון באופק
זמן קצר אחרי שהעניק לי את ניהול תלמה ילין, עזב ד"ר זון את תפקידו ולנעליו נכנס מר דוד, שהיה גם מפקח כללי וגם מפקח ראשי למתימטיקה ולפיזיקה. באחד הימים הזמין אותי מר דוד לפגישה בלשכתו. לעומת הנחת שרווה מהנעשה בתלמה ילין, התיכון העירוני באשקלון הסב לו כאב ראש גדול. בארבע השנים שפיקח על המוסד החינוכי, עבדו שם שני מנהלים שלא זכו לשיתוף פעולה מטעם חבר המורים, והכאוס הזה הוליד הפרעות בלתי נסבלות למהלך הלימודים התקין. לאור המשבר התמידי הזה, פנה אלי המפקח דוד בבקשה שאקבל לידיי את ניהול בית הספר הבעייתי באשקלון. כל זה קרה לקראת סוף שנת הלימודים, כשברקע גברו הקולות שטענו שקשטן, מנהל תלמה ילין שאותו החלפתי, כשל בדרך עבורה עזב את הניהול, ומבקש עתה לחזור לתפקידו, כלומר לתפקידי. אני הייתי אז בשנת חופשה מרחובות, ועמדתי בפני ההחלטה מה אומר לד"ר אשכנזי - האם אני חוזר או מתפטר. אחרי התלבטות קצרה החלטתי להיענות לאתגר של המפקח דוד ולבדוק את האופציה האשקלונית. סבב הפגישות לבדיקת ההתאמה ההדדית - שלי לתפקיד ושל התפקיד עבורי, החל. נפגשתי עם הגורמים הרלוונטיים, ולאור בעייתיות בית הספר הגעתי לפגישה אף עם ראש העיר אריה תגר. בסוף חודש יוני, עם תום מרוץ השיחות והפגישות, נאמר לי כי נותר רק להביא את מינויי לאישור פורמלי של מועצת העיר, והדבר ייעשה בהקדם האפשרי. שנת הלימודים עמדה בפני סיומה ואני ניצבתי באזור דמדומים תעסוקתי. ממשרתי ברחובות לא רציתי להתפטר עד לאישור סופי של המינוי באשקלון. נפתולי הבירוקרטיה הביאו לכך שהמועצה התכנסה רק בראשית יולי ומכתב המינוי הגיע אלי ביום השמיני של אותו חודש. עוד באותו יום חשתי אל ד"ר אשכנזי והפקדתי בידיו את מכתב ההתפטרות שלי. המנהל הרחובותי שלי אמר לי מידית שהתפטרותי אינה מתקבלת, כי איחרתי בשמונה ימים. בקשתי שלא ייתפס לקטנות לא נענתה. ד"ר אשכנזי לא זז מעמדתו וסרב לקבל את התפטרותי. עתה היה מצב העניינים כזה. באשקלון התבקשתי והסכמתי להתחיל את עבודתי כבר בראשית יולי, עוד לפני קבלת האישור הפורמלי על מינויי, כי צריך היה להיערך לקראת שנת הלימודים החדשה. ברחובות – לא שוחררתי מתפקידי ומבחינת
Made with FlippingBook Digital Publishing Software