ד"ר משה קניג | חולם, לוחם, מחנך | חלק ראשון

81 | חולם, לוחם, מחנך

מסורת הטיולים. התחינות עשו את שלהן ואני נעתרתי וקבעתי מועד לטיול נוסף. ביום הטיול היינו אמורים, תלמידיי ואני, להיפגש בבוקר ולצאת יחדיו ליעדנו. ברגע האחרון, הונחתה עליי פגישה קצרה עם המנהל, בדיוק בשעה בה היינו אמורים לצאת לדרך. כדי לא לאכזב את התלמידים, החלטתי לעשות שינוי בתוכנית. הנחיתי את התלמידים להגיע בכוחות עצמם ליעד, ואמרתי להם שכשאסיים את ענייני המנהלה אפגוש אותם שם. כשהתקרבתי למקום ראיתי מרחוק מספר תלמידים עומדים על כביש סמוך ומחכים. התקרבתי, מכין נאום נזיפה חוצב להבות על חוסר האחריות הטמון בעמידה על הכביש. ואז גיליתי, לחרדתי, את הסיבה. התלמידים חיכו לאמבולנס שהזמינו אחרי ששפיץ מעד על הגבעה ונפל על ראשו בעומק של כעשרים מטרים. חשתי למקום התאונה ומצאתי שם את שפיץ, סובל מזעזוע מוח ובמצב קשה. כעבור זמן לא רב הגיעה אימו למקום ואחריה האמבולנס שהבהיל את הפצוע לבית החולים. סופו של דבר, שפיץ אושפז למשך ימים מספר, ולאחריהם נדרשה החלמה ממושכת. גם לאחר מקרה זה לא הופנו אליי טענות ומענות. איש גם לא אסר עליי להמשיך במסורת טיולי יום ראשון. אני, לעומת זאת, למדתי את הלקח. אסור, בשום פנים, לאפשר לתלמידים לצאת לטייל ללא השגחה, גם לא לשעה קלה. שיעורים לדוגמה בבודפשט של אותם ימים היו כחמישים מורים שלימדו את מקצועות היהדות בבתי הספר הממלכתיים. ד"ר כהן, המפקח, היה ממונה עליהם וסמכויותיו היו כשל מנהל בית ספר. הוא היה זה שקבע בראשית כל שנה את סידור העבודה של כל מורה, והוא גם היה זה שהוציא לפועל את החלטת המזכיר להעביר אותי מהגימנסיה לבית הספר האזרחי, כעונש על ציוניותי הנפשעת. ד"ר כהן ערך אחת לשבוע אספת מורים בה היינו מחויבים לקחת חלק. באחד המפגשים בישר לנו המפקח על פרויקט חדש: שיעורים לדוגמה. הרעיון היה שבשיעור כזה ילמד אחד המורים את כיתתו על פי דרכו, והמורים האחרים ישבו בכיתה ויצפו בו. בגמר השיעור, ייצאו התלמידים מהחדר והמורים יקיימו דיון על השיעור שהועבר זה עתה. לא אכחיש: היו אלה דיונים מעניינים ומפרים ביותר. כשהגיע תורי להעמיד את כישוריי הפדגוגיים לבחינה, בישר על כך ד"ר כהן באספת המורים השבועית, מבלי שטרח להודיע לי על כך מראש. הודעה זו מצאה אותי מופתע ומוחמא. הנה אני, אחד המורים הצעירים בחבורה, אתן שיעור ממנו יוכלו ללמוד גם ותיקים ומנוסים ממני, ביניהם גם כאלה שהיו מוריי.