ד"ר משה קניג | חולם, לוחם, מחנך | חלק ראשון

79 | חולם, לוחם, מחנך

4 פרק קבוצת הצופים על שם קיש יוז'ף

מר בילש, מנהל בית הספר בו לימדתי, כיהן בנוסף לתפקידו החינוכי גם כמנהל אדמיניסטרטיבי בקהילה. תפקידו היה להעביר את בקשות מנהלי בתי הספר היהודיים בעניין העסקת מורים חדשים לאישור המזכיר הכל יכול. כשלעצמו, בר בילש היה נטול כל סמכות החלטה ושימש כמתווך בלבד. האמת חייבת להיאמר; היה זה אך הגיוני. למר בילש לא היה ולו שביב של כושר החלטה. הוא היה מוגבל ביכולותיו, חסר השכלה (על אף הדיפלומה בהוראה) ומחנך גרוע. המורים שעבדו תחתיו זלזלו בו כי הרגישו בנחיתותו, ותלמידיו צחקו לו מאחורי גבו. בעיניי היתה זו חידה כיצד אדם כה חסר יכולות או כישרון זכה למשרות כה רמות, ואיני מדבר רק על תפקידי הניהול והמנהלה. בדרך נס כלשהי, מונה בילש גם לפקד על קבוצת צופים יהודית. בתוקף תפקידו זה, הפציר בי להתמנות כקצין הקבוצה, ולהציע לתלמידיי להצטרף לתנועה כחניכים גאים. ציוני מדופלם שכמותי לא יכול להתלהב מרעיון שכזה לאור האג'נדה הפטריוטית-הונגרית של הצופים. המציאות, מצדה, לא גילתה התחשבות מיוחדת בלהט הציונות שלי. רבים מתלמידיי כבר הצטרפו לתנועה וביקשו ממני לכהן כקצין זמני. בלית ברירה ולאור הלחצים הגוברים, נעניתי להפצרות. בישיבת הקצינים הראשונה שלי, הבנתי שאג'נדות לחוד והחיים עצמם לחוד. הקצינים האחרים היו נחמדים ביותר, והבילוי השבועי עם תלמידיי מחוץ למסגרת בית הספר, נעם לי במיוחד. שכונתה 'גורי זאבים'. 12-10 אני קיבלתי לידיי את קבוצת הגיל הצעירה - בני חינוכם הצופי של בני קבוצתי התבסס על 'ספר הג'ונגל' של קיפלינג. בתכנון המפגשים נעזרתי בחברי בנימין שכבר צבר ותק בהדרכה בצופים והיה בקי ומנוסה בהעסקת גורי זאבים. מצאתי את עצמי נהנה מהפעילות בה לא מצאתי כל סתירה להשקפתי הציונית. אהבתי לבלות עם תלמידיי גורי הזאבים. אם בכיתה היה עליהם לפנות אליי בלשון רשמית כיאה למעמדי כמורה, הרי שבפעילות הצופים נפלו המחיצות ויכולנו לבסס קשר קרוב וחם יותר.