ד"ר משה קניג | חולם, לוחם, מחנך | חלק ראשון
67 | חולם, לוחם, מחנך
תקופה כבר החלו ההגבלות על קבלת יהודים לאוניברסיטאות. כדי להיכלל בחמשת האחוזים של היהודים המאושרים שיזכו לבוא בשערי האקדמיה, נדרשו המועמדים להציג תעודת בגרות מצוינת. תעודת הבגרות שלי, למרבה הצער, היתה בינונית. בוגרי בית המדרש, לעומת זאת, התקבלו אוטומטית וללא כל תנאי מקדים. מעבר לכך, הייתי מונע, עדיין, מהצורך לרצות את הוריי ולא לאכזב אותם. שניהם היו כבר חולים ומי רוצה להוסיף דאגה לאנשים מבוגרים עם בעיות בריאות? כך מצאתי את עצמי ממשיך בלימודיי העל-תיכוניים בבית המדרש לרבנים במשך חמש שנים, ובמקביל כסטודנט באוניברסיטת בודפשט. בשנים אלה ייסר אותי מצפוני בהתלבטויות קשות, שכן עוד בתיכון איבדתי את אמונתי. היה ברור לי, שאם אסיים מסלול זה כשאני מוסמך לרבנות, לא ארצה להיות רב בישראל. לימודים על-תיכוניים: חיי סטודנט כפול בוגרי הגימנסיה בבית מדרש לרבנים המשיכו את לימודיהם העל-תיכוניים בשני מסלולים מקבילים: בקורס הגבוה של בית המדרש ובאוניברסיטת בודפשט. יצאתי לדרכי כסטודנט כפול. בבוקר הייתי פוקד את בית המדרש לרבנים, 1931 בסתיו ובשעות אחר הצהריים הייתי מגיע להשלים ידע באולמות האוניברסיטה. נוסף לעומס הגדול בלימודים, רבץ על כתפיי עול נוסף: פרנסה – שלי ושל משפחתי. באותה תקופה עסק התובלה המשפחתי כבר פשט את הרגל. אימי היתה חולה זה מכבר ואבי שהיה אחרי התקף לב, הפסיק לעבוד. לזמן מה, גם אחי היה מובטל. מה שהציל את המצב היה השם הטוב שרכשתי כמורה פרטי. היו לי תלמידים רבים, והכנסה זו אפשרה לי ולהוריי להתקיים. אמנם בעוני, אך בכבוד. עזרה מועטה קיבלנו מאחי ואחותי. יולישקה עזרה ככל יכולתה, ובהמשך, עם התאוששותו הכלכלית, גם יעקב תרם את חלקו. אוניברסיטה מלימודי האקדמיים אין לי זיכרונות רבים. לא אהבתי את האוניברסיטה, ולא חסרו סיבות לכך. אפילו שמה של האוניברסיטה, ממנו נדף ריח הכנסייה הקתולית, היה בעייתי בעיניי. הכומר פזמן פטר היה מנהיג הקונטרה-רפורמציה שלחם למען הריאקציה הכנסייתית. בכל חדרי הלימוד התנוסס צלב על הקיר, מה שכמובן עורר בכל הסטודנטים היהודים תחושת אי-נוחות. אם לא די בכך, הרי שרבים מהסטודנטים שלמדו איתנו היו חברי ארגונים אנטישמיים. בכל סמסטר הם נהגו להכריז על שלושה או ארבעה ימי "הכאת יהודים".
Made with FlippingBook - Online catalogs