ד"ר משה קניג | חולם, לוחם, מחנך | חלק ראשון
משה קניג ד״ר | 42
מצוקות מיניות ואחווה גברית
בשנות ההתבגרות שלי הייתי גמלוני בכל הקשור ליחסים שבינו ובינה. אחד מהנושאים שכיכבו בשיחותיי עם חבריי היה "מצוקתנו המינית". ככל שדנו בעניין, לא הצלחנו לגבש דרך לצאת ממצוקה זו, כלומר להגיע לפורקן מיני. האוננות היתה רווחת, נדמה לי, אצל כולנו, אבל לא דיברנו על זה. זה היה טאבו. מעבר לאמונה שמדובר באקט לא מוסרי, היה חשש שאוננות היא מקור למחלות ולכן עשינו מאמצים ניכרים להיגמל ממנה, ללא הצלחה. חברי הטוב ואני בילינו שעות בנימין את ימי מילאו חיי חברה פעילים. ארוכות ביחד. בבית הספר כינו אותנו "התאומים". בשלב מאוחר יותר הצטרף אלינו . את שעות הפנאי היינו מבלים בטיולים ארוכים בחוצות העיר, אדולף ובהמשך גם ארנו בישיבה ממושכת בגן העירוני ובשיחות אינסופיות. היינו משתפים זה את זה בתשוקות שלנו ובכמיהה הבלתי ממומשת לחברת בנות ולחיי מין. איכשהו, האחווה הגברית הזו שבנינו הצליחה לשכך במעט את המצוקה סביב הנושא. כשהיינו יחד, חריפות מצוקתנו איבדה מעוצמתה. במבט לאחור אני מאמין שהרעב לקשר זוגי, שרק לעתים רחוקות הגיע לשובע, לא היה רק תוצאה של חוסר הניסיון שלנו, אלא גם תולדה של התפיסה החברתית דאז שהיתה מלאה בהגבלות ואיסורים בכל הקשור למפגשי בנים ובנות. עולם שלם של אינטימיות ויחסי קרבה היה אפוף סודות ומסתורין. ההפרדה במוסדות הלימוד בין בנים ובנות תרמה למובדלות הזו. רק תנועות הנוער הציוניות אפשרו מפגשים חופשיים יותר עם בנות המין השני, אך אנו, חברי הרביעייה, לא לקחנו חלק בפעילויות הללו. בהיותי סטודנט, היתה לי חברה לפרק זמן קצר. הייתי כבר בוגר דיי כדי לא להסתפק במערכות יחסים המתבססות על טיולים ושיחות בלבד. באחד הערבים הזמנתי את העלמה לפגישה רומנטית על ספסל בגן. אחרי זמן-מה, נרעש ונרגש, התחלתי לנשק אותה בלהט, והיא התמסרה לנשיקותיי בשמחה. למרבה הזוועה, התשוקה שלי שככה בן רגע. ריח הפה הנוראי של שותפתי למעשה הנועז כיבה את האש שבערה בי. כמובן שאחרי החוויה בעלת הניחוח המפוקפק, לא נפגשנו שוב. השמרנות המינית של בני המעמד הבינוני היתה זרה לחלוטין עבור הפועלים והאיכרים. התנהגותן המינית המתירנית של עוזרות הבית אפשרה לנו למצוא בחיקן פורקן מסוים לתשוקותינו הבלתי ממומשות. בכל בית בורגני היתה עוזרת בית שלא פעם עזרה גם בפתרון מצוקותיהם המיניות של ילדי מעסיקיה. החיזורים נעשו בחשאי, והמפגשים הבין-מעמדיים נערכו בהיעדר ההורים מהבית. חוויות מין ראשונות אלה היו בלתי קשורות לאהבה או לרגש כלשהו. עד היום הזה
Made with FlippingBook - Online catalogs