ד"ר משה קניג | חולם, לוחם, מחנך | חלק ראשון

משה קניג ד״ר | 24

מחנך כיתתו חיבב אותו במיוחד, על אף מעשי הקונדס שלו. ברוח אותם ימים, היתה לו דרך מעט משונה להפגין רגשות של חיבה. בפתיחת שנת הלימודים, בשיעור הראשון, קרא ליעקב להתייצב לפניו על הבמה, וקבל הכיתה כולה, העניק לו סטירה מצלצלת. "תלמידים! שנת הלימודים החלה", הכריז. בכך ביטא המורה את חיבתו לאחי ושיגר אות אזהרה לכל הזוממים על מעשי קונדס חדשים. עם סיום בחינות הבגרות, החל אחי לגלות עניין גובר במין היפה. בהיותו מקורב לחוגים בוהמיינים, חיפש את חברתן של שחקניות תיאטרון מתחילות. תקופה מסוימת היה מאוהב בשחקנית צעירה ולא מוכרת, ואף היו לו מחשבות לשאת אותה לאישה. הוריי התנגדו בתוקף. בעיניהם, אנשי הבוהמה היו נציגים מובהקים של עדת חסרי המוסר בעולם כולו, הודות לחיי המין החופשיים בהם דגלו. יעקב, מבחינתו, דווקא מצא עניין רב בחוג מכריו החדש והמשיך לבלות את ערביו עם אנשי הבוהמה, על פי רוב עד השעות המאוחרות של הלילה. הדבר עורר התנגדות וכעס, במיוחד אצל אימי. בכל פעם שהיה שב הביתה באיחור, ספג אחי מנה נדיבה של נזיפות רועמות מאמא. אבא סבר שמגיע לבנו הצעיר לבלות וליהנות כפי שנהג הוא בנעוריו, אך להביע עמדה חתרנית שכזו בקול רם, לא העז. באחד הלילות חזר אחי מאוחר במיוחד. כשנשמעו צעדיו מהדהדים בבית, ציוותה אמא על אבא לצאת מיד מהחדר ולהעניק לבליין הסורר שתי סטירות לחי. עונשים גופניים לא היו מדרכו של אבי, בוודאי לא כשמדובר בבנו בן העשרים, אבל מאחר שהיה איש של פשרות ולא רצה להתווכח עם רעייתו המורה לו לפעול, קם ויצא לקראת הבן השב הביתה. כעבור רגע קט הדהד בחלל הבית צלילן של שתי סטירות. שנים רבות לאחר האירוע התוודו יעקב ואבא כי אותן סטירות לא ניתנו מעולם. הקולות הרועמים ששמענו בקעו משתי כפות ידיו של אבי שפגשו זו את זו. יעקב יוצא לחיים האמיתיים כדי להתבסס כלכלית, ניסה אחי את מזלו ביוזמות שונות. אחרי שלא הצליח למצוא את מקומו בעסקי התובלה, החל לחפש עתיד בסחר עצי נגרות, מה שהניב כעבור זמן לא רב הצלחה כלכלית מרשימה. עד מהרה רכש יעקב מוניטין בתחום ואלה באו לידי ביטוי ברווחים נאים. כך באו לקצם ימי הבילויים הקלילים. כשפגש יעקב בחורה נאה ורצינית ממשפחה טובה, הוא התאהב בה והחליט לשאת אותה לאישה. הכלה המיועדת היתה בתו של מנהל סניף בנק, מה שהקנה באותם ימים מעמד חברתי רם. למרבה האכזבה, לאחר שנישאו השניים התברר כי מצבה הכלכלי של הכלה לא היה כה רם. אותה עלמה היתה דוברת מספר שפות ונגנית פסנתר, אבל נדוניה לא הביאה איתה. כנראה שזה גורלם של הקניגים; הנישואים שלהם מושתתים תמיד על אהבה בלבד. אך גם ללא