Kick-Off | מגזין שבועי בועט

סנגל 0:2 הולנד

צאלון אבו שסק תגיד, כמה כמה? איך ייתכן ששכונת התקווה ריקה מאדם ואין משחק של בני יהודה? טוב נו, הפעם כולם העדיפו לראות את הולנד מפרקת מוקש קשוח ומנצחת את סנגל כ שנכנסתי אל רחוב אצ"ל בשכונת התקווה . הרחוב היה ריק מאדם. 17:45 השעה הייתה רחוב שבימים כתיקונם הוא בחזקת דיזנגוף של דרום תל אביב, הפך לפתע לעמק רפאים. אין קונים, אין מוכרים, אין מקומיים ואין זרים. זה לקח זמן והיה כרוך בייסורים, אבל במאני טיים של עשר הדקות האחרונות האפריקאים מצמצו ראשונים. והזהובים שלי היו שם כדי להכות בברזל ולכבוש פעמיים. צרחות השמחה אחרי השער הראשון , 1989/90 העלו זיכרונות מתוקים מהאליפות ההיא ב ומהימים בהם נשאנו על כפיים את אהוד בן טובים. מבט החוצה לימד על חבורת הוותיקים שהוציאה מהבוידעם את הדגלים הכתומים ויצאה לרקוד ולשיר ברחובות כמו בימים היפים. בזמן שאני מנפנף בצעיף הכתום ורץ להצטרף לחגיגות הספונטניות, פניתי לכמה חברים שכורי ניצחון ושאלתי כמעט כבדרך אגב: 9 "תגידו, מישהו יודע כמה נגמר הולנד-סנגל?".

"לאן נעלמו כולם?", שאלתי זקנה שיצאה למבצע פיקדון ואספה בקבוקים ריקים. "כולם הלכו לראות את הכתומים נגד הזרים האפריקאים", ענתה בפשטות. גירדתי בפדחת בהשתאות. "איך לעזאזל שכחתי שיש משחק של בני יהודה?!", תהיתי ביני לביני בזמן שטסתי בחזרה לרכבשחנהממשבסמוך למסעדות בוסי וקיסר ולחצתי על דוושת הגז בכל הכוח. , די מזועזע מכך 20 הצטרפתי למשחק באזור הדקה ה שיש קרחות שלמות ביציעים. הכתום אמנם שולט ללא עוררין, אבל משהו הרגיש שונה. אני בכל מקרה, כתום בלב ובנשמה, מדמיין תבוסה רבתשערים, כזו שתגרום מחר לעובדים הזרים להישאר ספונים בבתים. אלא שגם כאן נכונה לי הפתעה, בדמות נבחרת אפריקאית קשוחה שלא באה להיות תפאורה ובטח שאסור לזלזל בה. היא לא נפלה לרגע מבני יהודה שלי ואם לא די בכך, הזניקה לי לא מעט פעמים את הדופק, פלוס סיוטים רק מהמחשבה על כותרות העיתונים בבוקר על פדיחה בגוונים של כתום.

לחצו כאן

31

https :// kick - off . co . il

להגדלת העמוד - דאבל קליק