Kick-Off | מגזין שבועי בועט

בית ד'

דנמרק

חוליגנים אאוט "רולינגים" אין

יוני יוסף חי דנמרק דוגלת בטוהר מידות ושמירה על זכויות אדם. ככזו, אוהדיה הנאמנים לא יודעים איך לאכול את מונדיאל השחיתות בקטאר. האתגר האמיתי, מלבד הישגים ספורטיביים, הוא להצליח לחיות בשלום עם הביקורת הכללית נ בחרת כדורגל מוגדרת כאוסף השחקנים המצטיינים והמתאימים ביותר (לדעת המאמן) בענף ממדינת לאום מסוימת שהם אזרחים שלה, 32 ומתחרים במסגרות בינלאומיות שונות. אלא שבין הנבחרות שיופיעו במונדיאל, יש אחת המאופיינת יותר כקבוצה.

באצטדיון או בצפייה משותפת, יש תחושת סולידריות וקרבה כפי שאפשר כנראה לחוש רק במדינה הומוגנית מיליון תושבים. בכל גול תראו 6 וקטנה עם פחות מ זרים מתחבקים, צעקות שמחה, בירה שנשפכת לכל עבר, בעיקר כשהחבר'ה שכורי ניצחון, תרתי משמע. לנבחרת דנמרק ואוהדיה ביקורת רבה על קיום המונדיאל בקטאר. כאחת המדינות הנקיות ביותר בעולם משחיתות וידועה בגישה שלה לשמירה על זכויות אדם, הדנים מתקשים לקבל החלטה. אוהדים רבים לא יטוסו למונדיאל במדינה שקיבלה את האירוח בצורה שנויה במחלוקת, בלשון המעטה. במשחקי הנבחרת הדנית השנה לא נראה את האצטדיון נצבע באדום-לבן כמו בטורנירים האחרונים. ה"רוליגנים" כפי שמכנים אותם כאנטיתזה לחוליגנים (רולי בדנית זה רגוע), רוצים לתמוך בנבחרתם אבל המונים מהם מחרים את המונדיאל. אוהדים שליוו את הנבחרת בכל טורניר גדול שנים רבות, מרגישים שהפעם הם לא יכולים לקחת חלק בחוויה שלה הם מחכים ארבע שנים. חבל שלא נראה אותם במונדיאל הקרוב. מעטים אף מחרימים את שידורי המשחקים ולא מוכנים אפילו לצפות באירוע ספורט שארגונו עלה בחייהם של אלפי אנשים. בניגוד לטורנירים קודמים, מעניין יהיה לבחון האם אפשר לשמוח בצורה דומה משער או העפלה לשלב הבא ולהעביר ביקורת באותה נשימה? האחריות לקביעת זהות המארחת היא כמובן לא של השחקנים ואוהדי הכדורגל, אבל הכדורגל הוא שלהם והוויתור עליו קשה מנשוא. את זה יודעים היטב העסקנים, שממשיכים להעמיד עצמם לפני המשחק באמצעות 9 פוליטיקה מלוכלכת.

אחדהאירועיםהזכוריםמאליפותאירופההאחרונההוא האופן שבו סוככו שחקני נבחרת דנמרק על כריסטיאן אריקסן כשלקה בדום לב. הפוקוס היה על השחקנים שנהגו בצורה יוצאת דופן, אך הייתה גם התייחסות לדרך בה המאמן, קספר יולמן, הצליח להרים אותם מנטלית להמשך הטורניר. דנמרק הראתה המון אופי כשהתגברה על איבוד השחקן המרכזי שלה, הגיעה עד חצי גמר והודחה רק לאחר הארכה. התקשורת הדנית ראויה גם היא לשבחים, כאשר בניגוד לשאר העולם, בחרה שלא לשדר את התמונות הנוראיות של ההחייאה. מה שעוד לא נראה על מסך הטלווזיה הוא הקהל הדני, לא רק זה שבאצטדיון "פארקן" שאירח את משחקי הבית של הנבחרת בשלב הבתים. קהל אוהדים צבעוני, תומך ושמח שנמצא מאחורי הנבחרת שלו גם כשהיא פחות מצליחה ומעודד בין אם דנמרק בפיגור או ביתרון. כשנבחרת דנמרק משחקת יש קהל גם מחוץ לאצטדיון וברחבי המדינה צופים במשחק על מסכי ענק. אחדות לאומית במיטבה. כתושב ואזרח דנמרק בשבע השנים האחרונות, יש משהו מיוחד בחוויית הצפייה בנבחרת. בין אם זה

27

https :// kick - off . co . il

להגדלת העמוד - דאבל קליק