ידע למידע | ירחון למיסוי, משפט וכלכלה

ביטוח לאומי פסקי דין

2023 ספטמבר 564 ידע למידע 109

הוועדה בהקשר זה, דין הערעור להתקבל גם מטעם זה. בנוסף לאמור, נקבע כי הוועדה אמנם ציינה כי המערערת צעירה בגיל והשלימה שנות לימוד אך לא ברור איזה משקל, 12 אם בכלל, ניתן לכך שהמערערת לא עובדת מזה מספר שנים. למחדל זה משנה חשיבות לאור הפער המשמעותי בין הנכות הרפואית לנכות התפקודית. כבר נקבע, כי נקודת המוצא לקביעת דרגת אי-הכושר היא בהתאם לדרגת הנכות הרפואית המשוקללת שנקבעה על-ידי הוועדה הרפואית מאחר והיא מבטאת דרגה אובייקטיבית של אי כושר לעבוד. כן נפסק, כי הפער מצביע "על החובה של הוועדה להתייחס לפער מעין זה, לנמק אותו וליתן לו הסבר. ככל שמדובר בפער משמעותי יותר כך יידרש הסבר מפורט ומנומק יותר" (בר"ע (ארצי) בעניין אופנר). במקרה דנן, 39263-03-15 הוועדה לא התייחסה לפער זה בכל צורה שהיא, מחדל המצדיק גם הוא השבת עניינה לוועדה לבחינה מחודשת. יתרה מזו, נקבע כי באשר לשאלת ההתיישנות, נפסק כי סיכויי ערעור טובים במיוחד עשויים להוות בפני עצמם, טעם מיוחד. כמו כן, יש לנקוט בגישה סלחנית ההולמת את ייעודו של בית הדין עת לתקנות 125 ניגשים לפרשנות של תקנה המערערת בית הדין לעבודה (סדרי דין). הגישה תיעוד רב המעיד על מחלה נפשית פעילה הכוללת אשפוזים, החל מערב התכנסות הוועדה ועד לאחר המועד להגשת הערעור. כך, צורף סיכום ביקור של פסיכיאטר של הקופה, ובו הפניה לאשפוז

למערערת. בנוסף, אין הערעור מצביע על פגם משפטי בהחלטת הוועדה שכן הוועדה דנה בכלל הליקויים תוך התייחסות לנתוניה האישיים של המערערת והשכלתה. פסק הדין כב' השופט א' שביון פסק כי יש לקבל לחוק הביטוח 123 את הערעור. סעיף הלאומי, מסמיך את בית הדין לדון בערעור על החלטה של הוועדה הרפואית לעררים בשאלות משפטיות בלבד, ועל-פי הפסיקה נדרש בית הדין לבחון אם טעתה הוועדה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, הסתמכה על שיקולים זרים או התעלמה מהוראה המחייבת אותה. לעניין חובת ההנמקה של הוועדה נקבע בפסיקה, כי מאחר ומדובר בגוף מעין שיפוטי על הוועדה לנמק את החלטתה באופן המאפשר גם למי שאינו עוסק ברפואה להתחקות אחר הלך מחשבתה, ומעבר לאמור, על החלטת הוועדה להיות ברורה ללא צורך פרשנות או מהחלטת הוועדה עולות בהסקת מסקנות. מספר בעיות משפטיות. ראשית, חסרה הנמקה להחלטת הוועדה. לאחר המסקנה לפיה "הועדה מקבלת החלטת דרג ראשון מכושרה 50% לפיה לא איבדה כדי לעבודה", ניתן היה לצפות שהמשפט ימשיך עם הסבר למסקנה זו - אולם הוועדה כלל לא מנמקת את החלטתה. בנוסף, הוועדה כלל לא דנה בליקוי הראיה של המערערת. במצב דברים בו כלל לא מופיעה התייחסות כלשהי לנושא בהחלטת הוועדה, לא ניתן לדעת אם זו אכן דעתה או שמא שכחה לדון באחד הליקויים מהם סובלת המערערת. משלא ניתן לעקוב אחר הלך מחשבתה של