אל על | אטמוספירה

תיירות I לייף סטייל

שיוצאת מהמדבר הישראלי אל העולם. המועדון עוסק, בין היתר, בשדרוג חוויית הביקור ביקבים ובאתרי תיירות באזור, כפלטפורמה לחיזוק קהילת הייננים ויצירת שיתופי פעולה ביניהם. התוצאה - היקבים הפכו ללוקיישן לוהט לדייטים רומנטיים, למפגשים עם חברים ולנקודות עצירה על הדרך. הייננים עורכים סיורים מיוחדים בין מכלי התסיסה לחביות היין, מארחים בכרמים ובחצרות. מציבים שולחנות בין שורות הגפנים, פורסים מחצלות על אדמת הטרואר ואורזים סלסילות עם מעדנים ויין טוב לפיקניק בטבע. האירוח מלווה בסיפורים על ראשית היין באזור, על גידול ענבים בתנאים מדבריים ועל המיזמים החקלאיים־קולינריים־תיירותיים שמשנים את פני הנגב. עד כמה משנים? הרבה יותר מהר ממה שחשבו. ”ההכרה באזור היין החדש של הנגב כאפלסיון מהווה עבורי אבן דרך אישית בהגשמת החלום הציוני שלי“, מספרת בהתרגשות ניקול הוד סטרו, מנכ“לית קרן מיראז’ ישראל, שהובילה את היוזמות לחיזוק והכרת הנגב כחבל יין בינלאומי רשמי. כמי שעלתה מקולומביה ופועלת שנים לקידום פיתוח אזורי וצמיחה כלכלית בנגב, הוד סטרו רואה בתיירות היין ביטוי עדכני ומשמעותי לציונות של ימינו. ”מדובר במהלך שמחזק את היתרונות הכלכליים והתיירותיים של האזור שזוכה עכשיו להכרה בינלאומית כאזור יין חדשני ואיכותי“. אפשר למצוא negevwine.co.il באתר מידע נוסף ופרטים על כל הכרמים, על היקבים ועל אפשרויות הטיול באזור. הנה כמה המלצות: | כרם המורשת החדשה גן לאומי עבדת עבדת, העיר הנבטית הקדומה, הייתה מרכז ייצור יין עוד בעולם העתיק. במשך שנים התבצעו בה חפירות ארכאולוגיות ובמהלכן נחשפו עשרות מערות, מצודות, כנסיות ביזנטיות, בתי מרחץ, בורות מים, גתות ובתי בד. אחד הגילויים המפתיעים היה מערכת של שבע מערות וקשתות מרשימות ביופיין ובעוצמתן, ששימשו למגורים, למרחץ, לתפילה, לבית בד, לגתות יין וגם לקבורה. גילויים אלה הפכו את עבדת לאחת הערים העתיקות המשוחזרות והיפות בעולם, שהוכרזה כגן לאומי ואתר מורשת עולמי.

מרכז ייצור יין בעולם העתיק. כרם מורשת גן לאומי עבדת

יקב יתיר והאמפורות - כדים ענקיים עשויים מחימר ומבטון לשמירת היין

משובח, ומה שקורה פה היום הוא המשך ישיר להיסטוריה המפוארת של אז“. parks.org.il רמת נגב | חוות כרמי עובדת חנה ואייל יזרעאל היו משלוש המשפחות הראשונות של כורמים ובעלי יקבים באזור רמת נגב. החווה שלהם יושבת על בסיס יקב קדום והם עשו שימוש בטרסות שנים. 1500 ובמערכות ההשקיה מלפני נטעו את הכרם הראשון, ושש 1998־ ב שנים לאחר מכן הצליחו לייצר יין עם טעם מקומי, מהזנים הפופולריים מרלו וקברנה סובניון. ”אחרי תקופה התחלנו להשתעמם והחלטנו לשתול ולייצר יינות רוזה, שרדונה, ) ושירז“, מספר אייל. היום Viognier( ויונייה אלף בקבוקים בשנה 10 הם מבקבקים ומוכרים את היינות בחווה בלבד. החווה שלהם עוסקת באגרותוריזם, ולצד היקב הקימו את רימונה - בית קפה בניצוחה של רימונה, בתם הקונדיטורית,

החשיפה האחרונה, והמרעישה במיוחד, היא 2017-2019־ שהתגלתה באתר ב שנים. 1500 זרעי גפנים מפוחמים מלפני הגפנים העתיקות גדלו על הטרסות, וביניהן היו זני המורשת דבוקי, סריקי ובאר. הזרעים נלקחו למעבדה, עברו זיהוי גנטי, הונבטו, הושבו לאתר וניטעו מחדש על “שביל הגתות”. היום, כשלוש שנים אחרי, כרם המורשת החדשה פורח לתפארת למרגלות ה“עיר“, הגפנים עמוסות באשכולות ענבים וכבר מחכות לבציר השני, בדרכן להפוך ליין מורשת. ”אנחנו לא ממציאים את הגלגל, אנחנו בסך הכול מחזירים עטרה ליושנה“, אומר ד“ר שחר שילה, היסטוריון ומומחה לתיירות וארכאולוגיה באזור הנגב, שלקח חלק בחשיפת שרידי עבדת. ”הנבטים, אדוני המדבר, הבינו כבר לפני אלפיים שנה את הפוטנציאל העצום של האקלים המקומי. הם גידלו גפנים בשיטות נגר מתוחכמות, הקימו בעבדת גתות קדומות, ייצרו יין

2026 ספטמבר אטמוספירה

82