אל על | אטמוספירה

תוכן שיווקי

beWell הדרך שלך לחיים בריאים

צילום: ג'ני ירושלמי

פרופ' נטע כהן, מנהלת שירות טראומה ילדים ביה"ח דנה־דואק ויחידת מו"פ קליני, המרכז הרפואי תל אביב .3 + , נשואה 44 בת ¿ "כשהייתי בת חמש נולד לי אח פג למה רפואת ילדים: להריון. חוויתי ונשמתי בבית את הגידול שלו, 26 בשבוע ה־ כנראה שהכל התחיל שם". ¿ "אם הילדים שלי לא ממש חולים הילדים הפרטיים שלי: או פצועים הם לא רואים רופא, רק אותי או את אבא שלהם שהוא רופא עיניים. הילד האמצעי שלי היה צריך משקפיים ובואו נגיד שלא מיהרנו עם זה. הילדים שלי לא תמיד אוהבים את המקצוע שלי, ביחוד עכשיו כשאני כל כך פעילה במניעה של תאונות כלים חשמליים, והם מתחננים לאופניים חשמליים ולא מקבלים". ¿ "בכיתה א' פתחתי את הראש טראומת ילדות: כששיחקתי אחרי בית ספר. אני לא אשכח את הצליל של אקדח הסיכות, ולכן כל כך חשוב להסביר לפני כל פעולה ולהשתמש באמצעים נוגדי חרדה ומאלחשי כאב". ¿

פרופ' איילת רימון, מנהלת היחידה לרפואה דחופה (מיון) ילדים, ביה"ח דנה־דואק לילדים, המרכז הרפואי תל אביב .4 + , נשואה 54 בת ¿ "אבא שלי הוא רופא פנימאי והוא למה רפואת ילדים: עבד במקצוע היפה בעולם. אני רציתי כמוהו, אבל במקרה שלי - עם ילדים ולא עם מבוגרים. אני מתחברת לילדים באופן טבעי, כי החיוך שלהם כל־כך מתגמל". ¿ "הם יודעים שאין מה להתקשר הילדים הפרטיים שלי: לאמא עם סתם כאב בטן או חבלה פשוטה. בפעם היחידה שהיה משהו דחוף זה כלל פינוי באמבולנס". ¿ "כשהייתי קטנה התפתח לי זיהום טראומת ילדות: באצבע ואני זוכרת ליל בלהות בבית חולים חיפאי וכירורג שמנקז לי את המוגלה. כששחררו אותי הביתה וההרדמה המקומית כבר פגה, הרגשתי כאבי תופת ואמרו לי שאין מה לעשות. היום דבר כזה לא קורה, אנחנו מנהלים את הכאב גם כשמשחררים הביתה". ¿