EL AL | Atmosphere

איכילוב מציג המדריך לחיים בריאים

אפילפסיה 2025 מודל

הפרכוסים של הילד משבשים לו את השגרה? פרופ׳ יונתן רוט וד"ר שמרית אוליאל מאיכילוב מספרים על הטכנולוגיה חדשנית שיכולה לצמצם לאפס את התופעה איילת להב | שממררת לילדים אפילפטיים את החיים

זה אומר שיש הגבלה פעילות? "אנחנו לא אוהבים להגביל את הילדים. זאת מחלה שצריך ואפשר לחיות אתה חיים מלאים, אבל כן בהתחלה ועד שמצליחים להביא לשליטה מלאה על הפרכוסים – יש הגבלה. אנחנו מעדיפים שהילדים לא ישבו לבד בבית, לא יכנסו למים בשל חשש מטבי־ עה, ירכבו על אופניים רק עם קסדה והשגחה וכן צריך להיזהר מלעלות למקומות גבוהים כמו מגלשה, שפת מצוק בטיול וכד'". לפעמים מסתירים את המחלה? "לצערנו כן, לעיתים ההורים ולעיתים הילד עצמו לא מעוניינים לשתף חברים, מה שמביא למגבלות נוספות כמו למשל שינה מחוץ לבית אצל חברים, יציאה לטיולים שנתיים. זה נובע מתפישה לא מותאמת שמבוססת על פחד וחוסר ידע של הסביבה". איך מתחילים לטפל? "בכל אפילפסיה חדשה אנחנו מתחילים בהדמיות ובירורים כדי למצוא את הסיבה ובמידה ומדובר באפילפסיה מוקדית, למצוא את המוקד במוח שאחראי על ההפרעה החש־ מלית. לאחר הבירור נתחיל בטיפול תרופתי ובהמשך, לפי המקרה, נשקול גם אופציות ניתוחיות". איזה ניתוח אפשר לעשות? "אנחנו יושבים על כל הנתונים שע־ לו בשלב הבירור ומנסים להבין את מקור הפרכוסים. לפעמים זה ברור ולפעמים אין מוקד ברור. אבל גם אם גילינו את המוקד – לפעמים הוא ממוקם באזור במוח שאם נוציא אותו נגרום לפגיעה תפקודית. יש היום

מה המשמעות של חיים עם המחלה? "המשמעות היא כמו כל מחלה כרונית, אך בנוסף לכך לאפילפסיה מתווספת איזושהי הילה של פחד. יש במחלה הזאת אלמנט מש־ מעותי של חוסר שליטה וחוסר יכולת לנבא מתי יגיע ההתקף הבא. סיטואציה של פרכוס היא מאוד מלחיצה כי לפעמים נדמה שהילד מפרכס נע בין חיים למוות, דבר שעלול מאוד להבהיל". מה עובר על המשפחה כולה? "אפילפסיה היא הפרעה שכל המשפחה מתמודדת איתה. אלמנט הלחץ והפחד מאוד גדולים, במיוחד אם בהתקף הפרכוס הראשון היו נוכחים בני משפחה צעירים. יש צורך תמידי לשמור על הילד או הילדה מפני אירועי פרכוס נוספים וגם מפני חבלות או נפילות שעלולים לקרות בעקבות הפרכו־ סים".

מהי בכלל אפילפסיה? "בכל רגע נתון יש לנו אזורים במוח שעוב־ רים הפעלה, ואזורים אחרים שעוברים דיכוי. למשל, כדי שנוכל לשבת בבית קפה ולשוחח בנחת – אזור השפה במוח מופעל וישנו דיכוי של תנועות גפיים המאפשר סנכרון רצוני של מגוון הפעלות שאנו עושים. אפילפסיה היא מצב בו אזור מסוים במוח יוצא מהסנ־ כרון והבקרה התקינים ועובר הפעלה בצורה ספונטנית ורנדומלית שלא קשורה לשום דבר רצוני או נשלט". למה זה קורה? "יכולות להיות הרבה סיבות לאפילפסיה. לפעמים המקור הוא הפרעה מבנית מולדת, לפעמים חבלה, גידול שנמצא במוח ומצבים גנטיים שונים". כל אפילפסיה היא קשה? "ממש לא. יש הבדלים גדולים בין אפיל־ פסיה של תינוק שרק נולד וסובל מפרכוסים בלתי פוסקים שמשפיעים מאד על ההתפת־ עם 10 חות לבין ילד או ילדה שהגיעו לגיל התפתחות תקינה והופעת פרכוסים בתדי־ רות נמוכה, כאשר הפרוגנוזה (הצפי הרפואי) שונה בהתאם לנתונים של הרקע הרפואי והסיבה להופעת המחלה". באיזה גיל זה יכול להתפרץ אצל ילדים? "זה יכול להופיע בכל שלב בחיים, החל מיום הלידה ולעיתים גם בתקופה העוברית". מהם הסימנים לאפילפסיה? "זה יהיה בדרך־כלל פרכוס כלשהו שקורה שמראה על פעילות EEG פתאום ובדיקת חשמלית לא תקינה במוח".

"אחד הניתוחים היותר קיצוניים שעשינו הוא ניתוק של חצי מוח. ילדים שנכנסים לניתוח כזה הם ילדים שכל החיים שלהם נעים סביב הפרכוסים. אחרי ניתוח כזה אפשר גם להוריד מינונים של תרופות שיש להן תופעות לוואי לא פשוטות"