אל על | אטמוספירה
איכילוב מציג המדריך לחיים בריאים
"שיקום הוא מקום אופטימי" שטף החיילים שהגיעו למחלקת הפיזיותרפיה בבית החולים השיקומי באיכילוב מאז השבעה באוקטובר הוא לא משהו שנראה בעבר. נירית רותם-לרר, מנהלת המחלקה, מספרת על הקסם שקורה בעבודת שיקום קשה ומאומצת
- ולמחרת קצת יותר. לאט לאט ראינו התאוששות של עצבים ושרירים ברגליים. למרות שאנשי שיקום הם אופטימיים כרוניים, במקרה של ג' הייתה הבנה שייתכן שהוא יישאר משותק. ראינו שיש תנועה והתקדמות, אבל לא ידענו איפה התהליך ייעצר". באיזה שלב מכניסים מכשור לטיפול? "בשלב הבא התחלנו עם מכשירים של גירוי חשמלי כדי להפעיל שרירים חלשים מאוד וכדי לגרום להם להתכווץ בצורה מכוונת. משם המשכנו לתרגול הכי בסיסי של הליכה פסיבית, חיבור של המטופל למכשיר הפעלה
רובוטי. יש לנו במכון הפיזיותרפיה מכשיר , שאנחנו היינו הראשונים בארץ Lexo בשם שהכנסנו לטיפולים. מדובר בסוג של הליכון ענק והמטופל מחובר למעין רובוט שמדמה תבנית של הליכה תקינה ומעודד את המער־ כות לפעול. המטופל נקשר ברתמות ומתחיל ללכת על משטחי הליכה, כאשר כמעט כל משקל הגוף שלו מנוטרל. מלבד זה התחלנו לבנות לו תכנית עבודה לשמירה ובנייה של שאר אברי הגוף, מכיוון שחשוב מאוד לחזק גם את החלקים הבריאים יחסית. ברגע שראינו שהוא מצליח להזיז את הרגל קדימה, החלטנו להתקדם אתו עוד שלב. בעז־ רת הנחישות והחוסן הנפשי שלו הוא עשה את הבלתי אפשרי ולא ויתר לעצמו. משם עברנו לתרגול במכשיר בשם "אנדגו", מעין מסגרת ממונעת שתומכת במשקל הגוף וזזה בצמוד למטופל שכבר יותר עצמאי בשלב הזה. גם פה הוא מחובר לרתמה, אבל במקרה של האנדגו אנחנו יכולים לבחור כמה ממשקל הגוף שלו ייתמך וכמה לא וכך הוא מתקדם במרחב. עבדנו איתו גם עם מכשיר בשם "אנטי גראביטי" שמאפשר לאנשים שאסור להם לשאת את כל משקל הגוף להתחיל ללכת ואפילו לרוץ בשלבים מוקדמים. בהמשך ג' התחיל ללכת עם הליכון אמות, התחיל קצת הליכה בין המקבילים ולא לאט זז למקום יותר עצמאי. היום הוא הולך עם קב ולעיתים גם ללא. יש לו עוד מעט שיתוקים שבאים וחולפים, אבל הוא ממצה כל מילימטר
ג', לוחם ביחידה מובחרת, נפ־ צע בשבעה באוקטובר באחת מזירות הלחימה בדרום והגיע במסוק לטיפול דחוף ומציל חיים
בבית החולים איכילוב. אחרי כשבועיים הוא הגיע לבית החולים השיקומי לפצועי מלחמה באיכילוב – בשביל"ם. "הלוחם הגיע אלינו עם פציעת ירי ורסיסים בעמוד השדרה. הפגיעה העצבית גרמה לו לשיתוק ולחולשה ברגליים. בפעם הראשו־ נה שראיתי אותו הוא היה בכיסא גלגלים ועם מעט מאוד תנועה ברגליים, על גבול השיתוק. במקרים האלה של פציעות מורכ־ בות לוקח זמן עד שמבינים מה נפגע ומהם סיכויי ההתאוששות", מסבירה נירית רותם־ לרר, מנהלת מחלקת הפיזיותרפיה וחברת ועד הארגון העולמי לפיזיותרפיה. איך מתחילים לטפל במקרה כזה? "מתחילים ברמה הבסיסית ביותר של לב־ דוק מה מצב הפציעה ומהם השרירים שניתן להפעיל במצב הקיים. מניסיוננו אנחנו יודעים שגם אם שריר חצי משותק, באמצעות שיקום טוב החצי השני, הבריא, יכול לעשות הרבה כפיצוי. התחלנו איתו בתרגול מאוד בסיסי של להזיז את הרגלים. יש לזכור שבשלבים המו־ קדמים האלה הלוחם היה צריך גם להתאושש מהטראומה הקשה שעבר. המטרה שלנו בשלב הזה היא לסייע לו לייצר מעט תנועה כל יום
"התפקיד שלנו כפיזיותרפיסטים הוא לתת עוד דחיפה אם יורדים קצת בתרגול, לראות שבתוך התהליך יש כל הזמן התקדמות ולהכיל גם ימי משבר"
Made with FlippingBook Learn more on our blog