עיתון אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

עיתון אוניברסיטת בן גוריון בנגב -

תרומה עם חזון

היזם ואיש העסקים דובי פרנסס, בוגר האוניברסיטה, מוביל מהלך היסטורי – להפוך את ישראל למרכז | עולמי של חדשנות בבינה מלאכותית מבן-גוריון לעמק הסיליקון – וחזרה גיליון נושא | 17-12 עמודים | לנגב באוניברסיטה AI המוקדש לתחום ה-

2026 פברואר-מרץ | שבט-אדר תשפ"ו | 147 גיליון

שותפות אמיצה עם שותפים לדרך שהאמינו בנגב ובפוטנציאל הייחודי של אוניברסיטת בן-גוריון להשפיע בקנה מידה לאומי ובינלאומי. אחד השותפים המרכזיים הוא דובי פרנסס, בוגר שלנו ויזם מוביל בזירה הגלובלית, שהפך לדמות משמעותית בקידום תחום הבינה המלאכותית באוניברסיטה. תרומתו אינה מתמצה רק בתמיכה פילנתרופית, אלא משקפת תפיסה המחברת בין עומק אקדמי ובין הבנה מעשית של הזירה הטכנולוגית העולמית. זהו אחד המקומות שבהם חזון אוניברסיטאי פוגש ניסיון גלובלי. פרנסס היה בין הראשונים שהדגישו בפני הנהלת האוניברסיטה את חשיבות הבינה המלאכותית ואת הצורך לראות בה תשתית רוחבית, ולא תחום נישתי נוסף. תפיסה זו, שאימצנו והעמקנו, גורסת היא השקעה AI כי השקעה ב ביכולתם של בוגרינו לפעול

מדי פעם מגיע הרגע שבו מוסד אקדמי נדרש לעצור, להביט קדימה ולשאול את עצמו איזו בשורה הוא מביא לעולם. עבורנו, הרגע הזה הוא ההווה: נכנסנו לעידן הבינה המלאכותית, שמשנה את הדרך שבה אנחנו חושבים על ידע, אחריות והכשרת בני אדם. כבר לא מדובר בתחום מחקר ייעודי, אלא בכוח רוחבי שמשפיע על חיי היומיום ומחייב אותנו לחשוב מחדש על האופן שבו אנו פועלים בכל תחום. הבחירה שלנו להשקיע בתחום אינה מקרית. היא תולדה AI ה של חשיבה אסטרטגית ארוכת טווח, של מחקר מעמיק, ושל השקעה בבינה מלאכותית היא השקעה ביכולתם של בוגרינו לפעול בעולם מורכב, משתנה ולעיתים בלתי צפוי

דבר הנשיא

דף הבית | 2

מה בגיליון

ברוח הקידמה פרופ' מיכל בר אשר-סיגל

6

המחלקה לפרסומים ודוברות מופק על–ידי: אסנת איתן מנהלת המחלקה: 2206 ׳ רשיון מס חיים זלקאי עורך וכתב ראשי: דני מכליס צילום: צוות אי. אר. דיזיין עיצוב: 08-6461281 טלפון : 08-6477674 פקס: zalkai @ bgu.ac.il דוא״ל : אתר אינטרנט: https://digitaler.cld.bz/BenGurion 11-10 סיכון מחושב ד"ר מיכאל פייר 19-18 בשירות הרווחה ד"ר טליה שוורץ-טיירי 23-20 בינה רפואית פרופ' רן בליצר 25-24 הרובוטים באים פרופ' אמיר שפירא

בעולם מורכב, משתנה ולעיתים בלתי צפוי. זהו הבסיס לעתידם של כל אחת ואחד מבוגרינו, לא רק כעובדים מיומנים אלא כבני אדם חושבים בעולם רווי מערכות חכמות. בגיליון זה מופיע ראיון נרחב עם פרנסס, העוסק בדרכו, בחזונו ובמחויבותו לאוניברסיטת בן גוריון בנגב. הריאיון משתלב בסיפור רחב יותר שאנו כותבים כאן יחד, ומאיר את התפתחות התחום מנקודת מבט אישית וגלובלית כאחד. על רקע זה השיקה לאחרונה הפקולטה לניהול על שם גילפורד גלייזר בשיתוף MBAI את תוכנית ה עם המכון לבינה מלאכותית - . תוכנית זו נבנתה The Institute מתוך הבנה שהעולם העסקי והארגוני עובר מהפכה עמוקה: מנהלים נדרשים כיום לא רק להבנה פיננסית, אלא גם ליכולת להבין בינה מלאכותית כשפה עסקית חדשה; באמצעותה הם יכולים לכוון תהליכים, לבקר מערכות מתקדמות

ולהציג שאלות מדויקות בנוגע לאלגוריתמים, מודלים חיזויים ומערכות אוטונומיות. צמיחתה של הבינה המלאכותית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב נשענת גם על הקמת הפקולטה למדעי המחשב והמידע על שם שטיין, המהווה עוגן אקדמי לפיתוח ידע, מחקר והכשרת דור שיֵֵדע לחיות עם בינה מלאכותית, ולא להיבלע בה. הנגב הוא מקום שבו חלומות גדולים מתורגמים לעשייה. יחד עם שותפים לדרך כמו דובי פרנסס, עם חוקרים וסטודנטים חדורי שליחות, ועם פקולטות חדשניות ההולכות וגדלות, נמשיך לבסס את מעמדנו כגורם מרכזי בתחום הבינה המלאכותית, ולקדם את פיתוחה ויישומה באחריות ובשיקול דעת, מתוך מחויבות לאדם ולחברה.

רמי זרנגר צילום השער:

שלכם.ן, פרופ' דניאל חיימוביץ נשיא האוניברסיטה

@bgu.uni

אבג

@bengurionu

| אבג 3 |

שותפים לרגע מכונן בתולדות האוניברסיטה: הנשיא פרופ' דניאל חיימוביץ, היזם דיוויד שטיין, דיקן הפקולטה למדעי המחשב והמידע פרופ' מתיא כ"ץ, הרקטור פרופ' חיים היימס

נשיא האוניברסיטה, פרופ' דניאל חיימוביץ, אמר את הדברים בטקס ההשקה של הפקולטה סטודנטים וסטודנטיות לומדים בה, חמישה מכוני מחקר מרכיבים אותה 3000- כ | החדשה וטובי החוקרים תורמים לה מכישוריהם אין זה סוד שאוניברסיטת בן-גוריון בנגב מובילה בתחומי אסטרטגי המחזק את מחויבותה של האוניברסיטה למצוינות בתחומי המחקר וההוראה. המכון למחקר יישומי בבינה מלאכותית, המכון לתיאוריה של מדעי המחשב, המכון לחישוביות "הקמת הפקולטה למדעי המחשב והמידע על שם שטיין מציבה את אוניברסיטת בן-גוריון בחזית המהפכה הטכנולוגית העולמית"

המחשוב, הסייבר והבינה המלאכותית, תוך עמידה בביקוש הגובר מצד התעשייה למומחים מיומנים. ואם לא די בכך, הפקולטה למדעי המחשב והמידע ע"ש שטיין שנפתחה לאחרונה נותנת ביטוי לשינויים המהירים בעולם הטכנולוגיה, ובמיוחד בכל הקשור לפיתוח המהיר של פתרונות מבוססי בינה מלאכותית וטכנולוגיות מידע. הקמתה היא מהלך

בינתחומית והמכון לתוכנה, מערכות ואבטחה. חוקרים מובילים בסיוע תשתיות מחקר חדשות ימשיכו בפעילותם המחקרית תוך שיתוף פעולה עם תעשיות ההיי-טק בישראל וברחבי העולם. חברי סגל אקדמי יאיישו 80- כ את הפקולטה, מחציתם חוקרי בינה מלאכותית, ואלו ילמדו

כחלק ממשימתה, תהפוך הפקולטה למרכז המחקר הגדול ביותר לבינה מלאכותית בישראל, המאחד תחת קורת גג אחת את המחלקות למדעי המחשב והנדסת תוכנה ומערכות מידע ומאגד את מיטב המדענים בתחום. חמישה מכוני מחקר מרכיבים אותה: המכון ליסודות הבינה המלאכותית,

בינה מלאכותית בבן-גוריון | 4

כשחמישים אחוזים מחברי הצוות שלנו עוסקים בבינה מלאכותית חדשנית, ועם מיקומנו האסטרטגי בלב הנגב ובקרבה ישירה לפארק הטכנולוגיות המתקדמות, אנו מבססים את מעמדנו כמרכז עולמי לחדשנות טכנולוגית פורצת דרך

קרן שוליך, שבסיסה בטורונטו, קנדה, מתמקדת בשיפור איכות חייהם של ישראלים וקנדים באמצעות תמיכה באנשים ובארגונים בעלי הישגים גבוהים. זוהי אחת הקרנות הגדולות ביותר בקנדה, ועד כה תרמה מיליון דולר 500- למעלה מ למאמצים פילנתרופיים. סימור שוליך, מייסד הקרן, הוא חבר ב'מסדר קנדה', אות הכבוד הגבוה ביותר שניתן להעניק לאזרח. מלגות 6,000- עם למעלה מ המוענקות מדי שנה דרך בתי הספר של שוליך, הוא ידוע כאחד הפילנתרופים הבולטים במדינה, בעיקר בתחום החינוך. קרן שוליך בחרה להעניק תרומה יוצאת דופן לאוניברסיטת בן גוריון כאות כבוד לדיוויד שטיין – יזם סדרתי ומשקיע מצליח – השותף, המייסד והמנהל של , קרן הון סיכון Leaders Fund שבסיסה בטורונטו, המשקיעה בסטרטאפים בצפון אמריקה ובישראל. הודות לתרומה נדיבה מקרן שוליך, הפקולטה החדשה תוכל לגייס חברי סגל חדשים, להעמיק את המחקר, להציע מלגות נדיבות לסטודנטים ולצאת לשיתופי פעולה בינלאומיים. תרומה יוצאת דופן מקרן שוליך

סטודנטים לשלושת 3,000- כ התארים. עבור הסטודנטים והסטודנטיות, מדובר בחדשות המגדירות מחדש את המושג 'סביבת למידה אטרקטיבית', שכן הפקולטה מציעה מבחר רחב ומגוון של קורסים הניתנים לשילוב בתוכניות הלימוד השונות המוצעות על ידי הפקולטה. "הקמת הפקולטה למדעי המחשב והמידע על שם שטיין מציבה את אוניברסיטת בן-גוריון בחזית המהפכה הטכנולוגית העולמית", אמר נשיא האוניברסיטה פרופ' דניאל חיימוביץ בטקס ההשקה של הפקולטה החדשה. "אנחנו לא רק יוצרים סגל חדש; אנחנו בונים מעבדה לעתיד - מרכז לעתיד - מרכז מצוינות ברמה עולמית שיעצב את הדור הבא של מנהיגי טכנולוגיה ישראליים אנחנו לא רק יוצרים סגל חדש; אנחנו בונים מעבדה

מצוינות ברמה עולמית שיעצב את הדור הבא של מנהיגי טכנולוגיה ישראליים". עוד אמר הנשיא: "כשחמישים אחוזים מחברי הצוות שלנו עוסקים בבינה מלאכותית חדשנית, ועם מיקומנו האסטרטגי בלב הנגב ובקרבה ישירה לפארק הטכנולוגיות המתקדמות, אנו מבססים את מעמדנו כמרכז עולמי לחדשנות טכנולוגית פורצת דרך. זהו רגע מכונן עבור האוניברסיטה, עבור הנגב ועבור עתידה הטכנולוגי של מדינת ישראל". פרופ' מתיא כ"ץ, מומחה בגיאומטריה חישובית ואופטימיזציה גיאומטרית, נבחר לדיקן הפקולטה למדעי המחשב והמידע. בעבר כיהן כראש המחלקה למדעי המחשב בבן-גוריון וכיושב ראש משותף של ועדת התוכנית של הסימפוזיון לגיאומטריה 200- חישובית. נזקפים לזכותו כ פרסומים בכתבי עת וכנסים מובילים.

5 | אבג

כלי חדש להכרת העבר. פרופ' מיכל בר-אשר סיגל (צילום באדיבות אנזו; מפגש של בית ותרבות)

פרופ' מיכל בר-אשר סיגל, סגנית נשיא האוניברסיטה לקשרים בינלאומיים, השתתפה בפרויקט מחקרי המחקר | שנועד לפתח כלים מבוססי בינה מלאכותית לצורך ניתוח חזותי של כתבי יד היסטוריים המשתלב ברוח "מדעי הרוח החישוביים" זיכה אותה ואת ד"ר מיכאל פייר בפרס מטעם פסטיבל המחקר באוניברסיטה הכלים שגרמו להיסטוריה להתעורר לחיים חדשים

ופותחים חלונות חדשים להבנת העבר. מחקרם המשותף של ד"ר מיכאל פייר ופרופ' מיכל בר-אשר סיגל, שפיתחו כלים מבוססי בינה מלאכותית לצורך ניתוח חזותי של כתבי יד היסטוריים, הוא חלק מהתחום המרתק הזה. הפרויקט שזיכה אותם בפרס מטעם פסטיבל המחקר השלישי באוניברסיטת בן-גוריון, משתלב ברוח "מדעי הרוח החישוביים", תחום שמתפתח מאוד בשנים האחרונות - שימוש בכלים ממדעי המחשב (כמו בינה מלאכותית ולמידת מכונה) כדי לנתח טקסטים היסטוריים. ד"ר פייר, חוקר בינה מלאכותית שימושית בפקולטה למדעי

המחשב והמידע על שם שטיין, הביא לפרויקט המשותף את הידע הטכני בשיטות עיבוד תמונה ולמידת מכונה. פרופ' בר-אשר סיגל, סגנית נשיא האוניברסיטה לקשרים בינלאומיים, הביאה למחקר ניסיון פילולוגי והיסטורי עמוק: תחומי המומחיות שלה כוללים את התלמוד, יחסי יהדות נצרות בעולם העתיק, וכן ניתוח כתבי יד עתיקים. מענקי המחקר לזוכי פסטיבל המחקר נועדו לקדם מחקרים בינתחומיים המשלבים מדעי רוח ומדעים מדוייקים לפיתוח ושחזור כתבי יד בעידן הדיגיטלי.

בעידן שבו אלגוריתמים לומדים לפרש מידע חזותי ואותות מורכבים במהירות ובהיקף שמעבר ליכולת העין האנושית לעקוב, מתברר כי גם ההיסטוריה העתיקה לא נשארת מאחור. כתבי-יד בני אלפי שנים, שרידי תרבויות וקטעי פרשנות שנעלמו בין דפי הזמן, זוכים לפתע לחיים חדשים בזכות תחום מחקר שנראה כאילו נשלף היישר מן העתיד. שילוב כוחות נדיר בין פילולוגיה עתיקה ובינה מלאכותית מתקדמת מציב את מדעי הרוח על נתיב חדש לחלוטין: כזה שבו מחשבי-על מנתחים קווים, כתמים ואותיות דהויות,

6 בינה מלאכותית בבן-גוריון |

חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון זיהו בעזרת אלגוריתמים חכמים תהליכים ביולוגיים שיחזקו את עמידות היבולים לשינויי האקלים הבינה המלאכותית נרתמת להצלת היבולים: חוקרים מאוניברסיטת בן במהלך המחקר אספו המדענים נתונים ממסדי נתונים ציבוריים של מסלולים מטבוליים ידועים, כשבינה מלאכותית פוגשת את העגבניה לשרוד עשויה לאפשר פיתוח של יבולים עמידים וחזקים יותר, ואף

לשפר את ערכם התזונתי". ד"ר רמי פוזיס, חוקר בכיר בפקולטה למדעי המחשב והמידע, ציין כי השיטה צפויה לקצר תהליכים מדעיים ממושכים: "גילוי מסלולים מטבוליים הוא תהליך מורכב וארוך. אנו מקווים כי הגישה החישובית שפיתחנו תחסוך חלק מהניסויים ותאיץ משמעותית את הבנת התגובה של צמחים לשינויים סביבתיים - כך היא תתרום לשיפור הביטחון התזונתי בעולם". החוקרים מדגישים כי השיטה פרי פיתוחם צפויה לשמש בסיס למחקרים עתידיים שיבחנו כיצד ניתן לחזק גידולים חקלאיים נוספים, כחלק מהמאמץ הבינלאומי להבטחת ביטחון תזונתי בעידן שינויי האקלים.

ובנו יחד רשתות קשרים של רכיבים מולקולריים בעגבניות. באמצעות ניתוחים ממוחשבים מתקדמים הצליחו החוקרים לזהות ארבעה מסלולים מטבוליים חדשים, שעד כה לא תועדו. ד"ר דוד טוביאנה ריכז והוביל את המחקר לאורך תקופה ממושכת כשהוא משלב לימודי דוקטורט עם פעילות מדעית ענפה. "שיטת המחקר החדשנית שבה השתמשנו חשפה את המסלולים הפעילים בצמח או בתא עצמו, כאשר במקום להתמקד בכמויות, התמקדנו ברמות הפעילות", מסביר ד"ר טוביאנה. "בתפוחי אדמה, למשל, גילינו מסלול שעשוי לשפר את כושר העמידות של הפרי. הבנה של המסלולים המטבוליים המסייעים לצמח

גוריון בנגב, בשיתוף עמיתיהם מאוניברסיטת קליפורניה, פיתחו המאפשרת AI גישה מבוססת לזהות את תגובות התאים בצמחים לשינויי אקלים ולחצים סביבתיים. הגישה עשויה להוביל בעתיד לשיפור עמידותם של גידולים חקלאיים – ובהם עגבניות ושאר ירקות – לתנאי סביבה קיצוניים. המחקר שפורסם בכתב העת Communications Biology המדעי מתאר שיטה לאיתור מסלולים מטבוליים – רצפי תגובות כימיות בתא המאפשרים לו לצמוח, לגדול ולהתרבות. החוקרים מסבירים כי זיהוי מסלולים אלו מאפשר להבין כיצד צמחים מתמודדים עם חום, יובש או מחלות, ובכך לסייע בפיתוח זנים עמידים יותר.

Freepik.com תמונה:

7 | אבג

זכה במענק יוקרתי. ד"ר ישראל מירסקי

מקדים תרופה למכה ד"ר ישראל מירסקי, מהפקולטה למדעי המחשב והמידע על שם שטיין, זכה במענק יוקרתי מטעם ) על פיתוח שיטות חדשניות לבטיחות של מערכות בינה מלאכותית ERC מועצת המחקר האירופית ( מהדור הבא

והמידע על שם שטיין וראש CBG ב- Offensive AI lab ה- - מערך מעבדות הסייבר של האוניברסיטה. כמומחה בעל ניסיון בהערכת נקודות תורפה, עוסק מחקרו בזיהוי ובנטרול חולשות במערכות בינה מלאכותית מתקדמות, תוך שימוש בפרספקטיבה עוינת, במטרה לספק את הפתרונות החזקים והאפקטיביים ביותר. בעברו, עבד ד"ר מירסקי על מציאת פתרונות לבעיות שונות - החל מזיופים בשימוש בבינה מלאכותית גנרטיבית (סוג של בינה מלאכותית המסוגלת לייצר תוכן חדש, כגון טקסט, תמונות, וסרטונים) ועד התקפות סייבר על מספרי החירום בארה"ב. על המחקר שזיכה אותו במענק היוקרתי ועל חשיבות המענק, אמר ד"ר מירסקי:

"מטרת המחקר שלי היא להתמודד עם אתגרי הבטיחות של הדור הבא של בינה Artificial General מלאכותית ( ERC ). המימון מה- Intelligence יאפשר לי להקים צוות מחקר מוביל, להפעיל תשתיות מחשוב מתקדמות לצורך ניסויים ואימון מערכות בינה מלאכותית, ולחבור לשותפים אקדמיים ותעשייתיים בארץ ובעולם – כל זאת במטרה לקדם עתיד טכנולוגי בטוח ואחראי יותר". ד"ר מירסקי וצוותו דוחפים את גבולות הבטיחות בתחום הבינה המלאכותית. USENIX Security בכנס הציג ד"ר מירסקי עבודה 2025 פורצת דרך: המסגרת ההגנתית הפרואקטיבית (שניתן לפרש כהקדמת תרופה למכה) הראשונה מסוגה נגד שימוש זדוני בסוכני

כשבינה מלאכותית הופכת מסוכנת – אוניברסיטת בן-גוריון בנגב דואגת שהיא תישאר בטוחה. מחקרו של ד"ר ישראל מירסקי, חוקר סייבר בכיר מהאוניברסיטה, זיכה אותו במענק מטעם ERC מועצת המחקר האירופית ) European Research Council ) .2025 לשנת המענק היוקרתי מיועד לחוקרים וחוקרות מצטיינים בראשית דרכם האקדמית, ונועד לאפשר להם להוביל מחקרים חדשניים ובעלי פוטנציאל לשינוי מהותי בתחומי מדע מגוונים. לשם כך, נדרשים המועמדים להפגין שאפתנות מדעית יוצאת דופן, להציג פוטנציאל אמיתי לפריצות דרך – ולבסס היטב את היתכנות המחקר שהם מציעים.

ד"ר מירסקי הוא חבר סגל בפקולטה למדעי המחשב

8

בינה מלאכותית בבן-גוריון |

בינה מלאכותית לצורך ביצוע מתקפות סייבר אוטונומיות. המערכת שפותחה מסוגלת להטעות, לאתר או לנטרל כלי פריצה המבוססים על מודלים גדולים של שפה ומופעלים על ידי תוקפים ברשתות. לדברי ד"ר מירסקי, מדובר בפריצת דרך משמעותית המהווה צעד דרמטי קדימה בהגנה על תשתיות קריטיות מפני האיומים המתפתחים של סוכני בינה מלאכותית אוטונומיים. בקשות 4000- מתוך קרוב ל חוקרים 478 למענקים, נבחרו מדינות, 25- וחוקרות מ מישראל. לאורך 10 מתוכם השנים ביססה אוניברסיטת בן-גוריון בנגב את מעמדה כמרכז מצוינות בתחומי הסייבר והבינה המלאכותית. זכייתו של ד"ר מירסקי אינה רק הישג אישי יוצא דופן, אלא גם עדות לחדשנות, תעוזה ומחויבות למחקר פורץ דרך בתחומי מומחיותו. מודלים גדולים של שפה ומופעלים על ידי תוקפים ברשתות. מדובר בפריצת דרך משמעותית המהווה צעד דרמטי קדימה בהגנה על תשתיות קריטיות מפני האיומים המתפתחים של סוכני בינה מלאכותית אוטונומיים המערכת שפותחה מסוגלת להטעות, לאתר או לנטרל כלי פריצה המבוססים על

הבינה המלאכותית מדברת עברית הקורס המקוון העברי הראשון בבינה מלאכותית נפתח הוא מאפשר | באוניברסיטת בן-גוריון בהשתתפות מאות תלמידים לכולם ללמוד את יסודות הבינה המלאכותית בעברית גם בלי להיות סטודנט באקדמיה

המעוניינים להעמיק את היכרותם עם תחום הבינה המלאכותית. הוא נועד לשמש גם את תלמידי בית הספר למקצועות המחשוב של צה"ל, המשרתים בקריית התקשוב החדשה שהוקמה בפארק ההיי-טק. באוניברסיטה רואים בהם את דור הסטודנטים הבא, ועל כן העמידו לרשותם את מיטב החוקרים והמרצים בתחומי הבינה המלאכותית. הקורס נושא את השם "מבוא לבינה מלאכותית - מתיאוריה לפרקטיקה". הוא פרי פיתוח של צוות חוקרים בראשות פרופ' רוני שטרן ופרופ' קובי גל, שניהם מהפקולטה למדעי המחשב והמידע על שם שטיין. מרצים וחוקרים נוספים שתרמו לקורס מכישוריהם: פרופ' אריאל פלנר, פרופ' מאיר קלך, פרופ' גיא שני, פרופ' רונן ברפמן, ד"ר נדב רפפורט וד"ר דור עצמון. יש לקוות כי תלמידים מכל הארץ ייחשפו לעולם הבינה המלאכותית, דבר שיתרום להעצמת הידע והיכולות הטכנולוגיות בישראל.

אוניברסיטת בן-גוריון בנגב פתחה לא מכבר את הקורס המקוון הראשון בישראל ללימודי בינה מלאכותית בשפה העברית. הקורס נועד להנגיש את תחום הבינה המלאכותית לקהל הרחב והוא פתוח לכל המעוניינים להרחיב את ידיעותיהם בתחום. מדובר בצעד נוסף בביסוס המעמד של 'בן גוריון' כאחת האוניברסיטאות המובילות בארץ במחקר ובהוראה בתחומי החדשנות והטכנולוגיה. הקורס, שנוצר במסגרת מיזם "קמפוס ישראל" - שיתוף פעולה של המועצה להשכלה גבוהה ומערך הדיגיטל הלאומי - נועד לקרב אוכלוסיות מגוונות לעולמות המדע והטכנולוגיה ולהקנות מיומנויות חשובות למקצועות העתיד; בתוך ימים ספורים מהשקתו 400- נרשמו אליו יותר מ תלמידים ותלמידות. הקורס מיועד לא רק לסטודנטים הרשומים באוניברסיטה, אלא גם לתלמידי תיכון מצטיינים, לחיילים המשרתים במקצועות טכנולוגיים ולחברי קהילה

9 | אבג

סכנה מיידית ומוחשית: כשהבינה גולשת אל מחוץ לגבולות השליטה

זיהו את האיום. פרופ' ליאור רוקח (מימין) וד"ר מיכאל פייר

מחקר חדש בהובלת ד"ר מיכאל פייר ופרופ' ליאור רוקח, מהפקולטה למדעי המחשב והמידע הממצאים | על שם שטיין, חושף פגיעה מהותית במודלים של שפה במערכות בינה מלאכותית מצביעים על נגישות גבוהה לתוכן מזיק ומדגימים כי ללא הגנות חזקות ובקרה הדוקה האיום אינו עתידי אלא כבר מצוי במציאות הטכנולוגית

כלים נגישים למעשי עבירה. חלק מן המערכות הללו כבר מופצות ברשתות נסתרות ומשמשות לפשיעה מקוונת, להונאות ולפגיעות בתשתיות קריטיות. הסכנה לא טמונה רק ביכולת לשחזר מידע אסור אלא גם ביכולת לחבר בין חלקי ידע מפוזרים וליצור מהם הנחיות מזיקות חדשות. החוקרים דיווחו על ממצאיהם לחברות הטכנולוגיה שפיתחו את המודלים הנבדקים, אך לדבריהם התגובות היו חלקיות. חברה מרכזית אחת לא הגיבה כלל, וחברות אחרות טענו כי מדובר בפגיעות שוליות. ד״ר פייר הדגיש כי בשנה האחרונה מתפתחת מוּדעות גוברת לנושא וחברות רבות פונות מיוזמתן לבחון את ליקויי ההגנה במערכותיהן, אך לדבריו אין בכך די. פרופ׳ רוקח הוסיף כי המודלים

לתכנים מזיקים להיחשף. ד״ר פייר ציין כי בחלק גדול מן המערכות ניתן לעקוף את ההגנות בקלות יחסית. החוקרים מדגישים כי האיום אינו נובע רק מפעולה זדונית מכוונת אלא גם מאופן פעולתם של המודלים ומהמתח שבין הרצון למלא את בקשת המשתמש לבין הצורך למנוע נזק. בחלק מן המקרים ניתן להטעות את המערכת באמצעות הוראות מורכבות שמטשטשות את גבולות הכללים המוטמעים בה וכך נוצרות פרצות בהתנהגות הבטיחותית. במוקד האזהרה מופיע מושג שאותו מכנים החוקרים ״מודלים של שפה אפלה״. אלה מערכות שלא שולבו בהן עקרונות אתיים מספקים, או שנערכו בהן שינויים מכוונים, דבר המניח את התשתית ליצירת

קבוצת מחקר מן הפקולטה למדעי המחשב והמידע על שם שטיין, בראשותם של ד״ר מיכאל פייר ופרופ׳ ליאור רוקח, חושפת תמונה מדאיגה של חולשות במערכות בינה מלאכותית מתקדמות. החוקרים הצליחו לפרוץ למודלים שונים ולגרום להם למסור מידע מסוכן, מדריכים לביצוע פשעים ועד ידע טכני העלול לשמש לעבירות מחשב. לדבריהם מדובר באיום ממשי ונוכח, שאינו תרחיש עתידי אלא מציאות קיימת ונגישה לכל דורש. במסגרת המחקר נבחנו כמה מודלים נפוצים, מהעולם המסחרי והציבורי. החוקרים פיתחו שיטה לעקיפת מנגנוני ההגנה והצליחו להניע את המערכות למסור הנחיות בתחומים רגישים. בכל המודלים שנבדקו נמצאו פרצות שאפשרו

10 בינה מלאכותית בבן-גוריון |

המחקר מהווה תמרור אזהרה לבעלי תפקידים, לחברות הטכנולוגיה ולציבור הרחב. בעידן שבו מערכות בינה מלאכותית זמינות לכל אדם בעל מחשב או טלפון חכם, האחריות לניהול הסיכון לא יכולה להישאר בידי המפתחים בלבד. החוקרים קוראים לשיתוף פעולה רחב שיכלול בקרה ציבורית, רגולציה ברורה ושיפור דרכי הפיתוח בתעשייה. ד״ר פייר קובע כי יש להקדים תרופה למכה ולהסדיר את התחום לפני שיתרחש אירוע חמור. למרות תחושת הדחיפות מציינים החוקרים כי פתרונות קיימים כבר היום, וכעת נדרש לחזקם וליישמם באופן שקוף. המחקר פותח דיון חיוני על האיזון שבין חדשנות ובין שמירה על ביטחון הציבור, ועל החובה להבטיח שהכלים המקדמים את החברה לא יהפכו, חלילה, לכלים המאיימים עליה.

המאפשרות למודלים לשכוח תכנים מסוימים שנכנסו אליהם בעבר ושעלולים לשמש למעשי עבירה נכלל אף הוא ברשימת ההמלצות של ד"ר פייר ופרופ' רוקח. עוד הם קוראים לקבוע כללי בקרה מחייבים ולבחון את המודלים באמצעות גורמים עצמאיים, בדומה לנוהלי בטיחות בתחומים רגישים אחרים. לדברי החוקרים, ההמלצות אינן עניין טכני בלבד אלא דורשות גם הסדרה רגולטורית. לטענתם יש להתייחס למידע האפל המצטבר במודלים כסיכון ביטחוני של ממש ולחייב את ספקי המערכות לשאת באחריות על דרך השימוש בהן. פרופ׳ רוקח מזהיר כי מדובר באיום חדש בשל השילוב המיוחד של נגישות, יכולת התרחבות ויכולת הסתגלות, וקורא לפעול במהירות להסדרת הפיתוח והשימוש במערכות מן הסוג הזה.

המתקדמים מציגים יכולת להסיק מסקנות מורכבות ולשלב ידע מפוזר ליצירת תכנים חדשים. לדבריו, יכולת זו מגבירה את הסיכון במיוחד לנוכח התפתחותם של כלים אוטומטיים המסוגלים לפעול באופן עצמאי ולהרחיב את טווח הפעולות בלי בקרה מספקת. "כלים אלו", מזהיר פרופ' רוקח, "אף עלולים להעניק סיוע לא מודע למי שמבקש לנצל את יכולותיהם לרעה". על יסוד הממצאים ממליצה קבוצת המחקר מהפקולטה למדעי המחשב והמידע על שם שטיין לחזק את בקרת האיכות בנתוני האימון ולהסיר מהם חומרים בעלי פוטנציאל מזיק. כמו כן מציעים החוקרים לפתח מנגנוני חסימה מתקדמים המונעים מהמערכת לענות על בקשות העלולות להוביל ליצירת תוכן מסוכן. פיתוח שיטות

11 | אבג

מבן-גוריון לעמק הסיליקון – וחזרה לנגב

צילום: רמי זרנגר

12

בינה מלאכותית בבן-גוריון |

שדורגה במקום הראשון בארה"ב, חוזר Group 11 דובי פרנסס, בוגר האוניברסיטה ומייסד קרן חדשנית - תואר שני במנהל עסקים עם הסמכה בבינה MBAI הביתה עם מהלך נועז: תוכנית בשלב שבו קשריו עם אוניברסיטת בן-גוריון נמצאים | מלאכותית, הראשונה מסוגה בישראל בנקודת השיא מאז שסיים בה את לימודיו, פרנסס מוביל חזון להפוך את ישראל, ובמיוחד את הנגב, למרכז עולמי של חדשנות בבינה מלאכותית - חזון שנולד מתוך הבנה שהעולם נמצא "מנהלים שלא יאמצו | בנקודת מפנה, והמנהלים של היום חייבים להיות מוכנים לעולם של המחר את כלי הבינה המלאכותית יהפכו לדינוזאורים ניהוליים ויכחדו," הוא מזהיר בראיון מיוחד

שסיים בה את לימודיו לפני כעשרים שנה. הושקה 2025 בנובמבר באוניברסיטת בן-גוריון תוכנית – תואר שני במנהל MBAI עסקים עם הסמכה בבינה מלאכותית, הראשונה מסוגה בישראל. מדובר בשיתוף פעולה ייחודי בין הפקולטה לניהול ע"ש גילפורד גלייזר, , Nvidia , חברת The Institute , שמטרתו היא Group 11 וקרן להכשיר את דור המנהלים הבא של ישראל להוביל את מהפכת הבינה המלאכותית. התוכנית היא לא עוד תוכנית לימודים. היא ביטוי לחזון שמוביל פרנסס זה שנים: להפוך את ישראל, ובמיוחד את הנגב, למרכז עולמי של חדשנות בבינה מלאכותית; חזון שנולד מתוך הבנה עמוקה שהעולם נמצא בנקודת מפנה, והמנהלים של היום חייבים להיות מוכנים לעולם של מחר. היא התגשמות MBAI תוכנית של החזון הזה. "זו הזדמנות נדירה", אומר פרנסס, מקומות 50 "להתחרות על בלבד, ולהבטיח יתרון משמעותי בקריירה ובעולם העסקי. התחרות על העתיד התחילה". MBA התוכנית משלבת תואר מלא עם הסמכה מקצועית

נשענת על MBAI תוכנית The התשתית החזקה של – המכון הלאומי Institute לבינה מלאכותית שפרנסס ייסד באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. "יחד עם אנבידיה, מיקרוסופט ואוניברסיטת בן-גוריון – , מוסד The Institute הקמנו את לאומי לבינה מלאכותית", הוא אומר בגאווה. "זוהי דוגמה לדרך שבה אתה יכול להמשיך להשפיע, תוך כדי קידום תוכניות חדשות". המכון משמש כגשר בין התעשייה והאקדמיה ומטרתו להפוך את הנגב למוקד עולמי בתחום הבינה המלאכותית. הפעילות משתרעת על פיתוח מערכות רפואה חכמות, יצירת מודלים חישוביים לחיזוי מגמות כלכליות, עיצוב פלטפורמות למידה חכמות, וכן בחינת ההיבטים האתיים והחברתיים של שימוש . AI בטכנולוגיות המכון הלאומי לבינה מלאכותית: גשר בין התעשיה והאקדמיה

"מי שלא יאמץ את כלי הבינה המלאכותית כיום, פשוט יישאר מאחור. אנחנו נכנסים לעידן חדש, ומנהלים שלא יתעדכנו יהפכו לדינוזאורים ניהוליים – ויכחדו בדיוק כמוהם". דובי פרנסס, מייסד קרן ההשקעות והשותף המייסד של Group 11 - המכון הלאומי The Institute לבינה מלאכותית באוניברסיטת בן-גוריון, לא משאיר מקום לספקות. עידן החדשנות הבא לא מחכה - והוא מתחיל כאן, בנגב. את פרנסס אנו פוגשים בשלב שבו קשריו עם האוניברסיטה שלו נמצאים בנקודת השיא מאז עסקים. יש מחסור אדיר במנהלים שיודעים לעשות את זה אני מסתובב בארגונים המובילים והחדשניים ביותר בעולם, ורואה מקרוב את השינויים האדירים שמתרחשים לנגד עינינו. לצד ההזדמנויות העצומות בולט גם הצורך ההולך וגובר במנהלים שמבינים בינה מלאכותית כשפה חדשה של

>>> המשך בעמוד הבא

| אבג 13

המשך מהעמוד הקודם >>>

וקורסים The Institute מטעם . Nvidia עם הסמכות של חברת הסטודנטים ילמדו קורסים ייחודיים כמו אסטרטגיה עסקית בעידן הבינה המלאכותית, Big קבלת החלטות מבוססת , וניהול שיווק ולקוחות Data . הם יקבלו גם הסמכות AI עם NVIDIA בינלאומיות מטעם . Deep Learning Institute MBAI מה הופך את תוכנית לכל כך נחוצה? פרנסס: "העולם שלנו משתנה במהירות, והבינה המלאכותית הופכת להיות חלק מרכזי ובלתי נפרד מהחיים המקצועיים והאישיים של כולנו. העולם העסקי עובר מהפכה חסרת תקדים בכל תחום. שיווק ושירות, כספים ופיננסים, משאבי אנוש, בריאות, אנרגיה - כל תחום, כל תעשייה,

יכולים להיות חלק ממהפכת הבינה המלאכותית של ישראל. החדשנות לא שייכת רק להיי טק -היא שייכת לכולנו". הקשר העמוק של פרנסס לנגב ולאוניברסיטת בן-גוריון החל הרבה לפני שהפך למשקיע מצליח. "הייתי שם בערך חמישה מחזורים, וסיימתי את השירות הצבאי שלי בשנת ", הוא מספר על תקופת 2001 שירותו כמפקד פלוגה בבה"ד . "בזמן הזה, בערך, התאהבתי 1 בנגב". הדרך לאוניברסיטה הגיעה במקרה. "גיא, חבר טוב שלי, הזמין אותי למסיבת יום הסטודנט באוניברסיטת בן- ", הוא נזכר. 2001 גוריון בשנת "האנרגיה של הסטודנטים - שמחת החיים, החברות - פשוט הייתה שם אווירה שאי

מתעצבים מחדש בזכות הבינה המלאכותית". ומה אתה רואה כשאתה מסתכל על השוק כיום? "אני מסתובב בארגונים המובילים והחדשניים ביותר בעולם, ורואה מקרוב את השינויים האדירים שקורים לנגד עינינו. לצד ההזדמנויות העצומות בולט גם הצורך ההולך וגובר במנהלים שמבינים בינה מלאכותית כשפה חדשה של עסקים. יש מחסור אדיר במנהלים שיודעים לעשות את זה". למה דווקא הנגב? למה לא תל אביב או הרצליה פיתוח? "העתיד של ישראל לא נמצא רק בתל אביב או בהרצליה. הוא נמצא כאן, בדרום, במקום שבו אפשר לחלום ולבנות בלי גבולות. כל ילד או ילדה בבאר שבע צריכים לדעת שהם

בינה מלאכותית בבן-גוריון | 14

דובי פרנסס לאחר קבלת אות בן-גוריון, לצידו נשיא האוניברסיטה פרופ' דניאל חיימוביץ והרקטור פרופ' חיים היימס

Anderson School of . הקריירה שלו Management החלה בדויטשה בנק בניו יורק, אך המהלך המשמעותי הגיע כשהקים קרן השקעות 2012- ב . Group 11- ל 2015- שהפכה ב היום, יותר מעשור לאחר היא אחת Group 11 , הקמתה מקרנות ההון סיכון המצליחות 660 בעולם. הקרן השקיעה מעל מיליון דולר ומנהלת השקעות מיליארד 1.4 בשווי הוגן של מעל דורגה הקרן 2024 דולר. ביוני במקום הראשון בארה"ב על ידי בקטגוריית קרן ההון PREQIN סיכון עם הביצועים הטובים ביותר; באותה שנה דורגה

אפשר היה להתכחש אליה. בדרך חזרה הביתה אמרתי לגיא: 'אתה יודע מה? אני כל כך שמח שהבאת אותי לפה. אני הולך ללמוד פה'. וזהו - זו הייתה ההחלטה הכי טובה בחיים שלי". פרנסס למד באוניברסיטה תואר כפול במנהל עסקים ופסיכולוגיה. "מה שקרה לי בזמן שלי בבן-גוריון", הוא נזכר, "האינטראקציה עם הסגל של האוניברסיטה, עם הקורסים, עם מה שלמדנו, עם הסטודנטים, עם הטבע, עם השקט של הדרום, עם האנשים המיוחדים של באר שבע - כל אלה הם דברים שלא אשכח כל ימי חיי, והם שאפשרו לי להגיע לאן שהגעתי".

האינטראקציה עם סגל האוניברסיטה, עם הקורסים, עם מה שלמדנו, עם הסטודנטים, עם הטבע ועם השקט של הדרום, ועם האנשים המיוחדים של באר שבע - כל אלה הם דברים שלא אשכח כל ימי חיי, והם שאפשרו לי להגיע לאן שהגעתי ,2005- לאחר סיום לימודיו ב עבר פרנסס לארצות הברית UCLA והשלים תואר שני ב-

>>> המשך בעמוד הבא

| אבג 15

המשך מהעמוד הקודם >>>

הכלכלה הישראלית ולקידום טכנולוגיות פורצות דרך". מה אתה מרגיש שאתה חייב לאוניברסיטה? , כשמוניתי לחבר 2023 "בשנת הצעיר ביותר בחבר הנאמנים של אוניברסיטת בן-גוריון, אמרתי מעל הבמה, 'אני מקווה להחזיר למקום הזה אפילו חצי ממה שקיבלתי כאן'. ואני עומד מאחורי כל מילה. הנגב, באר שבע, ואוניברסיטת בן-גוריון, יישארו תמיד חלק משמעותי מחיי". היא ההוכחה MBAI תוכנית החיה לכך שהמחויבות הזו אינה רק מילים. זו השקעה אמיתית בדור הבא של מנהלי ישראל, בדור שיוביל את המהפכה המלאכותית של ישראל. החדשנות לא שייכת רק להיי-טק, היא שייכת לכולנו העתיד של ישראל לא נמצא רק בתל אביב או בהרצליה. הוא נמצא כאן, בדרום, במקום שבו אפשר לחלום ולבנות בלי גבולות. כל ילד או ילדה בבאר שבע צריכים לדעת שהם יכולים להיות חלק ממהפכת הבינה

במקום השלישי בעולם בדירוג . בשנת HEC Paris-Dow Jones נבחרה על ידי מגזין 2025 קרנות 350- כאחת מ TIME ההון סיכון המובילות באמריקה. הפורטפוליו כולל שבע חברות Navan יוניקורן, ביניהן (שהונפקה בנאסד"ק באוקטובר מיליארד דולר), 6.2 בשווי 2025 מיליארד דולר), 3.8( Tipalti (שנמכרה Next Insurance ו- Munich מיליארד דולר ל- 2.6- ב 90% ). "בערך 2025- ב Re מהפורטפוליו שלנו הן חברות שהגיעו מישראל", מסביר פרנסס. אבל ההצלחה העסקית לא גרמה לו לשכוח מהיכן הגיע. "להקים מוסדות בתחומים שמעניינים אותי, ושאני חושב שיכולים לקדם את האוניברסיטה ואת הדור הבא של הסטודנטים", הוא אומר על החזון שלו. התמנה פרנסס לחבר 2023- ב הצעיר ביותר בחבר הנאמנים של אוניברסיטת בן-גוריון. בנאום שנשא אז, הציג את הדחיפוּת: "הזמנים האלה קוראים לחבר הנאמנים הזה להתאחד סביב הרעיון של קידום היתרון החדשני והטכנולוגי התחרותי שלנו. כדאי שנתחיל לעבוד. השעון מתקתק מהר יותר, מהר יותר באופן אקספוננציאלי". העניקה לו 2024 בנובמבר אוניברסיטת בן-גוריון את אות בן-גוריון היוקרתי, "לאות כבוד על תרומתו החשובה להזנקת

מעבר לעסקים: השפעה חברתית

לצד הפעילות העסקית והאקדמית, פרנסס פעיל גם 2024- בזירה הציבורית. ב פירסם את ספרו "מבוא לניצחון" דרך הוצאת כנרת זמורה-ביתן דביר. הספר, שהפך לרב-מכר (עד ינואר עותקים), 15,000 נמכרו 2025 משקף את הפילוסופיה האישית והמקצועית שלו. פרנסס הודיע עותקים לחיילי 14,000 כי יחלק צה"ל שנפצעו במלחמת חרבות ברזל. -2018( במשך ארבע עונות ) שימש כ"כריש" בתוכנית 2022 "הכרישים", שם הפכו פניו לפנים המזוהות עם תחום 2024- הון-הסיכון בישראל. ב עזב את התוכנית כדי להתמקד בקידום הבינה המלאכותית.

16

בינה מלאכותית בבן-גוריון |

הטכנולוגית הבאה. "התוכנית הזו היא בשורה של ממש למשק הישראלי", הוא מסכם. "זו ההזדמנות של הסטודנטים להיות חלק מהדור הראשון של AI מנהלי העתיד - מי שמבינים לא רק כטכנולוגיה, אלא כשפת הניהול החדשה". הנכונות להצטרף לתוכנית הייתה מרשימה. "כמות הפניות היא אדירה", אומר The מיקי גינסברג, מנהלו של . "בקרוב תתחיל Institute ההרשמה לשנת הלימודים תשפ"ז ונפתח מחזור שני של התואר המשולב, כך שכל מי שלא התקבל כעת יוכל לעשות זאת כבר בשנה הבאה". כשמסתכלים על המסלול - מסטודנט בבאר שבע למשקיע מצליח בעמק הסיליקון, וחזרה לנגב כמוביל מהפכה טכנולוגית - רואים לא רק סיפור הצלחה אישי, אלא גם מודל לדרך שבה אפשר לשלב בין הצלחה עסקית ואחריות חברתית. המסר ברור: הדור הבא של החדשנות הישראלית לא יגיע רק מהמרכז, אלא גם מהנגב - באותו מקום שבו הוכשרו הקצינים, צמחו החולמים, וכעת, מעוצבת המהפכה הטכנולוגית הבאה. או כפי שפרנסס אמר בנאומו באוניברסיטה, ששולב בו ציטוט של דוד בן-גוריון: "מולדת אי אפשר לקנות בכסף או לכבוש בחרב. צריך ליצור אותה בזיעת אפיך".

החזון: ישראל כמעצמת עולמית AI כשדבי פרנסס עלה לבמה בכנס החשב הכללי במשרד האוצר בבנייני האומה בירושלים הם יהודים או Fortune 500 ישראלים, ושישראל מתגאה חדי קרן -השיעור הגבוה 46- ב

בעולם יחסית לאוכלוסייה. כמו כן הדגיש פרנסס את המלצות ועדת נגל לתוכנית לאומית לבינה מלאכותית, המכילה ארבעה עמודי תווך: הקמת מטה בינה מלאכותית לאומי, בניית מחשב-על ישראלי מיליארד 24 בהשקעה של שקלים, פתיחת מאגרי המידע הממשלתיים לפיתוח בינה מלאכותית, ומהפכה במערכת החינוך. בנאום אחר באוניברסיטה הוא הזהיר: "אם אתם חושבים שיש לנו חמש עד עשר שנים לחשוב איך לשלב בינה מלאכותית בתוכניות הלימוד, אז אתם אופטימיים מדי. יש לנו בערך שלוש שנים לפני שניחשב כלא מעודכנים והתוכניות שלנו יהיו מיושנות".

, הוא הציג חזון 2025 בספטמבר נועז, אחד מני רבים: "ישראל יכולה להוביל את מהפכת הבינה המלאכותית העולמית ולהפוך עולמית". המילים AI למעצמת האלה לא הגיעו מאקדמאי במגדל השן, אלא מאיש שהוכיח את יכולתו לזהות הזדמנויות ולהפוך אותן למציאות - ושהמסע שלו החל כאן, בדיוק באותו 'מדבר' שבו הוא מבקש להוביל את המהפכה הבאה. בנאומו הציג פרנסס נתונים מכלל 0.4% מרשימים: "אנחנו 20% העולם, ואנחנו מובילים מהחדשנות בעולם. יש לנו מרכזי פיתוח בינלאומיים, 350 מכוח העבודה שלנו 10% 20%-18% בהייטק תורם לתמ"ג". באותו מעמד הדגיש ממנכ"לי 25%-15%- פרנסס ש

| אבג 17

מובילה שינוי ברווחה

החברתית AI בסיוע

כלי תומך לעובדות ולעובדים הסוציאליים. ד"ר טליה מיטל שוורץ-טיירי

מעבדה לקידום רווחה חברתית באמצעות בינה מלאכותית, בניהולה של ד"ר טליה מיטל שוורץ-טיירי, מפתחת כלים מבוססי נתונים לזיהוי מצוקה בשלב מוקדם

בשעה שבינה מלאכותית משמשת לאבחון רפואי, לשמירה על מערכות אקולוגיות ולתכנון תשתיות, חוקרת ישראלית אחת מאוניברסיטת

בן-גוריון בנגב מבקשת להפנות את הזרקור אל תחום פחות נוצץ אך חשוב לא פחות: רווחה חברתית. ד״ר טליה מיטל שוורץ-טיירי

היא חוקרת וחברת סגל בכיר במחלקה לעבודה סוציאלית ע"ש שרלוט וג'ק שפיצר. את דרכה האקדמית החלה באוניברסיטת תל-אביב, שם

18 בינה מלאכותית בבן-גוריון |

השלימה תואר ראשון ותואר שני בעבודה סוציאלית. לאחר מכן המשיכה לדוקטורט באותו מוסד, שהתמקד בהשפעה על מדיניות בשירותי הרווחה.

של מערכת הרווחה, ואנחנו מעוניינים לצייד אותם במידע רחב ומבוסס נתונים, שיאפשר להם לקבל החלטות טובות ומדויקות יותר".

המלאכותית יכולה להועיל רק אם היא פועלת במסגרת מדעית ברורה, השומרת על ערכי העבודה הטיפולית ועל האדם במרכז. היא אומרת: "המעבדה שמה דגש מיוחד על היבטים אתיים של שימוש אחראי בבינה מלאכותית, הווה אומר: שמירה על פרטיות, שקיפות, והימנעות מהטיות שעלולות להביא לפגיעה באוכלוסיות מוחלשות. האלגוריתם הוא רק כלי. האחריות החברתית והאנושית תישאר תמיד בידי האדם". באחד ממחקרי הדגל של המעבדה מנותחים נתונים שנאספו לאורך כמעט שלושה עשורים ממערכות הרווחה, ובשילוב נתונים מתשע מערכות לאומיות נוספות בישראל. מטרת המחקר היא לזהות באופן מדויק נורות אזהרה לסיכון, לצד גורמים המסייעים לילדים בסיכון לתפקד ולשגשג. "במקום שהמערכת תגיב בשלב מאוחר מדי, אנחנו רוצים לאפשר לה לפעול באופן מניעתי; לזהות בזמן אמת דפוסים שמעידים על הידרדרות במצב ולהציע התערבות מתאימה לפי מגנוני החוסן הייחודים של כל פרופיל" . שוורץ-טיירי רואה בבינה המלאכותית כלי תומך החלטה שמספק לא.נשי מקצוע מידע איכותי ומדויק יותר ומאפשר קבלת החלטות מושכלת ומבוססת נתונים. לדבריה, מאחורי הכנסת המרכיב הבינתי לשירותי הרווחה ניצבת הכוונה להעמיד לרשותם כלי תומך החלטה, חכם ואחראי: "העובדות והעובדים הסוציאליים הם הלב הפועם

החזון שמנחה אותה הוא לבנות מערכת רווחה מודרנית שבה טכנולוגיה תעמוד לשירות האדם ולא תחליף אותו; מערכת שמסוגלת לזהות מצוקה מבעוד מועד, להציע התערבות מותאמת למקרה, ולסייע בזמן אמת. "בינה מלאכותית אינה מטרה בפני עצמה, אלא אמצעי לחיזוק מערכות הרווחה והחברה כולה. כשהיא משולבת נכון, היא יכולה להציל חיים, לצמצם פערים, ולשפר את השירותים שכל אזרח מקבל מהמדינה". מדע, חמלה ואחריות ציבורית משתלבים בפעילותה המחקרית של ד"ר שוורץ-טיירי. היא מאמינה שחיבור בין נתונים, מדיניות ורגישות אנושית יכול לשנות את שירותי הרווחה ולחזק את מרכיב החוסן בחברה. בינה מלאכותית אינה מטרה בפני עצמה, אלא אמצעי לחיזוק מערכות הרווחה והחברה כולה. כשהיא משולבת נכון, היא יכולה להציל חיים, לצמצם פערים, ולשפר את השירותים שכל אזרח מקבל מהמדינה

בהמשך יצאה ללימודי פוסט דוקטורט באוניברסיטת קליפורניה בברקלי, במסגרת בית הספר לרווחה חברתית, שם העמיקה את מחקריה בתחום ניתוח הנתונים ושימוש בביג דאטה למטרות חברתיות. עם שובה לישראל הצטרפה לסגל אוניברסיטת בן-גוריון AI for והקימה את המעבדה Social Welfare Research , המתמחה בשימוש בבינה Lab מלאכותית לקידום תפקודם של א.נשים וקהילות, ולייעול מערכות רווחה. מעבדתה מפתחת מערכות חישוביות המסוגלות לזהות דפוסים מורכבים במידע ממערכות רווחה, חינוך ובריאות, ולתרגם אותם לתובנות שניתן לפעול לפיהן. לצד הפן הטכנולוגי היא שמה דגש על היבטים של אתיקה, הגברת הנגישות ואיכות השירותים, ומתוך הבנה שהבינה במידע רחב ומבוסס נתונים, שיאפשר להם לקבל החלטות טובות ומדויקות יותר העובדות והעובדים הסוציאליים הם הלב הפועם של מערכת הרווחה. אנחנו מעוניינים לצייד אותם

19

| אבג

רפואה פורצת דרך. פרופ' רן בליצר (צילום: אריגיא ברגר)

פרופ' רן בליצר יחד עם עמיתיו בקופת חולים כללית מוביל מהלך דרמטי של הטמעת מערכות "במקרים רבים שיתוף הפעולה בין הרופא האנושי ובין | בינה מלאכותית במרפאות ובבתי חולים מערכות ממוחשבות שיפר את בריאות החולים ותרם למניעת תחלואה ותמותה", הוא מגלה הרופא של העתיד כבר כאן

בינה מלאכותית בבן-גוריון | 20

כדי לוודא שההמלצות נכונות ומותאמות למטופל, לאורח חייו ולהעדפותיו". כיצד אתה מעריך את רמת האמון של הציבור כיום בכלים מבוססי בינה מלאכותית? "ציבור המטופלים כמו גם ציבור המטפלים מגלה סקרנות וחשדנות בריאה לגבי הכלים הללו, ובצדק. מעט מאוד כלים עברו בחינה מדוקדקת בסטנדרטים המקובלים בעולם הרפואה וטרם טופלו 'מחלות הילדות' של הטכנולוגיה החדשה - הזיות, הטיות והיעדר שיטתיות במענה המתקבל. צריך להבין שהבינה המלאכותית אינה מקשה אחת ויש בה 'משפחות טכנולוגיות' ותיקות, כמו למידת מכונה ולמידה עמוקה, שלא סובלות מחלק גדול מהמגבלות הללו; מנגד, ישנן טכנולוגיות חדשות כמו הצ'אטים ומודלי השפה הגדולים שההבטחה הגלומה בהן עצומה, אבל גם האתגרים שטרם נענו". מהו תפקידה של האקדמיה, ובייחוד של אוניברסיטת בן גוריון בנגב, בקידום חדשנות מבוססת בינה מלאכותית ברפואה?

חזון רפואי חדש הולך ומתגשם לנגד עינינו בסיוע פרופ' רן בליצר, סמנכ"ל וראש מערך החדשנות בשירותי בריאות כללית, בעל תואר שלישי מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב, וראש תחום הבריאות במכון הלאומי לבינה מלאכותית של .) The Institute האוניברסיטה ( בליצר, פרופסור מן המניין בבן גוריון, הוא מהדמויות הבולטות בישראל בתחום החדשנות הרפואית. בעבודתו הוא משלב בין רפואה, טכנולוגיה ומחקר, ומוביל מהלכים שנועדו להכניס בינה מלאכותית למערכת הבריאות; תכליתם היא לשפר את איכות השירות, לייעל את תהליכי האבחון והטיפול, ולהציל חיים. פרופ' בליצר נוהג לומר כי "הבינה המלאכותית תשנה את תהליכי העבודה ואת הגדרת התפקידים המסורתית בעולם הרפואה", ויתרה מכך, לדבריו "בינה מלאכותית עומדת להפוך לתשתית בסיסית, בדומה לחשמל, ולרכיב מכריע בקבלת החלטות רפואיות. בהקשר זה כבר הוכח יתרון בתחומים מוגדרים לכלים חכמים על פני האדם, ועם הצטברות הראיות, רפואה הנשענת על בינה

מלאכותית תהפוך לנורמה". מהו לדעתך התפקיד המרכזי שבינה מלאכותית צפויה למלא במערכת הבריאות בעתיד? "בינה מלאכותית תהיה רכיב מרכזי בקבלת ההחלטות הקליניות הנוגעות כמעט בכל תחום רפואי. כבר היום ישנם תחומים קליניים שבהם קיימות עדויות מדעיות ליתרון של כלי בינה מלאכותית על הקלינאי האנושי, בפרט בתחומים כמו דימות. ככל שיצטברו העדויות, רפואה מבוססת בינה מלאכותית ." Standard of Care תהפוך ל מהו מקומו של הרופא בעידן שבו אלגוריתמים מסייעים בחיזוי, אבחון וקבלת החלטות? "עבודתו היומיומית של רופא במערכת בריאות מודרנית כוללת היקף בלתי סביר של פעילות טכנית, ביורוקרטית ואדמיניסטרטיבית. בשלב הראשון, מערכות בינה מלאכותית יכולות להפחית באופן דרמטי את העומס האדמיניסטרטיבי והטכני, ולאפשר לקלינאים להתמקד באינטראקציה האנושית ובהחלטות הקליניות המשמעותיות ביותר. עם זאת, נדרשת בקרה אנושית

>>> המשך בעמוד הבא

21

| אבג

הקורס מעניק כלים .Institute למנהל המבקש לגבש תוכנית אסטרטגית ארגונית להטמעת בינה מלאכותית לכל מוצר בריאות ובכל חברה מסחרית העוסקת בתחום באחריות ובזהירות הנדרשות. בין החוקרים המרצים בקורס, הנמנים על סגל המכון לבינה מלאכותית, מופיעים מובילי

שעל סדר היום המדעי - הבינה המלאכותית. ועדות לאומיות שישבו על המדוכה כבר הדגישו את הצורך בהאצה דרמטית של הכשרת חוקרים וקידום פיתוחים בתחום זה, וזהו אתגר שמונח לפתחם של המוסדות האקדמיים בישראל. המהלך של נשיא אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, פרופ' דניאל חיימוביץ, הוא Institute להקמת ה מהלך משנה מציאות בהעצמת החוקרים בתחום, בגיוס מוחות מובילים מן העולם, ובהכוונה להמשך פיתוח כלים ייעודיים בחזית המדע והטכנולוגיה". האם תוכל לספר לנו על קורס שעונה על הציפיות האלה? "לאחרונה השקנו את הקורס המתקדם בישראל לבכירי מערכת הבריאות בעולם הבינה המלאכותית תחת The המטריה האקדמית של

המשך מהעמוד הקודם >>>

"אחד היתרונות הבולטים של אוניברסיטת בן-גוריון בתחום החדשנות בבריאות הוא החיבור העמוק והייחודי למרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה, הנמצא בשורה הראשונה של בתי החולים המובילים בארץ ובעולם. 'סורוקה' מתמודד עם אתגרים כבדי משקל, ובכל זאת מצליח לייצר בו־זמנית איכות רפואית גבוהה, שירות מהמעלה הראשונה, וכן חדשנות ומחקר פורצי דרך. יתרה מכך, באוניברסיטת בן-גוריון בנגב מצוי חלק משמעותי מהמדענים המובילים בארץ ובעולם בתחום , ומוקדשת תשומת לב AI ה רבה למחקר ופיתוח בתחומי הבינה המלאכותית בבריאות. מדינת ישראל נמצאת כיום במרוץ גלובלי לשימור המובילות שלה בתחום החשוב ביותר

בשלב הראשון, מערכות בינה מלאכותית יכולות להפחית באופן דרמטי את העומס האדמיניסטרטיבי והטכני, ולאפשר לקלינאים להתמקד באינטראקציה האנושית

ובהחלטות הקליניות המשמעותיות ביותר

בינה מלאכותית בבן-גוריון | 22

ומובילות דעה שפיתחו כמה מהכלים המתקדמים בעולם להטמעת בינה מלאכותית אחראית במערכות בריאות, וכן לניטור ובקרה מושכלת של מוצרים בטוחים, אשר נמצאים כיום בכל מרפאה בקופת חולים כללית. בין המרצים בקורס נמנים גם כמה מהחוקרים במוסדות המובילים בארה"ב, MIT לרבות חוקרת מובילה מ אשר זכתה להכרה רק השנה המשפיעים של 100 ברשימת ." Time Magazine

הופעת התסמינים כבר לא נחשבת למדע בדיוני. כבר כיום יכול הרופא לזמן את המטופל למעקב או לטיפול מונע - צעד שיכול להציל חיים ולשנות את אופי הרפואה ממגיבה למונעת. במקרים רבים, מגלה פרופ' בליצר, שילוב כזה של רופא ומערכת ממוחשבת שיפר את איכות הטיפול ותרם להפחתה של תחלואה וסיבוכים משמעותיים. הוא רואה בכך דוגמה לכך שהרפואה של העתיד תישען על שיתוף פעולה בין אדם ומחשב ולא על תחרות ביניהם, אולם הדבר מחייב הטמעה מושכלת של הכלים הללו תוך בניית אמון בין המטפלים והמטופלים למערכות החדשות. לצד פעילותו בקופת חולים כללית ובסגל אוניברסיטת בן-גוריון, פרופ' בליצר הוא גם שותף פעיל בהקמה ובהתבססות המכון הלאומי לבינה מלאכותית של האוניברסיטה שתכליתו היא לקדם שימוש מושכל בבינה מלאכותית בתחומים ) The Institute מגוונים. המכון ( מאגד אנשי מדע, טכנולוגיה, ממשל ורפואה, ופועל לחבר בין מחקר אקדמי ליישום בשטח. לפלטפורמה חדשה זו הוא מביא את ניסיונו ממערכות הבריאות ומהאקדמיה בארץ ובעולם, ומשתף פעולה עם מומחים מתחומים אחרים כדי לבנות תשתיות ידע וכלים שיסייעו להטמיע בינה מלאכותית בצורה אחראית.

מבט לעתיד ביקשנו מפרופ' בליצר

להשקיף לעבר העתיד, כפי שעשה בהצלחה בעשורים האחרונים. ברור לו שבתוך שנים ספורות הרפואה תישען באופן משמעותי על הבינה המלאכותית, כפי שכבר כיום השימוש בכלים ממוחשבים מהווה חלק בלתי נפרד מכל מפגש בין רופא ומטופל. עם זאת, הוא מדגיש כי בשנים הקרובות הטכנולוגיה לא תחליף את הרופא, אלא תחזק אותו, ותוכל להביא לניצול משמעותי יותר של זמנו היקר. במקביל, בתחומים מוגדרים יוכנסו לשימוש כלים של בינה מלאכותית שהרופא יוכל להתייחס אליהם כ'קולגה'; סוג של עוזרי רופא ומאמני חוסן, שיורשו לבצע פעולות מוגדרות ישירות מול המטופל, ולא רק לתמוך בקבלת החלטות. אבל הדרך לשם עדיין ארוכה ומורכבת.

לדברי פרופ' בליצר, בינה מלאכותית מאפשרת גילוי מוקדם של מחלות, זיהוי בעיות רפואיות נסתרות, קיצור הליכים רפואיים ושיפור סיכויי ההחלמה. הוא מדגיש כי אחד היתרונות המרכזיים של הבינה המלאכותית הוא צמצום טעויות באבחון. סיטואציה שבה המערכת הרפואית תוכל להתריע בפני אדם על סיכון להתפרצות מחלה עוד לפני באוניברסיטת בן-גוריון בנגב מצוי חלק משמעותי מהמדענים המובילים בעולם , ותשומת AI בתחום ה לב רבה מוקדשת למחקר ופיתוח בתחומי הבינה המלאכותית בבריאות

23 | אבג

האם הגולם יקום על יוצרו?

פרופ' אמיר שפירא עורך היכרות עם העמית החדש (צילומים באדיבות המעבדה לרובוטיקה ובקרה)

תחילתה של ידידות מופלאה. מיכאל קשי עם הרובוט הסיני

פרופ' אמיר שפירא והחוקר מיכאל קשי, ממעבדת הרובוטיקה והבקרה במחלקה להנדסת מכונות, , רובוט דמוי-אדם המבוסס על בינה מלאכותית, ומסבירים מדוע G1 מנתחים את ביצועיו של העולם נתון בשליטתנו, בינתיים הדיון בשאלת השתלטותם האפשרית של רובוטים על העולם מעסיק בשנים

ויצר גלי הדף בקרב הצופים והקוראים שנחשפו לאמירתו. עם זאת, פרופ’ שפירא מבהיר כי האיום הטכנולוגי, על אף קיומו, ניתן לנטרול כל עוד האדם הוא זה שמפקד ומפקח על פעולת הרובוטים. הנושא שהיה מרתק מעצם טבעו הפך לאקטואלי במיוחד בעקבות הצטרפותו למעבדה של רובוט דמוי-אדם חדש ומרשים מתוצרת חברת G1 במיוחד: הסינית. Unitree מדובר ברובוט מהדור האחרון, שמבנה גופו כולל עשרות מפרקים - יותר ממספר המפרקים בגוף האדם. מבנה זה מקנה לו יכולות תנועה

מתקדמות במיוחד, המאפשרות לו לשמור על שיווי משקל, להתמודד עם הפרעות חיצוניות ואף לבצע תנועות מורכבות כמו ריקוד. ואף-על-פי-כן, המורכבות המכנית הזו מציבה אתגר משמעותי בפני החוקרים. בניגוד לרובוטים פשוטים יותר, תנועתו אינה יכולה להתבסס על G1 של רצף פקודות בסיסיות. כל צעד דורש תיאום מדויק בין עשרות מנועים הפועלים בו-זמנית. בשל כך, רובוטים מודרניים כדוגמתו נשענים יותר ויותר על בינה מלאכותית הלומדת באמצעות ניסוי וטעייה, בדומה לאופן שבו בני אדם לומדים ללכת בילדותם.

האחרונות חוקרים, פילוסופים ואנשי תעשייה על פני הגלובוס. במעבדה לרובוטיקה ובקרה במחלקה להנדסת מכונות באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, בוחנים את השאלה הזו לא דרך מדע בדיוני, אלא באמצעות מחקר מתקדם ורובוט אמיתי, מהמתקדמים מסוגו בעולם. פרופ' אמיר שפירא, העומד בראש המעבדה, נשאל בראיון האם רובוטים אכן 11 לכאן יוכלו להשתלט על העולם. תשובתו הייתה ישירה ובלתי מתפשרת: "כן, הרובוטים יוכלו להשתלט על העולם", השיב

24 בינה מלאכותית בבן-גוריון |

עם הרובוט הסיני היה מלווה בחששות: "הרובוט נראה מאיים במורכבותו, אך עם הזמן התברר כי העבודה איתו אינה שונה מהותית מעבודה עם רובוטים אחרים שעבדנו איתם. מרגע שההבנה הזו התבססה, קצב ההתקדמות במחקר הואץ משמעותית". ובאותה נימה, פרופ' שפירא ומיכאל קשי מתארים את החוויה כמעין חזרה לילדות: "זה הרגיש קצת כמו לקבל צעצוע תלוי שלט רחוק בסגנון רובוטריק". המחקר במעבדה לרובוטיקה ובקרה באוניברסיטת בן-גוריון מדגים כיצד שאלות פילוסופיות גדולות על עתיד האנושות מקבלות מענה מעשי דרך מחקר הנדסי מתקדם. בין אם הרובוטים אכן יוכלו להשתלט על העולם ובין אם לא, דבר אחד ברור: הם כבר כאן, והאחריות על אופן שילובם בחיינו נותרה בידי האדם.

תקלות טכניות. יכולות אלו, המבוססות על בינה מלאכותית מתקדמת, מחזקות את מעמדו של הרובוט כשותף פעיל במרחב האנושי, כזה שניתן לשתף איתו פעולה ולא רק להפעילו מרחוק.

אחד המאפיינים המסקרנים הוא קיומם של שני G1 של "מוחות" נפרדים הפועלים בו זמנית. המוח הראשון אחראי על תגובות מהירות ורפלקסיביות, שמירה על יציבות והתמודדות עם כוחות חיצוניים. המוח השני מופקד על תהליכים איטיים ומורכבים יותר, כמו הבנת הסביבה, תכנון מסלול וניווט במרחב. פיצול זה מאפשר לרובוט לשלב תגובה מהירה עם חשיבה שקולה ותכנון ארוך טווח. מערך רחב של חיישנים מסייע לרובוט הסיני להשתלב במרחב; לזהות מכשולים, להבין הקשרים סביבתיים ואף להושיט לבני אדם חפצים שהתבקש להביא להם. עובדת היותו מצויד במיקרופונים וברמקולים משפרת את האינטראקציה איתו ומאפשרת לו לתקשר עם בני אדם. מסוגל לקבל פקודות G1 ה בדיבור ואף לדווח בקול על

על אף המורכבות והעוצמה הטכנולוגית, הכלים לפיתוח ולשליטה ברובוטים המתקדמים הפכו לנגישים יותר מיכאל קשי שותף לפעילות המחקרית במעבדה, והוא מציין כי "על אף המורכבות והעוצמה הטכנולוגית, הכלים לפיתוח ולשליטה ברובוטים אלו הולכים והופכים לנגישים יותר". לדבריו, המפגש הראשוני

25 | אבג