עיתון אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

המשימה, שנראתה אז כמעט דמיונית, קרמה עור וגידים של 60- בתחילת שנות ה המילניום הקודם. הוקמה "ועדה יוזמת" והיא גלגלה את הרעיון לפתחו של ראש הממשלה דאז, לוי אשכול. הלה חבר לשר החינוך זלמן ארן ולבן-גוריון, והשלושה החלו לפעול בשיתוף פעולה כדי לממש את התוכנית. אנשים טובים באמצע הדרך התגייסו אף הם למשימה. ראש עיריית באר שבע, דוד טוביהו, ריכז סביבו "נבחרת חלומות" שכללה את ד"ר וניה הדרי, ממקימי הקריה למחקר גרעיני (קמ"ג); יצחק ורדימון, מנהל מחוז הדרום במשרד הפנים; קלמן פורת, יו"ר איגוד התעשיינים בבאר שבע; ויהושע זמרה, מנהל המכון הפדגוגי בבאר שבע. פרקי חייו של זמרה גדושים בפעילות ציונית ובפעילות הקשורה בביטחון המדינה. כאן המקום להתוודע אליו ולהוקיר את תרומתו להקמת האוניברסיטה שלנו. סיפור חייו מדהים, כמעט בלתי נתפס. יהושע נולד ובגיל שנה 1918 בדמשק בשנת התייתם מאביו. כך שבאוצר המילים שלו חסרה המילה "אבא". אביו היה חייט בצבא הטורקי, ומשפחתו הצטרפה אליו בנדודיו. לאחר מותו 5 הגיעה משפחתו, שמנתה נפשות (אם וארבעה ילדים), לפת לחם ולעיתים סבלה מחרפת רעב של ממש. בשנת חזרה המשפחה לארץ 1920 ישראל והתגוררה בירושלים. מפאת המצב החומרי הקשה,

פוזרו ארבעת הבנים במוסדות ליתומים בסיוע ועד היתומים הספרדי בירושלים. אחיו הבכור עבד במסגרות. האח האחר נכנס לבית היתומים הספרדי ושני הצעירים, יהושע ועוד אחד מאחיו, נקלטו בבית הספר החקלאי 'מאיר שפיה', ששימש גם ככפר נוער, ליד זיכרון יעקב. היישוב היהודי המצומצם בארץ ישראל של אותן שנים היה נתון בסכנה מתמדת. הואיל והכפר היה מנותק מיישובים אחרים, אפשר היה לקיים שם אימונים צבאיים כמעט ללא הגבלה. מפקדים בכירים של ההגנה התאמנו במקום, "בהשגחת" ילדי הכפר שתצפתו על דרכי הגישה למטווח המאולתר לבל ישובשו האימונים על ידי אורחים בלתי קרואים. כאן נוצר הקשר של יהושע הצעיר עם הושבע 13 ביטחון ישראל. בגיל להגנה והיה אחראי על הנשקיה, צורף באופן רשמי 1929 ובשנת לרשימות השמירה על הכפר, לצד הבוגרים ממנו והמבוגרים. זו הייתה "יריית הפתיחה" למה שעתיד להפוך ברבות השנים לקריירה בתחומי עשייה רבים ומשמעותיים. ,1932 בסיום לימודיו, בשנת עזב את חיי הכפר והידק את קשריו עם ההגנה. הוא שולב ביחידת הקשר, אשר העבירה ידיעות באמצעים שונים - בין אם בשפת המורס, באמצעות דגלים, או באמצעות איתותים שנעשו בעזרת מראות ופנסים. בראיון שהתקיים בארכיון הנגב ע"ש דוד טוביהו שבספריית ארן,

אוניברסיטת בן-גוריון בנגב שנים 55 ציינה לא מכבר להיווסדה, והיא כיום החשובה מבין אוניברסיטאות המחקר בישראל. אוניברסיטה שמשנה מציאות, שהחלוציות היא נשמת שנה את 55 אפה, שמגשימה כבר השליחות שהועידו לה מייסדיה: להפריח את השממה וליצור יש מאין, בכל המובנים, ובמעגלים הולכים ומתרחבים. פירות עמלה פורצים גבולות ומשנים מציאות וחיים בעולם כולו. יצאו ממנה חוקרים וחוקרות בעלי שם עולמי, אלפי טייסי קרב של חיל האוויר הישראלי שילבו את קורס הטיס הצה"לי עם לימודים תחת המטרייה האקדמית של 'בן-גוריון', ורבים מבין רבבות הבוגרים שסיימו כאן את לימודיהם משמשים כשגרירי האוניברסיטה ברחבי העולם. הדרך לפסגה הייתה קשה וארוכה. הרעיון הנועז להביא חינוך גבוה לנגב נולד במוחו של דוד בן-גוריון בעקבות הקמת המדינה. ההחלטה לנקוט בהליכים הדרושים לביצוע גאוותו של יהושע זמרה הייתה על כך שהקורס האוניברסיטאי הראשון התקיים במכון הביולוגי, ועוד יותר מכך שהיה יד ימינו של דוד טוביהו, ראש עיריית באר שבע, בכל תהליך הקמתו של המכון להשכלה גבוהה בנגב

>>> המשך בעמוד הבא

17

| אבג