עיתון אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

במד"א. "הקורס חשף אותי לעולם הרפואה מזווית מקצועית – לימודי אנטומיה, גישות טיפול באנשים ועוד – ועורר בי עניין עמוק. במסגרת הקורס הרגשתי שהסקרנות שלי רק מתעצמת, ובשלב הזה כבר ידעתי שהרפואה היא התחום שבו אני רוצה ללמוד ולעסוק בעתיד". מקונן ניגש למבחני הקבלה לרפואה בבן-גוריון – ועבר אותם בהצלחה. ״התקבלתי ללימודים בבית הספר לרפואה באוניברסיטת בן-גוריון, בית ספר ייחודי בגישתו, המדגיש את הקשר האנושי ואת הרפואה הקלינית כבר משלב מוקדם". בעיניו, עצם הקבלה למסלול לימודים כה יוקרתי והעיסוק ברפואה הם זכות גדולה. "מדובר בהגשמת חלום", מציין מקונן. איך התייחסו הוריך ושאר בני המשפחה להחלטתך לפנות ללימודי רפואה? "הם תמכו בי לאורך כל הדרך, והם גאים מאוד – במיוחד על רקע העובדה שלהם לא הייתה הזדמנות לרכוש השכלה אוניברסיטאית, ואילו בוגרים 150 בתריסר שנים של "חלונות 12- סיום הקורס ה לחלומות" צוין בקיץ האחרון בטקס מרגש בנוכחות בוגרי התוכנית, ראשי האוניברסיטה ונציגי שירות בתי הסוהר. הנשיא פרופ' דניאל חיימוביץ כיבד את האירוע בנוכחותו. שיתוף הפעולה בין המחלקה למעורבות חברתית, בראשותה של עו"ד ורד סרוסי כ"ץ, ושירות בתי הסוהר הוליד את התוכנית שהייתה ראשונה מסוגה ופורצת דרך במסגרת המוסדות האקדמיים בישראל. היא יצאה לפועל מתוך שאיפה

מסוים, ההתנסות המוצלחת עם מטוסים וצוותי טיסה חיזקה אצלי את הרצון ללמוד מקצוע מאתגר כמו רפואה". בין לבין, אהבתה של ניצן לבעלי חיים הביאה אותה לעבוד במרפאה וטרינרית במשך ארבע שנים, כשבמקביל התנדבה למגן דוד אדום, כחובשת ו"שם אני נחשפת לרגעים שמזכירים לי למה בחרתי במקצוע הזה". לדבריה, את ההחלטה הסופית ללמוד רפואה היא קיבלה לא רק מתוך רצון לעזור, אלא מתוך קריאה פנימית. "תמיד נמשכתי לרגעים שבהם צריך להישאר יציבה בסביבה סוערת - להיות עוגן של רוגע ונוכחות". זוהי השנה השנייה שבה היא משתתפת בתוכנית "חלונות לחלומות" ועוצמת החוויות רק הולכת ומתגברת. "אני בהחלט יכולה להעיד על כך שכל אסיר הוא עולם ומלואו; לכל אחד מהם יש את הסיפור שלו ואת תכונות האופי שלו, אך יש מכנה משותף לכולם: הסקרנות והרצון ללמוד ולהתפתח, משהו שלא רואים בכל מקום. הייתה לי את . הזכות לחוות את זה" עולמם. שושי קסאי, רכזת גיוון באוניברסיטה, ניהלה את התוכנית. האסיר ע. סיכם את חוויית הלימודים בבן-גוריון מנקודת מבטו: "כשנכנסתי לקורס, לא דמיינתי לרגע שאגיע למקום כזה – מוסד אקדמי, קורס ברפואה, מפגש עם מרצים מאוניברסיטת בן-גוריון. מי האמין שבנקודה כל כך חשוכה בחיים אפשר להדליק את האור. הטעימה הזו מהעולם האקדמי עוררה בי משהו. היא גרמה לי לרצות יותר. להאמין שאני יכול. והיא חידדה לי משפט אחד פשוט, שהוא היום האמת הכי גדולה שלי: חלומות לא נשארים רק בראש. אפשר להגשים אותם. וזוהי רק ההתחלה".

אנחנו, ילדיהם, כן זכינו לכך. זו הצלחה שמרגשת את כולנו". , מהיישוב 26 ניצן קידר, בת הקהילתי בת חפר. מאז שהיא זוכרת את עצמה, אמנות הייתה חלק בלתי נפרד ממנה — דרך לביטוי, ליצירה ולריפוי. "אני אוהבת ליצור, לבנות ולעצב מאפס - תהליך שדומה בעיניי לרפואה: דיוק, רגש, והרבה הקשבה לפרטים הקטנים". מתי ידעת שזה הכיוון שלך בחיים? "בתיכון הרחבתי מגמות מדעיות בידיעה שאני רוצה להיות רופאה. עם זאת, האישור הפנימי לבחירה זו הגיע דווקא לאחר התיכון, במהלך שירותי כפקחית טיסה בחיל האוויר - תפקיד שאמנם אינו קשור ישירות לעולם הרפואה, אך הציב אותי בהתמודדות עם מצבי קיצון ואתגרים מורכבים, שדרשו קבלת החלטות מהירה ופתרון קונפליקטים בזמן אמת. במובן להטמיע באסירים את האמונה שהם יכולים להשתלב בחברה הנורמטיבית. פתיחת שערי האקדמיה לפני קהלים מגוונים, מרקע שונה, משתלבת עם התפיסה שהאוניברסיטה שייכת לכולם. מתחילת התוכנית סיימו אסירים. רובם 150- אותה יותר מ סיימו לרצות את עונשם והשתלבו מחדש בחיי הקהילה. את המחזור האחרון שנפתח בחודש מרץ והסתיים בקיץ סיימו אסירים מבתי סוהר בדרום הארץ. צוות מרצים על טהרת חברי סגל וסטודנטים מאוניברסיטת בן גוריון בנגב חשף אותם לתחומי לימוד שונים, כמו רפואה, כלכלה וגיאוגרפיה, והעשיר את

13 | אבג