עיתון אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
הראשוני שלי הפך לרצון עז ללמוד את השפה לעומק, באמצעות קריאה קדחתנית של מקורות מידע ויצירות ספרות בעברית, מה שגרם בסופו של דבר לכך שאכתוב שירה בעברית. במילים אחרות: הקושי והאתגר הולידו מתנה כל כך יפה - שירים בשפה שהתקשיתי בה בתחילה". תוכל לציין משוררים שהשפיעו על גיבוש הדרך הספרותית שלך? "קסמו לי יצירותיו של אבות ישורון, עם השברים שהוא עשה בשפה העברית על ידי שיבוצי היידיש המרובים בשיריו; בערבית - אני מושפע מאוד מהמשורר העיראקי המודרני עדנאן אלסאיע' ובן ארצו הקודם לו, סעדי יוסף. משני אלה למדתי לכתוב את 'האני מאמין' שלי, ועל חיי היומיום שלי כמקור בלתי נדלה ליצירת רעיונות לשירה". מהו "האני מאמין" שלך? "שעליי להפיץ את הבשורה של הכתיבה בחברה שלי. בפן האישי יותר: אני כותב - משמע אני קיים". אתה מרוצה מהדרך שעברת עד כה? "בסופו של דבר נראה לי שהרפתקה זו, שנראתה בהתחלה כהטלת קלף לא מחושבת, תהפוך מחלום למציאות שתתרום לשינוי חברתי ואולי אף לשינוי פני השפה הערבית בנגב". הייתה רעיון של יזם התרבות והסטודנט יהודה באווה, שאירגן את הקבוצה ועבד רבות לחבר כמה גופים כדי להקים אותה. הפרויקט צבר תאוצה בזכות סיוע נדיב שהתקבל מלשכת סגנית הנשיא לגיוון והכלה. ד"ר יעל מעיין, הממונה על המרחב המשותף באוניברסיטה, וסיגל בוגאלי מאגודת הסטודנטים, קידמו את הסדנה שהניבה ספר יצירות דו-לשוני פרי עטם של המשתתפים.
המשורר סעד אבו ענאם, בוגר האוניברסיטה, משלב את שליטתו בשפות הערבית והעברית עם הכשרת הדור הבא של קול קורא לכתוב לכתוב | הסופרים ברחבי הנגב
17 | אבג
Made with FlippingBook - Online Brochure Maker