עיתון אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

עיתון אוניברסיטת בן גוריון בנגב -

ובמקום הראשון מאור סגד, אלוף ישראל 110- לשעבר בריצות ל מטר 400- מטר ו משוכות, דילג בהצלחה מעל מכשולים בדרך ללימודי תואר שני הריצה | בהנדסת מערכות | ששינתה את חייו גיליון | 14-11 עמודים נושא המוקדש ליום הגיוון העולמי

2025 אפריל-מאי | 145 גיליון

מדברות מהשטח המחלקה למעורבות חברתית, בראשותה של עו"ד ורד סרוסי כ"ץ, מפעילה תוכנית להנחלת השפה העברית בקרב נשים בדואיות צוותי ההוראה, המורכבים מסטודנטים וסטודנטיות, | מהנגב מעבירים את השיעורים ביישובים שבהם מתגוררות התלמידות עוד יוזמה מבורכת מבית היוצר של המחלקה למעורבות חברתית, והפעם: תוכנית להוראת עברית לנשים בדואיות בנגב. במספר, התקיימו 24 , השיעורים ביישובים שבהם מתגוררות התלמידות, כאשר חומרי הלימוד וכלי הכתיבה סופקו להן על-ידי האוניברסיטה. בצוות ההוראה נכללו ארבעה סטודנטים - שתי סטודנטיות דוברות עברית כשפת אם, ושני סטודנטים שערבית היא שפת האם שלהם.

כיתות לימוד ברמה של עברית בסיסית ועברית למתקדמות. ההיזון החוזר שהתקבל מהתלמידות מלמד על שביעות רצון מהתקדמותן. כיום הן יודעות קרוא וכתוב, ומצליחות להתנהל באופן עצמאי במוסדות ציבוריים. "החזון שלנו הוא להרחיב את הפעילות ליישובים נוספים", אומרת שושי קסאי, רכזת גיוון והנגשה במחלקה למעורבות חברתית. "התוכנית מעודדת שיתוף פעולה בין אוכלוסיות שונות ויוצרת קשרים חמים בין התלמידות ובין צוותי ההוראה והתוכנית". מפגש הסיום התקיים לאחרונה באוניברסיטה, ובמהלכו סיירו הבוגרות ברחבי הקמפוס, ונפגשו עם מרצים ודוקטורנטיות מהמגזר הבדואי. בסיומו של היום המרגש הוענקו להן תעודות סיום בטקס חגיגי.

התוכנית "מדברות עברית באב"ג" מבטאת סולידריות חברתית. היא מספקת למשתתפותיה את הכלים המעשיים להשתלבות בשוק העבודה ובחברה הישראלית, תוך חיזוק תחושת המסוגלות האישית. תכליתה היא להקנות לנשים בדואיות כלים לשיפור הידע בשפה העברית ולהסיר את מחסום השפה שמקשה עליהן בהתנהלות היומיומית.

ראשיתו של הפרויקט ביישוב אל זרנוק, כפר ערבי בדואי, דרומית מזרחית לבאר שבע, ולאור ההצלחה הוחלט להרחיב אותו ליישובים נוספים, ביניהם חורה וכסייפה; שם מפעילה האוניברסיטה מערך של שתי

2 דף הבית |

חוות תחושות של זרות וניכור. לעיתים נדמה שקיימת נטייה לראות בקבוצות הגיוון נטל בשל האתגרים והפערים שמלווים את דרכן, אך חשוב להדגיש את הישגיהם המרשימים של הסטודנטים והבוגרים – אלו שהצליחו לפלס את דרכם האקדמית כנגד כל הסיכויים. גיליון זה מבקש להאיר את סיפוריהם האישיים של כמה מהם.ן ולהציג את הדרך שעברו, תוך התמקדות במשמעותו העמוקה של המסע האקדמי עבורם. ניתן לראות דרך סיפוריהם כיצד כל סטודנט וסטודנטית הופכים לשגרירים של קהילתם ולמודלים לחיקוי, המהווים מקור השראה לסביבתם הקרובה. הסיפורים המובאים כאן מדגישים עד כמה חשיפה מוקדמת להשכלה גבוהה – בעיקר בשלבי התיכון – היא קריטית עבור אוכלוסיות שאין להן גישה ללימודי ליבה, לשפה העברית או להיכרות עם מגוון תחומי הלימוד הקיימים באקדמיה. עבור רבים, המפגש עם עולם הידע הרחב מעורר יוזמות, מעצב את תפיסת עולמם ומשפיע על דרכם המקצועית והחברתית. האוניברסיטה, באמצעות מגוון התוכניות וההזדמנויות שהיא מציעה, אינה רק מוסד להשכלה גבוהה אלא גם נקודת זינוק משמעותית לחייהם האישיים והמקצועיים של הסטודנטים. הצלחתם מהווה גאווה לקהילותיהם, אך לא פחות מכך - היא עדות לחשיבות של הנגשת האקדמיה ושל הפעילות למען שילוב אוכלוסיות מגוונות בחזית ההשכלה והמחקר.

דבר סגנית הנשיא

מה בגיליון

בימים מורכבים אלה, על רקע האווירה הציבורית המאתגרת, מוטלת עלינו, וביתר שאת, האחריות להבטיח את המשך הנגשת ההשכלה הגבוהה לכלל האוכלוסיות. לצד פעילותנו למען אוכלוסיות מוחלשות, מלווה אותי החשש שאנו עלולים למצוא את עצמנו בנסיגה לאחור, תחת איום על תוכניות ייעודיות שנועדו לצמצם פערים חברתיים וחינוכיים. אוכלוסיות שסבלו במשך שנים מקיפוח ואי-שוויון מערכתי ראויות לעתיד טוב יותר. תוכנית החומש "מצוינות מכלילה", שאותה מיישמת אוניברסיטת בן גוריון יחד עם שאר האוניברסיטאות בישראל, היא אחת הדרכים לגשר על הפערים. תוכנית זו, שיצאה לפועל ביוזמת המועצה להשכלה גבוהה, שמה לה למטרה להרחיב את הנגישות להשכלה גבוהה עבור אוכלוסיות מגוונות, וביניהן האוכלוסייה הערבית, יוצאי אתיופיה ובוגרי מערכת החינוך החרדית (חרדים ו"יוצאים בשאלה"); תכליתה היא להבטיח גידול עקבי במספר הלומדים והבוגרים מקבוצות אלו, במיוחד במקצועות שבהם שיעורם נמוך, כגון מקצועות STEM (Science, Technology, ה- ) Engineering and Mathematics מדעי הבריאות והרפואה. מעבר להגדלת מספר הסטודנטים, תוכנית החומש מעודדת את המוסדות האקדמיים לייצר סביבת לימודים תומכת ומכילה, מתוך הבנה שהמעבר לעולם האקדמי עשוי להיות מאתגר במיוחד עבור קבוצות אלה, שלעיתים

7-6 אביר הסביבה מתן שטרית 10-8 חרדה לשלומכם גיטל ביר 15-14 נוסחה להצלחה לב גלינסקי 17-16 שירת חייו סעד אבו ענאן 21-18 ליגת האלופות צחית פרגו המחלקה לפרסומים ודוברות מופק על–ידי: אסנת איתן מנהלת המחלקה: 2206 ׳ רשיון מס חיים זלקאי עורך וכתב ראשי: דני מכליס צילום: צוות אי. אר. דיזיין בע״מ עיצוב: 08-6461281 טלפון : 08-6477674 פקס: zalkai@bgu.ac.il דוא״ל : אתר אינטרנט: https://digitaler.cld.bz/BenGurion

שלכם. ן פרופסור סראב אבו-רביעה קווידר סגנית נשיא האוניברסיטה לגיוון והכלה

@bgu.uni

אבג

@bengurionu

3 | אבג

צילום קבוצתי של סגניות נשיא ונציבות לענייני מגוון באקדמיה. שנייה משמאל: פרופ' סראב אבו-רביעה קווידר

מה נשתנה בתחומי הגיוון וההכלה באקדמיה? סוגיה זו נדונה במסגרת כנס ארצי ראשון מסוגו שהתקיים באוניברסיטה בנוכחות מאות משתתפים

שנויות במחלוקת שהציפו את השאלה - האם זו העת לדבר על זהויות? אל מול אובדן חיי אדם והתערערות ההגנה הדמוקרטית, מקבל תפקיד היחידות לגיוון והכלה באקדמיה חשיבות יתרה". סמנכ"לית לענייני מגוון במועצה

אבו רביעה קווידר, סגנית נשיא האוניברסיטה, בפתח דבריה בכנס הארצי הראשון בנושאי גיוון והכלה. עוד אמרה: "אתגרי חופש הביטוי, שהיו מנשמת אפה של האקדמיה, הפכו בשנה האחרונה לסוגיות

"להבדיל מתהליכי הגיוון הרגילים של 90- שהחלו כבר בשנות ה המילניום הקודם, הרי שבשנה האחרונה מדיניות הגיוון בישראל נעה בין קביעת סדרי עדיפויות לבין נהלים תחת אש", כך אמרה פרופ' סראב

4 מנהיגות חברתית |

הכי טובה שיש המועצה להשכלה גבוהה הכירה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב כמוסד מצטיין בתחום ההוגנות המגדרית

להשכלה גבוהה, סימונה מורדוך, ציינה את קיומו של הכנס האקדמי הראשון בנושא כצעד נוסף בהתקדמותו של תחום הגיוון וההכלה. "לצד קידום ההוראה והמחקר, יש לנו תפקיד גם במתן שוויון הזדמנויות. החזון והשאיפה שלנו הם שהאקדמיה בישראל תהיה מכילה ותאפשר מפגש בין אוכלוסיות שונות", אמרה מורדוך. רקטור האוניברסיטה, פרופ' חיים היימס, ציין שהכנס נערך ביום השואה שנה אחרי שחרור 80 , הבינלאומי אושוויץ-בירקנאו. "אנו מחויבים למצוא את המוסריות כדי להכיל את אלו השונים מאיתנו, בוודאי בתקופת החירום שבה אנו מצויים" הדגיש פרופ' היימס. קטלוג המחקרים, מבית היוצר של האוניברסיטה, בנושאי גיוון והכלה הפתוח לפני חברות וחברי הסגל האקדמי. פרופ' מונא מארון, רקטורית אוניברסיטת חיפה שיתפה באתגרי הניהול בעת מלחמה ובהמשך נערך פאנל בהשתתפות סגניות הנשיא ונציבות למגוון והכלה באקדמיה. נושאים רבים נוספים נדונו במהלך הכנס, וביניהם הוצגו האתגרים השונים: מדיניות הגיוון בשגרה ובחירום, המרחב המשותף בקמפוס, החברה החרדית באקדמיה, כמו גם שילוב והדרה של אוכלוסיות גיוון. בנוסף, נערך טקס לזוכי מענקי מחקר בנושאי גיוון והכלה: ד"ר דורית אפרת-טרייסטר, מהפקולטה לניהול, על מחקרה בנושא הנגשה תרבותית בבתי חולים; אייל ברימן, מהמחלקה להנדסת תעשייה וניהול, עבור פלטפורמה חדישה ליצירת הסכמות רחבות מבוססות בינה מלאכותית; ורנין דעאס, מבית הספר לחינוך, שזכתה במענק על מחקרה בנושא השיח הייעוצי אודות מיניות להט"בית בבתי ספר מוסלמיים בארץ (סיפורה מופיע בהמשך הגיליון). ד"ר מלכה שחם, הממונה על הגיוון בבן-גוריון, הציגה את

סמוך ליום האישה הבינלאומי התבשרה אוניברסיטת בן גוריון בנגב על החלטת המועצה להשכלה גבוהה להכיר בה כמוסד מצטיין בתחום ההוגנות המגדרית, המציב אותה בקטגוריה הגבוהה ביותר בתחום. הצטיינותה של האוניברסיטה תורגמה למענק כספי בסך רבע מיליון שקלים שיופנה ברובו לקידום דוקטורנטיות בבן-גוריון. ההחלטה התקבלה על סמך דוח שהציגה האוניברסיטה ובו נתונים בנוגע לקידום נשים במהלך השנים האחרונות. בהחלטה צוין כי "הוועדה התרשמה מפעילותה הרצינית של אוניברסיטת בן-גוריון לטובת קידום ההוגנות המגדרית, והיא מברכת על העלייה בשיעור הנשים בסגל הבכיר באוניברסיטה, לרבות בדרגות פרופ' חבר ופרופ' מן המניין" ואכן, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

עברה כברת דרך משמעותית מרגע שתוכנית "קו המשווה" מטעם המל"ג יצאה לדרך. לפני חמש שנים, רק אישה אחת 18 כיהנה בתפקיד בכיר מבין בעלי/ות התפקידים הבכירים באוניברסיטה; כיום, מכהנות בתפקידי מפתח שבע נשים: שתי סגניות נשיא, סגנית רקטור וארבע דיקניות. עוד עולה מנתוני הדוח כי גם בראשות מחלקות ותוכניות, כמו גם באחוזי הנשים המשתתפות בוועדות המינויים, אחוזים. 10- ייצוגן עלה ביותר מ ועדיין, עבודה רבה עוד לפנינו בהקשר זה, כעולה מדבריה של פרופ' יעל השילוני דולב, יועצת נשיא האוניברסיטה להוגנות מגדרית: "יש עוד יעדים רבים לפנינו, בעיקר בתחום גיוס חוקרות צעירות, הגדלת הגיוון המגדרי בפקולטות למדעי הטבע וההנדסה, עידוד נשים ליציאה לפוסטדוקטורט, קידום נשים בסולם הדרגות ועוד".

יום המדענית, תמונת מצב: שדא אלאעסם מציגה לנשיא האוניברסיטה, פרופ' דניאל חיימוביץ, את עיקרי מחקרה

5 | אבג

חרדים לאיכות הסביבה מחקר חדש בהובלת הפקולטה לניהול על שם גילפורד גלייזר בחן כיצד ניתן לקדם אנרגיה מתחדשת ולהפחית את פליטת גזי החממה המזהמים באמצעות מקרה בוחן ייחודי מהקהילה במסגרת המחקר נוצר קשר עם תושבים חרדים מקהילות שונות ברחבי הארץ | החרדית ורואיינו מנהיגים דתיים מהקהילה החרדית לזרמיה השונים

עם הפנים לקהילה החרדית, מימין לשמאל: מתן שטרית, ד"ר תהילה קלעג'י, וד"ר חן כהן

6 הגנת הסביבה |

מחקר חדש בהובלת הפקולטה לניהול על שם גילפורד גלייזר בחן כיצד ניתן לקדם אנרגיה מתחדשת ולהפחית את פליטת גזי החממה המזהמים באמצעות מקרה בוחן ייחודי מהקהילה החרדית. מתן שטרית, דוקטורנט בפקולטה לניהול, ערך את המחקר בהנחייתן של ד"ר תהילה קלעג'י וד"ר חן כהן, מהמחלקה לניהול ומדיניות ציבורית. המחקר חתר לכינון מנגנון לקידום מדיניות סביבתית מול אוכלוסיות שמרניות, שעשוי למנף את קידום הפתרון האנרגטי לכלל האוכלוסייה; וזאת בסיוע מערכות מיקרו-גריד (מערכת משוכללת אשר מאפשרת שימוש ברשת החשמל תוך שמירה על שלושה עקרונות חשובים – שימוש רציף וללא הפרעות, ייצור של אנרגיה ממקורות ירוקים, והפחתת הזיהום). המנגנון המדובר נבחן ביחס לסוגיית החשמל הכשר בקהילה החרדית בישראל. מדובר במתקן שמספק אנרגיה שמצטברת במתקן לאורך ימות חול - ובימי שבת הוא מספק אותו לבתים ולמבנים שמחוברים אליו. יצוין כי מתקן לאגירת אנרגיה, כזה שיספק "חשמל כשר" בשבת לציבור החרדי, נמצא בשלבי הקמה בבני ברק. במהלך המחקר נוצר קשר עם תושבים חרדים מקהילות שונות ברחבי הארץ, רואיינו מנהיגים דתיים ממצאי המחקר מעידים על בשלותה של הקהילה החרדית לשתף פעולה ולהניע מהלכים לתועלת השמירה על הסביבה. זוהי בשורה חשובה לקהילה ולכלל הציבור

מהקהילה החרדית לזרמיה השונים, כמו גם עם יזמים בתחומי האנרגיה והאקדמיה. במקביל נעשתה סקירה הלכתית שנועדה לגבש מודל שיענה על כל ההיבטים הקשורים לשחקנים השונים בסוגיה. הרב יוסי כהן מבני ברק שותף במחקר והעלה על נס את שיתוף הפעולה בין המגזרים השונים למען קידום המהלך. "אני מייחס חשיבות לכך שנעשה מחקר מקצועי, מקיף ובלתי תלוי בנוגע לשילוב של טכנולוגיות חדשות, תוך התחשבות בצרכי הקהילות ובתועלת לסביבה ולביטחון האנרגטי לטווח הארוך", אמר הרב כהן. "אנו מקווים שהגורמים שהדבר תלוי בהם יקחו את היוזמה צעד אחד קדימה לטובת הכלל". ד"ר קלעג'י הוסיפה: "המחקר מתווסף לסדרת מחקרים שנערכו תחת המטריה האקדמית של אוניברסיטת בן-גוריון ונועדו לבחון כיצד לתעל נורמות שמרניות של מגוון קהילות סגורות לאפיקים של יישום מדיניות סביבתית לטובת כלל החברה". ד"ר חן כהן סיכמה: "ממצאי המחקר מעידים על בשלותה של הקהילה החרדית לשתף פעולה ולהניע מהלכים לתועלת השמירה על הסביבה. זוהי בשורה חשובה לקהילה ולכלל הציבור". עבודת המחקר של מתן שטרית הוצגה לא מכבר בכנס תלמידות ותלמידי מחקר של בית הספר לקיימות ושינויי אקלים ע"ש גולדמן זוננפלד יחד עם עבודות נוספות, בהתאם להחלטת ועדת לימודי המחקר של בית הספר, בראשותה של פרופ' סתו רוזנצוויג.

מלא אנרגיה

מתן שטרית ניגש למחקר מתוך כוונה להשפיע על המדיניות הציבורית בישראל, כאשר חלק מאיסוף הנתונים נעשה בעודו מגויס לשירות מילואים ממושך. ללימודי תואר שני בניהול ומדיניות ציבורית נרשם לאחר קריירה ביטחונית ארוכה בצבא ובמשטרה. עם סיום התואר שילב את תחומי מומחיותו במועצה האזורית אשכול ואז התקבל לתפקיד סגן מנהל אגף האסטרטגיה בעיריית דימונה. תחומי העניין של מתן משתלבים עם עבודת המחקר שלו כדוקטורנט בפקולטה לניהול, ועיקרם בחינת התועלת של אנרגיות מתחדשות על הציבור ועל המשק. בהתייחסו למסקנות המחקר, אמר שטרית: "הפלטפורמה המוצעת לאוכלוסייה החרדית כוללת ייצור ואגירת אנרגיה ברמת השכונה, ברמת הבניין ואף ברמת הדירה הבודדת. היא עשויה לשמש אבן דרך לאימוץ הפתרון על ידי כלל האוכלוסייה, תוך קידום ביטחון אנרגטי משמעותי למדינת ישראל, והוזלת תעריפי החשמל למשקי הבית באמצעות שימוש בטכנולוגיות של אנרגיות מתחדשות". מתן הוסיף ואמר: "אני שמח על הזכות לחקור את הסוגיה בהנחייתן של ד"ר תהילה קלעג'י וד"ר חן כהן, שזכו במענק מחקר מטעם המדען הראשי של משרד האנרגיה, ובסיועו של מנשה זליכה, ששימש כיועץ טכני של המחקר". מתן שטרית ניגש למחקרו לאחר קריירה ביטחונית ובעודו מגויס לשירות מילואים

7 | אבג

הכירו את גיטל ביר, בוגרת החינוך החרדי, מתנדבת באירגון "איחוד הצלה", וסטודנטית לתואר "להיות נוכחת בשלבי ההתאוששות של המטופלים | שני ברפואת חירום באוניברסיטת בן-גוריון והמטופלות זו תחושה עילאית. אין דבר בעולם שיותר מתגמל מזה", היא אומרת עוד יותר טוב

התנדבות כדרך חיים. גיטל ביר (צילום מתוך האלבום המשפחתי)

8 הגשמה עצמית |

לטיפולה חייל צה"ל שנורה בראשו. מצבו היה קשה מאוד, ונדרשה התערבות דחופה להצלת חייו. "יחד עם מתנדב שלנו, ד"ר אריאל ליפשיץ, שהוא רופא מרדים בהתמחותו, ביצענו בו צנרור קנה (אינטובציה) כדי להבטיח מעבר אוויר חופשי אל הריאות ומהן. לאחר שמצבו התייצב פינינו אותו במסוק לבית החולים".

שעבודה רבה עוד לפניו, אבל הוא חזק ונחוש ואני יודעת שהוא יתגבר על המכשולים. באשר אליי – אם לעת הזאת עברתי את מסלולי הלימודים וההכשרה – דיינו". בהתייחס לסיבות שהניעו אותה להתנדב לכוחות ההצלה, גיטל מספקת הסבר מפתיע: "הסיבה הפשוטה היא שאני 'אנוכית'. אני אוהבת את ההרגשה המדהימה שחווים כאשר מושיטים עזרה למישהו. בתחום של הצלת חיים המטפל לעיתים קרובות מקבל הרבה יותר מהמטופל". זיק ניצת בעיניה כשהיא מספרת על העזרה שהושיטה ליולדת בשעת לידה או כשחיברה מישהו שהתקשה בנשימה לחמצן: "להיות נוכחת בשלבי ההתאוששות של המטופלים והמטופלות זו תחושה עילאית. אין דבר בעולם שיותר מתגמל מזה". היא מתגוררת בירושלים, נשואה פלוס חמישה ילדים וחמישה נכדים. נולדה בארצות הברית, לישראל הגיעה בגיל שישה שבועות כשהוריה עשו

גיטל ביר חיה ונושמת כבר הרבה שנים את תחום רפואת החירום. אימה הייתה אחות, וכאשר הכירה את בעלה המיועד הוא היה חובש ונהג אמבולנס. בן זוגה, אלי ביר, הקים במרוצת השנים את ארגון המתנדבים הלאומי "איחוד הצלה" ובעיניה אך טבעי היה להתנדב לארגון הזה. טבילת האש הראשונה הסתיימה במפח נפש, כעולה מדבריה: "באחד ממקרי החירום שהגעתי אליהם, עוד בהיותי חובשת בתחילת דרכי, ביצעתי החייאה על תינוקת קטנטונת. באותה הזדמנות החלטתי שאני רוצה להתמקצע עד כמה שניתן, כך שבפעם הבאה אצליח לעשות מה שכשלתי בו באותה החייאה - להציל חיים". 7- התיקון הגיע בהמשך הדרך. ב בבוקר, 9:00 באוקטובר, בשעה ירדו עשרות מתנדבים של "איחוד הצלה" דרומה, ליישובי עוטף עזה. גיטל הייתה ביניהם. במשך שעות ארוכות היא ועמיתיה המתנדבים טיפלו בפצועים ופינו אותם לבתי חולים. בעיצומה של התופת הועבר

באוניברסיטת בן-גוריון בנגב יש את המרצים המקצועיים ביותר, את

החייל התאושש ולאחרונה התקיים מפגש בינו ובין הצוות שטיפל בו בשטח. "הוא עומד על הרגליים. נכון צוותי המתרגלים המעולים ביותר, ואת חדרי התרגול המאובזרים במכשור הכי חדיש. ותודה לד"ר אורן וכט על ההשקעה בתחום הזה

>>> המשך בעמוד הבא

9 | אבג

המשך מהעמוד הקודם >>>

יש את המרצים המקצועיים ביותר, את צוותי המתרגלים המעולים ביותר, ואת חדרי התרגול המאובזרים במכשור הכי חדיש. ותודה לד"ר אורן וכט על

"אני מרגישה שהזמן יעשה את שלו. לדוגמה, אם ניקח את תחום הסיעוד שבעבר לא היה מקובל בציבור החרדי, ונהפוך אותו למודל, נגלה עד כמה השמיים הם הגבול עבורנו. רוצה לומר שברגע שאוניברסיטאות הבינו את הפוטנציאל של הציבור ופתחו את דלתותיהן, תוך שמירה על עקרונות שהיו חשובים לקהל הזה, טפטוף הסטודנטיות מהמגזר החרדי הפך למבול – וכיום מאות חרדיות עוסקות במקצוע הסיעוד. אם ימשיכו כך, יותר נשים מרקע חרדי ישתלבו בלימודים אקדמיים בתחומים נוספים". טיפים לנשים חרדיות שהיו רוצות ללכת בדרכך? "הטיפ הטוב ביותר- אל תקשיבו לטיפים מאף אחת. תבחרו את הדרך שהכי נכונה לכן – ותעשו טוב בעולם". "אין זו אגדה" מקורות השראה? "בעלי היקר אלי, שהקים בעשר אצבעותיו את 'איחוד הצלה', אירגון מתנדבים מיוחד במינו. ממנו למדתי שאפשר להגיע למטופל בתוך תשעים שניות מרגע קבלת קריאת החירום. אם תרצו אין זו אגדה". מהו ה"אני מאמין" שלך? "שיש מקום בעולם לכול אחד טוב. תמצאו את ואחת לעשות הטוב שבכם ותחלקו בו עם הזולת". החלום הכי גדול? "לדעת שעשיתי את הכי טוב שיכולתי, ולא ויתרתי לעצמי בדרך לשם".

עלייה. היא גדלה בשכונת בית וגן בירושלים, שכונה חרדית עם אופי אמריקאי. את השכלתה הראשונית רכשה במוסדות בית יעקב, ובהמשך במסגרת סמינר למורות, שם למדה במסלול להוראת חינוך מיוחד. שנה עבדה כמורה 14 במשך במסגרת זו. סיימה את התואר 45 בהיותה בת הראשון במסגרת המחלקה לרפואת חירום באוניברסיטת בן-גוריון, שם אף הוכשרה כפרמדיקית. כיום היא סטודנטית לתואר שני ברפואת חירום בדגש על תחומי המוכנות ומענה למצבי חירום. ספרי לנו על האתגרים שהתמודדת איתם בדרכך לעולם האקדמיה? "האמת היא שלא היה לי מושג למה הכנסתי את עצמי. ידעתי שאני רוצה ללמוד להציל חיים, אך כל המסביב היה מאוד לא ברור כשהתחלתי את התהליך. מקרה אחד יושב אצלי חזק בראש: בתחילת הדרך, אחרי שנכשלתי באחד המבחנים, התברר לי שיש משהו שנקרא 'מועד ב'. נשמע מצחיק? עד כדי כך לא הייתי מעודכנת". כיצד התגברת על המכשולים? "תוך כדיי למידה בשטח, ידידות טובות שרכשתי בזמן הלימודים, אך בעיקר בעזרת אמון מצד צוותי ההוראה בבן-גוריון ורצון טוב של כל הגורמים שאיתם הייתי בקשר במהלך הלימודים. כאן המקום לציין לטובה את הפרמדיקית מורן כורם, שתמיד ידעה לתת מילת חיזוק לכל אחד ואחת מאיתנו בנקודות הזמן שהיינו זקוקים לה". למה דווקא בן-גוריון? "כי כשאני עושה דברים אני הולכת על הטוב ביותר". כלומר? "באוניברסיטת בן-גוריון בנגב

ההשקעה בתחום הזה". כיצד הגיבו בני המשפחה להחלטתך לפתח קריירה אקדמית?

"הם התרגשו ותמכו באופן מוחלט בהחלטתי. בלעדיהם זה לא היה קורה". איזה פידבקים קיבלת מהם? "הפידבק הגדול ביותר היה לראות שכל אחד מילדיי הלך אחרי חלומו. כמוני, גם הם הלכו לעשות תואר - ואף סיימו בהצלחה". איך משלבים קריירה עם ניהול חיי משפחה? "זוהי שאלת השאלות שאין לי תשובה חד משמעית לגביה. מה שכן, מוטלת עלינו החובה להבין ולקבל בסלחנות את העובדה שזה בסדר שלא הכול מושלם כל הזמן. ברגע שנשלים עם זה ללא נקיפות מצפון, נוכל לשדר גם כלפי חוץ שזה בסדר. כמו שנאמר: 'תחשוב טוב-יהיה טוב'". על פי הבנתך, האם חל שינוי בהתייחסות העולם החרדי, והעולם הלא חרדי, לקידום נשים בתחומי ההשכלה הגבוהה? "בהחלט. דלתות רבות נפתחו במגוון תחומים שהיו סגורים בעבר. יש יותר מוסדות לימוד שמנסים להתאים אפשרויות לעולם החרדי, מבלי שהנשים תצטרכנה 'להתפשר' על אמונתן הדתית, דבר המאפשר פתיחות רבה גם מהצד החרדי. כך נוצר . "Win Win מצב של כיצד, לדעתך, ניתן לשלב יותר נשים חרדיות בלימודים גבוהים?

10 רוח ישראלית |

www.freepik.com אילוסטרציה:

מהמקום הראשון באתלטיקה קלה לתואר שני במערכות מידע. מאור סגד

הריצה ששינתה את חייו מאור סגד, אלוף ישראל

מאז שמאור סגד זוכר את עצמו, הוא תמיד ביצע את משימותיו בשיא המהירות. ואין זה פלא: מדובר באתלט מצטיין, אלוף 400 - ישראל לשעבר בריצות ל מטר 110- מטר משוכות ו משוכות, שתמיד חתר לחתוך ראשון את קו המטרה. הוא לא רק ספורטאי מעולה. הוא גם

סטודנט מצטיין לתואר שני בהנדסת מערכות. סגד נולד וגדל בבאר שבע, והוא הבכור מבין חמישה אחים. הוריו עלו לארץ בתחילת שנות לאחר מסע ארוך ומפרך 80- ה

מטר 400 - לשעבר בריצות ל מטר משוכות, 110- משוכות ו מדלג בהצלחה מעל מכשולים כיום הוא סטודנט לתואר שני בהנדסת מערכות ושואף כמו תמיד לחתוך ראשון את קו המטרה

>>> המשך בעמוד הבא 11 | אבג

דרך סודן. אביו, אדיס, ואימו רחל הכירו ונישאו בישראל לאחר עלייתם. בזמן השהייה במחנה הפליטים בסודן, בסמוך לעליה לישראל, סבתו מצד אימו חלתה במחלה קשה ונפטרה. איש מבני קהילת "ביתא 4000- כ ישראל" נספו במסע מאתיופיה לישראל. "מבחינתי, ההשתלבות של הדור השני בארץ, בעיקר בתחום האקדמי, היא הגשמה של השאיפה שלהם", אומר מאור. איך הגעת לאוניברסיטה? "אני זוכר את עצמי כילד סקרן שתמיד רצה ללמוד ולהתקדם. כמי שנולד וגדל בבאר שבע, שאפתי ללמוד באוניברסיטת בן-גוריון. בתור נער השתתפתי בתוכנית המצויינות 'עתידים', שמטרתה להנגיש את ההשכלה הגבוהה ליוצאי אתיופיה. כך נחשפתי לאופציות שעשויות להיפתח באקדמיה אם רק נלמד ונשקיע". איך משלבים אתלטיקה תחרותית ולימודים גבוהים? "במקביל ללימודי החטיבה והתיכון, השקעתי גם באתלטיקה. אחרי שירותי הצבאי כספורטאי מצטיין, קיבלתי מלגת ספורט ולמדתי לתואר ראשון בהנדסת חשמל במשך ארבע שנים באוניברסיטת לקראת הלימודים לתואר שני בהנדסת מערכות התלבטתי בין מוסדות הלימוד השונים - הטכניון, אוניברסיטת תל אביב ואוניברסיטת בן-גוריון". המשך מהעמוד הקודם >>> ווסטרן קנטקי בארה"ב, ובסיומן חזרתי לישראל.

ומעורבות בקהילה, שבלטו מאוד לאורך לימודיה. היום הדסה כבר עמוק בתוך ההתמחות ברפואת המשפחה, ואני מאחל לה ולכל חבריה הצלחה בהמשך הדרך". תוכל לשתף אותנו בחוויות ? מלימודיך באוניברסיטה "במקביל ללימודיי באוניברסיטה Global אני עובד כמהנדס בחברת Product Support אפלייד מטיריאלס. שילוב של משרה מלאה ותובענית, הדורשת טיסות לחו"ל יחד עם לימודים, הוא אתגר משמעותי, אך התוכנית בבן-גוריון בנויה כך ששילוב קריירה ולימודים נעשה בצורה מיטבית". איך התגברת על הקשיים? "רצון פנימי הוא הכרחי. כשרציתי משהו בכל מאודי, כמו להצליח בספורט או באקדמיה, הצלחתי למצוא את הדרך להתמודד עם המהמורות שבדרך. הנדבך השני הוא סביבה תומכת, ולשמחתי התברכתי בבת זוג, הורים ומנהלים המייצרים סביבה המאפשרת לי להשקיע ולהתפתח". מה מייחד את התוכנית להנדסת מערכות? "נחשפתי לתחום במהלך לימודי התואר הראשון כשנרשמתי לקורס הבחירה 'מבוא להנדסת מערכות'. בקורס למדתי לראשונה מושגים כגון דרישות, שילובים, תיקוף ואימות. בהמשך הדרך החלטתי להעמיק בנושא וקיבלתי הסמכות מקצועיות מטעם האיגוד הבין לאומי

למה דווקא בן-גוריון? "בגלל העניין שגיליתי בתוכנית והזיקה שלי לאוניברסיטה ולעיר. אשתי, הדסה, היא בוגרת בית הספר לרפואה של האוניברסיטה, כך שאנחנו ממש 'משפחת בן גוריון'. בהקשר זה ראוי לציין שבבן גוריון יש מסורת יפה של הענקת תארי דוקטור לרפואה זמן רב יחסית לאחר הסיום הרשמי של הלימודים. כך מתאפשר לכל תלמידי הכיתה הספציפית להשלים את מבחני הרישוי ברפואה ולסיים את שנת הסטאז׳, מתוך הבנה של חשיבות אחדות המחזור. כצופה מהצד (ואולי גם לא כל-כך מהצד), יכולתי להתרשם מכך שהמסלול שאשתי וחבריה עברו הוא אחד המסלולים האקדמיים הקשים ביותר; חלק גדול מההצלחה תלוי בהגשמת ערכים של חברות, עזרה הדדית הפנמתי ערכים כמו דבקות במטרה, והישגיות; ערכים שמלווים אותי גם היום, שנים אחרי הפרישה מספורט תחרותי. למדתי שאפשר ליפול ולקום, ובעיקר למדתי לעבוד קשה ולסמוך על עצמי יותר מההישגים, הדרך וההתמדה הן בעיניי החשובות. דרך הספורט

12 רוח ישראלית |

.) INCOSE להנדסת מערכות ( השלב הבא היה להירשם לתואר השני ולהעמיק בנושא, תוך כדי קבלת כלים פרקטיים מעבר לידע התיאורטי". מה משך אותך לתחום הזה? "בניגוד למהנדסים מדיסציפלינה ספציפית, כמו חשמל או מכונות, מהנדס מערכת צריך להסתכל ממעוף הציפור על המערכת בכללותה. זהו אתגר שונה לגמרי מהאתגרים ההנדסיים הרגילים שאיתם מתמודדים מהנדסי חשמל. הקבוצות בלימודים מורכבות ממהנדסי חשמל, מכונות, חומרים וכדומה, וכל אחד מחברי הקבוצה תורם לדיון פרספקטיבה שונה שמסייעת לנו לתכנן מערכות מורכבות. בנוסף, בעבודתי ב'אפלייד מטיריאלס' אנו עובדים עם מערכות מורכבות ומולטי דיסציפלינריות, והידע מהלימודים תורם רבות ליכולת שלי לתרום בעבודה". כיצד הגיבו בני משפחתך להחלטתך ללמוד לתארים מתקדמים? "לימודי תואר שני, הורות ועבודה במשרה מלאה מציבים אתגר לא פשוט, ודורשים מערכת תמיכה רחבה. התמיכה של אשתי היא גורם מכריע ביכולת שלי להצליח, ולא יכולתי לעשות זאת בלעדיה. ההורים שלי מאמינים שהשכלה היא הדרך הטובה ביותר להצליח בחיים ולהשתלב בחברה, ולכן גם הם תמכו מאוד בהחלטה שלי להירשם לתואר שני".

תוכל לציין מה הייתה תרומתה של אוניברסיטת בן-גוריון להצלחתך? "בראש ובראשונה, תוכנית 'עתידים' שחשפה אותי כנער צעיר לאקדמיה ולאפשרויות הרבות העומדות לפניי. מילה טובה מגיעה לשושי קסאי שמסייעת ותומכת בלב רחב בכל הסטודנטים יוצאי אתיופיה באוניברסיטה". מול אלו אתגרים נאלצת להתמודד? "האתגר המרכזי הוא כאמור שילוב לימודים, משפחה ועבודה. לשמחתי, התוכנית להנדסת מערכות בבן-גוריון מותאמת לאנשים עובדים ומרוכזת ליום וחצי בשבוע. במהלך הלימודים נולדו לנו תאומים, יפתח ואליענה, כך שהשמחה כפולה ומכופלת". עד כמה הישגיך הספורטיביים קידמו אותך בתחומי החיים האחרים? "יותר מההישגים, הדרך וההתמדה הן בעיניי החשובות. דרך הספורט הפנמתי ערכים כמו דבקות במטרה, והישגיות; ערכים שמלווים אותי גם היום, שנים אחרי הפרישה מספורט תחרותי. למדתי שאפשר ליפול ולקום, ובעיקר למדתי לעבוד וסטודנטיות ממוצא אתיופי שהיו רוצים ללכת בדרכך? "לא לפחד; להציב מטרות גדולות ושאפתניות, ותמיד לסמוך על עצמכם". קשה ולסמוך על עצמי". יש לך טיפ לסטודנטים

"החיים מתחילים בקצה אזור הנוחות שלך" מקור השראה? "אבא שלי. הוא התחיל את מסע חייו בישראל כעולה מארץ בעלת תרבות חקלאית, שלא שמה דגש על לימודים והשכלה, והגיע לארץ מערבית ומתקדמת. חרף נקודת המוצא הקשה וכנגד כל הסיכויים, הוא הצליח וקידם את עצמו, בעיקר בזכות אמביציה ורצון פנימי חזק. הוא הקים משפחה, רכש מקצוע ובנה את עולמו ואת עולמי". מהו המוטו שלך בחיים? Life begins at the end of החיים - your" comfort zone מתחילים בקצה אזור הנוחות שלך. דווקא כשעשיתי דברים שבהתחלה נראו לי קשים להשגה ומפחידים, הם התבררו כנקודות שיא בסוף הדרך ואני שמח שצעדתי בה".

13 | אבג

כנגד כל הסיכויים

לב גלינסקי הגיע לבדו מרוסיה, התגבר על קשיי קליטה לא פשוטים, וסיים בהצלחה את התוכנית "עולים | כיום הוא סטודנט מן המניין במחלקה למתמטיקה וממליץ על אוניברסיטת בן-גוריון בחום | " לאקדמיה קבלו אותו

ולאחר שעבר בהצלחה את המבחן הסופי, בחן את צעדיו הבאים. באותה נקודת זמן הובא לידיעתו דבר קיומה של "עולים לאקדמיה", והשאר היסטוריה: "יחד עם בת הזוג שלי, שהכרתי בכפר הנוער ניצנה, שכרנו דירה בבאר שבע ובמהלך המגורים המשותפים קיבלנו החלטה משותפת – להצטרף ל'עולים לאקדמיה'. שמענו על התוכנית הזאת הרבה דברים טובים, והיה ברור לשנינו שהיא המקום המתאים בשבילנו, מבחינת חומר הלימודים ומבחינת המלגות". בעודם משלימים את הכנותיהם לקראת פתיחת שנת הלימודים, באוקטובר. "היינו 7 פרצה מלחמת במצב לא פשוט, בלי קרובי משפחה או חברים ישראלים שהיו יכולים לעזור לנו ולהסביר מה קורה. ברור שפחדנו. ברוסיה לא היה סיכוי

הוא נולד וגדל במוסקבה, ובסיום לימודיו התיכוניים עלה בגפו לישראל. טעימה ראשונה מישראל הוא טעם בגיל צעיר, כשהוריו העניקו לו כרטיס טיסה וטיול בארץ, מתנת יום הולדת. , כאשר פרצה 2022 בפברואר המלחמה בין רוסיה ואוקראינה, הוריו החליטו שבשלו התנאים לאריזת המזוודות. בהתאם לתוכניתם, ננקטו הצעדים המתאימים שיאפשרו ללב ולאחותו "לעשות עלייה". את ראשית צעדיהם עשו השניים בתוכנית "סלע", שפועלת במתכונת של כפר נוער בתחומי היישוב ניצנה, הצמוד לגבול עם מצרים. שם למדו עברית, הכירו צעירים בעלי רקע דומה, והתחילו להצמיח ניצנים של סברס. במשך שמונה חודשים למד עברית,

קיבוץ גלויות וכור היתוך מגולמים היטב בצמרת אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. בכירי האוניברסיטה, המאיישים את תפקידי הניהול הגבוהים ביותר היו פעם עולים חדשים: הנשיא פרופ' דניאל חיימוביץ עלה מארצות הברית, סגנו לקשרי חוץ ופיתוח משאבים, ג'ף קיי, עלה מסקוטלנד, הרקטור פרופ' חיים היימס הוא יליד אנגליה, וסגניתו פרופ' לואיזה משי עלתה מברית המועצות לשעבר. בהשראתה של משי, ובשיתוף פעולה עם גורמים נוספים באוניברסיטה ומחוצה לה, נולדה התוכנית "עולים לאקדמיה". זוהי השנה השלישית לפעילותה של התוכנית, ובוגריה המצטיינים, שמתקבלים ללימודים אקדמיים כסטודנטים מן המניין, מעידים על הצלחתה. אחד מהם הוא לב גלינסקי, סטודנט שנה א' במחלקה למתמטיקה.

14 תעוזה מנצחת |

טובה להגיד תודה לכל הגורמים שתמכו בי". לב התגבר על הקשיים ועל האתגרים שניצבו בדרכו, ותחנתו הבאה הייתה המחלקה למתמטיקה. איך זה קרה? שאלנו אותו, והוא הסביר: "לקראת סוף שנת הלימודים הגיעו אלינו נציגים מתחומי לימוד שונים ודיברו איתנו על המחלקות שלהם. בזמן שהתלבטתי לאיזה כיוון ללכת, הנציגים ממתמטיקה אמרו שאצלם מלמדים, בין השאר, לפתח חשיבה מיוחדת שמשפרת את היכולות האינטלקטואליות שלך. הנימוק הזה דיבר אליי ובסופו של דבר השתכנעתי". האם המעבר מ"עולים לאקדמיה" ללימודי תואר ראשון במתמטיקה, כסטודנט מן המניין, לא היה חד מדי עבורך? "בהתחלה היה לי קצת קשה לקרוא נוסחאות שנכתבו על הלוח בכתב יד, ולהספיק לרשום את הדברים. לקח זמן עד שהצלחתי לעמוד בקצב, ועכשיו כמעט שאין לי בעיות בנושא הזה". האם היית ממליץ לחבריך, שיש להם רקע דומה לשלך, לעבור את המסלול שעברת? "חד משמעית כן! הקשיים במדינה חדשה הם מובנים, ועדיין אפשר להתגבר עליהם. סיום מוצלח של מסלולי הקליטה והלימודים בישראל נותן לך תחושות סיפוק וגאווה. באוניברסיטת בן-גוריון הכרתי הרבה חברים טובים, וזכיתי לחוות את החוויה הסטודנטיאלית. היום אני כבר מבין מה זה להיות סטודנט ישראלי". תוכניות ושאיפות לעתיד? "התקבלתי לאוניברסיטה כדי ללמוד דברים חדשים ומעניינים. מכיוון שהעולם המודרני משתנה בקצב מהיר, אי אפשר לדעת מה יקרה בהמשך. לכן אני לא מתכנן לעצמי תוכניות גדולות, וממקד את תשומת לבי בלימודים. לגבי ההמשך, אלוהים גדול". 15 | אבג

רגילים". תוכל לספר לנו על הסיוע שקיבלתם מצוותי ההוראה ב"עולים לאקדמיה"? "המרצים והמתרגלים היו ממש טובים. הם עזרו לנו מאוד, הסבירו את החומר בצורה טובה וברורה. תמיד הם היו פתוחים לשאלות ושמחו לעזור. הרגשנו שחשוב להם שכל אחד מאיתנו יבין את החומר בצורה כזאת שתשכנע אותו להישאר באוניברסיטה ללימודים מתקדמים יותר". מה לגבי הצוות המנהלי והאדמיניסטרטיבי שליווה אתכם? "עזרה רבה קיבלנו מאולגה גרשליס (הממונה על תוכניות לימוד ייעודיות במרכז ללימודים קדם אקדמיים), בעיקר בתקופה של תחילת הלימודים. אז עוד לא ידעתי עברית ברמה מספיק טובה, והיא עזרה לי לפתור בעיות ביורוקרטיות שלא ממש קשורות לאוניברסיטה. היא גם עזרה לבת הזוג שלי שלמדה איתי בתוכנית". תוכל לפרט? "החברה שלי היא דיסלקטית ואולגה הסבירה לה איפה היא יכולה לקבל אבחון דידקטי, כדי לקבל הארכת זמן לצורך הגשת בחינות ועבודות. בתכתובת מול צה"ל קיבלנו סיוע משמעותי מאולגה. היא הסבירה לנו איזה מסמכים הם צריכים ואיך לשלוח אותם כדי לקבל דחיית גיוס". מה לגבי מלגות? "קיבלתי מאוניברסיטת בן גוריון מלגת לימודים שאפשרה לי להקדיש את כל המאמצים ללימודים, בלי להיות מוטרד מבעיות כלכליות. זו הזדמנות

גדול שטיל ייפול עליי, ובבאר שבע נחשפתי לסכנה מיידית. בהתחלת המלחמה הייתי בלחץ, אך עם הזמן התחלתי להתרגל למצב במדינה. כשאתה שקוע בלימודים קשים, אין לך זמן לחשוב על דברים רעים. כמעט חודשיים ישבנו בבית וחיכינו. רק קיבלנו הודעה 2024 בתחילת דצמבר שהאוניברסיטה חוזרת לפעילות והתחלנו ללמוד". לב לוקח אוויר, וממשיך לספר את 8 קורותיו: "בכל יום למדנו בערך שעות, שהתחלקו בין הקורסים בעברית, במתמטיקה ובפיזיקה. בערב ישבנו על שיעורי הבית. למרות הקשיים, נהניתי כמעט מכל רגע. לימודי העברית היו מאוד אינטנסיביים ועזרו לי לשפר את השפה. מבחינה פרקטית, כל מי שהשתתף בשיעורים והכין שיעורי בית, עבר את המבחנים. קיבלנו את הכלים המתאימים, מבחינת שפה ושליטה בחומר הלימודים, שאפשרו לנו להתקדם לשלבים הבאים בחיים האקדמיים שלנו. והכי חשוב – התקבלנו לאוניברסיטה כסטודנטים מסלולי הקליטה והלימודים בישראל נותן לך תחושות סיפוק וגאווה. באוניברסיטת בן-גוריון הכרתי הרבה חברים טובים, וזכיתי לחוות את החוויה הסטודנטיאלית. היום אני כבר מבין מה זה להיות סטודנט ישראלי הקשיים במדינה חדשה הם מובנים, ועדיין אפשר להתגבר עליהם. סיום מוצלח של

, העמיק את ידיעותיו 2000 על הספרות הערבית, אשר עוסקת בסוגיות פוליטיות, חברתיות והיסטוריות באזורנו. למעשה, הסוציאליזציה שעבר באוניברסיטה השפיעה על תפיסתו לגבי כתיבה ככלי שיכול לשנות את גורלו של הפרט, והיכולת של הפרט כאמן צעיר להשפיע על החברה שלו. זה מה שניסה ועודנו מנסה לעשות בשנים האחרונות בהנחיה שלו לקבוצות כתיבה ובהפצת הבשורה של המילה הכתובה. על תרומתה של אוניברסיטת אוניברסיטת בן-גוריון הרחיבה את הידע שלי ועיצבה מחדש את עולמי כתלמיד, חובב ספרות וכותב שירה. חיבור זה הציב אותי על נקודת זינוק נוחה לעבר חיפוש עצמי יצירתי, שהוביל לבסוף ללידה המחודשת שלי כמשורר 2015 במכללת אחווה, ומשנת הוא מלמד כתיבה יוצרת ביישוב כסייפה. באותה שנה יצא לאור קובץ שיריו "ערב החל 2017- צהוב" במצרים. ב ללמד כתיבה יוצרת לסגלי הוראה במרכזי פסג"ה ברהט ובתל שבע, וכעבור שנתיים התחיל ללמד כתיבה בערבית במחלקה לספרות עברית בבן גוריון, בדגש על החשיבות של השירה בחיי הפרט. סעד

אהבתו של סעד אבו ענאם לעולם הספרות ניצתה בימי ילדותו. כאשר היה תלמיד בבית הספר היסודי, אהב לקרוא ספרות ולהקשיב לתוכניות רדיו בערבית, ולאחר מכן בעברית, אשר עיצבו את עולמו כחובב ספרות ושירה. "מגיל קטן נמשכתי למילה הכתובה", הוא מספר, "קראתי כל ספר שראיתי, ואולי ההאזנה שלי לקוראן ולתוכניות על ספרות ברדיו, בילדותי המוקדמת, הכריעה באיזה מקום אהיה במפה היצירתית ופיתחה את היכולת שלי בכתיבה". בשנה הראשונה שלו באקדמיה, נחשף לספרייה של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב ("ספריית ארן פתחה לפניי עולם קסום, עמוס אוצרות של ספרי שירה וספרות שקראתי בתשוקה רבה") והחל לקרוא ספרות מהעולם, בעיקר כזו המתורגמת לעברית. הוא זוכר שנחשף לספרות דרום אמריקאית ולעוד ספרויות בתרגום עברי. זה היה עולם מרתק שפתח לפניו אופקים חדשים, בנוסף להעמקה שלו בספרות הערבית, הקלאסית והמודרנית, ובספרות העברית המודרנית. בעת לימודיו במחלקה ללימודי 2007- המזרח התיכון, בשנים כרטיס ביקור השכלתו האקדמית של סעד אבו ענאם היא רחבה ומגוונת. הוא בעל תואר ראשון ממכללת ספיר בנגב, עם התמחות בהיסטוריה יהודית ומדעי המדינה, ותואר שני בלימודי המזרח התיכון באוניברסיטת 2009 בן-גוריון בנגב. משנת לימד ספרות ערבית 2017 עד

בן-גוריון להתפתחותו האקדמית והמקצועית, הוא אומר: "אוניברסיטת בן-גוריון הרחיבה את הידע שלי ועיצבה מחדש את עולמי כתלמיד, חובב ספרות וכותב שירה. חיבור זה הציב אותי על נקודת זינוק נוחה לעבר חיפוש עצמי יצירתי, שהוביל לבסוף ללידה המחודשת שלי כמשורר. מרצים שהראו לי את הדרך בתחילת דרכי בצניעות ובנדיבות רבה, באמצעות חשיפה למקורות מידע וגישות חדשניות וביקורתיות בתחום ההיסטוריה והספרות, תרמו רבות להתפתחותי כמשורר ששאב את הידע שלו ממקורות מגוונים ואנשים שונים". כיצד הגיבה סביבתך הקרובה לבחירה שעשית בתחום האקדמי? "סביבתי הקרובה עודדה את הבחירה שלי בתחום האקדמי. העשייה שלי בתחום היצירה עוררה כבוד רב ותגובות חיוביות מצד הסביבה. אנשים ראו בעשייה שלי שליחות חשובה". האם נתקלת בקשיים במהלך מסלול התקדמותך? "בחודשים הראשונים שלי באקדמיה היה לי קושי עם העברית, אך מהר מאוד הקושי הופיע בערבי שירה ובמפגשים ספרותיים במקומות שונים בארץ, 2018 בערבית ובעברית. בשנת זכה במלגת בוסתן למשוררים מטעם הספרייה הלאומית יצא לאור 2023 בירושלים. בשנת ספר שיריו השני, הדו-לשוני, "יללת הזיכרון", בסיוע קרן מנדל ומתנ"ס רהט. בשנה האחרונה הנחה סעד קבוצה של סטודנטים ערבים ויהודים בבן-גוריון. היוזמה

16 מעורבות בקהילה |

הראשוני שלי הפך לרצון עז ללמוד את השפה לעומק, באמצעות קריאה קדחתנית של מקורות מידע ויצירות ספרות בעברית, מה שגרם בסופו של דבר לכך שאכתוב שירה בעברית. במילים אחרות: הקושי והאתגר הולידו מתנה כל כך יפה - שירים בשפה שהתקשיתי בה בתחילה". תוכל לציין משוררים שהשפיעו על גיבוש הדרך הספרותית שלך? "קסמו לי יצירותיו של אבות ישורון, עם השברים שהוא עשה בשפה העברית על ידי שיבוצי היידיש המרובים בשיריו; בערבית - אני מושפע מאוד מהמשורר העיראקי המודרני עדנאן אלסאיע' ובן ארצו הקודם לו, סעדי יוסף. משני אלה למדתי לכתוב את 'האני מאמין' שלי, ועל חיי היומיום שלי כמקור בלתי נדלה ליצירת רעיונות לשירה". מהו "האני מאמין" שלך? "שעליי להפיץ את הבשורה של הכתיבה בחברה שלי. בפן האישי יותר: אני כותב - משמע אני קיים". אתה מרוצה מהדרך שעברת עד כה? "בסופו של דבר נראה לי שהרפתקה זו, שנראתה בהתחלה כהטלת קלף לא מחושבת, תהפוך מחלום למציאות שתתרום לשינוי חברתי ואולי אף לשינוי פני השפה הערבית בנגב". הייתה רעיון של יזם התרבות והסטודנט יהודה באווה, שאירגן את הקבוצה ועבד רבות לחבר כמה גופים כדי להקים אותה. הפרויקט צבר תאוצה בזכות סיוע נדיב שהתקבל מלשכת סגנית הנשיא לגיוון והכלה. ד"ר יעל מעיין, הממונה על המרחב המשותף באוניברסיטה, וסיגל בוגאלי מאגודת הסטודנטים, קידמו את הסדנה שהניבה ספר יצירות דו-לשוני פרי עטם של המשתתפים.

המשורר סעד אבו ענאם, בוגר האוניברסיטה, משלב את שליטתו בשפות הערבית והעברית עם הכשרת הדור הבא של קול קורא לכתוב לכתוב | הסופרים ברחבי הנגב

17 | אבג

כוכבות רשת נבחרת הכדורשת של האוניברסיטה היא שילוב מנצח של שחקניות מכל הגילים ותחומי כולן מנחיתות, כולן חוסמות ביחד: פרופסורית לניהול, מרצה למדעי המחשב, | העיסוק איזה אולם מופלא | מנהלות אדמיניסטרטיביות

רק רשת. שורה אחורית, מימין לשמאל: צחית פרגו (מאמנת), סיגל שליו, זיו יוסף, אילנית זיטון, אושרית שמשון, מריה יעקובוב, אורטל וקנין, אביבית וידר, יעל מורד. שורה קדמית: בת אל שמאייב, מורן בן שטרית, שיר בוכנר, אסנת איתן, גבע הנמן

רוזנצוויג היא פרופסור בפקולטה לניהול על שם גילפורד גלייזר. מחקריה עוסקים בקשר שבין חדשנות וטכנולוגיה ובין מדיניות ציבורית והתנהגות צרכנית,

- אמנות לחימה קוריאנית. בהמשך גילתה את הקסם שבספורט קבוצתי, את המוטיבציה ושיתוף הפעולה שהוא דורש, ו״התמכרה״ לאימוני ומשחקי כדורשת.

מגיל צעיר פרופ' סתו רוזנצוויג עוסקת בספורט. כשהייתה סטודנטית התאמנה בכמה אמנויות לחימה, ותוך כדי לימודי הדוקטורט הגיעה עד חגורה שחורה בטקוואנדו

18 אמנות האפשר |

אמרתם.ן חיבורים והתאמות? סביר להניח שהתכוונתם.ן לתיאום הקיים על המגרש בין שחקניות נבחרת הכדורשת האוניברסיטאית. הן מגיעות מרקע מגוון: מהסגל האקדמי הבכיר, סגל ההוראה, והסגל המינהלי והטכני. "מאוד נחמד שיש קבוצה אוניברסיטאית", אומרת סתו. "האמת שחיכיתי לזה הרבה זמן, כיף להכיר עוד נשים שעובדות באוניברסיטה ועד כה לא יצא לי להכיר אותן. מהנה להיות במסגרת שמייצגת את האוניברסיטה. זה נותן לנו הזדמנות להזדהות עם הארגון שאנחנו חלק ממנו". מדי שבוע, אחרי שעות

העבודה, תמצאו אותן באולם הספורט, ממלאות אחר הנחיותיה של צחית פרגו, שהיא גם המאמנת וגם הכוח המניע מאחורי הקמת הקבוצה. סרט הקפטנית כרוך סביב הזרוע של אילנית זיטון. "כולנו 'נדבקנו' בחיידק הכדורשת", אומרת צחית בנימה מחויכת. "העיסוק בענף הזה יוצר גאוות יחידה וריגושים חדשים. כל השחקניות מחויבות ומראות אחריות ואהבה לתחום. מחמם את הלב לראות איך השחקניות בקבוצה מפרגנות אחת לשנייה ובכל רגע נתון מעודדות זו את זו". ואילנית, שצברה קילומטראז' בליגת

והיתה לה תרומה משמעותית ביצירת החיבורים בין תחומי מחקר מגוונים בפקולטות השונות. את האווירה המגוונת של המוסד בצורה שלא הייתי נחשפת אליה בדרך אחרת ההשתייכות לנבחרת הכדורשת מעניקה הזדמנות ליצור קשרים עם עובדות מתחומים שונים באוניברסיטה ולחוות

>>> המשך בעמוד הבא

פרופ' סתו רוזנצוויג (מימין) וד"ר יעל שטיין

בפעולה (צילום : אסנת איתן)

19 | אבג

המשך מהעמוד הקודם >>>

הבן-גוריונית הצטרפה יעל עם ותק של שלוש שנים בליגת המאמאנט. "אני מוצאת את הספורט במקום שבו אני יכולה לשחרר את עצמי מהלחצים של היומיום", אומרת יעל, "לפתח קשרים חברתיים, וליהנות מתחושת שייכות לקבוצה ומתמיכה הדדית. ההזדמנות לייצג את האוניברסיטה שבה אני מרצה מאוד מרגשת אותי".

כמרצה למדעי המחשב באוניברסיטה, תפקידה של ד"ר שטיין מתמקד במפגשים עם סטודנטים בכיתות, ובשעות קבלה. על רצפת הפרקט של אולם הספורט, לצד חברותיה לנבחרת, מלוות אותה תחושות של הקלה: "כשאני יוצאת למשחקי הכדורשת, אני זוכה להזדמנות נדירה לשחרר את עצמי מהמחשבות, להתנתק מלימודים והוראה, ולהתמקד בהנאה הפיזית, בשיתוף פעולה עם הקבוצה, ובפיתוח הכישורים האישיים והקבוצתיים. הפעילות הזו מעניקה לי לא רק 'אוורור', אלא גם הזדמנות לפתח קשרים עם חברות הקבוצה במרחב לא פורמלי, מחוץ לשגרת העבודה. זו גם הזדמנות

מאמאנט, מוסיפה: "משחק הכדורשת מהווה פלטפורמה חברתית, ובאמצעותו מתקיים מפגש נשים מתחומי עיסוק וגילים שונים. דרך האימונים והמשחקים נוצרות חברויות חדשות שמבוססות על אמון, עזרה הדדית ותמיכה. בפן המקצועי, כל אחת מאיתנו ממלאת תפקיד על המגרש – קבלה, מסירה, הנחתה, חסימה. אין 'כוכבת' אחת אלא קבוצה שמנצחת יחד. אני ממליצה בחום לכל אישה שמתלבטת בין ענפי הספורט להצטרף אלינו". ד"ר יעל שטיין, מרצה במחלקה למדעי המחשב, צברה רקורד מכובד בענף. לשורות הנבחרת

אני מוצאת את הספורט במקום שבו אני יכולה לשחרר את עצמי מהלחצים של היומיום

20 אמנות האפשר |

לעוף עליהן

ייחודית להכיר וליצור קשרים עם עובדות מתחומים שונים באוניברסיטה, ולחוות את האווירה המגוונת של המוסד בצורה שלא הייתי נחשפת אליה בדרך אחרת".

באוניברסיטת בן-גוריון. שבע אוניברסיטאות היו מיוצגות בטורניר, כאשר כל אחת מהן התמודדה נגד האחרות. עמוסת חוויות 6 סיכמה המאמנת צחית פרגו: "ניצחנו את מכון וייצמן ובשאר המשחקים נתנו 'פייט' רציני מול נבחרות הרבה יותר מנוסות מאיתנו. היה טורניר מצוין שבו הכרנו את הקבוצות מכל הארץ והתחברנו איתן. מבחינת הפקת לקחים, ברור לנו שעלינו להשתפר ולעבוד קשה יותר - וזה כמובן יקרה בהמשך. נצבור יותר ניסיון ואני בטוחה שבאליפויות הבאות נתקדם ונהיה הרבה יותר טובות".

הכדורשת צבר בשנים האחרונות תאוצה רבה, ויש האומרים שהוא ענף הספורט החובבני הפופולארי ביותר אחרי הכדורגל. אלפי שחקניות מכל רחבי הארץ מתמודדות בשלוש מסגרות עיקריות – איגוד הכדורשת, מאמאנט, והליגה למקומות עבודה. קבוצות רבות מתחרות ביניהן, והן על טהרת הנשים. בכל אחת מהאוניברסיטאות בארץ קיימת קבוצת כדורשת, והן משתתפות בליגה למקומות עבודה. במרץ 31- כולן התמודדו ב בטורניר שהתקיים במרכז הספורט ע"ש סילבן אדמס

והיא מוסיפה: "אני שמחה ומודה על הזכות להיות חלק מהנבחרת המעולה הזו, שאמנם נמצאת רק בתחילת דרכה, אך כבר הגיעה להישגים מרשימים ושאפו גדול למאמנת צחית על כך! אני בטוחה שעוד נביא הרבה כבוד לאוניברסיטה". כל זה לא היה קורה בלי תמיכתה של הנהלת האוניברסיטה והרוח הגבית שהגיעה מכיוונים נוספים. צחית: "אנחנו מודות למנכ"ל האוניברסיטה, טל בן חיים, ולצוות לשכתו, כמו גם לחברות המלוות אותנו מהאגף למשאבי אנוש, לוועדי העובדים, ולמרכז הספורט בבן-גוריון שאימץ אותנו בחום, ואנשיו דואגים לנו לתנאים האופטימליים". למאמנת צחית על כך! אני בטוחה שעוד נביא הרבה כבוד לאוניברסיטה אני שמחה ומודה על הזכות להיות חלק מהנבחרת המעולה הזו, שאמנם נמצאת רק בתחילת דרכה, אך כבר הגיעה להישגים מרשימים ושאפו גדול

"השחקניות נתנו פייט רציני". צחית פרגו (צילום באדיבות יוסי לזרוף)

21 | אבג

מחכים לכם בבית