עיתון אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
עוסקת בעיקר ד"ר כנרת שרפי, חברת סגל המחלקה לריפוי בעיסוק, אוהבת להכיר אנשים חדשים, אבל מתקשה בזיהוי פנים. לוקח קלינית עם מחקר והוראה. בשנת הלימודים הקודמת התחילה ללמד במחלקה החדשה לריפוי בעיסוק שנפתחה בבן גוריון. מחקריה עוסקים בילדים,
מדוע בחרת בתחום הריפוי בעיסוק? "רציתי לעסוק במקצוע טיפולי כדי לעזור לאנשים לשפר את איכות החיים שלהם. כמו כן, התפיסה השלמה של ריפוי בעיסוק שמתייחסת לגוף ולנפש, לקוגניציה וסביבה, התאימה לי מאוד. התחברתי למקצוע כבר במהלך התואר הראשון והחיבור רק התעצם עם השנים ועם התובנות על מורכבות התפקוד האנושי". מה גורם לך סיפוק בעבודה? "כשמישהו מצליח לבצע משהו שהיה קודם בלתי אפשרי מבחינתו. לשמחתי זה קורה לי באופן יומיומי. ילדים ואנשים שמחים זה הדבר שהכי כיף בעבודתי". למה דווקא אוניברסיטת בן-גוריון? "שאלה קלה, הדרום הוא ביתי. אני תושבת הנגב כל חיי, שנה במועצה 16 מתגוררת כבר האזורית רמת הנגב, עם שלושת ילדיי וגם הוריי חיים בדרום. כאן אני רוצה להיות, להמשיך להתפתח מבחינה מקצועית ולתרום מהידע שרכשתי בהכשרת הדור הבא של מרפאות בעיסוק. יש מחסור אדיר במטפלים ואנשי מקצוע בדרום
לה המון זמן להכיר ולזהות מישהו לפי הפנים שלו; "כך שאם תחבשו כובע או תעשו תספורת חדשה, אני כנראה לא אזהה אתכן, וסליחה מראש", היא אומרת בנימה מחויכת. ואם במקרה הופעתן בטלוויזיה, סביר להניח שלא תזכו לפידבק ממנה. לא משהו אישי, חלילה. היא פשוט הפסיקה לצפות שנה. "בגיל 25 בטלוויזיה לפני כבר הבנתי שהמכשיר הזה 20 יבזבז לי המון זמן בחיים, אז החלטתי להיפרד ממנו", היא אומרת ומורידה את המסך על מדיום התקשורת של ההמונים. אלא שכאן לא הסתיימו שידורינו. להיפך: היא נולדה בנגב המערבי וגדלה בבבאר סיימה תואר 2002- שבע. ב ראשון בריפוי בעיסוק באוניברסיטת תל אביב. את התזה לתואר שני עשתה באוניברסיטה העברית בירושלים, ואת הדוקטורט בריפוי בעיסוק השלימה באוניברסיטת חיפה. שנה היא עובדת 20- יותר מ כמרפאה בעיסוק בתחום התפתחות הילד ומשלבת עבודה
נוער ובוגרים עם אבחנות נוירו-התפתחותיות, כגון לקויות למידה, הפרעת קשב ופעלתנות יתר, אשר אובחנו על הרצף האוטיסטי. "אני מתמקדת בהבנת הקשרים בין האבחנות האלה ותפקודי הגוף שלהם כמו למשל, היבטים מוטוריים, סנסוריים, קוגניטיביים ורגשיים, ובין האתגרים שהם מתמודדים איתם בתפקוד היומיומי", היא מסבירה.
הדרום הוא ביתי. אני תושבת 16 הנגב כל חיי, מתגוררת כבר שנה במועצה האזורית רמת הנגב, עם שלושת ילדיי וגם הוריי חיים בדרום. כאן אני רוצה להיות, להמשיך להתפתח מבחינה מקצועית ולתרום מהידע שרכשתי בהכשרת הדור הבא של מרפאות בעיסוק
נשים את זה במרכז | 20
Made with FlippingBook Digital Publishing Software