עיתון אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

מתעדת פשעים מגדריים

אחוזים ממשקי הבית 13- ב 7 בישראל. לשם השוואה: מאז אלף 64 ניתנו 2023 באוקטובר רישיונות נוספים. באופן כללי, המחקר הראה כי ישראלים (יהודים וערבים) מרגישים בטוחים יותר בסביבת כלי נשק צבאיים מאשר בסביבת כלי נשק פרטיים וזה מאפיין ייחודי לישראל. בנוסף, מרבית הנשאלים והנשאלות ציינו שחשוב שיהיה פיקוח חברתי על שימוש בנשק והדגישו שראוי להעיר או לדווח לרשויות במקרים שבהם נשק לא מאוחסן כראוי. לצד זאת, ניתוח השוואתי מצא פערים בגישות כלפי נשק, כאשר בקרב יהודים יש גישה חיובית יותר כלפי הימצאות של כלי נשק בהשוואה לערבים.יות, ובעיקר בהשוואה לנשים ערביות אשר חוששות באופן מיוחד מפני נשק חם. עוד ממצא מעניין העלה שבקרב האוכלוסייה היהודית גברים מאמצים גישה חיובית יותר כלפי נשיאת נשק אזרחי מאשר נשים. ממצא זה משקף את החשש של נשים מפני אלימות במרחב הפרטי וחושף כי נוכחות של נשק בבית עלולה לעורר תחושת איום סמוי. כחלק ממחקרה על ארכיונים הכוללים מידע על אלימות מינית (בזכות מענק מטעם הקרן הישראלית למדע), ד"ר אהרוני מובילה בחודשים האחרונים קבוצת מחקר שעוסקת בתיעוד הפשעים המגדריים שהתרחשו במהלך מתקפת הטרור הרצחנית

לציון יום המאבק הבין-לאומי למניעת אלימות נגד נשים, שחל , קיים 2023 בנובמבר 27- ב פורום היועצות להוגנות מגדרית באוניברסיטאות אירוע שהוקדש לנושא "חוקרות אלימות מגדרית ". במהלך 2023 במלחמת אוקטובר הכנס, שנערך באופן מקוון, הועברו הרצאות מרתקות, ביניהן הרצאתה של ד"ר שרי אהרוני, ראשת התוכנית ללימודי מגדר באוניברסיטת בן-גוריון. הרצאתה עסקה בנושא "מניעת אלימות מגדרית לאחר מלחמה: איסוף ופיקוח על נשק בישראל" וכללה נתונים ממאמר שפורסם בכתב העת .Sociological Perspectives המחקר בחן כיצד לאום ומגדר משפיעים על עמדות כלפי אחזקת נשק במרחב הביתי והציבורי בישראל. מסקנות המחקר העלו שבעשור הקודם היה לפחות כלי נשק אחד (פרטי, צבאי או מוסדי), ההיסטוריה מלמדת שקורבנות פשעי מין, כמו גם נפגעי עברות חמורות אחרות, מחליטים.ות לספר את סיפורם באופן ציבורי או לבני משפחה רק בגיל מבוגר, אפילו לקראת סוף החיים

ד"ר שרי אהרוני היא חוקרת פמיניסטית בתחום היחסים הבינלאומיים וראשת התוכנית ללימודי מגדר באוניברסיטת בן-גוריון. עבודת הדוקטורט שלה עסקה בהיבטים המגדריים ובשילוב נשים ישראליות בתהליך המשא ומתן בין ישראל לאש"ף . בתחילת דרכה 90- בשנות ה האקדמית היתה שרי פוסט דוקטורנטית במכון לאונרד דיוויס באוניברסיטה העברית, מרצה אורחת באוניברסיטת מישיגן, אן-ארבור ופוסט דוקטורנטית ב"מרכז לחקר החינוך לשלום" באוניברסיטת חיפה; לימדה כעמיתת הוראה באוניברסיטה העברית והיתה 2016-2007 בשנים שותפה בהקמת מרכז המחקר הפמיניסטי בחיפה. מחקריה עוסקים בנושאים הבאים: שילוב נשים בתהליכי שלום ודיפלומטיה, מגדר והסכסוך הישראלי-פלסטיני, אלימות מינית במלחמה, תיעוד ושימור ארכיונים פמיניסטיים. מאמריה התפרסמו בכתבי עת חשובים. כרטיס ביקור

4 נשים את זה במרכז |