עיתון אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

דבר יועצת הנשיא

הנהגה בכלל, לכזה שנדמה לרגע כי הוא כבר הוכרע. אבל האם זה באמת כך? איך צפויה המלחמה לעצב את היחסים המגדריים בישראל? מחקרים היסטוריים מלמדים אותנו כי בעוד שבשעת מלחמה נשים משנות את מיקומן החברתי ופורצות קדימה, שינוי זה לא נמשך לאורך זמן, כשלאחר המלחמה המצב חוזר לקדמותו ומתרחשת רגרסיה לתפקידים מגדריים שמרניים. גם במלחמה עצמה, ההקרבה הגברית העצומה, משכיחה לעתים את תרומת הנשים, למשל כאשר נפגעים תנאי התעסוקה של נשים שנעדרות מהעבודה בשל העומס העצום שמוטל עליהן בבית, והן נאלצות להוריד אחוזי משרה וחשופות לפיטורין. למעשה, מדד המגדר של מרכז "שוות" במכון ון-ליר מעיד כי אי 2024 שפורסם בינואר השוויון בין גברים לנשים ממשיך לטפס, וכי קיים חשש שהמלחמה תעמיק תהליך זה. משום כך, דווקא עכשיו, חשוב שבעתיים להיאבק על כך שנשים יהיו שותפות סביב כל שולחן

כתיבת טור בנושא הוגנות מגדרית בימים של מלחמה עקובה מדם, מעלה את השאלה, למה עכשיו? בטור שלפניכם.ן אבקש להסביר מדוע דווקא עכשיו חובה להמשיך ביתר שאת לחתור להוגנות ולשוויון מגדרי. לתפקידי כיועצת נשיא האוניברסיטה להוגנות מגדרית נכנסתי זמן קצר לפני באוקטובר. כבר אז היה ברור 7- ה שהחברה הישראלית חווה איום כבד על זכויות הנשים, ונסיגה חריפה במעמדן, שבאו לידי ביטוי בצמצום נוכחותן במרחב הציבורי ובתפקידי הנהגה פוליטיים וציבוריים. המלחמה חשפה אותנו לאלימות כלפי נשים כאקט מלחמתי, בצורה שמטלטלת את הליבה של תחושת הבטחון האישי והאמון באדם. לכך נוספו ביטויים של הכחשת הזוועות, אפילו מצדם של ארגוני נשים בעולם. מאורעות אלו ככל הנראה ישפיעו עמוקות על החברה בישראל בשנים הקרובות. במקביל, נשים ישראליות התבלטו בכל חזית, מי בקרב ומי בעורף, בצורה שהופכת את הוויכוח אודות שילובן בצבא ועמדות

ביחד עם דיקנט הסטודנטים מציע המשרד להוגנות מגדרית קבוצות ייחודיות למילואימניקיות ולנשות מילואימניקים, במטרה לספק מרחב בטוח לשיתוף ועיבוד רגשי ולקבלת כלים להתמודדות עם האתגרים המיוחדים להן. כמו כן מציע המשרד מעגלי גברים, מתוך תפיסה שצדק מגדרי חייב לכלול בתוכו נשים וגברים כאחד

2 דף הבית |