עיתון אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
אפילו האופטימיים מקרב מארגני "עלייה לאקדמיה" ויוזמיה לא העלו בדעתם שאירוע הסיום של התוכנית יתנהל בשפה העברית. פחות משנה לאחר הגעתם לישראל, חלקם מאזורי הקרבות באוקראינה, התייצבו "העולים לאקדמיה" באודיטוריום שבבניין הכימיה על שם לורי לוקיי כמו סטודנטים ישראליים לכל דבר. בלבוש ספורטיבי, צמודים לבקבוקי מים, האזינו ברוב קשב לברכות בשפה העברית שהורעפו עליהם, ונציגים מטעמם אף עלו לבמה והודו על קבלת הפנים, על התמיכה ועל הסיוע. השפה המשותפת בלטה לעין. הברכות ודברי התודה, אלה ואלה, נאמרו בשפה העברית. הכול התחיל לפני כשנה. שיתוף פעולה של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב עם הקרן הקיימת לישראל, משרדי החינוך והקליטה, ובסיוע הסוכנות היהודית, הוליד את התוכנית "עלייה לאקדמיה", שנתפרה על פי מידותיהם של סטודנטים וסטודנטיות ממדינות דוברות רוסית שעלו .2020 לישראל בשנת את הרעיון לפתיחת התוכנית הגתה פרופ' לואיזה משי, חברת סגל המחלקה להנדסת חומרים, מתוך כוונה להסיר מכשולים מדרכם של עולים חדשים שהגיעו לישראל כדי לרכוש השכלה גבוהה. היא עצמה עלתה לישראל בשנת מברית המועצות לשעבר, 1990
תרם להצלחת התוכנית. סגן נשיא האוניברסיטה, ג'ף קיי
כאשר הגעתם אלינו הכול נראה מעורפל, והעתיד רחוק מלהיות מזהיר. והנה, כעבור שנה התמונה השתנתה לטובה ונפתחו לפניכם הרבה הזדמנויות לבנות כאן את עתידכם. אנו שמחים שאתם חלק ממשפחת בן-גוריון. בהצלחה בהמשך הדרך
שאספתי בגדים ומזון התחלתי לחשוב איך אני יכולה לסייע מהעמדה שלי באוניברסיטה". חשבה ועשתה: יחד עם רקטור האוניברסיטה פרופ' חיים היימס ואלונה קושניר מאגף קשרי חוץ ופיתוח משאבים, נבנתה תוכנית שכמוה אין כמעט בשום מוסד אקדמי אחר בישראל. "זכינו לתמיכה מאנשים טובים שפתחו את ליבם. הם עזרו לנו להגיע ליום הזה", הוסיפה פרופ' משי בהתרגשות.
ומתחילת לימודיה לתואר ראשון קשרה את גורלה עם אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. פרט מעניין: כמעט כל בעלי התפקידים שהפעילו את התוכנית נולדו בחו"ל ואיחדו כוחות בארץ. מקיבוץ גלויות לכור היתוך. מצוקה כלכלית וקשיי שפה נחשבים לגורמים העיקריים המפרידים לא פעם בין העולים לבין עולם האקדמיה בארץ. "כשפרצה המלחמה באוקראינה עשיתי כל מה שיכולתי כאדם פרטי לעזור למי שהגיע לכאן", נזכרת פרופ' משי. "בזמן
המשך בעמוד הבא
| אבג 19
Made with FlippingBook Annual report maker