עיתון אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

עיתון אוניברסיטת בן גוריון בנגב

פרופ' רלי הרשקוביץ החלה את לימודיה כסטודנטית לרפואה בפקולטה למדעי הבריאות, | ונבחרה לאחרונה לעמוד בראשה 7 עמוד | גאווה מקומית סוגרת מעגל

ישראל אלכסנדרון, קיבוצניק ממעיין | 78 ברוך, קיבל את תואר הדוקטור בגיל 10-11 עמודים | הסבא של המחקר בל יתואר

2023 אוקטובר-נובמבר | חשון-כסלו תשפ"ד | 139 גיליון

שבאוניברסיטת בן-גוריון בנגב הכל אפשרי״. מאז הקמתה, מגשימה האוניברסיטה את חזונו של דוד בן-גוריון, ומעמיקה את מעורבותה בקהילה. השנה פתחה האוניברסיטה את התוכנית הייחודית "ראשונים לתואר", המעניקה למגוון אוכלוסיות הזדמנות להשתלב בלימודים אקדמיים, בסיוע מלגות שכר לימוד המספיקות למימון התואר כולו, לסטודנטים וסטודנטיות שהם והן דור ראשון להשכלה גבוהה. התוכנית, שיצאה לפועל בשיתוף הקרן על שם יוסף וש. קרוליין גרוס, מיועדת סטודנטים וסטודנטיות תושבי 40- ל הפריפריה, שעשו שירות צבאי או שירות לאומי. ההטבות יוענקו, כאמור, למי שהוריהם אינם בעלי השכלה אקדמית. עוד על הפעילות המרשימה של האוניברסיטה תוכלו לקרוא בגיליון חגיגי זה. בברכת שנת לימודים פורייה ומוצלחת מערכת 'אבג'

שנת הלימודים תשפ"ג חלפה ביעף, ושנת הלימודים תשפ"ד יוצאת לדרך. התחלה חדשה תמיד נושאת עימה תקוות וציפיות, וגם תפילה בלב שהתוכניות יתממשו והחלומות יתגשמו; כולנו גם מתפללים שהשקט ישתרר במקומותינו. גם בשנה שעברה המשיכה האוניברסיטה להוביל מהלכים שהניבו הישגים חשובים: טובי החוקרות והחוקרים ב'בן-גוריון' יזמו מחקרים פורצי דרך, חברי וחברות סגל הוכתרו בפרסי הצטיינות יוקרתיים, ואלפי סטודנטים הייחודית "ראשונים לתואר" היא דרך נוספת להגשמת חזונו של מייסד המדינה מאז הקמתה מגשימה האוניברסיטה את חזונו של דוד בן-גוריון, ומעמיקה את מעורבותה בקהילה. התוכנית דבר המערכת

וסטודנטיות סיימו את התואר והצטרפו למשפחת הבוגרות והבוגרים המורחבת שלנו. הגדילו לעשות בוגרי ובוגרות בית הספר לרפואה (בצילום) שקיבלו את התואר היוקרתי לאחר שבע שנים מפרכות. את נתיב המצוינות של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב האירו עוד שני הישגים מרשימים - גידול משמעותי בתפוקות המחקר, כפי שנחשף בדירוג המחקר השנתי של הוועדה לתקצוב ולתכנון 16 (ות"ת); וגידול בשיעור של אחוזים במספר הסטודנטים החדשים המתחילים את שנה א'. בהקשר זה כתב, בין השאר, הנשיא פרופ' דניאל חיימוביץ בדברי ברכתו לקהילת האוניברסיטה: "שני ההישגים הללו מצביעים על כך שמסירות ונחישות, כאשר הם רתומים למטרה משותפת, מניבים תוצאות העולות על הציפיות. הישגים אלה מאשרים את האתוס שמגדיר את האוניברסיטה שלנו – אמונה

דף הבית | 2

מה בגיליון

במו ידיה ד"ר יפה לבנון

5-4 9-8

בנעליה של גולדה

נשיא האוניברסיטה, פרופ' דניאל חיימוביץ, עם רמי מאיר, הנינה של גולדה

מקור השראה יעל גריל 13-12 בנימה אופטימית ברק דביר 17-14 אחת שיודעת טל משעלי 21-18 עָלָה והצליח דניאל קגן 23-22 הפילה מחיצות עו"ד ורד סרוסי-כ"ץ

שיתוף הפעולה בין דוד בן-גוריון וגולדה מאיר השתרע על פני עשרות שנים. חתימתה מתנוססת לצד חתימתו על מגילת העצמאות, היא שירתה כשרת 50- ובשנות ה העבודה בממשלתו. כעת נוצר קשר מחודש כשהנינה של גולדה, רמי ) מאיר, הצטרפה ללימודי Remy( קיץ באוניברסיטה הנושאת את שמו של ראש הממשלה הראשון. 4- הנינה של ראשת הממשלה ה של ישראל, דוקטורנטית בתחום של חקר המוח, הגיעה לקורס מרוכז באוניברסיטת בן-גוריון במסגרת תוכנית לשיתוף פעולה אקדמי עם אוניברסיטת בראון בארה"ב. מדובר בקורס ייחודי שהתקיים במתחם היזמות לנוירו-טכנולוגיה על שם גורדון ס. כהן, שנחנך 20 בשנה שעברה. השתתפו בו סטודנטים משתי האוניברסיטאות, בעלי רקע בתחומים כגון חקר המוח, מדעי המחשב והנדסה ביו-רפואית. קיומו של הקורס התאפשר גם הודות לתרומתם של 4- הנינה של ראשת הממשלה ה סיימה קורס קיץ באוניברסיטת בן-גוריון

אינה ולואיס חפץ מבוסטון. הצעירה היהודייה בעלת הייחוס המשפחתי למדה בהדרכתו של פרופ' אורן שריקי, חבר סגל המחלקה למדעי הקוגניציה והמוח, ולפני שהמריאה חזרה להמשך לימודיה כדוקטורנטית באוניברסיטת בראון, סיירה בארכיון בן-גוריון בקריית האוניברסיטה בשדה בוקר. אביה כשגולדה נפטרה, 15 היה בן ולימים פיתח קריירה מדעית מעבר לים. הוא יצא לפוסט דוקטורט בארה"ב והשתקע שם. כיום הוא מרצה למתמטיקה בדרגת פרופסור. רמי נולדה וגדלה באלבמה, וכבר ביקרה בישראל בעבר. ביקורה האחרון הוקדש רובו ככולו ללימודים, והיא לא פוסלת את האפשרות לבקר כאן פעם נוספת בעתיד הקרוב. סיפור חייה של גולדה עלה שוב לכותרות בעקבות הסרט אודותיה שיצא לאחרונה לאקרנים, בכיכובה של הלן מירן המגלמת את הסבתא רבתא של רמי מאיר.

המחלקה לפרסומים ודוברות מופק על–ידי: אסנת איתן מנהלת המחלקה: 2206 ׳ רשיון מס חיים זלקאי עורך וכתב ראשי: דני מכליס צילום: צוות אי. אר. דיזיין בע״מ עיצוב: 08-6461281 טלפון: 08-6477674 פקס: :דוא״ל zalkai@bgu.ac.il :אתר אינטרנט http://in.bgu.ac.il/Pages/abg.aspx תמונת השער רקטור האוניברסיטה, פרופ' חיים היימס, מעניק את תואר הדוקטור לישראל אלכסנדרון. במרכז: דיקן הפקולטה למדעי ההנדסה, פרופ' אבי לוי (צילום: אמיל טבוסוב)

@bgu.uni

אבג

@bengurionu

באלה הידיים

המתאימה להם ביותר, לצד שליחות אמיתית וטיפול באנשים במצבי משבר. זהו מקצוע לחיים ואני שמחה על כך שהתוכנית החדשה נפתחת כעת גם בדרום". ד"ר יגאל פלכט, מנהל בית הספר למקצועות הבריאות על שם ליאון ומטילדה רקאנטי, הוסיף: "מניסיוננו, סטודנטים המסיימים את לימודיהם בדרום הארץ משתלבים בדרך כלל במקומות עבודה באזור לימודיהם, מה שיאפשר בעתיד איוש משרות בתחום כה חשוב ובהמשך גם קיצור תורים משמעותי לטיפולים". אחד מיעדי המחלקה החדשה הוא להדריך את הסטודנטים והסטודנטיות להיות אנשי מקצוע ואנשי מחקר המתמחים בשיקום אוכלוסיות שונות, תוך התייחסות לאוכלוסיות הייחודיות לדרום הארץ. הכשרת הסטודנטים נעשית תוך שילוב למידה תיאורטית ותרגול מעשי חוויתי. הלימודים מתקיימים בשיתוף פעולה עם המרכז האוניברסיטאי סורוקה ובית החולים השיקומי 'עדי נגב'. משך הלימודים הוא שנים והם מלּווים בהכשרה 3.5 1000 מקצועית מעשית בהיקף של שעות. בסיום לימודיהם יעברו בוגרי המחלקה בחינת רישוי ממשלתית ולאחריה יורשו לעסוק בריפוי בעיסוק.

נבחרו בקפידה והם משלבים בפעילותם ניסיון ועבודת שטח לצד עבודת מחקר ענפה. בראש המחלקה עומדת ד"ר יפה לבנון, בעלת ניסיון קליני עשיר בתחום השיקום, ניסיון שצברה במסגרת המרכז הרפואי שיבא ובתחום ההוראה והמחקר באוניברסיטת תל אביב. מחקריה וניסיונה הקליני של ד"ר לבנון מתמקדים בשיקום הגף העליון לאחר פגיעות טראומטיות או מחלות. תואר בריפוי בעיסוק מעניק כלים והכשרה לטיפול באנשים המתמודדים עם מצבים בריאותיים מורכבים בתחומי בריאות הנפש והגריאטריה, כמו גם בתחום של התפתחות הילד. הריפוי בעיסוק מסייע לנפגעי תאונות הסובלים מפגיעות אורתופדיות ונוירולוגיות לעבור תהליך שיקום במגוון תחומים. המכנה המשותף: מתן טיפול לאנשים המתמודדים עם קשיים תפקודיים וזקוקים לריפוי בעיסוק על מנת להשיבם לתפקוד עצמאי במידת האפשר. "הלימודים מכשירים את בוגרי התואר להיות מרפא/ה בארגונים רפואיים", אומרת ד"ר לבנון. "זהו מקצוע רחב עם התמחויות רבות, וכל סטודנט וסטודנטית יוכלו למצוא בו את מסגרת העבודה

בשורה חשובה לתושבי הדרום. ד"ר יפה לבנון (צילום: יעקב לויט,

באדיבות המרכז הרפואי שיבא)

בשורה חשובה לתושבי הדרום: אוניברסיטת בן-גוריון בנגב פתחה מחלקה חדשה לריפוי בעיסוק באישור המועצה להשכלה גבוהה. בתום לימודיהם, ולאחר קבלת רישוי ממשרד הבריאות, יוכלו בוגרי המחלקה להושיט טיפול רפואי לאנשים המתמודדים עם קשיים תפקודיים. חברי הסגל האקדמי של המחלקה לימודיהם ולאחר קבלת רישוי ממשרד הבריאות יצטיידו בוגרי המחלקה במקצוע לחיים מחלקה חדשה לריפוי בעיסוק נפתחה באוניברסיטת בן-גוריון באישור המועצה בתום | להשכלה גבוהה

פותחים שנה - גיליון מיוחד |

4

מחשבים מסלול מחדש יוזמה משותפת של המחלקה לבלשנות וספרויות זרות ושל המחלקה למדעי המחשב הולידה תוכנית דו-מחלקתית שתיפתח בשנת הלימודים תשפ"ד

היא פרי פיתוחם של פרופ' אריאל כהן מהמחלקה לספרויות זרות ובלשנות, ויובל פינטר מהמחלקה למדעי המחשב, ושניהם ירכזו אותה. ולחדשות בהרחבה: עם התפתחות האינטרנט הועמדו לרשות המשתמשים והמשתמשות כמויות מידע אדירות, אך המידע הזה הוא רובו ככולו בשפה טבעית (עברית, אנגלית וכד'), וכדי לעבד אותו יש צורך לתכנת את המחשב להבין שפה כזו. למען קידום התהליך דרושה הבנה מדוייקת של החוקים לפיהם עובדת השפה - נושא שבו עוסק מדע הבלשנות. חוקי השפה הם לא חוקי הדקדוק שלמדנו בתיכון (אותיות בגדכפת מודגשות בראש מילה, וכדומה), אלא הם כמו חוקי הטבע: האדם

חיבור כזה עוד לא היה לנו: תוכנית דו-מחלקתית בבלשנות ובמדעי המחשב תיפתח בשנת הלימודים תשפ"ד, ובמסגרתה ילמדו מחשבים את עקרונות השפה האנושית. התחום החדש מהווה, לדברי פרופ' אולגה קגן, ראשת המחלקה לבלשנות וספרויות זרות בבן גוריון, נקודת חיבור בין הדרך שבה בני אדם מבינים ומבטאים רעיונות, ובין הגדרות מוצקות ומנוסחות בצורה מדוייקת ומתמטית שמחשבים מסוגלים להבין. מדובר בשילוב של בלשנות, מדעי המחשב ובינה מלאכותית שעוסק באינטראקציות בין מחשבים לשפה האנושית, ובדרך שבה ניתן לתכנת מחשבים לעבד ולתמצת מידע ותובנות. התוכנית

כפוף להם למרות שלא קבע אותם ולא היה מודע לקיומם לפני שמדענים גילו אותם. "עיבוד שפה טבעית, תרגום אוטומטי, חיפוש חכם לפי משמעות, חיפוש קולי - כל אלו מתבססים על היכולת שלנו ללמד את המחשבים מהי שפה אנושית, מה החוקיות שלה ומהם העקרונות לפיהם היא בנויה", מסבירה פרופ' קגן. שילוב הלימודים של בלשנות ומדעי המחשב בלימודי תואר ראשון הוא צעד חשוב לקראת המשך לימודי תואר שני בתחום הבלשנות החישובית, שבו מלמדים מחשבים להבין איך השפה האנושית עובדת, הבנה שמצויה בבסיסה של כל טכנולוגיה כיום.

| אבג 5

הכי טובים שיש כמה עובדות שכדאי לדעת על מקבלי התארים שלנו

טובים השניים אורפז שריקי סיים במקביל תואר ראשון בהנדסת מכונות ותואר שני בהנדסת חומרים

הכי הרבה בוגרים 433 סטודנטיות וסטודנטים סיימו תואר שני במחלקה למינהל עסקים

רופאות חדשות, מימין לשמאל: ד"ר טלי אדית אפשטיין, ד"ר מור מרסל סרוסי, ד"ר הילי רחל בונה, וד"ר אסול בשארה

יותר בוגרות

2,396 סטודנטים

2,740 סטודנטיות

נשים סיימו את 81 : ראויות לציון לימודי הדוקטורט ברפואה בשנת הלימודים תשפ"ג באוניברסיטת 20- בן-גוריון בנגב - גידול של כ אחוזים לעומת "יבול" הרופאות בשנה שעברה. על עוצמתו של הכוח הנשי בלימודי הרפואה בבן-גוריון תעיד העובדה כי מספר הנשים שסיימו בשנת הלימודים הקודמת תואר ברפואה הוא כמעט כפול ממספר הגברים שסיימו את התואר היוקרתי. בוגרי בית הספר לרפואה 123 על שם גולדמן יהוו כמדי שנה תוספת כוח משמעותית למערך הבריאות של מדינת ישראל המשווע לרופאים. הם קיבלו את תואריהם בטקס חגיגי שהתקיים בנוכחות מאות מוזמנים שגדשו את כיכר קרייטמן. לציון מיוחד ראוי עידו חיים ברמי שסיים השנה תואר כפול - דוקטורט ברפואה וגם תואר שלישי במדעי הרפואה

הבוגרת הכי צעירה 21 בת תמר ברק סיימה תואר ראשון בכלכלה וניהול

מספר הנשים שסיימו אצלנו השנה את לימודי הדוקטורט ברפואה הוא כמעט כפול ממספר הגברים שסיימו את משנות | התואר היוקרתי מציאות לטיפולכן המסור

הבוגר הכי מבוגר 78 בן יעקב בר שלום סיים תואר שלישי בלשון עברית

הפקולטה הכי פורייה 1,478 סטודנטים וסטודנטיות סיימו תואר ראשון, תואר שני ותואר שלישי בפקולטה למדעי ההנדסה

6 פותחים שנה - גיליון מיוחד |

במסגרת בית הספר קרייטמן ללימודי מחקר מתקדמים. בדברי ברכתו לרופאים והרופאות החדשים אמר רקטור האוניברסיטה, פרופ' חיים היימס: "בסיומו של מסע מפרך הגעתן והגעתם לנקודת הסיום שהיא בעצם נקודת ההתחלה. קיבלתם את כרטיס הכניסה למקצוע הקשה והנצרך כל כך. עבודתו של הרופא לא מסתיימת בהורדת החלוק הלבן והסטתוסקופ; גם לאחר שעות העבודה מלוות אותו מחשבות, אם ביצע את עבודתו כהלכה ואם מילא אחר שבועת היפוקרטס. לעיתים תיפגשו עם אנשים שיצפו מכם לחולל ניסים. הרופא לא מחולל ניסים, והחולה צריך לדאוג לעצמו כדי שהרופא ימלא את תפקידו". טקס הסיום התקיים בהנחייתה של פרופ' יעל רפאלי, מנהלת בית הספר לרפואה וסגנית דיקן הפקולטה למדעי הבריאות. עוד נכחו בטקס דיקן הפקולטה הקודם למדעי הבריאות, פרופ' אנג'ל פרוגודור, שהתבשר כמה ימים קודם לכן על זכייתו בפרס המחקר על שם טובי קומט-ולרשטיין מטעם אוניברסיטת בר אילן. מלבד הדוקטורים החדשים, התווספו למשפחה המורחבת של בוגרים – מסיימי 5,136 ' 'בן-גוריון תואר ראשון, מסיימי תואר שני, והזכאים לתעודת הוראה. הבוגרים 316 : עוד נתון מעניין והבוגרות במחלקה לניהול הציבו ברשימת 1- אותה במקום ה המחלקות עם מספר הבוגרים הגבוה ביותר לתואר ראשון. סיום השנה האקדמית צוין בטקס הענקת תארי דוקטור לפילוסופיה בוגרי ובוגרות בית הספר 230- ל ללימודי מחקר מתקדמים על שם קרייטמן.

גאווה מקומית: בוגרת הפקולטה למדעי הבריאות נבחרה לדיקנית

סוגרת מעגל, פרופ' רלי הרשקוביץ

גאווה עצומה לכהן כדיקנית", אמרה פרופ' הרשקוביץ סמוך למועד כניסתה לתפקידה החדש. "אני רואה בתפקיד זה שליחות ענקית ולמען יישום תוכניותיי אגביר את החיבור בין חברי הסגל הרפואי וחברי הסגל ממקצועות הבריאות. בכוונתי לקדם שיתופי פעולה שיובילו את הפקולטה והאוניברסיטה, ברמה המקומית, הארצית והבינלאומית; אחתור לקידום המצוינות במחקר ובהוראה, כמו גם לטיפוח המנהיגות הרפואית בקהילה. מדובר במטרות ויעדים שהשגתם היא המפתח להצלחתנו". בחירתה של פרופ' הרשקוביץ לתפקיד הדיקנית משתלבת עם האצת תהליך השוויון המגדרי באוניברסיטה. מתוך שמונה דיקנים באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, נשים נבחרו לתפקיד הבכיר של 4 ניהול הפקולטות השונות: פרופ' נירית בן אריה דבי בפקולטה למדעי הרוח והחברה, פרופ' ארנה בראון-לבינסון כדיקנית בית הספר ללימודי מחקר מתקדמים על שם קרייטמן, ופרופ' ארנה אלמוג כדיקנית הסטודנטים, תפקיד .שאותו היא ממלאת מזה כשנתיים

עד לבחירתה לדיקנית הפקולטה למדעי הבריאות, עברה פרופ' רלי הרשקוביץ מסלול מרשים. היא בוגרת בית הספר לרפואה ע"ש ג'ויס וארווינג גולדמן, ותורמת מכישוריה הרפואיים לאוכלוסיית הנגב כמומחית למיילדות וגינקולוגיה. רלי בת למשפחת הרשקו עלתה עם משפחתה מרומניה. היא גדלה בבאר שבע ומגיל צעיר שאפה לפתח קריירה אקדמית. באוניברסיטת בן-גוריון סיימה תואר ראשון במדעי החיים ובהמשך החלה ללמוד רפואה בפקולטה למדעי הבריאות. בסיום לימודיה, ולאחר התמחות בגינקולוגיה, נבחרה לנהל את המכון לאולטרא-סאונד המיועד לנשים בבית החולים סורוקה, תפקיד שמילאה במשך כשני עשורים. במישור האקדמי שימשה פרופ' הרשקוביץ כמנהלת בית-הספר לרפואה על שם גולדמן וכסגנית דיקן הפקולטה למדעי הבריאות. כמו כן הייתה שותפה למחקרים רבים ולפרסומים אקדמיים בתחומי מומחיותה. "כבוגרת הפקולטה אני חשה

תוכנית איתן עודדה אותי לפעול מתוך יצירתיות וגמישות מחשבתית. היא פתחה לפניי דלתות ליצירת קשרים משמעותיים וסייעה לי לסלול דרך מחקרית ייחודית סטודנטים על-פי ציוני 10 אליה הבגרות, הציון הפסיכומטרי,

8 פותחים שנה - גיליון מיוחד | "תוכנית איתן למצטיינים" מציינת ארבע שנים לפעילותה והצלחותיה ניכרות היטב בשטח. יעל גריל, , היא בוגרת מחזור ג' של 39 בת התוכנית וסיפורה האישי מעורר השראה: בעבר התמודדה יעל עם הפרעות אכילה וכיום היא מגבשת מחקר שתוצאותיו עשויות להקל על הסובלים מבעיה דומה. לדבריה, לא רק הסבל גדול במחלה, שפוגעת בכל תחומי החיים, אלא גם הטיפול עצמו הוא קשה ומורכב. "מכיוון שאני יודעת מה המחיר של לא לטפל בהפרעות אכילה, אני רוצה לעזור לאחרים שסובלים", היא אומרת. דרך התוכנית מתכוונת יעל לחקור את תחום הפרעות האכילה ובפרט את הנושרים מהטיפול לפני סיומו. למען קידום המטרה היא מתכוונת "להפוך כל אבן" על מנת לגלות את ה"משהו" הזה שבזכותו ניתן יהיה לסייע לכמה שיותר מתמודדים לקבל בחזרה את השליטה על חייהם, "להפסיק לשרוד ולהתחיל לחיות", כלשונה. יעל החלה את לימודיה במחלקה לעבודה סוציאלית ע"ש שרלוט וג'ק שפיצר, ובעזרת תוכנית איתן מצאה שילוב בינתחומי חדשני. מחקרה מתנהל בהנחיית פרופ׳ ג'ולי צוויקל מהמחלקה לעבודה סוציאלית, והוא יעסוק במיפוי טריגרים להפרעות אכילה כדי

לעזור למתמודדים לווסת את תגובותיהם הפיזיולוגיות. כעת היא בודקת אפשרות להמשיך למסלול ישיר לדוקטורט או לתואר שני משולב של עבודה סוציאלית וקוגניציה, כיוון שהמחקר כולל גם אספקטים של מדעי המוח. על השתלבותה המוצלחת ב"איתן" ועל תרומתה המכרעת של התוכנית להמשך התקדמותה האקדמית, היא מספרת: "התמזל מזלי שיכולתי להסתייע בפרופ' ג׳ולי צוויקל. כבר מהיום הראשון להיכרותנו, היא עודדה ואיתגרה אותי לחשוב מחוץ לקופסה, והמחקר שאני מקדמת בהנחייתה הוא עדות לכך. תוכנית איתן סייעה לי להעז ולקדם את מטרותיי; היא פתחה לפניי דלתות ליצירת קשרים משמעותיים וסייעה לי לסלול דרך מחקרית ייחודית. היא גם סיפקה תמיכה כלכלית משמעותית. אני מאמינה שפיתוח מענים מתאימים להתמודדות עם הפרעות אכילה מצריך עשייה בינתחומית, ולשמחתי תוכנית איתן עודדה אותי לפעול מתוך יצירתיות וגמישות מחשבתית". "איתן" היא תוכנית אוניברסיטאית למצטיינים הפונה למספר מצומצם של סטודנטים – בעלי כישורים גבוהים במיוחד, חשיבה עצמאית, ועניין במחקר בינתחומי; מתקבלים

ראיונות אישיים ועוד פרמטרים. בראש התוכנית עומד פרופ' אביעד רז, ראש המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, ומסייעים לצידו חברי.ות צוות ההיגוי של התוכנית – ד"ר דוד פינטר ממדעי המחשב; ד"ר אסף זריצקי מהנדסת ביוטכנולוגיה על שם אברם וסטלה גולדשטיין-גורן; ופרופ' יעל שגב מבית-הספר למדעי המעבדה הרפואית. לימור כליפה היא רכזת הסטודנטים. פרופ' רז שמח על ההזדמנות שניתנה לו לקדם שני נושאים חשובים שמאוד קרובים לליבו: בינתחומיות ומצוינות. "אנחנו מצפים שהתוכנית תמשוך אלינו סטודנטים מצטיינים במיוחד, שמבחינת נתוניהם יכולים להתקבל למחלקות היוקרתיות ביותר בכל אוניברסיטה בארץ", אומר פרופ' רז. "יש לנו יסוד להאמין ש'איתן' תתחרה בהצלחה בתוכניות דומות של אוניברסיטאות אחרות". בתור בוגר של תוכנית בעלת אופי דומה, וכמי שמחקריו עסקו ועוסקים באופן בינתחומי בהיבטים חברתיים ובריאותיים של טכנולוגיות רפואיות חדשות,

יעל גריל, בוגרת "תוכנית איתן למצטיינים", התמודדה בעבר עם הפרעות אכילה וכיום מגבשת מחקר שתוצאותיו עשויות להקל על הסובלים מבעיה דומה

מזון רוחני

| אבג 9

ישראל אלכסנדרון, קיבוצניק ממעיין ברוך, אב לארבעה ילדים וסב לשמונה נכדים, קיבל את | 78 תואר הדוקטור בגיל רבי עקיבא, מאחוריך

צילום: אמיל טבוסוב

הסבא של המחקר

בהנדסת חשמל בטכניון. במכללה האקדמית בראודה שבכרמיאל שימש תקופה מסוימת כמרצה. המעבר מאצבע הגליל לגב הנגב נעשה בסיועו של ד"ר דורון גולדברג, חוקר מהמכון למחקר מדעי יישומי בקרית שמונה. יחד איתו החל להתגבש חלום הדוקטורט. החלום החל לרקום עור וגידים במשרדו של סגן הרקטור פרופ' גל דבוטון, חוקר בכיר במחלקה להנדסה ביו רפואית ומומחה בתחום של ביומכניקה של רקמות רכות. באותו מעמד הוצג נושא המחקר לפני החוקר מבן-גוריון, ועיקרו: פיתוח מודל לקפיץ מניטינול במגמה להשתמש בו כמנוע של מזרק זעיר להזרקה נקודתית של

הדרך של ישראל ("שרוליק") אלכסנדרון לקבלת תואר הדוקטור בהנדסה ביו רפואית הייתה ארוכה ומסובכת. במשך כמה שנים חלק הקיבוצניק ממעיין ברוך שבצפון את זמנו בין עבודתו לבין טיפול ברעייתו כרמלה שסבלה ממחלה קשה. "אני רוצה שתעשה דוקטורט בתחום שיעזור לבני אדם", היא ביקשה ממנו בעודה על ערש דווי. הוא התחייב לממש את צוואתה והשאר היסטוריה. זמן קצר אחר כך הלכה לעולמה. מסעו המרשים לעבר היעד פתח עבורו צוהר לעולמות חדשים. בטקס הענקת התארים שהתקיים בקיץ האחרון

סגר מעגל. , אב לארבעה 78 ישראל הוא בן ילדים וסב לשמונה נכדים. קשריו עם עולמות המדע והאקדמיה נרקמו לפני יותר מיובל שנים. בצעירותו סיים בטכניון תואר ראשון בהנדסת חשמל, עבד כמהנדס אלקטרוניקה ברפא"ל, מילא תפקידים שונים בקיבוץ והיה ממקימי מפעל "אלקטו גליל" בקרית שמונה, מפעל בעל ייעוד ביטחוני המספק מקורות תעסוקה ותקווה לתושבי האזור. עשרים שנה לאחר קבלת התואר הראשון סיים תואר שני, גם כן

פותחים שנה - גיליון מיוחד |

10

היסודי בקריית חיים, וכמובן חברי הקיבוץ - כולם השתתפו בשמחתי, וזה חימם את ליבי". ספר לנו תרומתה של אוניברסיטת בן-גוריון להצלחתך. "האוניברסיטה העמידה לרשותי ארגז כלים מדעי שאיתו מימשתי את יכולותיי. בעזרת האוניברסיטה עשיתי את הדברים האהובים עליי ביותר – ללמוד, לבנות מערכות ניסוי ולחקור. ההנחיה המדעית של פרופ' דבוטון היתה מעמיקה ומדוייקת. המפגש עם הסטודנטים הצעירים ממני בהרבה היה מרתק ומרענן. למדתי מהם המון. הצוות הטכני של המחלקה להנדסת מכונות סייע רבות בתכנון, בבניה ובתחזוק מערכת הניסוי. לכולם מגיעה תודה ענקית". תוכל לציין חוויות בלתי נשכחות שחווית בתקופת הלימודים? "הרגע שבו ישבתי עם פרופ' דבוטון והבנו שהמודל בידינו. והיה עוד רגע פחות משמח כאשר עשיתי טעות והמערכת יצאה מכלל שימוש. הייתי המום והאשמתי את עצמי. ואז התגברתי על הקושי. אספתי את עצמי וכעבור מספר ימים המערכת השתקמה וחידשה את פעולתה". ?78 איך זה להיות סטודנט בגיל "אני אוהב ללמוד ויש לי יכולת למידה, אבל חסרה לי המהירות והיעילות של הצעירים ממני. המפגש עם הסטודנטים היה מרתק ומרענן. למדתי מהם המון. והכי חשוב: באוניברסיטה אני חושב על העתיד, על מה נעשה מחר ובשנה הבאה". מהו המסר שלך לבני ובנות גילך שמתלבטים האם לחזור ללימודים? "בני גילי אינם 'הזקנים של פעם'. הם פעילים, פיזית ומנטלית,

תרופה, כדי למנוע תופעות לוואי הנובעות מעירוי לכל הגוף. קבלתו של ישראל ללימודי תואר שלישי הייתה תלויה בהצלחת הפרזנטציה. כעבור מספר חודשים הגיעה התשובה המיוחלת. "שרוליק" התקבל לבית הספר ללימודי מחקר מתקדמים על שם קרייטמן וחזר להיות סטודנט בעשור השמיני לחייו. רצון עז ומוטיבציה גבוהה הניעו 280 , אותו דרומה. הנסיעות קילומטרים לכל כיוון, התישו אותו עד שהחליט לתקוע יתד בעירו של אברהם אבינו. בדירתו השכורה בבאר שבע ובמעבדה באוניברסיטה מבלה ד"ר אלכסנדרון את עיקר זמנו. לביתו בקיבוץ הוא מגיע לחופשות. אוניברסיטת בן-גוריון בנגב היא אבן שואבת לסטודנטים מכל הגילים ומכל המגזרים. כבר היו בוגרים שהתהדרו בתואר שלישי בהגיעם לגבורות, רובם הגדול עשה זאת בתחומי מדעי הרוח והחברה ומדעי הניהול. עד כמה שידוע, ד"ר אלכסנדרון הוא המבוגר מבין בוגרי התואר השלישי שהגיעו ליעד במסגרת הפקולטה למדעי ההנדסה. "האמת היא שלא חשבתי על העניין הזה עד שבני, שהוא חוקר במכון ויצמן למדע, העיר את תשומת ליבי", אומר ישראל. כיצד הגיבו בני משפחתך ומכריך לאחר שהוענק לך הדוקטורט? "המשפחה שלי היתה גאה ומאושרת. אהבתם כלפיי ואמונתם בי חיזקו אותי כל הזמן. בת זוגי יעל המריצה, תמכה, והיתה שותפה לכל ההצלחות והכישלונות. חברי גרעין הנח"ל 'יחדיו', שעם חלקם אני נמצא בקשר מימי בית הספר

כל אחד מוצא את התחביב שמתאים לו. כמו שמישהו אחר מתעניין בטיולים לחו"ל, אותי מרתקים הלימודים והמחקר. למי שהלימודים מעניינים אותם גם בגיל מתקדם אני אומר: 'לכו על זה', זה נהדר! וזה אפשרי!". מהו ה"אני מאמין" שלך? "אם משהו יכול להתקלקל – הוא יתקלקל. אבל לא נורא. נתקן ונמשיך הלאה". מודל לחיקוי? "רבי עקיבא שעזב את ביתו והחל שימש לי 40 ללמוד תורה בגיל השראה ותקווה. ביום שנפרדתי מרפא"ל לא שיערתי שאת ."78 הדוקטורט אסיים בגיל נשארו עוד חלומות שתרצה להגשים? "בהחלט. הייתי רוצה למצוא זמן כדי לסדר אלבומים מכל המעטפות של התמונות בבית, ובזמן שנותר להיות שותף בסטארט אפ". אילו יכולת, היית רוצה לשמש כמרצה באוניברסיטה? "זהו החלום הגדול ביותר. לחקור, ללמד, להנחות סטודנטים לתארים מתקדמים, בעיניי אין דברים נעלים יותר".

11 | אבג

האגודה הסטודנטיאלית, בראשותו של ברק דביר, השלימה את הכנותיה לקראת | שנת הלימודים החדשה "מטרתנו היא להטיב עם חיי הקהילה שלנו, מבחינה אקדמית ובאופן כללי", הוא אומר בראיון מיוחד

עם הפנים קדימה

המחייה. מטרתנו היא להיטיב עם חיי הקהילה הסטודנטיאלית, תוך הקשבה לצרכיהם של הסטודנטים והסטודנטיות והעשרת עולמם על ידי יצירת חיבורים חדשים ושיתופי פעולה שיש בהם כדי לשנות את המציאות. כל אלה נעשו וייעשו גם במסגרת דיאלוג שוטף עם הנהלת האוניברסיטה". כיצד היית מגדיר את שיתוף הפעולה עם ראשי האוניברסיטה? "שיתוף הפעולה עם הנהלת האוניברסיטה הוא חשוב מאוד עבורנו. המטרה שלנו משותפת והיא לשפר את החיים הסטודנטיאלים, אם זה מבחינה אקדמית ואם זה באופן כללי. אני משתתף באופן קבוע בישיבות עם הנהלת האוניברסיטה ומביא לידי ביטוי את קולם של הסטודנטים והסטודנטיות". לצד הפעילות השוטפת אתם בוודאי ערים לשינויים הטכנולוגיים שמאתגרים את עולם האקדמיה. בהקשר זה, כיצד אתם מתמודדים עם היתרונות והחסרונות של ? )AI( טכנולוגיית הבינה המלאכותית

האקתון כדי לעורר יזמות בקרב הקהילה הסטודנטיאלית", מסכם ברק רק חלק מהעשייה בשנת הלימודים הקודמת, והוא מוסיף: "אירועי התרבות הגדולים שלנו, ובראשם יום הסטודנט, משתפרים משנה לשנה ואלפי סטודנטים וסטודנטיות לוקחים בהם חלק. הרמנו אירועים שנותנים ביטוי למגוון הקהילות הסטודנטיאליות באוניברסיטה, כמו 'ארוחת איפטר' לסטודנטים והסטודנטיות הערבים; ו'סטודנטפסט' לסטודנטים והסטודנטיות הדתיים. כמו כן, ממש לאחרונה אושר, בליווי צמוד של המדור למעורבות חברתית באגודה הסטודנטיאלית, התקנון של בית הדין הייעודי לטיפול בהטרדות מיניות בקמפוס". ומה לגבי ההמשך? "נמשיך למצב את האגודה כגורם הדומיננטי במאבק על זכויות הסטודנטים והסטודנטיות באוניברסיטה ונפעל למען הנושאים החשובים שנמצאים על סדר היום הציבורי, ובראשם איחוי השסעים בחברה הישראלית והמאבק ביוקר

איך שהזמן רץ. רק לפני שנה שוחחנו איתו על החזרה ההדרגתית לשגרה אחרי השיתוק החלקי שכפתה מגפת הקורונה על העולם, והנה שנה חדשה בפתח. ושוב, החזרה לשגרה אינה פשוטה בעקבות מלחמה נוראה שנכפתה עלינו. ברק דביר מתחיל את השנה השנייה כיושב ראש האגודה הסטודנטיאלית. מאז הריאיון הקודם הוא התחדש בתואר ראשון בכלכלה ובפוליטיקה וממשל והוא בעיצומו של תואר שני. "במקרים רבים הלימודים נותנים לך פרופורציות ומאפשרים ללמוד דברים שיכולים לעזור לנו לקדם את הפעילות הסטודנטיאלית", הוא אמר 7- לנו לפני השבת השחורה של ה באוקטובר. ברק וחבריו באגודה הסטודנטיאלית מייצגים קהילה עצומה. הם עושים כמיטב יכולתם כדי להיות הקול והגב של כל אחד ואחת מחברי האגודה, כפי שעשו היטב בשנת הלימודים הקודמת. "פיתחנו מערכת יעילה יותר לפניות הסטודנטים והסטודנטיות אלינו, ובשיתוף חברת מייקרוסופט יזמנו

12 פותחים שנה – גיליון מיוחד |

"אנחנו ממשיכים לקרוא לסטודנטים והסטודנטיות לפעול בדרכים המקובלות. לאוניברסיטה אנו קוראים 'לחבק' את השינויים ולבחון כיצד מחברים את טכנולוגיות הבינה המלאכותית לאקדמיה. אי אפשר לעצום את העיניים בזמן שהכל מתקדם ומשתנה, צריך להבין איך סטודנטים וסטודנטיות יוכלו ללמוד ולרכוש כישורים בידיעה שעם הזמן ייתכן שלא יהיה בהם צורך בהשפעת השינויים הטכנולוגיים". ובמעבר חד, בזמנו השקעתם מאמצים רבים בניסיון להקנות לציבור הסטודנטים את התחושה שיש מי שדואג לביטחונם האישי. מהי תמונת המצב נכון לעכשיו? "במסגרת המאמצים להגביר את תחושת הביטחון האישי של כל אחד ואחת מהסטודנטים והסטודנטיות שלנו קיימנו הערכות מצב ודיונים בלתי פוסקים. אנחנו פועלים בשיתוף פעולה עם מחלקת הביטחון של האוניברסיטה ועם גורמים

מקדמים בשיתוף פעולה עם משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי, שעתיד להיות מתוקצב בכמה מיליוני שקלים. מטרתו היא לחזק את חיי הקהילה בבאר שבע ולהפוך את העיר למקום אטרקטיבי למגורים גם לאחר התואר. כאן המקום לדווח גם על מאבקנו למען העלאתה מחדש על הפסים של הרכבת המהירה מבאר שבע לתל אביב". לסיום, איזה טיפ היית נותן לסטודנטים והסטודנטיות שהתחילו שנה א'? "מתוך ניסיון אישי חשוב למצוא את הקבוצה 'שלך' במסגרת הלימודים לצידם של סטודנטים וסטודנטיות בעלי תחומי עניין דומים. קבוצה שכזאת עשויה לשפר את יכולות הלמידה ואת חוויית הלימודים בקמפוס וכמובן 'לעוף' על החיים הסטודנטיאליים בבאר שבע".

האמונים על הביטחון מטעם עיריית באר שבע, מתוך תקווה לשפר את תחושת הביטחון במרחב הסטודנטיאלי ומחוצה לו". האם תחושת הביטחון האישי מהווה גורם משמעותי בהחלטת בוגרי האוניברסיטה אם להישאר כאן? "לא מזמן ערכנו בקרב הסטודנטים והסטודנטיות סקר בנושא החיים בנגב. תוצאותיו לימדו אותנו שצריך לפעול בכמה מישורים כדי לשכנע את בוגרי האוניברסיטה להישאר באזור הדרום. משתתפי הסקר ציינו את נושא מקומות התעסוקה הרלוונטיים עבורם כגורם בעל חשיבות גבוהה וכתנאי להישארותם. הביטחון האישי בשכונות הסטודנטיאליות ותחושת השייכות לקהילה נתפסו אף הם כגורמים בעלי השפעה רבה על ההחלטה בנוגע ליום שאחרי סיום התואר". הופקו כבר לקחים מתוצאות הסקר? "אני גאה לבשר על פרויקט שאנחנו

13 | אבג

מחקרם המשותף של הדוקטורנטית טל משעלי ופרופ' צבי רייך מהמחלקה לתקשורת חושף נתונים מרתקים בנוגע לסדרי העדיפויות והאילוצים של כתבים המופקדים על תחום סיקור חדש

ידע הוא כוח. הזוכים בפרס המחקר המצטיין על שם פרופ' אליהוא כ"ץ (צילום באדיבות המצולמים)

מהירות הקלקה או ידע מעמיק בתחום הסיקור העיתונאי?

14 פותחים שנה - גיליון מיוחד |

ויועצים אסטרטגיים למיניהם. עיתונאי שרוצה לדעת על מה הוא מדבר וללמוד את תחום הסיקור שלו נאלץ להתמודד עם שורה מתרחבת והולכת של קשיים. רייך: "הקריירות העיתונאיות המתקצרות (מעטים נכנסים בגיל צעיר ויוצאים עם שעון זהב לפנסיה), השכר הנשחק, הדדליינים המואצים. הסביבה התקשורתית הדיגיטלית, שהולכת ומשתלטת על הסביבה העיתונאית, מתעדפת מהירות הקלקות על פני ידענות ועומק". מחקרים בתחום התקשורת העלו כי העיתונאים הפגיעים ביותר במציאות הזו הם הצעירים, אלה שעושים את צעדיהם הראשונים בתחום הסיקור הראשון שלהם. כחסרי ניסיון, הם זקוקים ללמידה, יותר מכל עיתונאי ותיק. אבל בפועל הם מוצאים עצמם דוהרים לא רק מסיפור לסיפור אלא גם מתחום סיקור לתחום סיקור (לעתים אחרי חודשים או שנים ספורות בתחום), בלי שהספיקו ללמוד אותו לעומק. במקום לקבל עוד זמן ללמוד, הם כורעים תחת לחצי הרוטינה העיתונאית ונאלצים לספק זרם בלתי פוסק של ידיעות באפס זמן. "במצב כזה", שואל צבי רייך רטורית, "למי נשאר ראש וזמן לצאת לשטח כדי ללמוד את התחום דרך הרגליים?

הסביבה. זה נותן להם זמן ללמוד את התחום ולהתנסות בו. השאלה עד כמה הם מצליחים בכך אמורה להטריד לא רק חוקרי תקשורת כמו פרופ' צבי רייך, עד לא מכבר ראש המחלקה לתקשורת באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. לדבריו, "כל אחד מאיתנו צריך להיות מוטרד מסוגיות, כגון מה עומד בכלל מאחורי החדשות המתפרסמות, והאם העיתונאים שפרסמו אותן באמת יודעים על מה הם מדברים. הבעיה היא, שבשנים האחרונות קשה להם יותר ויותר לדעת". פרופ' רייך חקר ומצא כי מקורות המידע של העיתונאים, שתמיד סיפקו את המידע, מפוליטיקאים, דרך אנשי עסקים ועד מומחים למדע וטכנולוגיה, נעשים יותר ויותר מחושבים, יותר אסטרטגיים, יותר מניפולטיביים בחומרים שהם מחליטים לחלוק עם העיתונאים או להסתיר מהם. במיוחד אמורים הדברים לגבי אלה שנעזרים בשירותי יחצ"נים הצעירים, אלה שעושים את צעדיהם הראשונים בתחום הסיקור הראשון שלהם מחקרים בתחום התקשורת העלו כי העיתונאים הפגיעים ביותר במציאות הזו הם

הכול התחיל בדיווחים של כמה עיתונאים שרק נכנסו לתחום הסיקור החדש שלהם על תחושות של לחץ, ואפילו פאניקה שליוו אותם בדרך למשימותיהם. דיווחיהם נמסרו לטל משעלי, דוקטורנטית במחלקה לתקשורת, שעוקבת אחר כתבים חדשים, שזה עתה הופקדו על תחום סיקור חדש. סקרנותה האקדמית התעוררה והשתלבה עם הרצון לחקור כיצד הם לומדים את התחום, ובעצם כיצד עיתונאים מגבשים את השלבים הראשונים של מומחיותם בתחום הסיקור. מחקרה הוא חלק ממחקר רחב יותר המתנהל במחלקה לתקשורת, בתמיכת הקרן הלאומית למדע, ובמסגרתו נבחנת המומחיות של עיתונאים מנקודות מבט רחבות יותר. לשם בירור מקיף יותר של תלונות העיתונאים ותחושות הפאניקה, התייעצה משעלי עם המנחה שלה, פרופ' צבי רייך, עיתונאי בעברו. "הדיווחים על הפאניקה נראים לי מעט מוגזמים", העריך רייך בתחילת המחקר והוסיף כי ייתכן שמגפת הקורונה היא שהלחיצה את הכתבים. "באותה עת לא התאפשר להם לבקר במערכות ותהליך ההסתגלות לתפקידם החדש התעכב", הסביר. רוב הכתבים והפרשנים בתחומי החדשות אינם קופצים מנושא לנושא, אלא מופקדים למשך שנים, לעתים רחוקות אפילו עשרות שנים, על תחום סיקור קבוע כמו צבא, פוליטיקה, ואיכות

המשך בעמוד הבא

| אבג 15

המשך מעמוד קודם לטפח רשת של מקורות מידע? להיפגש איתם? לבלות איתם זמן איכות ולבסס קשרי אמון? לקרוא חומרים? בקיצור, למי יש זמן ללמוד את תחום הסיקור שלו, לא כל שכן לעומקו". לשיטתו של חוקר התקשורת הבכיר מאוניברסיטת בן-גוריון, אפילו בתנאים הקשים האלה יש עיתונאים רבים שלא מוותרים. הם לומדים בנחישות ובעקשנות את תחום הסיקור שלהם, נאבקים על הידע, על טיפוח רשת מקורות, על ההבנה, העומק והדיוק. אבל על אותו רקע אפשר להבין מדוע האחרים מתקשים לעמוד בקצב; ומדוע אנחנו מקבלים עיתונות יותר מהירה, יותר שטחית, שמתקשה להבין לעומקם של דברים את נושאי הסיקור שלה. לפיכך, מסכם רייך, האינטרס שלנו כחברה הוא להבין איך בעצם עיתונאים לומדים את התחום, מהם צווארי הבקבוק של הידע, מהן חולשותיו וחוזקותיו, וגם – איך ניתן להאיץ את רכישת הידע ולשפר את הסיקור, בעיקר בשנתיים הראשונות, הקריטיות והמעצבות, שבמהלכן עיתונאים עושים את צעדיהם הראשונים בתחום הסיקור. בזה בדיוק עוסק המחקר של הדוקטורנטית טל משעלי. חלפה הקורונה והדיווחים על תחושות פאניקה נמשכו באותה מתכונת. הווה אומר: לחץ ראשוני שחולף כעבור מספר שבועות.

לאתר סיפורים, איך מאתרים מקורות מהימנים וכו'). ממצאים אלה מצביעים על כך שלפחות במהלך השנים הראשונות של הסיקור, האתגר העיתונאי המרכזי הוא לא הידע, אלא איך להצליח לדווח למרות המחסור בו בתחום הסיקור. מחקרם המשותף של משעלי ופרופ' רייך, שנושא את הכותרת "הלם הבורות: ממצאים ראשוניים ממחקר-מעקב אחר השנתיים הראשונות לתפקיד של 'כתבנו לענייני..'", זיכה אותם בפרס המחקר המצטיין על שם פרופ' אליהוא כ"ץ מטעם האגודה הישראלית לתקשורת. עבור פרופ' רייך מדובר בסגירת מעגל: הוא עצמו היה דוקטורנט של פרופ' כ"ץ המנוח, חתן פרס ,1989 ישראל למדעי החברה לשנת ממניחי היסודות לחקר התקשורת בישראל וממייסדי הטלוויזיה הישראלית. פרופ' כ"ץ אף תרם את ספרייתו לאוניברסיטת בן-גוריון בנגב. שלושה חודשים לפני פטירתו הספיק פרופ' כ"ץ לשמוע על מערך המחקר, ואפילו להעיר כמה הערות בונות.

מניתוח הדיווחים של משתתפי המחקר התברר שמתרחש כאן משהו שקשור לעמדה הבסיסית של העיתונאים בנוגע לידע.

צלילה עמוקה יותר אל הנתונים גילתה שהעיתונאים עוברים, כבר במהלך מאה הימים הראשונים שלהם בתחום החדש - מוקדם יותר משהיה נהוג לחשוב - מהפך אפיסטמי, כלומר מהפך ביחס שלהם לידע. הכתבים עברו מתחושת משבר משמעותי למצב של יכולת לפעול ולתחושת מסוגלות. גישתם החדשה לידע כוללת שלושה שינויים מרכזיים: מתפיסת ידע כתנאי הכרחי להבנה עד ההכרה שהם מצליחים לסקר את התחום בלעדיו; מתפיסה שלפיה עליהם להחזיק בידע באופן אישי הם עברו למודל של ידע מבוזר (שמצוי בעיקר בידי מקורות המידע); וממצב של תיעדוף למידה אודות התחום החדש לתיעדוף של למידת ידע עיתונאי (כיצד לסקר, כיצד בתחום החדש - מוקדם יותר משהיה נהוג לחשוב - מהפך אפיסטמי, כלומר מהפך ביחס שלהם לידע צלילה עמוקה יותר אל הנתונים גילתה שהעיתונאים עוברים, כבר במהלך מאה הימים הראשונים שלהם

16 הסיפור שלנו - מהדורה מיוחדת |

זווית אחרת

עלו על טורים

עדיין נשמרה, אבל היו גם לא מעט מקרים שכתב לענייני צבא "פלש" לתחום ביטחון הפנים. באירועים מתגלגלים, שלא מסתיימים ביום אחד, מי שידע לגבש את החומר במהירות הגבוהה ביותר ולהזין בו את "מפלצת האינטרנט" זכה בקרדיט.

לפני כניסתנו לעידן האינטרנט היה לעיתונאים ולעורכי התכנים את הלוקסוס לצאת בבוקר לשטח, לאתר מרואיינים ולעבד את החומר לכתבה עד שעות הערב. בימים ההם ה"דד ליין" היה גמיש למדי בעיתונות המודפסת; כתבות מגזין היו נשלחות לדפוס עד שעות הערב המוקדמות, ואילו הידיעות החדשותיות, המרעישות, קיבלו ארכה עד סמוך לחצות. במקרי חירום חריגים במיוחד היו עורכי העיתונים מאשרים, בתיאום עם הבעלים של גוף התקשורת, הדפסת מהדורה נוספת. בעת ההיא הפקידו מערכות העיתונים תחומי סיקור מוגדרים בידי כתבים מקצועיים, מומחים בתחומם. מלבד כשרון כתיבה וחוש ריח עיתונאי, נדרש גם ידע מוקדם בתחומי הסיקור. קשרים טובים עם מקורות מידע בחלונות הגבוהים, בעיר או בממלכה, אף הם הועילו.

בעיתונים מכובדים כתבים בעלי השכלה משפטית ערכו מדורים משפטיים, בעוד קציני צבא בכירים בדימוס חיברו טורים בנושא ביטחון. תמיד היה עדיף לעטר את כפולת הבריאות בחוות דעתו של רופא מפורסם ולא בהגיגיו של הפציינט. ותתפלאו, היו מקומות שקציני משטרה בעלי רזומה בתחום החקירות סיפקו טקסטים למדורי הפלילים. אפילו מדורי הספורט בחרו – ועדיין בוחרים - פרשנים שהיו פעם כדורגלנים או כדורסלנים פעילים. את הידיעות השוטפות סיפקו כתבי ספורט שחלמו להיות "המסי הבא" והסתפקו ברכישת חולצתו. האינטרנט טרף את הקלפים. לא עוד ריכוז מאמץ בשעות צורך להעלות לאוויר בלא דיחוי. רכזי המערכת ועורכי החדשות כבר התקשו להקפיד על מינוי כתבים בהתאם למומחיותם. החלוקה הכללית הערב, אלא זרם בלתי פוסק של ידיעות שהיה

סיום שנת הלימודים של התוכנית "עלייה לאקדמיה", בהשתתפות סטודנטים וסטודנטיות ממדינות דוברות רוסית, צוין באירוע חגיגי שהתקיים בנוכחות ראשי | האוניברסיטה, נציגי ציבור ותורמים ממסיימי התוכנית התקבלו 21 לאוניברסיטת בן-גוריון והחלו בימים אלה את לימודיהם לתואר ראשון

המציאות עולה על כל דמיון

פותחים שנה - גיליון מיוחד |

18

אפילו האופטימיים מקרב מארגני "עלייה לאקדמיה" ויוזמיה לא העלו בדעתם שאירוע הסיום של התוכנית יתנהל בשפה העברית. פחות משנה לאחר הגעתם לישראל, חלקם מאזורי הקרבות באוקראינה, התייצבו "העולים לאקדמיה" באודיטוריום שבבניין הכימיה על שם לורי לוקיי כמו סטודנטים ישראליים לכל דבר. בלבוש ספורטיבי, צמודים לבקבוקי מים, האזינו ברוב קשב לברכות בשפה העברית שהורעפו עליהם, ונציגים מטעמם אף עלו לבמה והודו על קבלת הפנים, על התמיכה ועל הסיוע. השפה המשותפת בלטה לעין. הברכות ודברי התודה, אלה ואלה, נאמרו בשפה העברית. הכול התחיל לפני כשנה. שיתוף פעולה של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב עם הקרן הקיימת לישראל, משרדי החינוך והקליטה, ובסיוע הסוכנות היהודית, הוליד את התוכנית "עלייה לאקדמיה", שנתפרה על פי מידותיהם של סטודנטים וסטודנטיות ממדינות דוברות רוסית שעלו .2020 לישראל בשנת את הרעיון לפתיחת התוכנית הגתה פרופ' לואיזה משי, חברת סגל המחלקה להנדסת חומרים, מתוך כוונה להסיר מכשולים מדרכם של עולים חדשים שהגיעו לישראל כדי לרכוש השכלה גבוהה. היא עצמה עלתה לישראל בשנת מברית המועצות לשעבר, 1990

תרם להצלחת התוכנית. סגן נשיא האוניברסיטה, ג'ף קיי

כאשר הגעתם אלינו הכול נראה מעורפל, והעתיד רחוק מלהיות מזהיר. והנה, כעבור שנה התמונה השתנתה לטובה ונפתחו לפניכם הרבה הזדמנויות לבנות כאן את עתידכם. אנו שמחים שאתם חלק ממשפחת בן-גוריון. בהצלחה בהמשך הדרך

שאספתי בגדים ומזון התחלתי לחשוב איך אני יכולה לסייע מהעמדה שלי באוניברסיטה". חשבה ועשתה: יחד עם רקטור האוניברסיטה פרופ' חיים היימס ואלונה קושניר מאגף קשרי חוץ ופיתוח משאבים, נבנתה תוכנית שכמוה אין כמעט בשום מוסד אקדמי אחר בישראל. "זכינו לתמיכה מאנשים טובים שפתחו את ליבם. הם עזרו לנו להגיע ליום הזה", הוסיפה פרופ' משי בהתרגשות.

ומתחילת לימודיה לתואר ראשון קשרה את גורלה עם אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. פרט מעניין: כמעט כל בעלי התפקידים שהפעילו את התוכנית נולדו בחו"ל ואיחדו כוחות בארץ. מקיבוץ גלויות לכור היתוך. מצוקה כלכלית וקשיי שפה נחשבים לגורמים העיקריים המפרידים לא פעם בין העולים לבין עולם האקדמיה בארץ. "כשפרצה המלחמה באוקראינה עשיתי כל מה שיכולתי כאדם פרטי לעזור למי שהגיע לכאן", נזכרת פרופ' משי. "בזמן

המשך בעמוד הבא

| אבג 19

המשך מעמוד קודם

בניית חיים חדשים אצלנו בארץ".

תשואות הקהל: "אני מניח שכאשר הגעתם אלינו הכול נראה מעורפל, והעתיד רחוק מלהיות מזהיר. והנה, כעבור שנה, התמונה השתנתה לטובה ונפתחו לפניכם הרבה הזדמנויות לבנות כאן את עתידכם. אנו שמחים שאתם חלק ממשפחת בן-גוריון. בהצלחה בהמשך הדרך". בראשיתו של המסלול היו שהעלו ספקות באשר להתקדמותו, לנוכח קשיים אובייקטיביים כאלה ואחרים. "הקשיים רק חישלו אותנו", סיפרו מובילי התוכנית. "החלום המשותף של כולנו היה שהלימודים בבן-גוריון יעניקו לעולים לאקדמיה דחיפה משמעותית לקראת

הצלחת התוכנית נזקפת במידה רבה לזכותו של ג'ף קיי, סגן נשיא האוניברסיטה לקשרי חוץ ופיתוח משאבים - קשריו הטובים עם בעלי תפקידים במקומות הנכונים תרמו להשגת תקציבים שהניעו את גלגליה. "רבים מאיתנו היו פעם עולים חדשים ואני מעריך שביום מן הימים גם אתם תשתלבו בעמדות מפתח ותתרמו את הכישורים שלכם, כל אחד בתחומו, למען קידומה של מדינת ישראל", אמר קיי למסיימי התוכנית. רקטור האוניברסיטה, פרופ' חיים היימס, בירך את הנוכחים במילים חמות ואמר לקול

המציאות עלתה על כל דמיון כאשר התבררו ממדי מתוך "העולים 21 - ההצלחה לאקדמיה" התקבלו לבן-גוריון יעניקו לעולים לאקדמיה דחיפה משמעותית לקראת בניית חיים חדשים אצלנו בארץ החלום המשותף של כולנו היה שהלימודים בבן-גוריון

20 פותחים שנה - גיליון מיוחד |

"האוניברסיטה הפכה לבית השני שלנו". דניאל קגן נושא דברים בטקס הסיום

במקביל להצלחתם האקדמית הם לומדים את השפה העברית ורובם כבר שולט בה ברמה טובה יחסית

גבוהה בישראל". התמיכה בסטודנטים התאפשרה גם הודות לנדיבות ליבם של יורי קנר, סגן נשיא הקונגרס היהודי העולמי, ואירנה נבזלין, נשיאת 'קרן נדב' הפועלת בין השאר להידוק הקשרים בין יהודים ברחבי העולם.

ובימים אלה החלו את לימודיהם לתואר ראשון במסגרת מחלקות שונות באוניברסיטה. במקביל להצלחתם האקדמית הם לומדים את השפה העברית ורובם כבר שולט בה ברמה טובה יחסית, כעולה מדבריו של דניאל קגן, ממסיימי התוכנית. "האוניברסיטה

הפכה לבית השני שלנו", אמר קגן בעברית צחה. "המלגות שקיבלנו הוכיחו את עצמן – בזכותן יכולנו להקדיש את הזמן שלנו ללימודים וגם ליהנות מהחיים הסטודנטיאליים. תודה רבה לאוניברסיטת בן-גוריון שסייעה לנו להשיג השכלה

| אבג 21

השנה השלישית, אמר לתלמידיו בטקס הסיום: "התקדמתם מאוד בלימודי ספרות ויש לכם מה להגיד על הדמויות בסיפורים. המפגש איתכם היה שיעור

סיום המחזור העשירי של "חלונות לחלומות בקמפוס" צוין בטקס חגיגי בנוכחות בוגרי התוכנית, ראשי האוניברסיטה ונציגי שירות בתי הסוהר. נשיא האוניברסיטה פרופ' דניאל חיימוביץ, ומפקד מתחם אשל בשב"ס, גונדר משנה מנחם ביבס, כיבדו את האירוע בנוכחותם. "זוהי אחת מהתוכניות שאני הכי גאה בהן", אמר פרופ' חיימוביץ בדברי ברכתו. "'חלונות לחלומות בקמפוס' נותנת הרבה משמעות למשתתפיה, ואני שמח על השותפות עם שב"ס". שיתוף פעולה בין המחלקה למעורבות חברתית בראשותה של עו"ד ורד סרוסי-כ"ץ ושירות בתי הסוהר הוליד את התוכנית שהיתה ראשונה מסוגה ופורצת דרך במסגרת המוסדות האקדמיים בישראל. היא יצאה לפועל מתוך כוונה להטמיע באסירים את האמונה שהם יכולים להשתלב בחברה הנורמטיבית. פתיחת שערי האקדמיה לפני קהלים מגוונים, מרקע שונה, משתלבת עם התפיסה שהאוניברסיטה שייכת לכולם. התוצאות מדברות בעד אסירים סיימו את 132 : עצמן התוכנית בעשור האחרון, מתוכם השתחררו ממתקני כליאה 84 והתחילו את דרכם החדשה בקהילה. השאר ממשיכים לרצות את תקופת מאסרם במסגרות

טיפוליות. את המחזור האחרון, שנפתח בחודש מרץ והסתיים בחודש יוני, סיימו אסירים מבתי סוהר באזור הדרום. הם נחשפו לתחומי לימוד שונים, כמו רפואה, כלכלה וגיאוגרפיה, והעשירו את ידיעותיהם בסיוע מיטב המרצים מאוניברסיטת בן-גוריון, ביניהם פרופ' חיים וייס מהמחלקה לספרות, ד"ר אלי רוזנברג מהפקולטה למדעי הבריאות, וד"ר שמרית ממן, מנהלת המעבדה לחישה מרחוק והדמאה פלנטרית. במהלך הלימודים סיירו התלמידים במעבדת הרובוטיקה שם נחשפו לחידושיה בהדרכתו של יוסי זהבי. במעבדה לחישה מרחוק והדמאה פלנטרית הוצגו לפניהם החידושים בתחום הטכנולוגיה הלוויינית. אלעד מתן בר גיל ואלון מור גלינדו, שניהם סטודנטים מבית הספר לרפואה על שם ג'ויס וארווינג גולדמן, ליוו את האסירים זו השנה השלישית ברציפות. "נתתם לנו השראה לכל אורך הדרך", אמר אלעד. "גילינו שהשכלה היא לא רק העברת עובדות או שינון של ספרי לימוד. היא כמו חבל הצלה המגיע למעמקי הנפש ושולף את הפוטנציאל הגלום בכל אחד ואחת מאיתנו". פרופ' וייס המתנדב בתוכנית זו

הספרות הכי טוב שהיה לי". האסיר מ', מבוגרי התוכנית, שיתף את הנוכחים בחוויותיו: "מעולם לא האמנתי שאמצא את עצמי יושב כאן באוניברסיטה ומקשיב בכובד ראש לשני המרצים הסטודנטים, אלון ואלעד, שנתנו לנו ידע רב ברפואה. בעזרתם למדנו איך בני אדם צריכים לנהוג כדי לשמור על בריאותם". בתו של האסיר ח' סיכמה בהתרגשות: "אנשי השב"ס והאוניברסיטה הצליחו לשנות את אבא מהקצה אל הקצה והפכו אותו לבן אדם אחר. בזכותם הוא נעשה סובלני וסבלני יותר". השכלה גבוהה היא כמו חבל הצלה המגיע למעמקי הנפש ושולף את הפוטנציאל הגלום בכל אחד ואחת מאיתנו

22 פותחים שנה - גיליון מיוחד |

אלעד מתן בר גיל, סטודנט לרפואה, עם אחד מתלמידיו בטקס הסיום. מימין: אלון מור גלינדו, אף הוא מרצה בקורס

מגיעה להם טפיחה על השכם

סיום המחזור העשירי של "חלונות לחלומות בקמפוס" צוין בטקס מרגש בנוכחות בוגרי התוכנית, ראשי האוניברסיטה ונציגי שירות בתי הסוהר

23 | אבג

קמפוקוס תמונות מהקמפוס כפי שנקלטו בעדשת המצלמה של דני מכליס

צילום: אולגה צרגורודצב