עיתון אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

נשים לזה סוף

האירוע השנתי לציון יום המאבק באלימות נגד נשים הוקדש הפעם לסוגיית ההטרדות המיניות במרחב האקדמי

יום המאבק הבינלאומי באלימות כלפי נשים צוין באירוע שיזם המשרד להוגנות מגדרית ואורגן בשיתוף האגודה הסטודנטיאלית והנציבות לטיפול בהטרדות מיניות. האירוע התקיים במעמד נשיא האוניברסיטה, פרופ' דניאל חיימוביץ, והרקטור פרופ' חיים היימס ובנוכחות עוד אישים וא.נשים מהסגל האקדמי וציבור הסטודנטיות והסטודנטים. בנובמבר 25- קצת היסטוריה: ב הוציא המשטר הדיקטטורי 1960 ברפובליקה הדומיניקנית להורג את שלוש האחיות למשפחת מיראבל שהיו דמויות מרכזיות במאבק בשלטון הדיקטטורי. שלושתן הפכו לסמל המאבק לחירות ולזכויות נשים ברחבי העולם. , כאשר הוכרז לראשונה 1999 בשנת בנובמבר כיום המאבק 25- על ה באלימות כלפי נשים, החליט ארגון האומות המאוחדות לעורר מודעות סביב תופעת האלימות כלפי נשים והפנים השונות שהיא לובשת. מאז מעודד האו"ם את המדינות החברות בו לאמץ חקיקה ואכיפה שתלחם בתופעה חוצת גבולות ותרבויות זו. "שני עשורים מאוחר יותר אנחנו יודעים.ות כי למרות המודעות ההולכת וגוברת, נשים רבות עדיין חוות אלימות וזכותן לחיים בביטחון נפגעת", אמרה פרופ' הללי פינסון, יועצת נשיא האוניברסיטה להוגנות מגדרית, בפתחו של יום העיון. "העיסוק התקשורתי באלימות כלפי נשים מתמקד לרוב במקרי הקיצון החמורים והמזעזעים, ובמיוחד בעלייה במקרי הרצח של נשים על ידי בני זוגן או משפחתן. אלו כמובן מקרים שיש להידרש להם במלוא החומרה, וטוב שהם כבר לא עוברים מתחת לרדאר ומגרדים את האדישות מכולנו". פרופ' פינסון הוסיפה ואמרה: "חשוב לזכור שמרבית גילויי האלימות כלפי נשים, הפוגעים בביטחונן במרחב

הציבורי, הם הרבה יותר 'שגרתיים' ופעמים רבות נעוצים בתרבות שלנו, באופן שבו מובנים תפקידי מגדר, וביחסי הכוחות המגדריים בחברה". בהמשך הדברים התייחסה פרופ' פינסון לסוגיית ההטרדות המיניות במרחב האקדמי: "גם האוניברסיטה כמרחב חברתי אינה חפה ממופעים אלו של אלימות מגדרית; גם כאן הקושי המרכזי הוא בעיקר בהתמודדות עם הטרדות שאינן בהכרח מצויות ברף החמור ביותר, אלא דווקא באותן התנהגויות והתבטאויות, שלמרות שהחוק מתייחס אליהן כהטרדה מינית, הרבה פעמים אנחנו מחליקים.ות הערה מחפיצה על איך אנחנו נראות או על הלבוש שלנו – שהופכת אותנו במחי לשון לאובייקט מיני; בדיחה מינית או סקסיסטית שנאמרת במסגרת שיעור; חיזור עיקש גם שכבר אמרת 'לא' מספר פעמים באופן שגורם לך לצמצם את הנוכחות שלך במרחב שאותו את חולקת עם 'המחזר' העיקש, להט"בופובים ועוד דוגמאות למכביר". בהקשר זה אמרה יועצת נשיא האוניברסיטה להוגנות מגדרית: "התגובה למקרים 'האפורים' לכאורה, היא לרוב סלחנית ומקטינה את התופעה - משיכת הכתף שכאילו מתפרשת כ'מה אפשר לעשות?' 'על תעשי עניין, הוא מדור אחר', 'הוא , 'הוא רק boys will be boy ,' כזה התכוון להחמיא' ועוד.. אבל דווקא התגובות האלו, המקטינות את החומרה של הטרדות מיניות שכאלה, והאפקט המצבר שלהן, הופכות את המרחב שלנו למרחב לא בטוח, למרחב 'רעיל' עבור נשים, עבור חברי.ות הקהילה הלטה"בית וגם לעיתים עבור גברים". "אז איך הופכים את המרחב שלנו למרחב בטוח? איך מנקים את התרבות שלנו מביטויים כאלו של אלימות?", שאלה פרופ' פינסון רטורית, ומיד השיבה: "קודם כל

מתחילים בלדבר על זה, להוציא את הדברים לאור השמש, ולהתחייב כקהילה לא להיות סלחניים לאותן 'הערות לא במקום', לאותם 'חיזורים'. מתחילים.ות לעשות מזה עניין". אז פרופ' פינסון ומשתתפי.ות יום העיון באו לעשות מזה עניין, לדבר על איך נראות הטרדות מיניות בהקשר האקדמי, ומה אנחנו יכולים ויכולות לעשות כקהילה כדי למגר את התופעה ולטפל במקרים שכן קורים. במהלך האירוע הציגו משתתפי תיאטרון הפלייבק מספר סיטואציות, חלקן שאובות מתוך העדויות האנונימיות שנאספו והוצגו בתערוכה שהתקיימה מחוץ לאולם הסנאט. עו"ד תמי מונד, היועצת המשפטית של האוניברסיטה, ניתחה את הסיטואציות שעלו במופע התיאטרון והתייחסה אליהן מנקודת מבט משפטית. בהמשך נשאה דברים ד"ר ריבי גיליס, ממובילות המאבק בהטרדות מיניות באקדמיה, על הצורך כקהילה לחשוב על פתרונות והתמודדויות שהן מעבר להיבטים המשפטיים. חתם את האירוע פאנל בהשתתפות רקטור האוניברסיטה פרופ' חיים היימס, פרופ' אפרת הוס הנציבה לטיפול בהטרדות מיניות, ושיר צדוק, יושבת ראש האגודה הסטודנטיאלית. בפאנל נדונה השאלה מה אנחנו כקהילת אוניברסיטת בן גוריון יכולים ויכולות לעשות ברמת המדיניות ודרכי הפעולה.

| אבג 7

Made with FlippingBook. PDF to flipbook with ease