עיתון אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
המסע לדוקטורט מתחיל כאן
ד"ר פאולה פדר-בוביס, חברת סגל במחלקה למדיניות וניהול מערכות בריאות, חולקת מניסיונה עם תלמידיה ותלמידותיה, ומלווה אותם.ן היא מנחה | בשדה המחקר סטודנטים וסטודנטיות לתארים מתקדמים, ונרגשת בכל פעם מחדש כשהם.ן נעשים חוקרים וחוקרות בזכות עצמם
ד"ר פאולה פדר-בוביס היא סוציולוגית של הבריאות והרפואה. מחקרה עוסק במדיניות בריאות ובסוגיות של משאבי אנוש בתחום הרפואה. היא מתמחה בשיטות מחקר איכותניות, וחולקת מנסיונה עם תלמידיה ותלמידותיה בפקולטה למדעי הבריאות ובפקולטה לניהול על שם גילפורד גלייזר. פאולה סיימה תואר ראשון ותואר שני במחלקה לסוציולוגיה של האוניברסיטה העברית בירושלים. התעניינותה בתחום הבריאות ורצונה להישאר קרובה לשדה המחקר השפיעו על המשך דרכה האקדמית. לכן שינתה כיוון והחליטה לעשות את הדוקטורט בבית-הספר לבריאות הציבור ורפואה קהילתית של הדסה והאוניברסיטה העברית בירושלים. "רציתי להשתמש בתיאוריות ולדבר עם האנשים בשדה הבריאות ולא רק עליהם", היא מסבירה. "המתודולוגיה האיכותנית היתה כלי נהדר למטרות אלו, למרות שלא נתפסה כמיינסטרים בתחום הבריאות בישראל. לשמחתי, היום אנחנו במקום אחר לגמרי". לאוניברסיטת בן-גוריון בנגב הצטרפה כפוסט-דוקטורנטית 2007 בשנת במחלקה לניהול מערכות בריאות, ומאז מילאה מגוון תפקידים בתחומי ההוראה והמחקר. בקיץ האחרון החלה לכהן כראשת המרכז הישראלי למחקר איכותני של האדם והחברה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
ד"ר פדר-בוביס מעורבת במחקרים המתמקדים בין השאר בהתמודדות עם מחלות כרוניות ובמחקרים העוסקים בזהות ובפרקטיקה מקצועיות. היא מנחה סטודנטיות וסטודנטים לתארים מתקדמים ומלווה מקרוב את מחקריהן.ם. הנחת העבודה שלה היא שמחקר כמוהו כמסע ממושך המצריך כמה תכונות, ביניהן התמדה, נחישות, נכונות ליציאה מאזור הנוחות, ויכולות אינטלקטואליות. לשיטתה, "מחקר אורך תקופה לא קצרה, וביצועו דורש סבלנות והקפדה. כמנחה, תפקידי להאיר את החשיבות של תכונות אלו לצורך שמירת הביקורתיות כלפי המחקר. ביקורתיות זו היא המנוע להמשך חיפוש תשובות לשאלות מורכבות בתחומי המחקר שבהם אנחנו עוסקות". ויש פרי לעמלה: מספר סטודנטיות בהנחייתה של פאולה הציגו את מחקריהן בכנסים בינלאומיים ופרסמו אותם בכתבי עת מובילים. מכיוון שבעיניה "פרסום הוא לא חזות הכול", פאולה מעידה שהיא מפשילה שרוולים ותומכת במעגלים רחבים יותר של דוקטורנטיות שעושות את המסע המחקרי שלהן במחלקות שונות. מחקרים הראו כי מגפת הקורונה פגעה בעיקר בחוקרות צעירות שהתקשו לתעדף את מחקריהן, במיוחד לאור מחויבויותיהן
מחוץ לאקדמיה. "לכן", היא מספרת, "יצרתי מסגרת קבועה ובטוחה לכתיבה ולדיון על המחקר, שעזרה להן להתמיד בגיבושו ובקידומו, תוך למידה והיכרות עם עמיתות". כבעלת ניסיון אישי בחיפוש אחר איזון בין חייה המקצועיים ובין חייה המשפחתיים, הכוללים גידול של בת עם צרכים מיוחדים, פאולה רואה צורך ביצירת מסלולי התקדמות ופיתוח מקצועיים גם באקדמיה. אחד הטיפים שפאולה חולקת עם החוקרות הצעירות הוא סוד השותפויות במחקר: "כמו בכל שדרות החיים, גם במחקר כדאי לדעת לבחור בקפידה את השותפים והשותפות למסע. הֹֹשותפוּת שנוצרת בין דוקטורנטיות במהלך שנות מחקריהן עשויה להפוך למשאב משמעותי וכר פורה לשיתופי פעולה עתידיים". ובנימה אישית, סיכמה ד"ר פדר בוביס: "הֹסיפוק הכי גדול הוא כשסטודנטית הופכת לחוקרת בזכות עצמה ומבקשת שאצטרף למחקר שלה".
| אבג 11
Made with FlippingBook. PDF to flipbook with ease