עיתון אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
ספר, סופרת, סיפור
קטע מתוך הספר "כבר ימים שהם מנסים, כל אחד בדרכו, לצייר את דמותה, לעצבה מכף רגל ועד ראש. פעם היא בלונדינית ובובתית, פעם שערה גולש על כתפיה בשחור פחם ופעם מתקרזל ותלתליה מקפצים על כתפיה בחום אדמוני. מי היא? מי היא הילדה המובטחת להם? מה חוותה בחודשים האחרונים? הרי לא סתם נשלחה לבדה לארץ רחוקה. הורים אינם מוסרים סתם כך את ילדם לאנשים זרים וסומכים על אלוהים שאי שם יקבלו אותו ויגדלו אותו היטב במקומם". "בובי, בובי שלי", חיבקה בהתרגשות את הדובונת ששמלתה קרועה. יש בך עדיין... היא מיששה. "יש בך עדיין עשרה רייכסמארק. כל השנים האלה ישנת במזוודה". היא הריחה אותה, שאפה אותה אל קרבה פעם ועוד פעם, אולי נותר בה קמצוץ זעיר מריחה של אימא, מהבושם שלה, מחדר ילדותה. היה לבובי ריח של מזוודה ישנה, ריח של מקום סגור וישן. כל יתר הדברים הוצאו מהמזוודה כבר מזמן. התמונה של אימא וקארל הייתה מונחת בקביעות ליד מיטתה כל השנים הראשונות, אך מאז החלה לדהות טמנה אותה במגירת השולחן עטופה בנייר כהה, פן יאבד דיוקנם לעד".
חושפת סוד מן העבר. דנה רוזנטל ברנדייס (צילום: עמוס ברנדייס)
הסיפור שלנו - מהדורה מיוחדת | 12
Made with FlippingBook PDF to HTML5