עיתון אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

קריית האוניברסיטה על שם משפחת מרקוס מוזכרת בנשימה אחת עם צמד המילים "חדשנות אדריכלית". האדריכל אברהם יסקי, הוא ועמיתיו, קווים לדמותו 70- שרטטו החל משנות ה העיצובית של הקמפוס. הקומפלקס המרשים שיפר משמעותית את התנאים הפיזיים יחסית לבית היאס, מלון שהוסב לאוניברסיטה בשלהי שנות .60- ה האקלים המדברי היווה שיקול חשוב בתכנון הקמפוס והמבנים שבו, ותנועה נוחה במעברים מוצלים בין בניינים קרובים יחסית היוותה עקרון מרכזי. חומר הגלם העיקרי – הבטון – עמד בהצלחה במבחן הזמן והאקלים הקשה, והתרכך מבלי לאבד את נוכחותו המרשימה. עקרונות אדריכליים אלו היו לשפה הפיזית של הקמפוס ומבטאים היטב את הרוח החלוצית הצנועה של התקופה. יסקי זכה בפרס ישראל לאדריכלות על תוכניתו ועל פעילותו האדריכלית 1982 לשנת למען האוניברסיטה. בניין הספרייה על שם זלמן ארן היה הבניין הראשון בקמפוס "החדש". אחריו צצו בניינים חדשים כמו פטריות אחרי הגשם. השממה נכבשה בלי התנגדות של ממש. עד תחילת שנות התשעים עברו כמעט כל המחלקות האקדמיות לקמפוס החדש. צמיחת האוניברסיטה והגידול המתמיד במספר הסטודנטים יצרו ביקוש לשטחים נוספים. הצמיחה הפיזית השתלבה עם הצורך לעדכן את "שפת הבינוי". ביוזמתה של האדריכלית עדה כרמי-מלמד התווספו לרפרטואר הארכיטקטוני מרכיבים של פלדה וזכוכית. אחד ההישגים הראויים לציון בתחומי הפיתוח הפיסי הושג לפני כמה שנים, עם השלמת בנייתו א' 93 בתוך חמישה חודשים בלבד של בניין לעובדי אגף הפיתוח והלוגיסטיקה. באותה נקודת זמן עלה הצורך להעביר את עובדי בניין עין גדי לקריית 'קמפוס מרקוס' ולשלבם עם עובדים נוספים של האגף במתחם אחד. תחנת הרכבת החדשה, המחוברת לקמפוס מרקוס באמצעות גשר מקסיקו, חיברה את האוניברסיטה לא רק לעיר באר שבע, אלא לאזור המרכז והערים הצפוניות. בשנים אלו זכו גם המרחבים הציבוריים והסביבה בכלל באוניברסיטה לתשומת לב: כיכר קרייטמן עוצבה מחדש על- כנווה 90- ידי שלמה אהרונסון באמצע שנות ה במדבר, מוקף בשדרת עמודים מקורה המסמלת

את ההיגיון והסדר של ההשכלה, ובשנת נוספה התבנית המופשטת של כיכר 2009 דייכמן בתכנון האדריכלים ברכה ומיכאל חיוטין. הקידום של מיזמי הבינוי האוניברסיטאיים נעשה באופן האיכותי ביותר, תוך הקפדה על מסגרת תקציבית ועמידה בלוחות זמנים. שאיפתה של האוניברסיטה למצוינות והיצמדותה לסטנדרטים המתאימים לטכנולוגיה של מתבטאות בשטח. חלק מן 21- המאה ה המבנים הוקמו באופן מודולארי, וניתן יהיה לעשות בהם שינויי ייעוד בקלות יחסית. טכנולוגיה מתקדמת ויצירתיות מוצאות אף הן ביטוי בשטח: בבניין הפיזיקה הוצבה "מטוטלת פוקו", כמו זו הנמצאת בכנסיית הפנתיאון בפריז. המטוטלת של פוקו היתה

יש על מי לבנות. סגן הנשיא ומנכ"ל האוניברסיטה, דוד ברקת

מצטיינים ובני משפחותיהם. מדובר בפרויקט יוקרתי, משנה מציאות, שמבטא את מאמציה הכבירים של האוניברסיטה למשוך אליה תלמידי מחקר מצטיינים, תוך שימת דגש על שיפור התשתיות. חברת "אשטרום" מממנת ומפעילה את שנים. על פרויקט 25 הפרויקט לתקופה של זה, כמו על רבים אחרים, ניצח סגן הנשיא ומנכ"ל האוניברסיטה, דוד ברקת. "משכנות תלמידי המחקר נבנו על מנת לעודד גיוס של סטודנטים לתארים מתקדמים", אומר ברקת. "הם ובני משפחותיהם נהנים מתנאי מגורים מיטביים בתקופת הלימודים. עד להשגת היעד עברנו כברת דרך, וכיום כולנו יכולים להתרשם מן התוצאות". מתחם המגורים צמוד לאוניברסיטה האוניברסיטאי. פארק ההיי-טק נמצא במרחק הליכה. במרחק נגיעה משם מתנשא בניין 'מכון אילזה כץ למדע וטכנולוגיה בתחום הננומטרי' - הצעקה האחרונה בתחום האדריכלות. הבניין המרשים משתלב עם תוכניתה של האוניברסיטה להעמיד לרשות חוקריה תנאים אופטימליים. עוד בתוכנית: הקמת הקמפוס הצפוני ובתוכו כפר למגורי סטודנטים. עם השלמת הפרויקט, המשתלב עם ירידת חלק מיחידות צה"ל לנגב, צפויה האוניברסיטה להכפיל את שטחה. ולתחנת הרכבת. מצדו השני של הכביש ממוקם מרכז הספורט

הקידום של מיזמי הבינוי האוניברסיטאיים נעשה באופן האיכותי ביותר, תוך הקפדה על מסגרת תקציבית ועמידה בלוחות זמנים

מרכיב בניסוי שערך ליאו פוקו בפריז, שבסיומו הודגם כיצד כדור-הארץ נע סביב צירו. כמענה לחזונו של דוד בן-גוריון על כינונה 60- של "קריית ספר" במדבר נוסד בשנות ה הקמפוס בשדה בוקר. חברי סגל היחידה לאדריכלות מדברית תיכננו את הבניינים הראשונים במכונים לחקר המדבר על שם יעקב בלאושטיין, בדגש על אלמנטים של אדריכלות מדברית - הצללה ותשומת לב לכיווני הדלתות והחלונות, קירות מבודדים הבנויים מחומרים הסופגים חום במהלך היום ומקרינים אותו פנימה בלילה, ומגדל קירור באידוי. בן-גוריון אהב לעמוד על הראש, ופסל המנציח אותו בצורה הזאת משקיף על פרויקט המגורים החדש לתלמידי מחקר

27 | אבג