עיתון אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

שדות אורן : צילום

מעוצמת הפיצוץ המבוקר גוש אדמה שהתאבן דור מציג - בן ' פרופ

מאבני היסוד של האקדמיה בבאר שבע גבי בן-דור, לשעבר דיקן הפקולטה למדעי ההנדסה, עשה היסטוריה מקומית: הוא הפרופסור הראשון בתחום התמחותו המדעי הוא תרם תרומה חשובה למערכת | ש"הולידה" מערכת החינוך בבירת הנגב הביטחון, כשהקים את 'המרכז לחקר ופיתוח טכנולוגיות מיגון' הקמפוס המרכזי היה בבית היאס. הלימודים התקיימו בחנויות שלאורך רחוב קרן היסוד, ורוב המורים שלימדו אותו הגיעו מהטכניון שבחיפה. את לימודי התואר הראשון סיים בן-דור דורון חבצלת, הקים פרופ' בן-דור את 'המרכז לחקר ופיתוח טכנולוגיות מיגון' שתורם עד היום תרומה משמעותית לזרועות השונות של מערכת הביטחון. במסגרת המרכז הקים ופיתח את 'מעבדת ניקבות ההלם' ו'מעבדת מטוטלת האימפקט' שנחשבות כמובילות בתחומן בעולם. בעשורים האחרונים בחנו מדעני 'המרכז

גבי בן-דור הוא הילד השביעי שנולד בבאר שבע לאחר שחרורה מידי הצבא המצרי, והפרופסור הראשון ש"הולידה" מערכת החינוך בעיר הולדתו. לאורך השנים זקף לזכותו הישגים מרשימים בתחומי התמחותו, לקורת רוחם של הוריו, שושנה ופאול סנדור, שהיו הזוג הראשון שנישא בבאר שבע המשוחררת. בעת שירותו הצבאי נפל דבר בבאר שבע ששינה את מהלך חייו – הוקמה האוניברסיטה. "לולא הקמתה, ספק אם הייתי לומד לימודים אקדמיים, שכן לימודים באוניברסיטה מרוחקת מבאר שבע היו מסיטים אותי מתוכניתי להשתלב בחברת-הבנייה של אבי, 'סנדור בע"מ'", אומר גבי. האוניברסיטה אפשרה לו לרכוש הכשרה כמהנדס מכונות, במקביל לניהול האדמיניסטרטיבי של חברת הבנייה המשפחתית. ,1971 כשגבי התחיל ללמוד בשנת

, בהצטיינות יתרה, וכעבור שנה 1975- ב סיים תואר שני. באוניברסיטת טורונטו את לימודיו 1978 שבקנדה סיים בשנת לתואר שלישי. הדוקטור הצעיר הצטרף למחלקה להנדסת מכונות 1979 בשנת כחבר סגל אקדמי בדרגת מרצה, ובתוך עשר שנים קודם לדרגת פרופסור מן המניין. כיהן כראש המחלקה 1991-1987 בשנים נבחר 1994 להנדסת מכונות, ובשנת לדיקן הפקולטה למדעי ההנדסה. כדיקן 12- ל 6- הוביל את צמיחת הפקולטה מ סטודנטים. 5,000 - ל 2,000 - מחלקות, ומ , לאחר ניהול המכונים למחקר 2008 בשנת שימושי, נבחר שוב לדיקן הפקולטה למדעי ההנדסה. בסיועו ובתמיכתו של פרופ'

לחקר ופיתוח טכנולוגיות מיגון' את עמידותם של מבנים בפני פיצוצים. אחד הניסויים, שנערך ביוזמת המכון הגיאופיסי לישראל, היה שונה מקודמיו בממדיו ובגלי ההדף שיצר. ככה זה טון חומר-נפץ. 100 כשמפוצצים את הפטרייה שהתאבכה מעל שטח הניסויים ונסקה לשחקים ראו בעין בלתי-מזוינת ממרחק בסולם 2.8 רב. הדי הפיצוץ, שהיה בעוצמה של ריכטר, נקלטו היטב בישראל וגם בהרבה תחנות-מחקר בעולם, אלפי קילומטרים ממקום האירוע. בפיצוץ ייחודי זה שולבו כמה ניסויים – באחד מהם נבחנה עמידותם של מחסני תחמושת בפני פיצוץ גדול; נמדדו בו פרמטרים

הגנת המולדת | 10