עיתון אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
צילום: אליזבט סימיון
בראשית דרכה האקדמית שאפה איריס להעשיר את הידע שלה. היא לא כיוונה לתוספת במשכורת, ולא ציפתה שלימודיה יסייעו לקידומה במקום העבודה. "בסך הכול רציתי ליהנות מחוויית הלימודים. נהניתי, אפילו מאוד. לקראת סיום התואר הראשון, לאחר שצברתי אמונה ובטחון בעצמי חזרתי לאוניברסיטה כדי לעסוק בחלום שלשמו באמת נרשמתי ללימודים – לעשות שינוי בגישה לאוטיזם בישראל". רצונה למזער את הקונפליקטים שחווה אוכלוסיית האוטיסטים בישראל עודד אותה ללמוד לתואר שני בתוכנית ליישוב וניהול סכסוכים, גם כן בקמפוס אילת. גם את לימודיה אלה סיימה בהצטיינות יתרה, ובמהלכם זכתה בפרסים ובמענקי מחקר. "איריס מסמלת אומץ, מצוינות אקדמית
אבחון. תוצאות האבחון היו חד-משמעיות – היא אוטיסטית. אבחנה זו סיפקה לאיריס את ההסברים שהיו חסרים לה במשך השנים והחזירה לה את הביטחון ביכולותיה. כדי לשנות את הסטיגמה הנלווית לאוכלוסייה האוטיסטית החליטה איריס ללמוד לימודים אקדמיים, שיאפשרו לה "להוביל את השינוי מבפנים", כהגדרתה. אחרי שני ניסיונות קודמים שלא עלו יפה להשתלב בלימודים אקדמיים נרשמה תמיד חלמתי בגדול", אומרת הסטודנטית המדהימה שלנו. "לימודים באוניברסיטה היו מבחינתי בגדר הגשמת חלום, והנה הגשמתי אותו". ללימודי תואר ראשון 47 איריס בגיל במדעי הרוח. "נרשמתי ללימודים כי
"אם הייתם מבקשים ממני לדמיין את המעמד הזה לפני שנה או יותר, הייתי צוחקת ולא מאמינה - לא שאסיים תואר ראשון ותואר שני בהצטיינות יתרה, ולא שאלמד לדוקטורט". במילים אלה פתחה איריס שנייד את נאומה המרגש בטקס הסיום של בוגרי קמפוס אוניברסיטת בן-גוריון באילת לשנת תשע"ט. סיפורה של איריס מדהים ומעורר השראה. בגיל מבוגר יחסית אובחנה על הספקטרום האוטיסטי, ובכל זאת הצליחה לעמוד בכל היעדים שהציבה לעצמה – הקמת משפחה, גידול ילדים, ולימודים אקדמיים. ,42 התפנית בחייה התרחשה בגיל כאשר בנה אובחן כאוטיסט. לאור הדמיון הרב ביניהם החליטה גם איריס לעבור
הסיפור המרכזי | 6
Made with FlippingBook flipbook maker