עיתון אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

חקר פעילותם של רעלנים וזיהוי חומרי לחימה ביולוגית וכימית עומדים במרכז פעילותו המדעית של פרופ' רז ילינק (בצילום), שמונה לאחרונה לתפקיד סגן הנשיא והדיקן למחקר ופיתוח המדען הראשי

לפיכך התחיל ילינק לייצר במעבדתו “ממברנה מלאכותית”, שתדמה ככל האפשר לממברנת-תא אמיתית, אבל גם תאפשר בחינה מהירה ומעמיקה של תהליכים ביוכימיים על גבי הממברנה. הוא החליט לבנות את קרום-התא המלאכותי בעזרת פולימר שומני, שכן הממברנה התאית בנויה בעיקר ממולקולות שומניות. הפולימר שנבחר למשימה – “פולידיאצטילן” בשמו המדעי - אינו שגרתי: הוא בעל צבע כחול הניתן להבחנה בעין. לאחר הכנת “הממברנות הכחולות” המלאכותיות הבחין פרופ’ ילינק בתופעה לא-רגילה: כאשר באו הממברנות במגע עם חומרים אנטיביוטיים שונים עברה המערכת שינוי צבע מהיר ודרמטי מכחול לאדום. בדיקה מעמיקה יותר העלתה שהסיבה לשינוי הצבע היא שהחומרים האנטיביוטיים ניסו לחדור לתוך הממברנה המלאכותית – זהו תפקידם ב״זמן אמת”. כתוצאה מניסיון החדירה עבר הפולימר שינוי כימי המלוּוה בשינוי צבע מכחול לאדום. בדיקות מקיפות עם חומרים ביולוגיים שונים העלו שהמערכת החדשנית שהופקה במעבדתו של פרופ׳ ילינק היא כלי מעולה לחקר התהליכים הביוכימיים החשובים המתרחשים בתא. באמצעות זיהוי פשוט של שינויי הצבע מכחול לאדום מאפשרת “הממברנה הכחולה” לחקור את פעילותם של רעלנים, לזהות תרופות פוטנציאליות, לגלות חומרים החשודים כמסייעים בלוחמה כימית וביולוגית, ועוד. השימוש בממברנה המלאכותית איפשר לפרופ’ ילינק לחקור אינטראקציות ממברנליות של חלבונים עמילואידיים המעורבים בהופעת מחלות ניווניות כגון אלצהיימר, פרקינסון ו״מחלת הפרה המשוגעת”.

פרופ’ רז ילינק, שמונה לאחרונה לתפקיד סגן הנשיא והדיקן למחקר ופיתוח, הוא מדען בעל מוניטין. במסגרת עבודתו היה שותף בפיתוח קרום-תא מלאכותי מחליף צבעים המסייע לחקור את פעילותם של רעלנים ולזהות חומרי לחימה ביולוגית וכימית. הבריטים תרמו לעולם את הביטוי “ביתי הוא מבצרי”, אבל ייתכן שהיישום הנרחב ביותר של המושג הזה הוא מיליארדי התאים המרכיבים את גוף האדם. כל תא הוא “מבצר” קטן המוקף “חומה” – קרום התא, או במינוח המדעי – ממברנה, השומרת על פנים התא ועל התהליכים הביוכימיים החשובים המתרחשים בו. ומסביר פרופ׳ ילינק: “למזלם של כל היצורים החיים על פני כדור-הארץ, ממברנת התא אינה חומה אטומה ובלתי-חדירה אלא מערכת דינאמית המגיבה לסביבה שבה חי התא, מקבלת ומפענחת אותות חיצוניים, קולטת ופולטת חומרים המעורבים בכל אותם תהליכים חשובים בתא המאפיינים מערכות ‘חיות’. לעיתים, כמו בכל חומה של מבצר עתיק, הממברנה משמשת מטרה להתקפת פולשים אלימים – חיידקים וּוירוסים למיניהם, או פולשים ‘חיוביים’ כמו תרופות שתפקידן להשמיד תאים נגועים”. מכאן ניתן להבין שחקר הממברנות והתהליכים הביוכימיים המתרחשים בהן הוא תחום מדעי רב-חשיבות שיש לו השלכות רחבות על הבנת תהליכים כימיים בתא, פיתוח תרופות, מניעת זיהומים ועוד. מטרות אלה הינחו את פרופ׳ ילינק, איש המחלקה לכימיה, בעת שהתחיל לחפש מערכות שיאפשרו הצצה אל הממברנה התאית. הבעיה שבפניה ניצב הייתה שבדיקת ממברנות של תאים חיים היא נושא מסובך ובעייתי, שאינו מאפשר מתן תשובות מידיות וחד-משמעיות לכל אותן שאלות מדעיות חשובות.

כרטיס-ביקור רז ילינק נולד וגדל בבאר שבע וחבש את ספסלי אוניברסיטת בן-גוריון עוד כנער, כאשר לקח חלק ב״חוגי מדע לנוער”. את התואר הראשון בכימיה סיים בהצטיינות יתרה באוניברסיטה העברית . הוא המשיך לדוקטורט 1988 בשנת בכימיה באוניברסיטת קליפורניה בברקלי , ולאחר מכן עשה פוסט- 1993 בשנת דוקטורט באוניברסיטת פנסילבניה. הצטרף לסגל המחלקה 1996 בשנת לכימיה באוניברסיטת בן-גוריון. במקביל כיהן כפרופסור-אורח באוניברסיטות פנסילבניה וג׳ונס הופקינס שבארה״ב ובאוניברסיטת ז׳ולין וניו-יורק-שנחאי בסין.  פרופ’ רז ילינק חיבר ארבעה ספרים מאמרים מדעיים 180 ונזקפים לזכותו בכתבי-עת חשובים. מלבד פעילותו המדעית, שזיכתה אותו בפרסים נכבדים, רז הוא פעיל סביבתי - יו״ר עמותת “תושבים משפיעים במודיעין”, הפועלת לשמירת שטחי הטבע והמסדרון האקולוגי סביב העיר.

3 | אבג