עיתון אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

הישראלית תתרחק מן העיסוק בנושא הזה? “היא כבר מתרחקת. רוב החוקרים הצעירים לא יודעים יידיש, פולנית, הונגרית או כל שפה אחרת שבה דיברו היהודים באירופה. מושמעות טענות על ההדרה של יהודי צפון אפריקה מסיפור השואה, והן מכניסות את השואה לתוך השיח העדתי המתלהם של הימים האלה. הן גורמות לעיוות מהותה של השואה ולהפיכתה לגורם מפלג במקום לגורם שיכול היה להיות נושא לדיון אנושי. אינני שייכת לקהילה הפולנית, אבל אגיד בריש גלי כי הטרגדיה של יהודי פולין, שלמעלה משלושה מיליון מהם נרצחו בשואה, צריכה לעמוד במוקד הדיון בשואה”.

אין יום שאני לא שואלת את עצמי אם אני והחברה שבה אני חיה עומדים במבחן השואה כבני-אדם וכבנים לעם היהודי, שהיה קורבן לאחד הפשעים האכזריים בתולדות האנושות

צילום: אבי קליין

מחנה-ההשמדה אושוויץ, עדות דוממת לתעשיית המוות של המפלצת הנאצית

הישגים מופלאים. אני מניחה שהיתה לכך השפעה על ראיית העולם שלי”. את לימודיה האקדמיים התחילה חנה באוניברסיטה העברית, שם סיימה תואר ראשון באנגלית ויחסים בינלאומיים. במקביל למדה ב’בן-גוריון’ לתואר ראשון במחלקה למדעי ההתנהגות. אהבת ההיסטוריה ניצתה בה די במקרה. היא משחזרת: “בשנה השנייה ללימודי המאסטר בפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית שמעתי את פרופ’ יהודה באואר מרצה בקולנוע ‘קרן’ בבאר שבע בנושא השואה. זה היה אירוע מכונן בחיי. בסיום ההרצאה ניגשתי אליו. שאלתי אותו איפה הוא מלמד, והלכתי אחריו.

נרשמתי למכון ליהדות בת זמננו באוניברסיטה העברית, ובהנחייתו של פרופ’ באואר עשיתי את עבודת המאסטר ועבודת הדוקטורט בהיסטוריה, שהייתה עבודה חלוצית שעסקה בניצולי השואה בישראל ופתחה את תחום המחקר בנושא זה”. עד כמה נושא השואה מעסיק אותך כיום? “אין יום שאני לא שואלת את עצמי אם אני והחברה שבה אני חיה עומדים במבחן השואה כבני-אדם וכבנים לעם היהודי, שהיה קורבן לאחד הפשעים האכזריים בתולדות האנושות”. אינך חוששת שבשלב מסוים החברה

את ערה לעובדה שהשיח הציבורי בנוגע לשואה נטש מזמן את אולמי ההרצאות ונדד לרשתות החברתיות? “אכן כך. לרשתות החברתיות יש השפעה שלילית על הנושא. הזדעזעתי לנוכח ניצולי שואה שפרסמו 36 התגובות שקיבלו גילוי-דעת נגד גירוש מבקשי המקלט האפריקנים. היו תגובות בנוסח ‘חבל שלא חיסלו את כולכם בטרבלינקה’. השואה כגורם ליצירת קולקטיב זוכר כמעט כבר לא קיימת פה”. שנה? 70 יום השואה יהיה רלוונטי גם בעוד “אינני נביאה. בהעדר ניצולים ובהעדר קונסנזוס סביב זיכרון השואה, וגם משום שיום השואה אינו יום זיכרון המעוגן בלוח- השנה היהודי, ייתכן שעם השנים הוא יאבד מעוצמתו ומן הרלוונטיות שלו”. את סבורה שהשיח על השואה צריך להתקיים גם בינינו ובין הציבור הערבי בארץ? “כן. הוא צריך להתקיים, ואני מקיימת אותו בתוקף תפקידי כהיסטוריונית של מוזיאון לוחמי הגטאות, שיש בו מרכז לחינוך

המשך בעמוד הבא »

צילום וידיאו: באדיבות אבי קליין

13 | אבג