עיתון אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
יום העצמאות שלי טובה ומתגמלת, ושהמיקרוסקופיה האלקטרונית תאפשר לי להשיג
שלי, פרופ' רשף טנא ממכון וייצמן, ניסה לעזור, אבל גם כשיישמתי את עצותיו לא הצלחתי, ובמשך חודשים ארוכים לא היתה כל התקדמות. בהתחלה גרמו לי הכשלונות החוזרים להיות פשוט חסרת מוטיבציה, אבל לאחר מכן התחיל להצטבר אצלי לחץ והרגשתי שאני מוכרחה למצוא פתרון שיאפשר לי לסיים את הדוקטורט. אפילו נשבעתי לעצמי שרק אסיים את הדוקטורט, ולעולם לא אעסוק שוב במדע. בסופו של דבר, אחרי שנואשתי מן הסינתזות, החלטתי להתרכז באיפיון, ובאופן ספציפי במיקרוסקופיה אלקטרונית. באחת מפגישות העבודה שלנו סיפרתי על זה לרשף. בהתחלה הוא לא אהב את הרעיון, הוא טען שהוא מתמקד בסינתזות ואילו אני רוצה ללכת לתחום שהוא לא יוכל לייעץ לי בו. התפתחה בינינו שיחה לא קלה שבה הטחתי בו שעליי למצוא דרך חדשה,
הישגים במקום שהסינתזות לא עולות יפה. בהתחלה הוא הסתייג, אחר-כך נשען אחורה וחייך, ואמר לי: "עכשיו התחלת להיות עצמאית, וכמנחה אני מעדיף להתמודד עם תלמידי מחקר טובים שרוצים לחצוב להם דרך משל עצמם". הוא הבטיח (וקיים!) לתת לי את כל העזרה האפשרית – לממן כמעט כל פנטזיה מדעית שהיתה לי, לדחוף, להרים טלפונים, וליצור קשרים, אבל הודיע לי שמעכשיו אני ברשות עצמי ועלי לסיים את הדוקטורט בעצמי. הוא גם אמר לי שאני מסוגלת לעשות זאת, ושהיום התחלתי דרך חדשה כמדענית. מאז דיברנו הרבה על היום ההוא, ואני תמיד מודה לו. לסטודנט לא קל לצאת לדרך עצמאית, למרצה קשה לשחרר סטודנט לצאת לדרך עצמאית, אבל התהליך מל וה משני הצדדים בהמון סיפוק.
פרופ' מאיה בר-סדן המחלקה לכימיה
כשהגעתי לאמצע הדוקטורט שלי, פחות או יותר, חוויתי תקופה ארוכה של תסכול. בשלבים מסוימים אפילו חששתי שלא אצליח לסיים את הפרויקט, והיה נראה שכל דבר שאני מנסה מסתיים בכישלון. המנחה
אנו מכריזים בזאת - מוסף מיוחד | 18
Made with FlippingBook Ebook Creator