עיתון אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
מחקרן המשותף נבחנו דרכי ההתמודדות של בני נוער מקבוצות תרבותיות שונות בחברה הישראלית - יהודים חילוניים, חרדים, דתיים- לאומיים, ובדואים - במהלך מבצעים צבאיים. רצינו לבחון מה הם האמצעים המסייעים לאנשים, ובייחוד לבני נוער, להישאר בריאים בנפשם במציאות פוליטית-צבאית קשה ומלחיצה", הן אומרות. במבצע "צוק איתן" נבחנו גורמים
נקודות דמיון ביניהם", אומרת ד"ר אבו-כף. "כמו כן התחדדה אצלנו המרכזיות והחשיבות של תרומתן של נשים להתקדמות הקהילות ורווחתן". מוסיפה ד"ר קלעג'י: "במתח בין ערכי תרבות המקור לבין הרצון להכיל ולאמץ ערכים אחרים, נשים הן המובילות לשינוי בחברות שלהן, כי הן המטפלות העיקריות בצרכים וברווחה של בני משפחותיהן". בין הנושאים שעמדו במרכז
נוספים, כגון עמדותיהם של בני נוער מקבוצות דתיות כלפי מלחמה ושלום בתקופה של עימות אלים, וקשרי- הגומלין שלהם עם תגובות חרדה. נבחנו גם עמדותיהם כלפי הסכסוך הישראלי-פלסטיני וכלפי המבצע הצבאי הספציפי. במסגרת שיתוף הפעולה של שתי החוקרות הנמרצות נבחנה גם השתלבותן של נשים בדואיות ונשים חרדיות בשוק העבודה הישראלי הכללי ולא במובלעות הקהילתיות המקומיות. "אנחנו חוקרות את הנושא הזה מנקודת- המבט של הנשים שהשתלבו במשק בהצלחה, ומנקודת-המבט של המעסיקים. הלוואי שממצאי מחקרנו המשותף יהוו בסיס טוב לגיבוש מדיניות יעילה לשילוב נשים מקבוצות מיעוט במשק הישראלי". סיפורן המרתק של סארה ותהילה הוצג לפני נשיא המדינה, ראובן ריבלין, במהלך ביקורו האחרון באוניברסיטה, והן אף הצטלמו איתו למזכרת.
ד"ר תהילה קלעג'י מרצה באוניברסיטת בן-גוריון בתוכנית לניהול ויישוב סכסוכים ובמחלקה למינהל ולמדיניות ציבורית, וחוקרת במכון הישראלי לדמוקרטיה בתוכנית "חרדים בישראל". במהלך הפוסט-דוקטורט, שאותו עשתה באוניברסיטת בן-גוריון, השוותה ד"ר קלעג'י תפישות של נרטיבים קולקטיביים בין שתי קבוצות מיעוט דתיות בישראל: החברה החרדית והחברה הדתית-לאומית. ד"ר קלעג'י כיהנה כמנהלת המכללה החרדית בירושלים במשך כשלוש שנים, והייתה שותפה בעיצוב תוכניות אקדמיות עבור החברה החרדית. היא עוסקת בהרחבת מסלולי לימוד המיועדים לחברות מסורתיות ופריפריאליות, בהיבט המחקרי ובהיבט היישומי. מחקריה מתמקדים בעיצוב מדיניות ציבורית לנוכח מגמות שינוי בקרב קבוצות מיעוט, והם נשענים על הגישה של ניהול שוֹנוּת בפרספקטיבה רב-תרבותית. מחקרים אלה מסייעים לעיצוב מדיניות ולקבלת החלטות בנוגע לאוכלוסיות הנבדקות בתחומי רכישת השכלה גבוהה ולאחר מכן להשתלבות במרחב התעסוקתי. לאור ניסיונה המחקרי והמקצועי נחשבת תהילה למומחית בתחום הנגשת השכלה גבוהה לקבוצות מיעוט ושילובן בחברה הישראלית. 13 | אבג
ד"ר סארה אבו-כף פסיכולוגית, חברת סגל בתחום הפסיכולוגיה הבין-תרבותית בתוכנית לניהול ויישוב סכסוכים באוניברסיטת בן-גוריון. היא הפסיכולוגית הקלינית הראשונה בחברה הבדואית בישראל. בוגרת תואר שני ותואר שלישי בפסיכולוגיה קלינית מטעם אוניברסיטת בן-גוריון. בעבודת הדוקטורט שלה חקרה פגיעוּת לדיכאון ולמצוקה גופנית בקרב סטודנטים מקבוצות תרבותיות שונות, והתמקדה בסטודנטים בדואים. בעקבות מחקרה הוקמה באוניברסיטה שלנו תוכנית התערבות לליווי הסטודנטים הבדואים. את הפוסט- דוקטורט עשתה במחלקה לאנתרופולוגיה באוניברסיטת הרווארד. ד"ר אבו-כף כיהנה בעבר כחברה בוועדת סל הבריאות. נבחרה על-ידי העיתון "דה מארקר" כאחת 2013 בשנת מארבעים צעירות וצעירים מבטיחים בישראל. בשנת נבחרה לפורום "היכל התהילה" של מדעניות מצפון 2015 אפריקה והמזרח התיכון על-ידי שגרירות ארצות הברית זכתה בפרס המועצה 2016 בעמאן, בירת ירדן. בשנת להשכלה גבוהה בקטגוריית "חבר-סגל צעיר".
Made with FlippingBook - professional solution for displaying marketing and sales documents online