עיתון אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

חבר מכוכב

פרופסור בנעלי-בית

אחר

מחקריו של פרופ’ נדב ששר נולדו בין שוניות אלמוגים מרהיבות לבין דולפינים, במעבדה הממוקמת בריף הדולפינים באילת. כאשר הסיר מעליו את מכלי-האוויר הוא לקח נשימה ארוכה וצלל למים העמוקים של ניהול קמפוס אוניברסיטת בן-גוריון באילת. בסיומן של שנתיים מרתקות יצא לשנת שבתון באוסטרליה. החיבור של נדב ששר, יליד ירושלים, לאילת ולים התחיל בנעוריו. “כנער,” הוא מספר, “ביליתי הרבה בבית-ספר שדה נעמה, בסיני. משם נובע החיבור שלי גם לאזור אילת, גם לביולוגיה וגם לידיעה שאני רוצה לעסוק בים”. שלא במפתיע, את שירותו הצבאי עשה בחיל הים, “על סטי”ל. לצוללות לא קיבלו אותי כי כבר הרכבתי משקפיים”, מספר נדב, שמאז הספיק להפוך לחוקר בתחום של חוש הראייה אצל בעלי-חיים. תואר ראשון ושני סיים נדב באוניברסיטת תל-אביב, אבל את המחקר עשה במימי ים סוף, כשהוא מתגורר בקיבוץ אליפז עם רעייתו דורית. את הדוקטורט עשה באוניברסיטת מרילנד, בנושא “ראיית בעלי-חיים באור מקוטב". המחקר התפרש על אוסטרליה, איי הוואי, קליפורניה והאיים הקאריביים. את הפוסט-דוקטורט עשה במעבדה לביולוגיה ימית בוודס הול, מסצ’וסטס. שם נולדה בתו הבכורה, לילך. בתו הצעירה, סיגל, נולדה כשהמשפחה חזרה לישראל. “כשחזרתי ארצה מן הפוסט-דוקטורט היה ברור לי שלחוקר בתחום הביולוגיה הימית יש רק מקום אחד בארץ - אילת. אין בארץ מקום יותר טוב. באילת אפשר ללמד ביולוגיה ימית מן התואר

צילום באדיבות משפחת ששר

הביולוג הימי פרופ’ נדב ששר בילה חלק נכבד מחייו בין שוניות בימים אלה הוא מתוודע | אלמוגים ובין ריף הדולפינים באילת לעולם החי בערבות אוסטרליה ומתכנן את הניתור הבא

רעות לקחה אותי לשנרקל בחוף נעמה שבסיני, ומאז אני מכור. עושר הצבעים, חופש התנועה, הכחול העמוק...כל אלה מושכים אותי בחבלי קסם". מה עוד היית רוצה שיופיע בקורות החיים שלך? “לפני הרבה שנים הייתי אמור לרדת מטרים. הכול היה 5000 בצוללת לעומק מוכן, הותקן ציוד מיוחד, אבל מסיבות משפחתיות נבצר ממני לצאת להרפתקה ומישהו אחר תפס את מקומי. הייתי שמח לבצע את הצלילה הזאת”. דברים שלא ידענו עלייך? “זכיתי להיות אקוואנאוט - שהיתי מתחת למים במשך עשרה ימים במעבדה הימית שבקי-לרגו בפלורידה. זוהי חוויה שאין כדוגמתה. עוברים תהליכים שקשה לתאר. למשל, ראיית הצבעים שלי השתנתה במהלך השהייה בים והפכתי יותר רגיש לצבעים אדומים. גם שוכחים שצריכים אוויר

הראשון ועד לדוקטורט”, הוא מצהיר. אחרי שבע שנים במכון הבינאוניברסיטאי באילת וחצי שנה באיי הוואי עבר נדב לאוניברסיטת בן-גוריון בנגב. “כשהתמניתי למנהל המעבדה הבינלאומית בריף הדולפינים נסעתי להוואי ללמוד את הנושא. הוואי היא מקום נפלא - ים, גלים, הרי-געש, אנשים חמים”, הוא מספר בעיניים נוצצות. “רציתי ללמוד על דולפינים, במיוחד על התנהגותם ועל התקשורת ביניהם”. גם נושא המחקר הזה ממשיך ללוות את נדב בסביבת עבודתו הנוכחית. מבסיסו במעבדה הממוקמת על חופי אוסטרליה הוא חוקר את התנהגות הדולפינים ואת האקוסטיקה בעולמם. מה משך אותך לתחום הביולוגיה הימית? “התאהבתי בים ובשוניות אלמוגים בערך. נערה בוגרת יותר בשם 11 בגיל

מחקר בינלאומי | 10