עיתון אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

2017 דצמבר | כסלו תשע"ח | 111 גיליון

צילום אילוסטרציה

כן, אדוני הרובוט ביצועיו המרשימים של רובוט דמוי אנוש, "אסיסטנט" במחלקה לפיזיותרפיה, הוצגו לפני נשיא המדינה ראובן ריבלין במהלך ביקורו 8 עמוד | הנשיא מאוהב | באוניברסיטה

טקס ראוי לציון פעם בשנה הסטודנטים נותנים ציונים למרצים במסגרת סקר תוצאות הסקר נחשפו בטקס להענקת | הבוחן את איכות ההוראה פרסי הצטיינות בהוראה ובמחקר שאירגנה לשכת הרקטור

ה ענקת פרסי הצטיינות בהוראה ובמחקר הייתה איכות ההוראה שנעשה בקרב הסטודנטים במהלך שנת הלימודים הקודמת. עריכת הסקר מאפשרת לסטודנטים להעריך את המרצים שלהם בציונים ומשתלבת במאמציה של אוניברסיטת בן-גוריון לשפר את איכות ההוראה. 'פרס צ'רלס רוט למרצה המצטיין ביותר' הוענק לפרופ' דביר שבתאי מן התוכנית האקדמית לקורס-טיס. הפרס היוקרתי מוענק זו השנה השמינית ברציפות והוא מבטא את רצונם של הסטודנטים לכבד מרצה שהשפיע באופן מכריע על פעילותם האקדמית. הוקרה מיוחדת הוענקה להרצל אהרוני, פרופסור אמריטוס במחלקה להנדסת חשמל ומחשבים, על פעילותו המחקרית והאקדמית ארוכת אקורד הפתיחה לשנת הלימודים תשע"ח. המרצים והחוקרים המצטיינים נבחרו על בסיס תוצאות סקר

השנים באוניברסיטה. 'פרסי טורונטו למצוינות במחקר' לשנת תשע"ח הוענקו לחוקרים הבאים: ד"ר אוריאל הרן (המחלקה לניהול), ד"ר אסף שבתאי (הנדסת מערכות מידע), פרופ' אריה קנטורוביץ' (מדעי המחשב), ד"ר ג'ניפר אושר (פוליטיקה וממשל), ד"ר ליאור שמואלוף (פסיכולוגיה), ד"ר אהוד אוחנה (ביוכימיה ופרמקולוגיה קלינית) וד"ר נטע סל-מן (מיקרוביולוגיה ואימונולוגיה). 'פרס טורונטו' מוענק לחוקרים צעירים על יצירתיות, יכולת חשיבה והישגים ראויים לציון בתחומי המדע, הטכנולוגיה, הרפואה, מדעי הרוח והחברה, ותרומה לרווחת הקהילה. 'פרס גלאט למצוינות בהוראה' הוענק למרצים שזכו בהערכה גבוהה במיוחד, ואלה שמותיהם: ד"ר צחית

מצוינות אקדמית | 2

מה בגיליון קצר וקולע

7-6

מרק לסט

9

פורשת בשיא

רחל בן-ישי

פרופסור בנעלי-בית 11-10 נדב ששר במה חופשית 13-12 רון פולמן רב תחומי 15-14 דוד זרוק מופק על–ידי המחלקה לפרסומים ודוברות מנהלת המחלקה: אסנת איתן 2206 ' רשיון מס עורך וכתב ראשי חיים זלקאי צילום דני מכליס הגהה ד"ר אביב מלצר עיצוב צוות אי. אר. דיזיין בע"מ עיצוב קונספט שי צאודרר 08-6461281 ' טל 08-6477674 : פקס zalkai@bgu.ac.il : דוא"ל http://in.bgu.ac.il/Pages/abg.aspx

סימון-תובל וד"ר סימון מורן (הפקולטה לניהול על שם גילפורד גלייזר); עופרה אבן-חיים (מדעי הבריאות); פרופ' עמוס בוסקילה, פרופ' אולג קריצ'בסקי, ופרופ' יצחק פישוב (מדעי הטבע); פרופ' משה שורץ וד"ר מירב מימון (מדעי ההנדסה); ד"ר רונית מילאנו, ד"ר טל אייל, ד"ר עופר אדלשטיין, ד'"ר עידית כ"ץ, וד"ר גיא ביינר (מדעי הרוח והחברה). הפרס היוקרתי מוענק בשמו של עו"ד הרמן גלאט לזכר הוריו לובה ודיוויד גלאט, שהיו אוהבי ישראל וחברים פעילים בתנועה הציונית בארה"ב. בנובמבר באולם על שם 6- טקס הענקת הפרסים התקיים ב אברהם בן-דוד אוחיון בנוכחות דיקני הפקולטות, חברי הסגל האקדמי ועוד מוזמנים. תמי מטוס, עוזרת ראשית לרקטור, הנחתה את הטקס. בצילומים, מימין לשמאל: ד"ר צחית סימון-תובל, פרופ' יצחק פישוב, דיאנה וסרמן, ד"ר מרדכי גורי וד"ר עדית כץ מקבלים תעודות הוקרה מרקטור האוניברסיטה פרופ' צבי הכהן ודיקני הפקולטות – עודד לוונגרט (הפקולטה לניהול על שם גילפורד גלייזר), פרופ' מיכל שפירא (מדעי הטבע), פרופ' עמוס כץ (מדעי הבריאות), ופרופ' אבי לוי (מדעי ההנדסה). משמאל: ד"ר ג'ניפר אושר מקבלת את 'פרס טורונטו למצוינות במחקר' מידיו של פרופ' דן בלומברג, סגן הנשיאה והדיקן למחקר ופיתוח.

3 | אבג

גבולות מציבה בתוקף תפקידה כנציבה המרכזת למניעת הטרדה מינית באוניברסיטה טיפלה פרופ' אסתר פריאל (בצילום) בעשרות תלונות “לאף אחת ואחד אין | שעלה מהן חשד להתנהגות בלתי-הולמת חסינות מן התופעה המבישה הזאת”, היא אומרת

פרופסור אסתר פריאל, הנציבה המרכזת למניעת הטרדה מינית באוניברסיטת בן-גוריון, היא הכתובת לטיפול בתלונות בנושאים שהצנעה יפה להם. בצל ריבוי הדיווחים על נשים שנפלו קורבן להטרדות מיניות, בארץ ובחו”ל, ביקשנו ממנה לספר על הפעולות הנעשות על-פי הנחיותיה, בתיאום עם היועצת המשפטית של האוניברסיטה עו”ד תמי מונד, לשם מיגור התופעה המבישה הזאת. הטרדה מינית פוגעת בעשייה האקדמית, במרקם יחסי-האמון בין מרצים וסטודנטים, ובין הסטודנטים עצמם, והיא יוצרת סביבת לימודים ועבודה מטרידה ולא בטוחה. לפיכך פועלת האוניברסיטה במספר מישורים למניעת הטרדה מינית בין כתליה: מונו שתי נציבות, מן הסגל האקדמי ומן הסגל המינהלי והטכני, וממונות נוספות פועלות בכל אחד מן הקמפוסים של האוניברסיטה. באגודת הסטודנטים יש רכזת מגדר העוסקת אף היא במניעת הטרדה מינית ונמצאת בקשר רצוף עם הנציבה המרכזת. “הטרדה מינית היא תופעה מבישה הפוגעת בכבוד האדם, בחירותו ובעקרון של שוויון בין המינים”, אומרת פרופ’ אסתר פריאל בראיון ל’אבג’. “אצלנו באוניברסיטה טופלו תלונות על הטרדות מיניות מצד סטודנטים, אנשי הסגל האקדמי, עובדי הסגל המינהלי והטכני ונותני שירות וגם מקרב ממלאי תפקידים בכירים. לשום אדם אין חסינות בפני התופעה החמורה הזאת”. להערכתה, מספר התלונות המועבר לטיפולה לא תמיד משקף את היקף הבעיה:

כתובת לטיפול בתלונות: priel@bgu.ac.il

“על-פי סקרים שנעשו בחלקם על-ידי אגודת הסטודנטים, מספר התלונות על הטרדה מינית המגיעות לפתחי הוא חלק זעיר ממה שמתרחש בפועל. אנחנו פועלים בנחישות רבה ועושים מאמצים בלתי-נלאים כדי להגביר את האמון במערכת האוניברסיטאית האמונה על הטיפול בתלונות. לכולנו יש מטרה אחת משותפת – יצירת סביבת לימודים ועבודה נקייה מהטרדות מיניות”. מה מונע מכל קורבנות ההטרדה המינית להגיש תלונה? פרופ’ פריאל: “אנשים לא ממהרים להתלונן. זוהי חוויה טראומטית, ובהרבה מקרים הנפגעים מרגישים בודדים ולא מאמינים במערכות הפועלות בעניין. אני רוצה להגביר את האמון במערכת וקוראת למי שחווה הטרדה מינית באוניברסיטה להגיע אלינו. אנחנו מטפלים בתלונות במהירות, ללא סחבת. אני אישית גם מוצאת דרכים לפעול גם אם המתלונן או המתלוננת מסרבים להגיש תלונה רשמית”. מה הן דרכי הפעולה שנוקטת האוניברסיטה כדי להילחם בהטרדות מיניות? “מדי שנה מועברות הרצאות- הסברה לסגל האקדמי ולסגל המינהלי, שבהן מוסבר מה היא הטרדה מינית על-פי החוק והנוהל האוניברסיטאי למניעת הטרדה מינית, למי ניתן

יש כתובת לטיפול בהטרדות מיניות (צילום אילוסטרציה)

חוק וסדר | 4

על המתלונן/ת” . תוכלי לתת דוגמה לסעד שכזה? “למשל: כאשר סטודנט/ית מתלוננים נגד מרצה מסוים, אנחנו דורשים שאותו מרצה, כל זמן שמתנהל תהליך הבירור בעניינו, לא יהיה קשור אקדמית לסטודנט/ית וייאסר עליו ליצור עימם קשר. או במקרה שסטודנט מטריד סטודנטית (או להיפך - היו גם מקרים כאלה), נאסר על מי שהתלוננו עליו ליצור קשר בכל דרך שהיא עם המתלונן/ת”. ומה קורה בהמשך התהליך? “כל תהליך בירור שמבצעת הנציבהֿ, גם אם מדובר בבירור שמועה, תלונה אנונימית, ובוודאי כשמדובר בתלונה רשמית, יסוכם ויועבר עם מסקנות והמלצות הנציבה לנשיאת האוניברסיטה, והיא שתחליט אם לקבל את המסקנות וההמלצות ולפתוח בהליך משמעתי, או לנקוט צעד אחר, על-פי החוק והנוהל. תהליך הבירור ומה שבא אחריו חסויים

לחלוטין, ופרסומם ברבים הוא עבירת משמעת חמורה". בכמה מקרים טיפלת מאז נכנסת ?2011 לתפקידך בשנת “עד כה ביררתי, בשיתוף עם הממונות האחרות, עשרות תלונות, שמועות ואירועים שהיה בהם חשד להטרדה מינית; מתלונות על הטרדה מינית ומילולית ועד למעשים מגונים. במקרים שהבירור הוביל לחשד להטרדה מינית והוגשה תלונה רשמית, הובאו מבצעי העברות לכאורה לדין משמעתי או לשימוע, בהתאם לנסיבות. במקרים שהיו שמועות ולא הוגשה תלונה, הוזהר\ה המטריד\ה וננקטו צעדים למניעת המשך ההטרדה". מדי שנה נשלח דו”ח של האוניברסיטה לוועדה לקידום מעמד האישה בכנסת, המפרט את הטיפול בתלונות והדרכים שנוקטת האוניברסיטה למניעת הטרדה מינית. הדו”ח מפורסם באתר הוועדה בכנסת וזמין לכול.

להגיש תלונה, ואופן בירורה. הנוהל למניעת הטרדה מינית זמין לכולם באתר האוניברסיטה ומופיע במספר שפות, וקיצור שלו עם שמות הנציבות והממונות ומספרי הטלפון שלהן מופיע בפוסטרים ובמדבקות המפוזרים ברחבי הקמפוס. בנוסף לכך, כל הסטודנטים באוניברסיטה, הלומדים לכל התארים בכל הפקולטות, חייבים לעבור קורס למניעת הטרדה מינית במסגרת למידה מתוקשבת". האם הנציבות למניעת הטרדה מינית באוניברסיטה מטפלת רק בתלונות רשמיות? “הנציבות והממונות בודקות ומבררות כל אירוע, חשד ושמועה להטרדה מינית שהובא לידיעתן, גם אם לא מוגשת תלונה. בתהליך הבירור נפגשת הנציבה או הממונה עם המתלונן\ת, עם מי שהתלוננו עליו ועם עדים נוספים, אם קיימים עדים נוספים. במרבית המקרים מופעל הנוהל של ‘סעד ביניים’, שמטרתו להגן

יחסים מסוכנים

השופט בדימוס גלעד גלעדי, לשעבר נשיא בית-המשפט המחוזי בבאר שבע ועד לא מכבר מרצה מן החוץ בפקולטה לניהול על שם גילפורד גלייזר וכן במחלקות לעבודה סוציאלית וחינוך, מציג את עיקרי החוק למניעת הטרדה מינית: “לבעל מרות (מפקד בצבא, מעביד, מורה, רופא, הורה וכו’) אסור על-פי החוק למניעת הטרדה מינית לבצע מעשה מיני כלשהו, או אפילו להציע הצעה בעלת אופי מיני, לאדם הכפוף לו באותה מסגרת. בית-הדין הארצי לעבודה קבע בפסק-דין כי איסור זה חל גם כאשר הכפוף הסכים למעשה או אפילו יזם אותו. תמיד יקנן החשש כי ההסכמה לא הייתה אמיתית וניתנה משיקולים זרים – כדי לזכות בטובות הנאה כלשהן. לכן בעל מרות צריך להימנע מקשר כזה עם עובד או עובדת הכפופים לו. יתר על כן, קשר כזה עלול להגיע לידיעת כפופים אחרים באותה מסגרת ולגרום ליחסים עכורים, לטענות על אפליה וכיוצא באלה. על-פי גישה זו קבעו רוב המוסדות האקדמיים תקנה האוסרת במפורש כל קשר מיני בין מרצה לבין סטודנט או סטודנטית”. קובע חמש התנהגויות שונות שכל אחת מהן 1998 השופט גלעדי מוסיף ומפרט כי החוק למניעת הטרדה מינית התשנ”ח מהווה הטרדה מינית. ואלו הן: לחוק העונשין, כאשר המעשה שהאדם נדרש לעשותו הוא בעל אופי מיני. 428 • סחיטה באיומים, כמשמעותה בסעיף לחוק העונשין. 349- ו 348 • מעשים מגונים, כמשמעותם בסעיפים • הצעות חוזרות בעלות אופי מיני, המופנות לאדם שהראה למטריד כי אינו מעוניין בהצעות האמורות. • התייחסויות חוזרות המופנות לאדם המתמקדות במיניותו, כאשר אותו אדם הראה למטריד כי אינו מעוניין בהתייחסויות האמורות. • התייחסות מבזה או משפילה המופנית לאדם, ביחס למינו או למיניותו, לרבות נטייתו המינית. בהמשך אותו סעיף קובע החוק, כי כאשר ההצעות המיניות או ההתייחסויות המתמקדות במיניותו של המוטרד מושמעות על- ידי בעל מרות (מעביד כלפי עובד, מרצה כלפי סטודנט, רופא כלפי חולה, פסיכולוג כלפי מטופל), הרי כבר בהשמעה הראשונה של ההצעה או ההתייחסות מבוצעת הטרדה מינית. הנימוק לכך (שאינו נזכר בחוק אבל הוזכר בפסיקת בתי-המשפט) הוא שאין לצפות מאדם הכפוף לבעל המרות שישמיע אי-הסכמה להצעות או להתייחסויות כאלה, מן החשש פן יבולע לו. לסיכום אומר השופט גלעדי: “מכיוון שבאוניברסיטה יש בעלי מרות רבים, מן הראוי לחזור ולומר: היזהר, בעל המרות. ראוי שתימנע מכל קשר מיני עם מי שכפוף לך, אפילו בהסכמה, ואפילו אם הכפוף יוזם אותו”.

5 | אבג

פרופ’ מרק לסט על רקע מפה של צפון קוריאה ובצלו של קים ג’ונג און

תוכנה לתימצות מילים, פרי פיתוח של פרופ’ מרק לסט וחוקרים מן המחלקה להנדסת מערכות תוכנה ומידע, נוסתה על אחד מנאומיו של קים ג’ונג און, שליטה של צפון קוריאה

מ ה הייתם עושים אילו ג’ונג און, שליטה של צפון קוריאה, בעיצומו של משבר הטילים מול ארה”ב? בנאום המלא של קים ג’ונג און מלים 512 היו 2017 בספטמבר 22- ב משפטים. לשם זיהוי ארבעת 17- ו המשפטים החשובים ביותר בנאום הריץ פרופ’ מרק לסט את תוכנת .MUSE התימצות ואלה הם המשפטים שנבחרו על- ידי התוכנה; מספריהם הסידוריים בנאום מופיעים בתוך סוגריים: I’d like to advise Trump התבקשתם לתמצת בארבעה משפטים את נאומיו של קים

considerate of whom he speaks to when making a speech in front of the world. (5) הייתי רוצה לייעץ לטראמפ לנקוט משנה זהירות בבחירת מילותיו ולזכור היטב על מי הוא מדבר כאשר הוא נואם מול העולם. He is unfit to hold the prerogative of supreme command of a country, and he is surely a rogue and a gangster fond of playing with fire, rather than a politician. (9)

הוא אינו ראוי להחזיק בזכות הפיקוד העליון על מדינה, הוא נוכל וגנגסטר האוהב לשחק באש ולא פוליטיקאי. Now that Trump has denied the existence of and insulted me and my country in front of the eyes of the world and made the most ferocious declaration of war in history that he would destroy the DPRK [Democratic People’s Republic of Korea], we will consider with seriousness

to exercise prudence in selecting words and be

טקסטולוגיה | 6

משפטי

או מיקומו היחסי בתוך המסמך. בניגוד למחקרים קודמים, שהגבילו את עצמם לכמות מצומצמת מאוד MUSE של מאפיינים, האלגוריתם Multilingual Sentence( ) שפיתחו פרופ’ לסט Extractor ועמיתיו למחלקה, ד”ר מרינה ליטבק וד”ר מנחם פרידמן, בוחר 30 את משפטי-המפתח בעזרת פרמטרים שניתן לחשב אותם עבור כל משפט בכל שפה. איכות MUSE הסיכומים האוטומטיים של נבחנה על-ידי השוואתם לסיכומים ידניים שכתבו דוברי שפות שונות. “התוצאות על מאגרי מסמכים מסוכמים בארבע שפות - אנגלית, עברית, ערבית ופרסית - הוכיחו שהאלגוריתם מספק סיכומים קרובים יותר לסיכומים האנושיים לעומת שיטות סטטיסטיות אחרות של תימצות אוטומטי”, אומר פרופ’ לסט. עוד התברר שלסיכומים בשפות השונות יש מאפיינים דומים המאפשרים “לאמן” מודל של תימצות על שפה נפוצה יותר, כגון אנגלית, ולהפעיל אותו בהצלחה על מסמכים בשפה שונה לגמרי, כגון עברית או פרסית. עכשיו עובד פרופ’ לסט, בשיתוף עם ד”ר ליטבק ועם ד”ר נטליה וונטיק מן המכללה האקדמית להנדסה על שם סמי שמעון, על נושא קרוב – קיצור משפטים ארוכים על-ידי השמטת פרטים בעלי חשיבות משנית מתוך המשפט. החוקרים מקווים שבסיום עבודתם יוכלו לייצר סיכומים קצרים וממוקדים שיאפשרו לדעת יותר תוך קריאת פחות חומר.

אני חושב עכשיו על התגובה שהוא היה יכול לצפות לה כשהניח למילים תמוהות כאלה לצאת מקצה לשונו. מלים, 140 המשפטים האלה מכילים בלבד מן הטקסט המלא של 27%- כ הנאום, שניתוחו נעשה על בסיס הרשמי לשפה האנגלית. ונשאלת השאלה: מה מתוך נאומו של שליט המדינה המבודדת נזכור בעוד כמה שנים? לשאלה הזאת תוכנת התימצות אינה יודעת לתת תשובה. “מדהים אותי שמאה שנה אחרי מהפכת אוקטובר וכמעט רבע- מאה לאחר קריסת ברית המועצות, ארה”ב והעולם החופשי עדיין מאוימים על-ידי שליט של מדינה קומוניסטית המחזיקה בנשק גרעיני”, אומר פרופ’ לסט. והוא מוסיף בנימה צינית: “ללא ספק מדובר בהמשך ראוי למורשתו המפוארת של החבר ניקיטה חרושצ'וב, 1964- שליט ברית המועצות בשנים , שהבטיח למדינות המערב בשנת 1953 : ‘אנחנו נקבור אתכם!'". 1956 לטכנולוגיה שמאפשרת לנו לקרוא יותר חומר בפחות זמן קוראים automatic( ” “תימצות אוטומטי ), והיא נמצאת summarization במוקד מחקרם של פרופ’ מרק לסט, מן המחלקה להנדסת מערכות תוכנה ומידע, וקבוצת המחקר שלו. מטרתו המקורית של המחקר הייתה לזהות משפטי-מפתח בתוך טקסט בשפה כלשהי מתוך מאות השפות הנמצאות בשימוש באינטרנט. לכן יכלו החוקרים להסתמך אך ורק על מאפיינים סטטיסטיים של משפטים, כגון אורך המשפט באותיות ומילים

מחץ

exercising a corresponding, highest level of hardline countermeasure in history.(11) מאחר שטראמפ שלל את קיומי והעליב אותי ואת ארצי מול עיני העולם ופרסם את הכרזת המלחמה הפראית ביותר בהיסטוריה [בה אמר] שיהרוס את הרפובליקה הדמוקרטית העממית של קוריאה, אנחנו נשקול ברצינות הפעלת אמצעי-נגד הולם, הנוקשה ביותר בהיסטוריה. I am now thinking hard about what response he could have expected when he allowed such eccentric words to trip off his tongue. (15)

7 | אבג

טקס הנחת אבן-פינה להקמת משכנות תלמידי מחקר ובני משפחותיהם התקיים בחודש שעבר במעמד נשיאת האוניברסיטה פרופ’ רבקה כרמי, המנכ”ל וסגן הנשיאה דוד ברקת, וראש עיריית באר שבע רוביק דנילוביץ’. פרויקט המגורים החדש צמוד למעונות על שם זלוטובסקי בשכונה יחידות דיור. גיל גירון, מנכ”ל קבוצת אשטרום 129 ג’ ויכיל שמקימה את הפרויקט, מתזמן את כניסת הדיירים .2019 הראשונים למשכנם החדש לחודש אוקטובר הונחה אבן-פינה להקמת משכנות תלמידי מחקר ובני משפחותיהם באוניברסיטת בן-גוריון כאן יגורו בכיף

דוד ברקת מציג את מגילת ההקמה על רקע צילום הדמיה של הפרויקט

נושא קרדינלי פרס אקומני לסובלנות ולהבנה דתית וחברתית על-שם בנובמבר לקרדינל קורט קוך מהוותיקן. 6- לדיסלב לסט הוענק ב על-ידי האפיפיור בנדיקטוס 2010 הקרדינל קוך התמנה בשנת לתפקיד נשיא המועצה האפיפיורית לקידום איחוד נוצרי, 16- ה הפועלת למען אקומניזם. כחלק מתפקיד זה, הקרדינל קוך מכהן גם כנשיא ועדת הכס הקדוש לקידום יחסים דתיים עם ) לתחזק קשרים 1974 היהודים. תפקיד הוועדה (שנוסדה בשנת תיאולוגיים חיוביים עם היהודים ועם היהדות. דיקן הפקולטה למדעי הרוח והחברה, פרופ' חיים היימס, פנה במהלך הטקס לקרדינל ואמר לו: "לאור מפעל חייך ומשימתך, אנו גאים מאוד להכיר בתרומתך לחברה הן בדת הקתולית ומעבר לגבולות הדת". "אני חש כבוד גדול ושמחה על שנבחרתי כאדם המחויב לאחדות ולדיאלוג יהודי-נוצרי", אמר הקרדינל קוך לאחר קבלת הפרס. "אני מאחל לאוניברסיטת בן-גוריון בנגב עתיד של מחקר פורה ומלמד, בברכתו של האל". למחרת היום השתתף הקרדינל קוך בסדנה באוניברסיטה בנושא "האחר בנוצרות והיהדות". את הפרס כוננו פרופ' לדיסלב ונלי לסט משווייץ. הוא מוענק על-ידי אוניברסיטת בן-גוריון בנגב לאישיות דתית בעלת מוניטין בינלאומי, או לאדם או לארגון שתרמו תרומה יוצאת , והוא "מוקיר 1985 דופן לחברה. הפרס הוענק לראשונה בשנת אנשים שמעשיהם משקפים סובלנות, תקווה וחזון – היבטים החיוניים להישרדותו של הגזע האנושי".

הנשיא מאוהב

נשיא המדינה, ראובן ריבלין, החליט לציין את תחילת שנת הלימודים במערכת ההשכלה הגבוהה בביקור באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. הנשיא נכנס לכמה מעבדות- מחקר והתרשם מן הפיתוחים שהציגו לפניו מיטב חוקרינו. הנשיא ופמלייתו צפו בעניין רב בהדגמה של משחק עם רובוט דמוי אנוש לצורך שיקום. את המשחק הדגימה רונית פיינגולד-פולק (כמצולם בשער העיתון), פיזיותרפיסטית מומחית בשיקום לאחר שבץ ודוקטורנטית במעבדתה של ד"ר שלי לוי-צדק (כאן בתמונה). הרובוט מנחה את המטופלים לבצע תנועות שהם מתקשים לבצע בעקבות הפגיעה (כמו הרמת כוס והנחתה על שולחן). במקביל הוא אוסף מידע על היקף הפעילות של המטופל ועל רמת הצלחתו ומדווח עליהן לצוות הרפואי המלווה את המטופל. פרויקט-המחקר, הנערך במעבדה לחקר הקוגניציה, הזיקנה והשיקום במחלקה לפיזיותרפיה, משלב חוקרים בעלי רקע מגוון - פיזיותרפיה, הנדסה וקוגניציה. צוות הפרויקט כולל את אביטל אלישי, מהנדסת המעבדה, אנה ילקין, פיזיותרפיסטית ואחראית מחלקת השיקום ב"בית הדר", המסיימת את עבודת המאסטר במחלקה לפיזיותרפיה, ואת שיר קשי, שעבודת המאסטר שלה נעשית במסגרת המחלקה להנדסת מערכות מידע. הפרויקט כולל שיתופי פעולה עם פרופ' בעז לרנר (המחלקה להנדסת תעשייה וניהול), פרופ' ליאור רוקח (הנדסת מערכות מידע) ופרופ' אמיר שפירא (הנדסת מכונות).

כנסים ואירועים | 8

שרת הטקס אולם הסנאט היה צר מהכיל את חברי הסגל והעובדים שהשתתפו במסיבת הפרידה שנערכה לכבוד רחל בן-ישי, הממונה על מדור אירוח שנים באוניברסיטה 47 וכנסים, שיצאה לגמלאות לאחר

לפטירתו של דוד בן-גוריון 44- יום השנה ה צוין בסדרת אירועים. האוניברסיטה הנושאת את שמו העניקה תוארי דוקטור לאות כבוד לשבעה אישים שמגלמים באישיותם ובפועלם את חזונו של ראש הממשלה הראשון. את הטקס הממלכתי בנובמבר בשדה בוקר כיבדו 23- שהתקיים ב בנוכחותם ראש הממשלה בנימין נתניהו, נשיא המדינה ראובן ריבלין, קציני-צבא ומשטרה בכירים ועוד נכבדים. זוכרים את “הזקן”

מי לא מכיר את רחל בן-ישי, עד לא מכבר הממונה על מדור אירוח וכנסים במחלקה לקשרי ציבור? סביר להניח שרובכם נתקלתם בה בהזדמנות כזאת או אחרת, מארגנת טקס הנחת אבן-פינה לבניין חדש או מעבירה את המספריים בעיתוי הנכון לידיים הנכונות לפני גזירת סרט. הוותיקים שבחבורה זוכרים אותה מימיה הראשונים של האוניברסיטה, הצעירים שנותיה במוסדנו. נציגים מהדור הישן והדור החדש, ראשי האוניברסיטה, וכמובן בני משפחתה הענפה כיבדו בנוכחותם את מסיבת הפרידה באוקטובר. 29- שנערכה לכבודה ב בניה ובנותיה של רחל אף הם צייתו לפקודותיה, כפי שנהגו מאז שעמדו על דעתם. רובם המכריע השתדל שלא לקיים אירועים משפחתיים בימי התכנסותו של חבר הנאמנים. הנשיאה פרופ’ רבקה כרמי הפסיקה מזמן לספור את השעות שבהן בילתה עם “שרת הטקס” במסגרת ההכנות לאירועים ובמהלכם. “רחל היא הפנים של האוניברסיטה שלנו, זו שתמיד קידמה את האורחים במאור פנים ותמיד ביצעה את המשימות בחפץ לב”, אמרה הנשיאה במסיבת הפרישה של בן-ישי. “לא קל למלא את אולם הסנאט. זוהי ההוכחה עד כמה אנשים אוהבים את רחל שלנו". סגן הנשיאה והמנכ”ל, דוד ברקת, הודה לרחל על עבודתה המסורה בשירות האוניברסיטה. הוא פנה אליה ישירות ואמר לה: “ את נמצאת באוניברסיטה מאז הקמתה, ובמשך עשרות שנים מילאת את תפקידך יותר בוודאי נתקלו בה במאות 47 האירועים שהפיקה במרוצת

בן-ישי מתדרכת את פרופ' ז'אק לווינר, רגע לפני טקס 2015- הענקת תארי דוקטור לאות כבוד ב

במסירות ובמקצועיות. פעמים רבות עברתי ליד משרדך בשעות המאוחרות של היום וראיתי אותך יושבת ועובדת. תמיד ידעתי שאנחנו בידיים טובות. ידעת להשרות סביבך ביטחון ותחושת נינוחות. עשית עבודה מצוינת. הלוואי שנראה אותך באוניברסיטה במסגרת ‘שירות מילואים’, שתהיי חלק מן האוניברסיטה גם בעתיד. אנחנו לא מוותרים עלייך״. יו”ר מועצת העובדים, אבנר מזרחי, תיבל את דבריו בהומור: “רחל תמיד נתנה לך את ההרגשה שאתה עובד אצלה, מפני שידעה איך לכוון את הדברים. אבל אי אפשר לכעוס עליה. הרעיון ‘לגייס אותה למילואים’ בהחלט ראוי למחשבה רצינית”.   לקראת סיומו של הטקס, שהתנהל בהנחייתה של נינה פרליס, ראשת המחלקה לקשרי ציבור, זומנה רחל לבמה וחברותיה במחלקה הניחו על צווארה סרט ועליו התואר ‘אות מפיקת-העל המחלקתית’. בן-ישי נגעה קלות בסרט והידקה אותו, ורק אז נתנה אור ירוק להמשיך הלאה. שרת הטקס, כבר אמרנו?

מאוחר יותר באותו יום התקיים טקס הענקת תוארי דוקטור לאות כבוד בנוכחות מאות מוזמנים שגדשו את אולם זוננפלד בקריית האוניברסיטה על שם משפחת מרקוס. התארים הוענקו למשפטנית פרופ’ רות גביזון, שמקדישה את חייה לשמירה על זכויות האדם; למדענית פרופ’ שפי גולדווסר, חברת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, שהישגיה פורצי-הדרך בתחומי מדעי המחשב זיכו אותה בפרסים ובהכרה בינלאומית; לראש עיריית באר שבע רוביק דנילוביץ’, אשר תחת הנהגתו נעשתה בירת הנגב בירת ההזדמנויות של ישראל; לסוציולוג של התקשורת פרופ’ אליהוא כ”ץ, חתן פרס ישראל למדעי החברה לשנת , ממייסדי הטלוויזיה הישראלית וכיום 1989 פרופסור לתקשורת באוניברסיטת פנסילבניה; לפסלת סיגלית לנדאו, שיצירותיה תרמו לקידום האמנות החזותית בישראל ובכמה מקומות בעולם; לאדריכל משה ספדיה, שהפליא ליצור פרויקטים חשובים בישראל, ביניהם הטרמינל החדש בנמל התעופה בן-גוריון; ולפסנתרן למנחם פרסלר, מוסיקאי מחונן שזכה להכרה בינלאומית. באותו מעמד העניקה האוניברסיטה את 'אות יקיר הנגב' לפרופ’ עמוס ריצ’מונד, ואת ‘אות הנשיאה על תרומה רבת שנים לאוניברסיטה’ לדבורה תומר ואליעזר כרמל.

9 | אבג

חבר מכוכב

פרופסור בנעלי-בית

אחר

מחקריו של פרופ’ נדב ששר נולדו בין שוניות אלמוגים מרהיבות לבין דולפינים, במעבדה הממוקמת בריף הדולפינים באילת. כאשר הסיר מעליו את מכלי-האוויר הוא לקח נשימה ארוכה וצלל למים העמוקים של ניהול קמפוס אוניברסיטת בן-גוריון באילת. בסיומן של שנתיים מרתקות יצא לשנת שבתון באוסטרליה. החיבור של נדב ששר, יליד ירושלים, לאילת ולים התחיל בנעוריו. “כנער,” הוא מספר, “ביליתי הרבה בבית-ספר שדה נעמה, בסיני. משם נובע החיבור שלי גם לאזור אילת, גם לביולוגיה וגם לידיעה שאני רוצה לעסוק בים”. שלא במפתיע, את שירותו הצבאי עשה בחיל הים, “על סטי”ל. לצוללות לא קיבלו אותי כי כבר הרכבתי משקפיים”, מספר נדב, שמאז הספיק להפוך לחוקר בתחום של חוש הראייה אצל בעלי-חיים. תואר ראשון ושני סיים נדב באוניברסיטת תל-אביב, אבל את המחקר עשה במימי ים סוף, כשהוא מתגורר בקיבוץ אליפז עם רעייתו דורית. את הדוקטורט עשה באוניברסיטת מרילנד, בנושא “ראיית בעלי-חיים באור מקוטב". המחקר התפרש על אוסטרליה, איי הוואי, קליפורניה והאיים הקאריביים. את הפוסט-דוקטורט עשה במעבדה לביולוגיה ימית בוודס הול, מסצ’וסטס. שם נולדה בתו הבכורה, לילך. בתו הצעירה, סיגל, נולדה כשהמשפחה חזרה לישראל. “כשחזרתי ארצה מן הפוסט-דוקטורט היה ברור לי שלחוקר בתחום הביולוגיה הימית יש רק מקום אחד בארץ - אילת. אין בארץ מקום יותר טוב. באילת אפשר ללמד ביולוגיה ימית מן התואר

צילום באדיבות משפחת ששר

הביולוג הימי פרופ’ נדב ששר בילה חלק נכבד מחייו בין שוניות בימים אלה הוא מתוודע | אלמוגים ובין ריף הדולפינים באילת לעולם החי בערבות אוסטרליה ומתכנן את הניתור הבא

רעות לקחה אותי לשנרקל בחוף נעמה שבסיני, ומאז אני מכור. עושר הצבעים, חופש התנועה, הכחול העמוק...כל אלה מושכים אותי בחבלי קסם". מה עוד היית רוצה שיופיע בקורות החיים שלך? “לפני הרבה שנים הייתי אמור לרדת מטרים. הכול היה 5000 בצוללת לעומק מוכן, הותקן ציוד מיוחד, אבל מסיבות משפחתיות נבצר ממני לצאת להרפתקה ומישהו אחר תפס את מקומי. הייתי שמח לבצע את הצלילה הזאת”. דברים שלא ידענו עלייך? “זכיתי להיות אקוואנאוט - שהיתי מתחת למים במשך עשרה ימים במעבדה הימית שבקי-לרגו בפלורידה. זוהי חוויה שאין כדוגמתה. עוברים תהליכים שקשה לתאר. למשל, ראיית הצבעים שלי השתנתה במהלך השהייה בים והפכתי יותר רגיש לצבעים אדומים. גם שוכחים שצריכים אוויר

הראשון ועד לדוקטורט”, הוא מצהיר. אחרי שבע שנים במכון הבינאוניברסיטאי באילת וחצי שנה באיי הוואי עבר נדב לאוניברסיטת בן-גוריון בנגב. “כשהתמניתי למנהל המעבדה הבינלאומית בריף הדולפינים נסעתי להוואי ללמוד את הנושא. הוואי היא מקום נפלא - ים, גלים, הרי-געש, אנשים חמים”, הוא מספר בעיניים נוצצות. “רציתי ללמוד על דולפינים, במיוחד על התנהגותם ועל התקשורת ביניהם”. גם נושא המחקר הזה ממשיך ללוות את נדב בסביבת עבודתו הנוכחית. מבסיסו במעבדה הממוקמת על חופי אוסטרליה הוא חוקר את התנהגות הדולפינים ואת האקוסטיקה בעולמם. מה משך אותך לתחום הביולוגיה הימית? “התאהבתי בים ובשוניות אלמוגים בערך. נערה בוגרת יותר בשם 11 בגיל

מחקר בינלאומי | 10

הביולוגיה הימית, מה היית רוצה להיות? "חוקר ציפורים. הרבה זמן התלבטתי בין ציפורים לים. אז ככל הנראה להיות צפר היה יכול להיות אפיק אפשרי”. מה היית לוקח איתך לאי בודד? “טוב, זו לא שאלה קשה. כי כבר הייתי בכמה איים בודדים או כמעט בודדים. הבחירה הראשונה שלי תהיה כמובן ג'ני, אשתי. יחד נוכל לחגוג על כל מה שקורה במים. כמובן אסור לשכוח ציוד שנירקול, חליפת צלילה ועוד עזרים תת-ימיים. בהמשך הרשימה כלי כתיבה, מיקרוסקופ נייד, ואולי גם מחשב נייד עם מטען סולארי”. תוכל לסכם בקיצור נמרץ את כרטיס- הביקור שלך? “נאמר – ‘הזמן קצר והמלאכה מרובה’. ככל שאנחנו שואלים ועונים על יותר שאלות כך מתגלים עוד ועוד דברים ללמוד. כמדען יש לי הזכות לשאול שאלות ולבחור את הדרך לענות עליהן. ברור לי שלעולם לא אדע הכול. אבל נאמר גם 'לא עליך המלאכה לגמור - ואין אתה בן- חורין להיבטל ממנה'. אז גם אם ברור שלא נדע הכול, אני מרגיש שמחובתי להמשיך לשאול ולחקור, ולא פחות מזה - לחלוק עם תלמידיי את הידע ואת ההשתאות מן הטבע".

ספר קריאה – רומאן או מחקר? “ספרים הם הנקודה החלשה שלי, קשה לי להניח ספר שהגיע לידיי. לא פעם החמצתי תאריך הגשה של הצעת מחקר משום שהייתי שקוע בספר טוב. כרגע אני מעדיף רומאנים היסטוריים". מה עם מדע בדיוני? “אין סיבה להניח שאנחנו לבד Star( ' ביקום. מלבד זאת אני 'טרקי - מסע בין כוכבים) מושבע". Trek ריאליטי או גליליאו? “תוכניות ריאליטי אני כמעט לא רואה. בדרך כלל אני שוקע בסדרות טלוויזיה עם עדיפות לז’אנר המדע הפופולארי. סרטים המתעדים מקומות ותרבויות שטרם הכרתי חביבים עליי במיוחד”. טיולים – תבנית נוף מולדתך או חריש עמוק בחו”ל? “הכול הולך. גם טיולים בארץ, וגם בחו”ל. מה שכן - לא בבהילות. אני לא מסוגל לעבור שלוש מדינות בשבעה ימים. חשוב לי להכיר את המקום שבו אני נמצא. בזמן האחרון אני ואשתי הופכים כמעט כל טיול לאתגר מחקרי. לפעמים אנחנו אפילו מעבירים שאלונים בשדה-התעופה או עורכים ראיונות בבתי-המלון שבו אנחנו מתארחים”. אם לא היית חוקר ומרצה בתחום

לנשימה. יום אחד יצאתי לסיבוב במים ופשוט שכחתי לקחת צינור- מטרים מן המעבדה 20 אוויר. במרחק נזכרתי וחזרתי. “בחמש השנים האחרונות הייתה לי פינה ברדיו המקומי באילת. למאזינים סיפרתי על הים ומה שקורה בו. עכשיו כשאני בשבתון הפינה בהפסקה, ואני מקווה לחדש אותה כשאחזור לארץ. אני מאמין שחייבים לשבור את החומות שבין האקדמיה לבין הציבור. תקשורת והנגשת המידע הן חלק חשוב מתפקידנו כאנשי אקדמיה". איך משלבים חיי משפחה עם קריירה אקדמית? “זה לא פשוט, במיוחד בתפקידי ניהול. גם אשתי וגם בנותיי לא רוצות שאחזור מן השבתון לתפקיד ניהולי. הן טוענות, כנראה בצדק, שכאשר אני עוסק במחקר אני הרבה יותר מאושר". “למזלי הרב אשתי, ג’ני, גם היא ביולוגית ימית כך שיש לנו הרבה מן המשותף. אפילו כתיבת מאמר מדעי יכולה להיעשות בילוי רומנטי”. האם נפלת ברשתן של הרשתות החברתיות? "אין לי לא פייסבוק, לא טוויטר ולא אינסטגרם. אבל אני משתמש הרבה בוואטסאפ כדי לשמור על קשרים". הכובע החדש של פרופ' פוריה

ראש המחלקה לניהול תיירות ומלונאות מונה לתפקיד המנהל האקדמי החדש של קמפוס אוניברסיטת בן-גוריון באילת

יש חדש תחת השמש: פרופ' יניב פוריה מונה לתפקיד המנהל האקדמי של קמפוס אוניברסיטת בן-גוריון באילת במקומו של פרופ' נדב ששר, שנמצא בשנת שבתון. (ראה כתבה נפרדת). פרופ’ פוריה, נשוי ואב לשלושה ילדים, ישמש בתפקידו באילת במקביל לתפקידו כראש המחלקה לניהול מלונאות ותיירות באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, ויחלק את זמנו בין אילת לבאר שבע. מנהלו החדש של קמפוס האוניברסיטה באילת הוא בוגר המחזור הראשון של המחלקה לניהול מלונאות ותיירות. , ובתמיכת משרד התיירות בישראל יצא ללימודי דוקטורט ERNST כשסיים את לימודי התואר הראשון קיבל מילגת שבאנגליה. Surrey באוניברסיטת פרופ’ פוריה מתמקד במחקריו בשני נושאים עיקריים: הראשון הוא ניהול מורשת וחוויית הביקור באתרי מורשת. השני - החוויה התיירותית של קבוצות מוגדרות - ילדים, נשים, להט”ב, כבדי משקל, ואנשים בעלי מוגבלויות. מחקריו של פרופ’ פוריה פורסמו במיטב כתבי-העת בתחומי התיירות והמלונאות. במקביל לתפקידיו הניהוליים הוא ימשיך ללמד קורסים לתואר ראשון ולתואר שני ולהנחות דוקטורנטים. זוהי “קדנציה אילתית” שנייה לפרופ’ פוריה. הוא גר בעיר הזאת כשלמד לתואר ראשון במסגרת קורס העתודה הניהולית. הוא אומר: “בקמפוס אילת הלימוד מתקיים בכיתות קטנות, עם יחס אישי מצד המרצים, המחויבים לאיכות ההוראה. מטרתי היא להמשיך לקדם את הקמפוס מתוך הסתמכות על מאפייניו הייחודיים. זהו ‘קמפוס בוטיק’, המאופיין על-ידי חוויית לימודים אינטימית ואיכותית, המאפשרת לסטודנט לממש את מלוא יכולותיו”.

במה חופשית מאת רון פולמן

נשיאת הפרלמנט הגרמני, מאלו דרייר, ופרופ' פרידננד שמידט קלר מאוניברסיטת יוהנס גוטנברג, ביקרו באוניברסיטת בן-גוריון והתרשמו ממעבדתו של פרופ' קבוצת השבב האטומי | רון פולמן שלנו מקיימת שיתוף פעולה הדוק עם גרמניה בנושא תורת הקוונטים

כבר כאן המהפכה הקוונטית השנייה

המנסים להגיע להבנה מעמיקה יותר של הטבע, אך לאחרונה חלחלה ההכרה שהמוזרויות האלה גם יכולות להביא ללידת טכנולוגיה מסוג חדש לחלוטין. רמזים ראשונים לכך הגיעו כבר באמצע המאה שעברה כשהומצאו הטרנזיסטור והלייזר, שבהם משתמשת כמעט כל הטכנולוגיה המודרנית. גם השעון האטומי שהומצא בערך באותו הזמן, ושעליו , סיפק GPS- מתבססת מערכת ה רמז עבה לעתיד לבוא. אך רק בעשר השנים האחרונות, שבהן השתפרה היכולת שלנו לשלוט בצורה מדויקת באינפורמציה שמועברת לחלקיק

סיפור החתול שהוא גם חי וגם מת בו-זמנית; זוהי גם הסיבה שלואי דה- ברולי לא הסכים ללמד את התורה הזאת באוניברסיטה. אבל אחרי כמעט מאה שנה של ניסיונות - הן תיאורטיים והן מעשיים במעבדה - לא קמה לה מחליפה טובה יותר. כדרכו המיוחדת והמוצלחת של המדע, המדענים ימשיכו לתקוף את תורת הקוונטים, שכן "הדרך אל האמת מחייבת את התקפתה המתמדת של האמת", ואף-על-פי-כן בינתיים אין תיאור טוב ממנה של המציאות. המוזרויות של תורת הקוונטים מעסיקות במשך שנים רבות מדענים

לפני כמעט מאה שנה נולדה תורת הקוונטים. זוהי אחת משתי המהפכות הגדולות של הפיסיקה המודרנית (המהפכה השנייה - תורת היחסות של איינשטיין). תורת הקוונטים היא הראשונה שהצליחה לתאר את מבנה האטום, שהוא הבסיס לא רק לפיסיקה אלא גם לכימיה ולביולוגיה. מה שפחות ידוע על התורה הזאת הוא שממציאיה שנאו אותה. מרגע שהבינו עד כמה מוזרה התורה שהביאו לעולם הם ניסו להוכיח שהיא לא נכונה. למשל, זוהי הסיבה שאיינשטיין אמר ש"אלוהים לא משחק בקוביות", וזוהי הסיבה שארווין שרדינגר המציא את

ננו-טכנולוגיה | 12

סיפור אטומי

בודד (יהא זה אטום או פוטון), ובאותה מידה בניתוח האינפורמציה המתקבלת ממנו, הבין המין האנושי את גודל הפוטנציאל הטכנולוגי הגלום בחוקים המוזרים של תורה זו. העידן החדש הזה מכונה "המהפכה הקוונטית השנייה". מגוון האפליקציות שעליהן מדובר הוא גדול. הוא כולל שעונים הרבה יותר מדויקים שיוכלו לסנכרן תקשורת מהירה, מערכות ניווט ,)GPS אינרציאליות (כלומר, ללא מדויקות בהרבה ממה שהכרנו עד היום, שיאפשרו ניווט בחלל או במעמקי הים, וקווי תקשורת חסינים להאזנה שיוכלו, למשל, להגן על תפקוד המערכת הבנקאית העולמית ועל הפרטיות שלנו. בעשר השנים האחרונות, בכל רחבי העולם, הסקטורים הציבוריים, התעשייתיים והביטחוניים הגדילו את השקעתם בטכנולוגיה החדשה. כמו בכל האוניברסיטאות המתקדמות, גם אוניברסיטת בן- גוריון מכינה את עצמה למהפכה שבדרך. לאחרונה הוקם אצלנו 'המרכז לחקר המדע והטכנולוגיה הקוונטיים' שבראשו עומד פרופ' שלומי ארנון, וחברים בו יותר מחמישים חוקרים מעשר מחלקות. השאיפה היא לגייס חברי סגל חדשים ולהקים מעבדות שיתמחו בתחום החדש. חנוכת המעבדה הראשונה לטכנולוגיה קוונטית, שבנה ד"ר דוד בינואר 22- גרוסוסר, מתוכננת ל , ואת המעמד יכבדו בנוכחותם 2018 ובהרצאותיהם פרופ' סרז' הרוש, חתן פרס נובל לפיסיקה לשנת , ופרופ' ריינר בלאט, מחשובי 2012 המומחים בעולם בתחום המיחשוב הקוונטי. שני הפרויקטים הראשונים שייבנו במעבדה החדשה הם השעון האטומי המדויק ביותר בישראל (שעון בתדר אופטי), וכן גלאי- תאוצות מתקדם. המהפכה הקוונטית השנייה כבר כאן. אתם מוזמנים להצטרף אליה.

הצצה בכרטיס-הביקור של פרופ' רון פולמן מגלה שהיה סטודנט במרכז למחקר ), בתר-דוקטורנט באינסברוק, וחוקר בתחום הפיסיקה הקוונטית CERN( גרעיני בז'נבה באוניברסיטת היידלברג שבגרמניה. גם בשנים האחרונות, מאז הגיעו לאוניברסיטת בן- www.bgu.( גוריון, נראה שאין בכוונתו לנוח. תחילה הקים את מעבדת השבב האטומי ) היחידה מסוגה בארץ. לאחר מכן הקים את המרכז לננו-פבריקציה, ac.il/atomchip ולאחרונה יסד את המרכז לחקר המדע והטכנולוגיה הקוונטיים. ראויה לציון העובדה שכיום יש למרכז לננו-פבריקציה באוניברסיטת בן-גוריון, בניהולו של ד"ר ארז גולן, שם עולמי והוא מספק שבבים למעבדות רבות בעולם. לאחרונה סיפק שבבים למעבדות באיטליה, גרמניה, הולנד ואנגליה, שבב חדש מיוצר עבור האמריקאים, שלא לדבר על אספקת שבבים לאוניברסיטאות אחרות ולתעשיית ההיי-טק בארץ. לא מכבר חוללו חברי הצוות של פרופ' פולמן את הבלתי-יאומן כשהציבו שעון אחד בשני מקומות שונים בו-זמנית. הישגם עשוי לתרום להבנת הקשר בין תורת היחסות ותורת הקוונטים.

תיאר צוות המחקר של פרופ' פולמן כיצד יתאפשר Science במאמר בכתב-העת בעתיד לחקור את תפקידו של הזמן בפעילות היקום. החוקרים במעבדת השבב האטומי לקחו אטום והפכו אותו לשעון אטומי, בדומה לזה . במקביל העבירו את GPS- הנמצא כיום במערכות טכנולוגיות רבות, כגון מערכת ה האטום דרך מכשיר המסוגל לגרום לו להיות בשני מקומות בו-זמנית. המכשיר נקרא אינטרפרומטר, והוא פועל לפי עקרונות תורת הקוונטים המאפשרים לגוף להיות בכמה מקומות בו-זמנית. לפי תורת הקוונטים הזמן מתקדם באותו קצב בכל המקומות ביקום, בעוד שלפי תורת היחסות הכללית של איינשטיין הזמן לא מתקדם באותו קצב בכל מקום מפני שהוא מושפע מכוחות גרביטציוניים של מסות גדולות כמו כדור-הארץ. החוקרים שאלו מה יקרה לשעון שנמצא בו-זמנית בכמה מקומות שבהם הזמן מתקדם בקצב שונה לאחר שיגרמו לו להיות שוב רק במקום אחד. צוות המחקר הראה שבמצב מוזר זה מתקבלות תופעות חדשות, שאולי יסבירו בעתיד כיצד יש לתורת היחסות הכללית תפקיד חשוב בגבול שבין העולם הקוונטי, שבו מותר לגוף להיות בכמה מקומות בו-זמנית, לבין העולם הקלאסי (כך נקרא העולם היום-יומי שלנו שבו הגופים גדולים), שבו אסור לגוף להיות בכמה מקומות בו-זמנית.

מסע רובוטי אל גוף האדם במעבדתו של ד"ר דוד זרוק שוקדים על פיתוח רובוט מיניאטורי שיוחדר לקרביים אנושיים ויבצע בדיקות רפואיות חיוניות מגייס רובוטים זעירים למשימות רפואיות. ד"ר דוד זרוק

המדען ואת עצמם, אבל המדען שכח את שיטת המיזעור. כיום מקבל המדע הבדיוני תפנית מעניינת. במעבדת ה"ביו-רובוטיקה ורובוטיקה רפואית" של ד"ר דוד זרוק, מרצה בכיר במחלקה להנדסת מכונות באוניברסיטה שלנו, עוסקים בפיתוח רובוטים השואבים את תכונותיהם מן הטבע. במסגרת משימותיהם מבצעים הרובוטים ניתוחים ופרוצדורות רפואיות, כגון צילום תוך-גופי, וגם

יצא לאקרנים הסרט 1966 בשנת .Fantastic voyage הבדיוני מסופר בו על קבוצת רופאים שנכנסו לצוללת, הוקטנו עם הצוללת לגודל של מילימטר והוזרקו באמצעות מחט למערכת הדם. מטרת המשימה הייתה להציל את ממציא שיטת המיזעור ולשמר את השיטה. בהמשך העלילה הסתבכה התוכנית בגלל סוכן עוין שהיה על סיפון הצוללת. בסופו של דבר הצליחו הרופאים להציל את

משוגרים למשימות חיפוש והצלה. בנוסף לכך מנסה "חיל הרפואה הרובוטית" של ד"ר זרוק לבצע משימה Fantastic- דומה לזו שהוצגה ב , על-ידי בניית רובוט voyage זעיר הניתן לבליעה ומסוגל לזחול במערכת העיכול. הרובוט יצויד במצלמה מיניאטורית שתאפשר לו לבצע פעולות רפואיות בסיסיות בהנחיית רופא שיהיה מצויד במערכת אלחוטית.

רובוטיקה | 14

מזו שבסרט, כפי שמסביר אביו מולידו של הרובוט החדש: "הרובוט שלנו אמור לזחול על דפנות המעיים, אבל גם זה אתגר לא קטן. הצוות המוכשר שלנו ממשיך לפתח את הרובוט, לשפר את המכאניקה שלו ולמזער אותו". מלבד ד"ר זרוק כולל צוות היא - החוקרים את המסטרנטית לי דרורי ואת המהנדס לירן יחזקאל. הם מתמקדים במיזעור מרכיביו של הרובוט הזעיר לגודל שניתן לבליעה. הניסויים מבוצעים על חומרים סינתטיים המדמים סביבה גמישה מאוד. "בהמשך נבצע

טעינה חוזרת. הסרט הבדיוני הוא רעיון מקורי, אבל מובן שבמציאות לא הכול מסתדר. באותה תקופה, לא הייתה יכולת בקרה על מערכות, ולכן צץ הרעיון להקטין את האנשים כדי שיהוו מעין בקרים זעירים שישלטו על הצוללת. מובן שבעולם האמיתי אי אפשר להקטין אנשים וגם אין צורך בכך. הבדל נוסף בין הסרט למציאות הוא מנגנון ההנעה. כשממזערים משהו, הדינאמיקה של התנועה משתנה מאוד, ומה שעובד בקנה מידה גדול לא יעבוד במיזעור. נוסף

האמנם מהפכה בעולם האנדוסקופיה? ד"ר זרוק מספר שהוא וצוות מעבדתו עומדים בקשר קבוע עם חוקרים מובילים בעולם הרפואה, במיוחד עם מומחים למערכת העיכול. נכון להיום יש מספר מגבלות בטכנולוגיות הקיימות של בדיקות מעיים. צוות החוקרים הבאר שבעי מפתח רובוטים זעירים שגודלם כמה סנטימטרים, דמויי תולעים ונחשים קטנים, שיוכלו להיכנס לקרביים של אדם לצורך צילום. הם יהיו דומים למצלמה בנפח קפסולה, אבל עם יכולת הנעה וביצוע של משימות רפואיות פשוטות כמו ביופסיה וצריבה. זמן הבדיקה יתקצר, והיא תהיה יותר ידידותית לנבדק מאשר אנדוסקופיה, שהיא תהליך פולשני וכואב ולכן הרבה מטופלים מסרבים לבצע אותה. איזה אתגרים עומדים בפני הרובוט? כדי להיכנס לתוך הגוף המערכת צריכה להיות זעירה ויעילה. עליה לעבור בכל דרכי העיכול מבלי להיתקע בהם להזיק להם. קוטרה צריך להיות פחות ממילימטר, 4- אורכה המרבי מוגבל ל סנטימטרים. למרחב המיניאטורי הזה צריך לדחוס מצלמה, מערכת הנעה, משדר וסוללה. נקודה נוספת שהחוקרים נתנו עליה את דעתם היא העצמאות האנרגטית: הסוללה חייבת להכיל 10- מספיק אנרגיה כדי לזחול כ מטרים לאורכה של מערכת העיכול. במקביל לזחילה היא צריכה גם לספק אנרגיה למערכות האלקטרוניקה שלה למשך שעתיים. יש לציין כי המערכת שפותחה במחלקה להנדסת מכונות באוניברסיטת בן-גוריון בנגב היא יעילה מאוד מבחינה אנרגטית ומסוגלת לנוע מאות מטרים ללא

על כך, שחייה בתוך מערכת הדם אינה אפשרית מבחינה פיזיקאלית: רובוט זעיר ששוחה במהירות של כמה מילימטרים בשנייה לא יוכל להתמודד עם דם שזורם במהירות של עד חצי מטר בשנייה בעורקים הראשיים של הלב ובמהירות של כמה סנטימטרים בשנייה בעורקים המשניים. קוטרו של הרובוט שנמצא בתהליך פיתוח במעבדתו של ד"ר זרוק 4 מילימטרים ואורכו 15-12 יהיה סנטימטרים. גם שיטת ההנעה שונה

ניסויים במעיים של חיית-בר מתה ונראה אם הרובוט מסוגל לעבור בתוך מעיה בלי לגרום נזק", מגלה ד"ר זרוק. בחודש ספטמבר האחרון התקיים בעיר פורטו שבפורטוגל של 20- הכנס הבינלאומי השנתי ה רובוטים מטפסים ורובוטים הולכים CLAWAR : Climbing and ( מאמר שמציג .)Walking Robots את עבודת המחקר של הדוקטורנט ניר דגני וד"ר זרוק בנושא "תנועה רובוטית גלית על משטחים גמישים" זכה בציון לשבח.

15 | אבג

17

18 17

2016

400

| 16

קהילת צאצאי אנוסים בעיר רסיפה שבברזיל חוגגת את חג הפורים (צילום באדיבות אבי גרוס)

מיליון 55- בארה"ב, המונה כיום כ נפש, הביאה את מדינת ישראל להכרה כי מדובר ביעד אסטרטגי, ולכן מוטלת על הדיפלומטים הישראלים המשימה של קשירת יחסים חמים עם קהילה גדולה זו. הבנה זו מנחה גם את מתווי המדיניות של הקהילות מתוכם 10%- היהודיות. הידיעה שכ הם קרובי משפחה של העם היהודי עשויה להרחיב את מעגלי הידידות והתמיכה שלנו בארה"ב. כבר בבחירות האחרונות לנשיאות ארה"ב היו מועמדים רציניים מן ה"לטינוס'". מי יודע, אולי עוד יתברר שדם יהודי זורם בעורקיהם של פלה, רומאריו וניימאר, כוכבי הכדורגל הגדולים של ברזיל לדורותיה.

מספר מחקרים חדשים בתחום הגנטיקה מאשרים שיש אחוז גבוה של "דנ"א יהודי-ספרדי" בספרד ובפורטוגל. כך, למשל, מצאה הגנטיקאית ד"ר אינס נוגיירו, בעצמה ממוצא יהודי, כי אצל רבים מתושבי ברגנסה וסביבתה, בצפון-מזרח פורטוגל, השתמרו סמנים גנטיים יהודיים. בעקבות מחקרים כאלה קבע הדמוגרף הידוע פרופ' סרג'ו דלה פרגולה שאפשר כנראה לדבר מיליון "לטינוס" (אנשים 30- על כ ממוצא אִיבֶּרי) בארצות אמריקה הלטינית שהם ממוצא יהודי, היינו מצאצאי "הנוצרים החדשים" בספרד ובפורטוגל. חשיבותה ההולכת ומתגברת של האוכלוסייה הלטינית

ב"נוצרים החדשים". זרם הנוהים חזרה לכיוון היהדות הוא בעל ממדים של תנועה, והוא צובר תנופה באמצעות רשת האינטרנט והרשתות החברתיות. מדובר לא בברזיל בלבד אלא בכמה ממדינות מרכז ודרום אמריקה, פורטוגל, וכמה מדינות בדרום-מערב ארה"ב. ההתעניינות האקדמית בנושא היא אך בראשיתה. לתחומים ממדעי הרוח, כהיסטוריה ודת, מצטרפות דיסציפלינות שמשתמשות בכלי-מחקר אחרים - אנתרופולוגיה, סוציולוגיה וגנטיקה. לדברי פרופ' גרוס, הנושא הוא בעל חשיבות אסטרטגית מן המעלה העליונה מבחינת מדינת ישראל. "אחרי השואה, ובהתחשב בממדי הנישואין המעורבים בין יהודים ונוצרים בארצות המערב, יזדקק עם ישראל לתוספת דמוגרפית כדי לשרוד. המאגר האנושי של צאצאי האנוסים הוא מעולה, שכן הוא מבוסס על מצטרפים-מרצון ואינו רק תוצאה של אנטישמיות או בעיות כלכליות. מה שלא ברור הוא כמה אנשים ירצו לעשות בפועל את הצעד הנועז של "לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך".

ראה אור פרופ' גרוס פירסם לאחרונה את הספר 'פיוטי תתנ"ו – מסע-הצלב הראשון' (בחסות האקדמיה הישראלית למדעים). מחקריו העכשוויים הם: מהדורה מדעית של כתב-יד יחידאי הכולל תפילות אנוסים מתקופת האינקוויזיציה בפורטוגל; רשימה סודית של האינקוויזיציה מן המאה שמות של "נוצרים חדשים" שברחו מפורטוגל; נידוני 2,000- הי"ז ובה כ האינקוויזיציה הספרדית מן המאה הי"ח - רשימות וניתוחים סטטיסטיים.

17 | אבג

בוחן פתע

. בסיומה של שנת הלימודים תשע"ד 6 זכיתי ב'פרס רוט למרצים מצטיינים': א. ד"ר מאיה בר-סדן. ב. ד"ר איתי חביב. ג. פרופ' דביר שבתאי. ד. פרופ' יצחק בן-מרדכי. . סיימתי לימודים לתארים מתקדמים 7 בהנדסה וכיהנתי כרקטור האוניברסיטה. בהמשך דרכי למדתי אמנות וכמה מיצירותיי הוצגו ברחבי הקמפוס. מי אני?

. השתתפתי בפרויקט מחקרי לפיתוח 10 חיסון נגד חיידק אלים האחראי בין השאר להופעת דלקת קרום המוח אצל פעוטות: א. פרופ' ברכה רגר. ב. פרופ' ברכה שפירא. ג. פרופ' רון דגן. ד. פרופ' רון אפטה. . בשנה הראשונה לכהונתי כנשיא 11 אוניברסיטת בן-גוריון כיהנתי גם כרקטור: א. פרופ' אבישי ברוורמן.

הקיפו בעיגול את התשובה הנכונה. פתרונות יש לשלוח למערכת ‘אבג’, המחלקה לפרסומים ודוברות. פרסים יוגרלו בין הפותרים

. הייתי ממייסדי הקריה למחקר גרעיני 1 וממקימי אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. מי אני? א. פרופ' ארנסט דוד ברגמן. ב. שמעון פרס. ג. פרופ' זאב וניה הדרי. ד. דוד טוביהו. . מה המשותף לפרופ' רבקה כרמי ולפרופ' 2 אבינועם מאיר? א. שניהם נשיאי אוניברסיטאות. ב. שניהם חקרו את אוכלוסיית הבדואים. . מה המשותף לסגן הנשיאה ומנכ"ל 3 האוניברסיטה, דוד ברקת, ולפרופ' רון פולמן? א. שניהם רואי-חשבון בהשכלתם. ב. שניהם ילידי קיבוצים. ג. שניהם היו קצינים בכירים. ד. שניהם טייסים. . מיהו מפקד משלחת הסיוע הראשונה – 4 לימים עובד אוניברסיטה - שצה"ל שיגר לחו"ל לעזרת נפגעי רעידת-האדמה במקסיקו סיטי? א. אל"מ (מיל.) פרופ' משה גוטליב. ב. אל"מ (מיל.) פרופ' אבישי גולדברג. ג. אל"מ (מיל.) אבנר שמואלביץ. ד. אל"מ (מיל.) מוטי מרגלית. . מי הכריז מטעם ממשלת ישראל על 5 הקמת "אוניברסיטת הנגב"? א. יגאל ידין. ב. ישראל גלילי. ג. יגאל אלון. ד. גולדה מאיר. ג. שניהם חוקרי גנטיקה. ד. תשובות ב ו-ג נכונות.

א. פרופ' חיים אילתה. ב. פרופ' נחום פינגר. ג. פרופ' אברהם טמיר. ד. פרופ' דב בהט.

ב. פרופ' חיים אילתה. ג. פרופ' משה פריבס. ד. השגריר יוסף תקוע.

התורם החשוב (שני משמאל) במהלך סיורו באתר הבנייה של המכון למנהיגות חברתית הנושא את שמו; לצדו סגן הנשיאה ומנכ"ל האוניברסיטה דוד ברקת (מימין) והנשיאה פרופ' רבקה כרמי

. ציינו את שם הארגון הממשלתי ש"גייס" 8 את פרופ' אריה מרכוס והציב אותו בראש חזית המאבק נגד מגדלי הסמים בקולומביה? א. ארגון מגדלי הפרחים בארגנטינה. ב. הוועדה לקידום מגדלי הפרג במקסיקו. ג. היחידה הנרקוטית במשרד החקלאות האמריקני. ד. משרד ההגנה האמריקני. . מי מבין חברי הסגל הבאים לא שימש 9 כמנהל האקדמי של קמפוס אוניברסיטת בן-גוריון באילת? א. פרופ' מירי עמית.

. בניין המכון למנהיגות חברתית נושא 12 את שמי. מי אני? א. אהרון ידלין. ב. סמואל איירטון. ג. מורטון מנדל. ד. אברהם גולדשטיין-גורן. . איזה מרכז אקדמי השתמש בסלוגן 13 Cool People In The hot Desert א. מרכז חיים הרצוג לחקר המזרח התיכון והדיפלומטיה. ב. מרכז בורדה לתקשורת חדשנית. ג. המרכז ללימודי תקשורת מתקדמים. ד. המרכז הבינתחומי לחקר העיתונות בישראל.

ב. פרופ' נדב ששר. ג. פרופ' יניב פוריה. ד. פרופ' מיקי בר-אלי.

תרבות הפנאי | 18

. מי כיבד בנוכחותו את הנחת אבן- 14 הפינה ל'מרכז אילזה כץ למדע וטכנולוגיה בתחום הננומטרי? א. נשיא האקדמיה הבריטית וחתן פרס נובל, סר ארון קלוג. ב. הלורד ויידנפלד מצ'לסי. ג. מרטין אינדיק, שגריר ארה"ב בישראל באותה עת. ד. פרופ' יעקב פרנקל, דוקטור לאות כבוד מטעם אוניברסיטת בן-גוריון ולימים נגיד בנק ישראל. . מי מבין השמות הבאים לא השתתף 15 בתחרויות ריצה למרחקים ארוכים בהיותו עובד אוניברסיטה? א. ג'יל בן-דוד. ב. יעקב קיקו עייאש. ג. יובל וישניצר. ד. חגי חורש. מטעם 2017 . יקירת הנגב לשנת 16 אוניברסיטת בן-גוריון בנגב היא: א. נורית הירש. ב. נעמה אלסאנע. ג. פרופ' סארה אבו-כף. ד. פרופ' נעמי חזן. . לאורך פס הייצור במעבדתי תמצאו 17 רובוטים דמויי ג'וקים, תולעים ולטאות. מי אני? א. פרופ' אמיר שפירא. ב. ד"ר דוד זרוק. ג. פרופ' יעל אידן. ד. פרופ' שלומי ארנון. . כבוגר האוניברסיטה שהגיע לצמרת 18 עולם ההיי-טק הופעתי לאחרונה לפני סטודנטים מן המחלקה להנדסת תעשייה וניהול, ועיקרי הרצאתי פורסמו בלעדית ב'אבג', העיתון הרשמי של אוניברסיטת בן-גוריון:

7

6

5

4

3

2

1

8

9

10

12

11

13

14

19

18

17

16

15

22

21

20

23

25

24

26

28

27

: מאוזן . פעיל 5 ? . ראש עיריית ניו-יורק לשעבר וסגן נשיאת האוניברסיטה כיום חד הם 1 . מחבר יצירות 13 . . לחם שמיימי 11 . . כביש...דמשק 10 . . מוזה 9 . ציוני ממש אוצר .18 . . קידומת הולנדית 16 .) . שחקן-קולנוע אמריקאי (ש"פ 15 . . תן 14 . מוסיקליות . דביבון. 22 . . עיר בקליפורניה, ידועה בידוענים הגרים בה 20 .) כסף מזומן (סלנג . מנצלות אנרכיה ללקיחת רכוש שבעליו עזבו את המקום. 24 . . בהמת משא 23 .27 .) . חוקר באוניברסיטה, פיתח תרכיב תרופתי לטיפול בנפגעי גז חרדל (ש"פ 25 . קבוצת איים. 28 . תעשיין ישראלי, קצין תותחנים ראשי לשעבר מאונך: . אדם 6 . . כלי על לוח השחמט 4 .)2,6( . שאיפות, רצונות 3 . . תפקיד בתיאטרון 2 . נגיש את השגותינו נגד גוף מסוים לבית-המשפט 7 . המנהל אורח-חיים סגפני . מפעל תעשייתי לעיבוד נפט גולמי, לעיתים מהווה גורם מזהם. 8 . הגבוה לצדק . מכללה אקדמית נושאת את שמו של השר שפתקיו היו יקרי- 12 . . רחש 9 .) (ח .17 . . תהליך שבו מפרקים פסולת ומחזירים אותה למצב של חומר-גלם 15 ? ערך . פרופסור 22 .) . בירת ליכטנשטיין (ח 21 . . מטמין זרע באדמה 20 . . קביה 19 . תקין . מנהל המעבדות לחקר אבטחת 23 .) להיסטוריה, מומחה בנושא האיראני (ש"פ . נקי, טהור. 26 .) הסייבר באוניברסיטת בן-גוריון (ש"פ

א. ד"ר יוסי ורדי. ב. פרופ' אמנון שעשוע. ג. פרופ' יוג'ין קנדל. ד. זיו אבירם.

פתרונות יש לשלוח למערכת 'אבג' במחלקה לפרסומים ודוברות בין הפותרים יוגרל הספר "הקייטנה של קנלר" רק תשובותיהם של פותרים חדשים ישתתפו בהגרלה

19 | אבג

החבר שחסר

עיר האורות

תמונות מחיי הקמפוס צילם: דני מכליס

רוח וחברה

נכבשנו בקסמם

שילחו את התשובה מזהים את הצילום? למערכת 'אבג' ואולי תזכו בפרס

אתרו את האתר

עיקבו אחרינו באינסטגרם