עיתון אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

צילום באדיבות: יואב לינדמן, המכון הבינאוניברסיטאי למדעי הים באילת

מחקר מעמיק צוללת לא-מאוישת, פרי פיתוחה של המעבדה לרובוטיקה אוטונומית באוניברסיטת בן-גוריון, מסייעת לחיל-הים 7-6 עמודים | מים שקטים | הישראלי במשימות שונות

2017 אוקטובר | חשון תשע"ח | 110 גיליון

אלף סטודנטים 18- קרוב ל התחילו את שנת הלימודים תשע”ח באוניברסיטת בן-גוריון - שיעור דומה למספרם בשנת הלימודים הקודמת, מה שמלמד על יציבות ושמירה על הקיים. אחד האתגרים הגדולים כל שנה הוא לשמור על מספר המועמדים והנרשמים לאוניברסיטה, ולתת מענה למגמות המשתנות. “אנחנו רואים גידול מהותי במספר המועמדים למחלקות להנדסת בניין, מדעי המחשב, הנדסת מערכות מידע ומעבדה רפואית”, אומר המזכיר האקדמי, פרופ’ אריאל פלדשטיין. “מועמדים בוחרים את תחומי הלימוד שלהם אחרי התבוננות מעמיקה בשוק העבודה, בניסיון לחזות איזה מגמות יאפיינו את השוק בעוד חמש שנים”. האוניברסיטה משקיעה משאבים רבים בעידוד ההרשמה של מועמדים אלף 18 סטודנטים לא טועים מצטיינים. ביוזמתו של רקטור האוניברסיטה, פרופ’ צבי הכהן, הוחלט השנה להעניק מלגת שכר- לימוד מלא למועמדים שנמצאים ברף הקבלה הגבוה ביותר. “ההנחה שלנו היא שהשקעה במועמדים מצטיינים תניב סטודנטים שימשיכו ללמוד לתארים מתקדמים, כלומר לצמיחה של דור המחקר העתידי בישראל”, אומר פרופ’ הכהן. מועמדים מצטיינים תורמים לא רק למחקר אלא גם לאווירת הלימודים בחדרי הכיתות. מבדיקה מהם 90%- שנערכה מסתבר ש מעורבים בפעילויות חברתיות ותורמים גם לקהילה. השנה תתחיל האוניברסיטה ליישם

דבר הנשיאה

הוועדה לתכנון ותקצוב של המועצה להשכלה גבוהה חברה ל'בית נשיא המדינה' ואימצה את המיזם ״תקווה ישראלית״. מטרת המיזם היא יצירת תשתיות להתמודדות המוסדות עם האתגרים וההזדמנויות שבשותפות בין קבוצות האוכלוסייה השונות.  וכאן אנחנו נכנסים לתמונה: המיזם תואם להפליא את תפישתה הערכית של אוניברסיטת בן-גוריון לגבי מקומה בקידום החברה והקהילה. ועדה רבת משתתפים המייצגת מגוון תחומים באוניברסיטה, בראשותו של המשנה לרקטור פרופ׳ אבישי גולדברג ובניהולה של עו"ד ורד סרוסי-כץ, ראשת המחלקה למעורבות חברתית, החלה בפעילות מואצת שכבר הניבה תוצרים חשובים. הפעילות המרשימה הזאת לא נעלמה מעיניו של נשיא המדינה, ומכאן ועד ההחלטה לפתוח את שנת הלימודים האקדמית תשע"ח קצרה הדרך. בהזדמנות זו הצגנו לפני הנשיא את הישגי חוקרינו בתחומים חשובים הן במחקר והן בקידום פיתוח הנגב. אני מאחלת לכולנו, סגל וסטודנטים, שנת הוראה ולימודים מוצלחת ופורייה. מי ייתן ותהא זו שנה שבה כל אחד מאיתנו ימצא אתגר וסיפוק אישי בלימודים ובמחקר וייהנה מן האווירה בקמפוס ומחוויית הנתינה הכרוכה במעורבות חברתית בקהילה. שלכם בברכה חמה,

״אחרי החגים יתחדש הכול, יתחדשו וישובו ימי החול״ (מתוך "התחדשות", מילים ולחן: נעמי שמר). אחרי החגים היה אצלנו באוניברסיטה עוד חג - פתיחת שנת הלימודים. והשנה זה היה חג מיוחד משום שנשיא המדינה ראובן ריבלין  בחר לציין את תחילת שנת הלימודים במערכת ההשכלה הגבוהה בישראל בביקור אצלנו. ההקשר של הביקור הזה חשוב, משום שנשיא המדינה מוביל את המיזם ״תקווה ישראלית״ - חזונו בעניין סדר ישראלי חדש שישתלב עם התהליכים החברתיים בישראל. לדעת הנשיא, התהליכים הללו יצרו ארבעה שבטים נפרדים: הדתיים, החילונים, החרדים והערבים. הבורות ההדדית והעדר השפה המשותפת ביניהם יוצרים מתח, פחד ועוינות המסכנים את עתיד המדינה. וכה אמר הנשיא: ״אני מזהה איום ממשי בהדחקה הקולקטיבית שלנו את התמורות שעוברת החברה הישראלית בעשורים האחרונים״. נשיא המדינה נטל אפוא על עצמו את הובלת החזון המשותף של תקווה ישראלית, חזון המשנה תפישה של רוב ומיעוט לתפישה של שותפות בין המגזרים. השותפות צריכה להתבסס על ארבעה יסודות: תחושת ביטחון של כל מגזר בכך שהכניסה לשותפות אינה כרוכה בוויתור על מרכיבי היסוד של זהותו; אחריות משותפת לגורלה ועתידה של המדינה; הוגנות ושוויון; ויצירת ישראליות משותפת. הנשיא סבור כי הסדר הישראלי החדש מניח משא כבד על כתפיה של האקדמיה הישראלית - משא ערכי, חברתי וכלכלי. "האקדמיה היא אחד המקומות הראשונים שבו החברה הישראלית פוגשת את עצמה״, כהגדרתו.

אבג | 2

מה בגיליון

5-4

אוניברסיטה עולמית

דוד ברקת מחקר מעמיק

7-6

הוגו גוטרמן נהג בתבונה 11-10 זיו אבירם אהבה בשחקים 13-12 רון אבני שלום שנה א' 15 חגית כהן בעקבות הגיבורים 16 אילנה רוזן

האוניברסיטה הכי מבוקשת, והסטודנטים מציפים את הקמפוס בפיתוח סדנאות והדרכות פרטניות לשיפור איכות ההוראה של הסגל האקדמי. מושקע גם מאמץ בהכנת מועמדים לקראת הלימודים. מחלקות אחדות משתפות פעולה במיזם של הכנת מועמדים לקראת חוויית הלימודים האקדמיים. במסגרת ההכנה מועמדים | שנת הלימודים תשע"ח יצאה לדרך | בעלי סף קבלה גבוה ייהנו ממלגת-לימודים מלאה מושם דגש על שיפור איכות ההוראה, בסיוע סדנאות והדרכות לחברי הסגל האקדמי

תוכנית רב-שנתית, שאושרה על-ידי המועצה להשכלה גבוהה. הרקטור מרחיב את היריעה: “אנחנו חיים במציאות שמשתנה במהירות, וקשה לחזות מה יהיו מקצועות העתיד. האתגר הגדול הוא להשכיל לתכנן את מערכת ההשכלה הגבוהה לעוד עשור ואף יותר. זוהי שאלת מיליון הדולר, שכן בעשור הקרוב חלק מן המקצועות הקיימים היום ילכו וייעלמו ואת מקומם ייתפסו מקצועות חדשים”. בשנת הלימודים הקרובה יימשך גם המאמץ לשפר את איכות ההוראה. היחידה לפיתוח אקדמי וקידום ההוראה משקיעה מאמצים רבים

מופק על–ידי המחלקה לפרסומים ודוברות מנהלת המחלקה: אסנת איתן

משתתפים המועמדים בשיעורים ועורכים היכרות עם נושאי הלימוד ועם הקמפוס בכללו. ניסיון השנה הקודמת מלמד שמועמדים שהשתתפו בהכנה הזאת צלחו את הכניסה לאוניברסיטה בהצלחה רבה יותר. (היבט נוסף על פתיחת שנת .)16-14 הלימודים - בעמודים

2206 ' רשיון מס עורך וכתב ראשי חיים זלקאי צילום דני מכליס הגהה ד"ר אביב מלצר עיצוב צוות אי. אר. דיזיין בע"מ עיצוב קונספט שי צאודרר 08-6461281 ' טל 08-6477674 : פקס zalkai@bgu . ac . il דוא"ל: http :// in . bgu . ac . il / Pages / abg . aspx

3 | אבג

הסכם משולש (טרילטראלי) לשיתוף פעולה בנושאי מחקר, חדשנות ויזמות נחתם בין אוניברסיטת בן-גוריון מציגה יבול מרשים של הסכמים לשיתוף פעולה בינלאומי: מזכרי הבנות בנושאי מחקר, חדשנות ויזמות נחתמו עם שלוש אוניברסיטאות חשובות “זוהי עדות נוספת להיותנו גורם | ביבשת אמריקה מוביל באקדמיה הישראלית”, אומר סגן הנשיאה ומנכ”ל האוניברסיטה דוד ברקת אוניברסיטה עולמית ראשי שלוש האוניברסיטאות מציגים את ההסכם. ראשון מימין - פרופ’ דן בלומברג; ראשון משמאל - דוד ברקת

אוניברסיטת בן-גוריון בנגב ובין אוניברסיטת אריזונה ואוניברסיטת שבמקסיקו סיטי בזמן UNAM שביקרו אצלנו בחודש שעבר משלחות משתי האוניברסיטאות האלה. בהמשך החודש חתמו מכון צוקרברג לחקר המים ומרכז נורת’ווסטרן לחקר המים באוניברסיטת נורת’ווסטרן שבשיקגו על מזכר הבנות בנוכחות ראש עיריית שיקגו, רם עמנואל. “יחדיו אנחנו מביאים לכאן את הלב של אמריקה ואת ארץ הקודש; את , את Midwest ואת ה- Mideast ה- השקפתנו על שפע ואת השקפתכם על מחסור, ואנחנו מקווים שמשהו '. "לפני ארבע Watec Israel 2017' שנים התחיל פרויקט משותף של אוניברסיטת בן-גוריון ואוניברסיטת שיקגו, וכבר יש לנו מוצר מסחרי משותף אחד והמון מחקרים”. וחזרה להסכם הטרילטראלי: אוניברסיטת אריזונה הממוקמת בעיר טוסון הטובות בעולם 100 מדורגת בין 000,45- בדירוג שנחאי. לומדים בה כ יפה יצא מכל זה”, אמר עמנואל במושב הפתיחה של כנס המים

ראשי אוניברסיטת בן-גוריון, הנשיאה פרופ’ רבקה כרמי וסגן הנשיאה והדיקן למחקר ופיתוח, פרופ’ דן בלומברג, לאחר החתימה על מזכר ההבנות עם נציגי אוניברסיטת נורת’ווסטרן, במעמד ראש עיריית שיקגו, רם עמנואל

מחקר בינלאומי | 4

לתואר שני 000,8 סטודנטים, מהם לדוקטורט. 005,1- ו , האוניברסיטה הלאומית UNAM 122 האוטונומית של מקסיקו, מדורגת . יצאו ממנה שלושה QS בעולם בדירוג 250,000- זוכי פרס נובל. לומדים בה כ לתואר שני 30,000 סטודנטים, מהם ודוקטורט, בשישה קמפוסים במקסיקו סיטי וסביבותיה. לאוניברסיטת אריזונה יש פארק היי-טק הדומה ל'פארק לטכנולוגיות מתקדמות' שבהקמתו ובניהולו מעורבת אוניברסיטת בן-גוריון. אוניברסיטת אריזונה מבקשת לעודד באמצעות ההסכם שנחתם את הקשר עם חברות ישראליות. סגן הנשיאה ומנכ”ל האוניברסיטה, דוד ברקת, מוביל את שיתוף הפעולה בין פארקי התעשייה ויוזמות ההיי- טק. בטקס החתימה על ההסכם המשולש אמר ברקת: “זוהי עדות נוספת להיותה של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב גורם מוביל באקדמיה הישראלית בתחומי החדשנות, הטכנולוגיה ושיתופי הפעולה עם התעשייה עתירת הידע. מוסדות אקדמיים חשובים בעולם מבקשים להעמיק את שיתוף הפעולה המחקרי והמסחרי איתה כדי ליהנות מן הידע הנצבר בה”. סגן הנשיאה והדיקן למחקר ופיתוח פרופ’ דן בלומברג, שאמון על מימוש שיתופי הפעולה של האוניברסיטה בתחומי המחקר והפיתוח, אמר: “מדובר בהסכם עם שתי אוניברסיטאות מצוינות מבחינה מחקרית. נוכל ללמוד מהן ולשתפן בניסיון ובידע שלנו”. אוניברסיטת נורת’ווסטרן ואוניברסיטת בן-גוריון בנגב שיתפו פעולה במחקר בשנים האחרונות, והתמקדו בנושא של ניהול בר-קיימא של משק המים בין ישראל והרשות הפלסטינית. מזכר ההבנות החדש יתמקד בחילופי סטודנטים, בפוסט- דוקטורנטים ובפרויקטי מחקר חדשים. שיתוף הפעולה עם אוניברסיטת שיקגו מנוהל על-ידי פרופ’ משה גוטליב מאוניברסיטת בן-גוריון. עד כה הוא הניב ארבעה פרויקטי מחקר משותפים מוצלחים.

חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון ומאוניברסיטת אילינוי באורבנה-שמפיין פיתחו שיטה חדשה המשפרת את תהליך סילוק הווירוסים ממי-ביוב עירוניים המשמשים לשתייה בערים בעלות מקורות מים מועטים. שיטות הסינון באמצעות ממברנות (מעטפת קרומית) הקיימות כיום דורשות אנרגיה מוגברת כדי לסלק באופן מספק וירוסים פתוגניים (וירוסים גורמי מחלות) מבלי להשתמש בכימיקלים כמו כלור, שעלולים לזהם את המים בתוצרי-הלוואי של החיטוי. מכיוון שזיהום מי-שתייה מגביר את התחלואה, שיתפו החוקרים משתי האוניברסיטאות פעולה בפיתוח שיטה להסרת הנגעים. . Water Research ממצאי המחקר פורסמו בגיליון האחרון של כתב-העת פרופ' משה הרצברג, מן המחלקה להתפלה וטיפול במים במכון צוקרברג לחקר המים, הוא וצוותו, פיתחו מעטפת הידרוג'ל מיוחדת שאינה מאפשרת לווירוסים להתקרב לממברנה ולעבור דרכה. התוצאה היא שיעור גבוה יותר של סילוק וירוסים המועברים על-ידי מים מזוהמים. "מדובר בפיתוח מבטיח המסייע לשליטה על הסינון של פתוגנים בשימוש חוזר במי-שתייה", אומרת פרופ' טאן ה' נגוין, מן המחלקה להנדסה כימית באוניברסיטת אילינוי באורבנה-שמפיין. פרופ' הרצברג והסטודנטית שלו, מריה פיטקובסקי, עובדים על המחקר פורץ-הדרך הזה יחד עם פרופ' נגוין והסטודנטית שלה, ריקינג לו, מן המחלקה להנדסה כימית באוניברסיטת אילינוי באורבנה-שמפיין, ועם פרופ' מטיאס אולבריכט, ראש המחלקה לכימיה טכנית באוניברסיטת דואיסבורג-אסן בגרמניה. הפרויקט נתמך על-ידי הסוכנות להגנת הסביבה של ארצות הברית ועל-ידי תוכנית שיתוף הפעולה הטכנולוגי של גרמניה וישראל בנושא מים, הממומנת על-ידי משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל של ישראל והמשרד הפדראלי לחינוך ומחקר בגרמניה. מבריאים את המים שיתוף פעולה של חוקרים ממכון צוקרברג לחקר המים עם מדענים מארה"ב וגרמניה הניב שיטה לסילוק וירוסים ממי-שתייה

5 | אבג

אוניברסיטת בן-גוריון מסייעת לחיל-הים הישראלי בפיתוח צוללת לא-מאוישת לצורך ביצוע משימות חשאיות

צילום: יואב לינדמן

האוטונומית שלנו מסוגלת לנוע בכל ששת הצירים הודות לריבוי מנועיה. היא קומפקטית ומסוגלת לצלול מאות מטרים מתחת לפני הים. מלבד ההיבט המודיעיני יש לצוללות המופעלות מרחוק תפקיד חשוב בכמה נושאים, וביניהם: בדיקת התקינות של צינורות תת-ימיים, מיפוי שדות-מוקשים, חיפוש מקומות אפשריים להנחת כבלי-תקשורת, ואיתור כלי-שיט שטבעו. אבל היעילות של צוללות אלה מוגבלת על-ידי כבל-תקשורת וקשר קבוע למפעיל אנושי. מכאן נבע הצורך בצוללת אוטונומית שתהיה מצוידת במערכת ניווט אינטליגנטית שתכלול פונקציות לתכנון משימה, הימנעות ממכשולים וקבלת החלטות שאינן נופלות באיכותן ממפעיל אנושי. אתגר עתיק-יומין בפיתוח צוללות אוטונומיות היה אלגוריתם הניווט התת-ימי. בשונה מן האוויר, היבשה ופני הים, מתחת

ממעמקים הרובוטיקה הימית.

תחת שמי ים התיכון: בשיתוף עם מערכת הביטחון מפתחת אוניברסיטת בן-גוריון צוללת אוטונומית (לא-מאוישת), לצורך ביצוע משימות שהשתיקה יפה להן. כך הותר לפרסום לאחרונה. פעילותו החשאית של כלי-השיט התת-מימי תיעשה בתיאום עם חיל-הים ותותאם למשימותיו. הצוללת הננסית פותחה במעבדה לרובוטיקה אוטונומית שבראשה עומד פרופ' הוגו גוטרמן. היא יודעת לנוע מתחת למים, לשמור על מיקום ואוריינטציה ולנווט באופן עצמאי. על הפיתוח אחראים עשרה סטודנטים ממחלקות שונות. הם העזו להתמודד עם אחד האתגרים המורכבים של

העובדה שבאר שבע "טובלת" בחול מדברי, וחוף הים הקרוב 60 ביותר אליה נמצא במרחק קילומטרים ממנה, לא הפריעה למהנדסים הצעירים שלנו לבנות בזמן-שיא את מה שאחרים בנו בזמן כפול ואף יותר מזה. המחקר והפיתוח נעשו בהנחייתו של פרופ' הוגו גוטרמן, עם ייעוץ של עוד חוקרים בכירים, ביניהם ד"ר גרא וייס וד"ר ויקטור וייסברג. לצוללת שהם בנו יש שבעה מנועים, והם מעניקים לה חופש תנועה הדומה לזה של רחפן באוויר. בצוללת רגילה יש מנוע אחד מאחור ורדיוס הסיבוב שלה הוא כשל אוטובוס, ואילו הצוללת

רובוטיקה | 6

למים העדר ראייה למרחק וחוסר מקשים על GPS קליטת אותות הצוללות להתמצא במרחב. את הבעיה הזאת פתר אלון ברוך במסגרת התואר השני שלו בהנדסת חשמל, בעזרתו של הדוקטורנט בוריס ברג'ינסקי, שהיה אמון על בקרת התנועה של הכלי. המערכת משלבת קריאות מן החיישנים השונים, המצלמות והסונארים כדי לשערך את מיקום הצוללת ואת המרחק מיעדיה. במילים אחרות, הצוללת מעריכה בעצמה את מצבה ואת המתרחש בסביבתה, ותכונה זו מאפשרת לה לנוע בעצמה

שלנו מושך הרבה התעניינות מצד גופים בארץ הקשורים לחקר הימים, ומצד חיל-הים. אחד הרעיונות העתידיים שאנחנו משתעשעים בהם הוא פיתוח רובוט היברידי שיידע לעבוד אוטונומית גם בים וגם ביבשה". במעבדה לרובוטיקה אוטונומית ניתן למצוא נושאי מחקר רבים בתחום זה ואף לקבל ניסיון בתחום הרובוטיקה במסגרת התמחות לתואר ראשון.

לירון נואמה וטל פיטרמן, מהנדסי מכונות בוגרי האוניברסיטה. באוניברסיטת בן-גוריון בנגב פותחה איפוא צוללת פורצת דרך ברמה עולמית. הפיתוח ארך כשנה וחצי - מהירות שיא בהשוואה למקומות אחרים, שבהם פרויקט כזה מצריך חמש שנים עד לתחילת הניסויים. שאיפותיהם של פרופ' גוטרמן וחברי צוות המחקר שלו מרחיקות לכת. פרופ' גוטרמן: "הפרויקט

ללא הכוונה של גורם חיצוני. על התכנון המכאני של הכלי אחראיים ניסוי "על רטוב". פרופ' גוטרמן (משמאל) ואחד מחברי צוות המחקר בוחנים את פעולת הצוללת

צילום באדיבות המעבדה לרובוטיקה אוטונומית

7 | אבג

הדרן ל”זקן”

דוד המלך”. כשהוזכר שמו של המפטון רעד האולם מקריאות התפעלות. גולוב זימר את שורות הפרטיטורה כקורא מתוך ספר. המפטון כתב את המוסיקה הזאת אחרי אחת מפגישותיו עם "הזקן" בתחילת . הוא נפטר בעודו חושב 50- שנות ה שהפרטיטורה אבדה כשדירתו הניו- יורקית עלתה באש. רק לפני שנים אחדות נמצא המקור שלה, והוא נתרם ל”ארכיון בן-גוריון”. בזמן הביקור באחוזת-הקבר של פולה ודוד בן-גוריון בשדה בוקר הופתעה הקבוצה על-ידי קבוצת יעלים, שבאה אף היא לפקוד את הקבר. ריק אלן, שחנך את “הערוץ הגיאוגרפי הלאומי” בארה”ב, צילם אותם במשך כמה דקות. מוסר-השכל מן הסיפור הזה: באוניברסיטת בן-גוריון יש משהו בשביל כל אחד. מוסיקאים מארה”ב, ביניהם מוסיקאי שמלחין נעימות לסרטים, חזרו מלאי התפעלות מסיור באוניברסיטת בן-גוריון

במעבדתו הקסומה של רפאלי הקירות והדלת מרופדים כדי למנוע חדירת רעשים, והצלילים חדים וברורים. בהמשך הסיור המוזיקלי כולם התלהבו מתחנת המחקר החוקרת קונצרטים וירטואליים שמתאימים את עצמם לתנועות ראש. הם נהנו להיפגש בארוחת-צהריים עם תלמידים מחו”ל. “אני שמח לפגוש את הדור הצעיר, שהוא עתידנו”, אומר מיצ’ל קנולד, שהיה מנהל בכיר בחברת ‘סוני’ בשנות של המאה הקודמת, וסדרות 90- ה שהפיק זכו ב'פרסי אמי'. השיא של סימפוניית היום היה עיון ב”ארכיון בן-גוריון” בהדרכת ד”ר עדי פורטוגז. המשתתפים התרשמו ממכתבו של אביו של בן-גוריון לתיאודור הרצל, שבו המליץ על בנו כאדם המסוגל לעשות הרבה למען היוזמה הציונית. אחר-כך נהנו המשתתפים מקטע מוסיקאלי של ליונל המפטון, “סוויטת

זו לא הייתה קבוצה טיפוסית. שלושה אנשי מוסיקה, מלחין לטלוויזיה ולסרטים ומארגן טיולים רצו לבלות יום אחד באוניברסיטת בן- גוריון. אז מה להראות להם? קודם כול אבטחת סייבר. רוני זהבי זהר בשני כובעיו. בנוסף לכך שהסביר ונימק את המוניטין שיצאו למחקר הבאר שבעי בתחום אבטחת הסייבר, הוא גם יושב-ראש ה’קמרטה’, שניגנה בהמשך השבוע קונצרט ובו השתתף אחד מחברי הקבוצה. פרופ’ יובל אלוביץ, מנהל המעבדות לחקר הסייבר של האוניברסיטה, שיעשע אותם עם סיפורים על הסכנות והסיכויים בעולם הקיברנטי והשאיר אותם שקועים במחשבות על ההשלכות של הדברים האלה. ומה יכול להיות טוב יותר מאשר להראות למוסיקאים את המעבדה האקוסטית של פרופ’ בועז רפאלי מן המחלקה להנדסת חשמל ומחשבים?

האורחים מארה”ב ליד פסל דוד בן-גוריון בשדה בוקר. צילם: דורון גרסיאני

רשמי מסע | 8

בימים אלה ראה אור ספר היובל של המחלקה לגיאוגרפיה ופיתוח סביבתי ראש המחלקה, פרופ’ טל | סבוראי, סוקר את התפתחותה ועד היום 1967 משנת עניין של גיאוגרפיה במה חופשית מאת טל סבוראי

השונים בסקטור הפרטי ובסקטור הציבורי, בתכנון ופיתוח ערים ובהגנה על הסביבה, ניהולה ושימורה. המחלקה שומרת על קשר הדוק עם בוגריה וגאה בהם. מה יהיה בחמישים השנים הבאות? אי אפשר לדעת. קצב השינויים בעידן הנוכחי הוא כה מהיר עד שקשה לחזות אפילו את החומש הקרוב. בעוד חמישים שנה יכתוב ראש המחלקה לגיאוגרפיה על הישגיה. מותר לשער שהרצון להשפיע על עולם המדע בתחומים השונים של חקר המרחב והסביבה והשאיפה ללמד את הדורות הבאים באופן ראוי יזרמו תמיד בעורקי המחלקה. לפני זמן לא רב יצא לאור ספר היובל שלנו. הספר מספר את סיפור המחלקה ומתאר את פעילות חבריה ועד היום. מובאים בספר 1967 משנת סיפורים אישיים על חוקרי המחלקה, על הבוגרים והמוסמכים, על המעבדות ועל ההיבטים המינהליים. התודות מגיעות לפרופ' אבינועם מאיר, שריכז וערך את הספר, ולעמיתיי ששיתפו פעולה בכתיבתו. תודות גם לנשיאת האוניברסיטה פרופ’ רבקה כרמי, לרקטור פרופ’ צבי הכהן, לדיקן הקודם של הפקולטה למדעי הרוח והחברה פרופ’ דייוויד ניומן, ולדיקן הפקולטה המכהן, פרופ' חיים היימס, על הסיוע בפרסום הספר והפצתו.

חברי המחלקה לגיאוגרפיה ופיתוח סביבתי לדורותיהם באנדרטת חטיבת הנגב

קרקעות. חוקרינו אוספים ויוצרים מידע על יחידים ועל אוכלוסיות מרשתות חברתיות דיגיטליות ומטלפונים ניידים, מתכננים יישובים במרכז הארץ ובפריפריה, מפתחים מודלים של זרימת מים בדיונות חול, מחשבים מטבוליזם עירוני, חוקרים את מחזור הזרחן מקנה-המידה של המולקולה ועד מאזן גלובלי. חברי 87 סגל של המחלקה פרסמו השנה מאמרים בכתבי-עת שפיטים. כל הזמן מצטרפים אלינו תלמידי מחקר חדשים בתוכנית המצטיינים “מרחבים”, תלמידים הלומדים לתואר שני בנתיב המחקרי ודוקטורנטים. הם הדור הבא של חוקרי המרחב בישראל ובעולם. המחלקה עיצבה השנה מחדש את תוכנית-הלימודים כדי להעניק לסטודנטים ידע אקדמי מקיף ובסיס מקצועי המותאם למאה : קורסים אנאליטיים בתכנות, 21- ה קורסי-ליבה במתימטיקה, פיסיקה, כימיה וכלכלה, קורסים בשיטות איכותניות, וגיאוגרפיה תרבותית. בוגרינו משתלבים במקומות תעסוקה משפיעים בארץ ובעולם. הם פועלים בעולם הגיאו-אינפורמטיקה על ענפיו

התחילו את 1967 בחודש אוקטובר שנת הלימודים במחלקה לגיאוגרפיה במכון להשכלה גבוהה בנגב חמישה תלמידים, שלושה מהם בגיאוגרפיה אנושית ושניים בגיאוגרפיה פיסית. היו אלה ימים מסעירים, ימי חלוציות והתגברות על קשיים. מאז עברה המחלקה דרך ארוכה. היא יצרה לעצמה מוניטין אקדמי, העמידה דורות רבים של תלמידים, שמה מתנוסס בכתבי-העת היוקרתיים ביותר בתחום, ומדובר בה נכבדות בפקולטה ובאוניברסיטה. חברי המחלקה מפרסמים מאמרים בכתבי-עת חשובים, ומצליחים לקבל מענקי מחקר מקרנות תחרותיות. במחלקה פועלות תשע מעבדות מחקר. הן מצוידות בציוד לניסויים מבוקרים באוניברסיטה ובשדה, במחשבי-על ,) Big Data לניתוח נתוני עתק ( ויש בה חוקרי עיר המקושרים בארץ ובעולם ותיאורטיקנים. נושאי המחקר שלנו הם בקדמת המדע, כולל חשיפה סביבתית של אוכלוסיות למחלות והפרעות, לימוד נתיבי כלי-רכב אוטונומיים, ביטחון מזון, תנועת חלקיקים באטמוספירה, והיווצרות

9 | אבג

מאוניברסיטת בן-גוריון לפסגת עולם ההיי-טק

זיו אבירם, ממייסדי חברת 'מובילאי' שנמכרה לחברת 'אינטל' מיליארד דולר, הוא בוגר המחלקה להנדסת תעשייה וניהול 15- ב סיפורו המדהים נחשף לפני הסטודנטים שלנו | באוניברסיטת בן-גוריון מיוחד לקוראי 'אבג' | במהלך ביקורו באוניברסיטה

זיו אבירם למד אצלנו במחלקה להנדסת תעשייה וניהול, וכאן סיים בהצטיינות תואר ראשון. כעבור שלושים שנה חזר לאוניברסיטה ונפגש עם תלמידים מן המחלקה שבה עשה את צעדיו הראשונים באקדמיה ובה הצטייד ב”ארגז הכלים” שליווה אותו בהמשך הדרך. יותר משעה עמד אבירם מול מאות סטודנטים נרגשים והוביל אותם לאורך מסלול חייו המדהים. “כשסיימתי ללמוד אמרתי לעצמי שאני יוצא לעולם וקורע אותו.

שיווק בחברות מסחריות הוא נעשה אחד משני האבות-המייסדים (לצד שותפו, פרופ’ אמנון שעשוע) של מערכות-הנהיגה ‘מובילאיי’ - פיתוח טכנולוגי שמקטין בשיעור דרמטי את הסיכון לתאונות-דרכים. במקביל מפתחת ‘מובילאיי’ מכונית אוטונומית (ללא נהג). בעתיד אפשר יהיה להשיג את "האוטו-נומי" במחיר נמוך להפליא.

שנה 30 ממש יוצא ומסתער. מאז אני על טורים”. בג’ינס, חולצת-טריקו ונעלי- ספורט הציג אבירם את ה”בייבי” שלו, ‘מובילאיי’, וענה לשאלות הסטודנטים. בגובה העיניים, בלי גינונים מיותרים. אחד משלנו, כבר אמרנו? הצלחתו של אבירם היא חסרת תקדים בכל קנה-מידה. זינוקו לצמרת היה נחשוני. ממעמד של יזם ומנהל

יזמות וחדשנות | 10

כשמדברים על הנהג הישראלי. כשישראלים יוצאים לכביש הם יוצאים למלחמה. ‘עלית לכביש - באת לריב’. בקליפורניה, להבדיל, נותנים לך להיכנס לצומת, הכול רגוע. שם לא ממהרים לשום מקום”. בחזונו רואה אבירם אלפי רכבים אוטונומיים זורמים למרכזי הערים. “כל ההיבטים ישתנו, מבחינה חברתית ומבחינה דמוגרפית. זהו גל עצום שאי אפשר לעצור אותו”. שנה? 20 ומה יקרה בעוד “הדור שלכם, הסטודנטים והצעירים, ייסע ברכבים אוטונומיים. הבנים שלכם כבר לא יצטרכו ללמוד נהיגה. כפי ששיעורי סקי הם יוצאי דופן לרבים מאיתנו, כך יהיה עם שנה. זה מוציא 20 שיעורי נהיגה בעוד אותנו, הנהגים, מתוך המשוואה”. הצצה אל העתיד לא מנבאת טובות ל”חולי ההגה” שבינינו. “כלי-הרכב כפי שאנחנו מכירים אותם היום ייעלמו”, מתנבא אבירם. “הרכב האוטונומי בנוי כיפת זכוכית, והוא זול מאוד. נגיע לאוטופיה, כפי שאני ואמנון שעשוע תכננו כשהקמנו את החברה. בתמימות אמרנו, ‘הבה נקים טכנולוגיה שתפחית את תאונות הדרכים לאפס’”. איך נראית נהיגה ברכב אוטונומי? “אם תראו מישהו שנוהג תוך כדי קריאת עיתון, זה כנראה אני”.

הרכב האוטונומי כשהן יודעות שהוא עלול לגרום להקטנת היקף הייצור של מכוניות רגילות? אבירם: “הסיבה היא הלחץ של חברות ההיי-טק להיכנס לתחום. שאיפתן היא לא להיות יצרניות- 400 רכב - הן בעצם פוזלות לעבר מיליארד שעות שנתיות שיתפנו כשאנשים לא ינהגו. הן רוצות להאזין לנו באוטו, להציף אותנו בפרסומות, לשלוט בזמננו הפנוי. פה טמון הכסף הגדול". בהתייחסו לאתגרים שהוצבו לפני מהנדסי התוכנה והחומרה של ‘מובילאיי’ אמר המרצה בסניקרס: “אחד האתגרים היה לזהות את השטח הפנוי שהרכב יכול להימצא בו תוך כדי נסיעה. עוד אתגר היה לקבוע איפה בדיוק למקם את המכונית כששולי הכביש צרים והכביש מתעקל. המערכת שפיתחנו חכמה דייה כדי לנתח ולזהות אובייקטים על הכביש בדיוק מדהים. יצרנו מערכת, 8- סימולטור של מיליארדי מצבים, ו המצלמות שלנו יכולות לאסוף מצבים חדשים ולהזין את המערכת בהתאם להתפתחויות”. הבאתם בחשבון את הנושא הפילוסופי-חברתי המתלווה להשתלטות הרכב האוטונומי על חיי הנוסעים? “’תרבות הנהיגה’ היא נושא כאוב

‘אינטל’ קנתה את ‘מובילאיי’ מיליארד דולר, ובכך עשתה 15.3- ב את אבירם אחד מגדולי היזמים ומפתחי התוכנה הישראלים בדורנו. לפני מספר שבועות, עם השלמת העסקה, פרש אבירם מ'מובילאי' וכיום הוא משקיע את כל מרצו בקידומה של 'אורקם טכנולוגיות בע"מ'. זוהי חברה ישראלית המספקת פתרונות מתקדמים לכבדי-ראייה על בסיס בינה מלאכותית. כשברקע מתנגנת הסימפוניה החמישית של בטהובן הקרין אבירם סרטון של חברת-המכוניות

כשסיימתי ללמוד “ באוניברסיטה אמרתי

לעצמי שאני יוצא לעולם וקורע אותו. ממש יוצא שנה 30 ומסתער. מאז אני " על טורים

הקוריאנית ‘יונדאי’, שהציג את המגמות המשתנות של תעשיית הרכב העולמית. בסרט נראים נהגים מכוסי עיניים יוצאים לנסיעה, חולפים על פני נתיבים ורמזורים וחוזרים הביתה אחוזים מיצרניות הרכב 95“ . בשלום אימצו את הטכנולוגיה שלנו - זה כמעט בלתי-נתפס”, אמר זיו בראשית דבריו, במה שמאוחר יותר התברר כנאום פרידה מן החברה שהייתה מושא גאוותו. בסיום הרצאתו ענה אבירם על שאלות הסטודנטים. מאחת השורות העליונות של אולם זוננפלד הופנתה מיליארד הדולר: למה 15 אליו שאלת כדאי ליצרניות-הרכב להיכנס לתחום

“מי רוצה להיות יזם?”, שאל אבירם את הקהל. כמה אצבעות התרוממו. המסר של המרצה עבר הלאה: “מי שרוצה להיות יזם צריך שיהיו לו שלוש תכונות – עליו להיות צעיר, חסר ניסיון וטיפש. למה טיפש? כי חכם יודע מה הן הסכנות שבדרך”. ואולם, אומר אבירם, צריך לראות כישלון כתהליך לימוד. לדבריו, "אנשים מעדיפים משהו בטוח, אבל כישלון צריך להיתפס כאקט של אימון. הרבה אנשים בעולם נכשלו הרבה פעמים עד שעלו על מסלול ההצלחה”. “כישלון - דרך לימוד והעשרה”

11 | אבג

מבקר האוניברסיטה, ד”ר רון אבני, משחזר את טיסתו במסוק מצרי לפני ביקורו רשמיו מובאים כאן | של נשיא מצרים אנואר סאדאת באוניברסיטת בן-גוריון שנה לנחיתתו ההיסטורית של הראיס המצרי בישראל 40 במלאות אבני-דרך לשלום רון אבני כקצין צעיר, על רקע המסוק המצרי שעשה היסטוריה

לחזור לאל-עריש לאחר המפגש בין הצוות הישראלי והצוות המצרי, ולהספיק להגיע לבאר שבע במסוק ישראלי גדול ובו צוותים משותפים אחרים, שיקיימו סיור משותף בעיר במסלול הנסיעה של שני הנשיאים בדרך לעירייה ולאוניברסיטה. בעקבות המסוק הישראלי היו אמורים לטוס שני מסוקים מצריים ששימשו את הנשיא סאדאת, ואשר חנו והמתינו בבסיס חיל-האוויר הישראלי באל-עריש. יצא אבני השכם 1979 במאי 13- ב בבוקר מבאר שבע לנסיעה לאל-עריש כדי לפגוש את הצוות המצרי בשער בסיס חיל-האוויר שם, לאחר שתיאם את נסיעתו עם עמיתו המצרי, קולונל (אלוף-משנה) או “עקיד” בערבית. “הצוות המצרי אכן התייצב במועד בשער הבסיס, אך מפקדו הודיע לי חגיגית שאין להם טיפת דלק בכלי- הרכב שלהם”, משחזר אבני את תחילת המסע המשותף בכבישי סיני. “התיאום היה שהם מגיעים למפגש

צה”ל ל”קו השלום” ולקווי-הביניים, וכן חבר בוועדת-המשנה לסימון גבולות-הביניים והגבול הסופי הבינלאומי. שבועיים לפני ביקור סאדאת בבאר שבע התכנסה הוועדה הצבאית המשותפת לפגישות עבודה באל-עריש, עיר-המחוז של צפון סיני. על סדר-היום של הקמב”ץ היו שתי משימות: המשימה הראשונה הייתה להיפגש עם הצוות המצרי לסימון הגבולות, שהגיע לילה קודם לכן לבסיס חיל-האוויר הישראלי באל- עריש, להוביל אותו לאזור נחל-ים על כביש אל-עריש-פורט-סעיד, ושם להפגיש את הצוות המצרי, שכלל חיילים וקצינים, עם הצוות הישראלי, שכלל חיילים וקצינים מגדוד שריון של צה”ל. שני הצוותים היו אמורים לשתף פעולה בסימון גבול-הביניים בין ישראל למצרים - קו הנסיגה הראשון; המשימה השנייה הייתה

נחת בנמל- 1977 בנובמבר 19 - ב התעופה בלוד מטוס מצרי וממנו יצא נשיא מצרים אנואר סאדאת. ביקורו בארץ סלל את הדרך להסכם השלום בין ישראל למצרים שנחתם שנה 26- וארבעה חודשים לאחר מכן, ב . חודשיים בדיוק לאחר 1979 במארס מכן הגיע נשיא מצרים לבאר שבע לביקור קצר, שגולת-הכותרת שלו הייתה טקס בהשתתפות נשיא המדינה המנוח יצחק נבון באוניברסיטה שלנו. “אני הייתי אז קצין המבצעים של מפקדת פיקוד הדרום, וכיוון שהאחריות לביטחון פנים הייתה מוטלת על צה”ל הייתי האחראי לאבטחת הביקור בבאר שבע, שארך יום אחד”, מספר ד”ר אבני. הקמב”ץ הצעיר סגן-אלוף רון אבני היה גם חבר בוועדה הצבאית המשותפת של ישראל ומצרים, שתפקידה היה להסדיר את נסיגת

צבא ובטחון | 12

עם מכלי דלק מלאים, וצה”ל יתדלק את רכביהם עם תחילת משימתם בנחל-ים. לרגע הייתי אובד עצות, אך מיד התעשתתי, נסעתי מהר אל קצין התחזוקה האוגדתי שישב באל-עריש, והוא הסכים לצייד אותי בתלושי דלק (התדלוק בצה”ל התבצע אז באמצעות תלושים בתחנות-דלק צבאיות). ואז חזרתי לבסיס היציאה והובלתי את השיירה המצרית אל תחנת-הדלק באל-עריש”. החיילים שהיו אחראים על התחנה מטעם מרכז הדלק של צה”ל נדהמו לראות שיירה מצרית עם קצין ישראלי שמבקש לתדלק את רכביהם בדלק צה”לי, וסירבו לעשות זאת. “אחרי כמה שיחות טלפון מעצבנות וחתימות שלי על כמה אישורים מאולתרים התאפשר התדלוק”, נזכר אבני, “ואז נסענו לנקודת המפגש בנחל-ים עם הצוות הישראלי”. המפגש בין החיילים הישראלים והמצרים היה מביך לשני הצדדים. זו הייתה אחת הפעמים הנדירות

אנואר סאדאת בביקורו באוניברסיטה, לצדו: ראש הממשלה מנחם בגין (שני משמאל) ונשיא האוניברסיטה יוסף תקוע. ראשון משמאל: חוסני מובארק, סגנו של סאדאת בזמן הביקור ולימים נשיא מצרים

השלב האחרון לקראת הטיסה ההיסטורית לא נמחק מזיכרונו של 38 מבקר האוניברסיטה גם אחרי שנים: “כשהגעתי למנחת המסוקים היה המסוק כבר מלא. אני הייתי רשום לטיסה, אבל עלו עליה גם הרבה אנשים לא-מורשים, או שהמצרים

כבר פעלו והדלתות היו סגורות. רצתי מולם ונופפתי בידיי שיעצרו, ואכן הדלת נפתחה והמכונאי המוטס יצא אליי. הסברתי לו בצעקות ובסימני ידיים במה מדובר (היה רעש מחריש אוזניים), והוא הזמין אותי בתנועת יד להצטרף אליהם. כך הייתי החייל הישראלי הראשון שטס בכלי-טיס מצרי בשמי מדינת ישראל. עם הנחיתה ביקשתי לקחת את העיתון ‘אל- גומהוריה’ מאותו בוקר שהיה במסוק, למזכרת”. על תחושותיו במהלך “הטיסה לעבר השלום” מוסיף ומספר רון אבני: “שש שנים קודם לכן לחמתי בַּמצרִים כמפקד פלוגה בסיני ובגדה המערבית של תעלת סואץ, והנה אני מסב איתם באל-עריש. לכן הרגשתי הרגשה מוזרה בזמן הטיסה. באל-עריש היינו אנחנו המארחים – הישראלים הם שהובילו במפגשים. במסוק המצרי של הנשיא סאדאת המצרים הם שאירחו אותי, ובסבר פנים יפות. לא יכולתי שלא לחשוב על הלחימה בהם שש שנים קודם לכן, על אובדן חברים לוחמים. אבל הלחימה והאובדן הם שהביאו ככל הנראה לטיסה המיוחדת הזאת, ולשלום מבורך וממושך עם הגדולה שבמדינות ערב”.

במסוק המצרי של הנשיא סאדאת המצרים הם “ שאירחו אותי, ובסבר פנים יפות. לא יכולתי שלא לחשוב על הלחימה בהם שש שנים קודם לכן, על אובדן חברים לוחמים. אבל הלחימה והאובדן הם שהביאו ככל הנראה לטיסה המיוחדת הזאת, ולשלום מבורך וממושך עם " הגדולה שבמדינות ערב

הופיעו בהרכב גדול יותר מן המתוכנן. אני ידעתי שנוכחותי בסיור המשותף בבאר שבע היא חיונית, וגם ידעתי שהמסוקים של נשיא מצרים על צוותיהם אמורים לעקוב אחר המסוק הישראלי כדי להכיר את מסלול הטיסה ואת מסלול הנחיתה בשדה תימן. לכן לקחתי את ההגה מן הנהג שהסיע אותי ונהגתי במהירות (בלתי- חוקית בעליל) לשדה-התעופה. הגעתי ממש שניות לפני המראת המסוקים. המנועים והרוטורים של שני המסוקים

שחיילים ישראלים ומצרים נפגשים “איש עם רעהו” לאחר כמה מלחמות ופעולות איבה. “התדריך שנתתי לשני הצוותים באנגלית שבר מעט את הקרח, והקצינים הישראלים בצוות הבינו שהם צריכים לשאת בעול ההרצה הראשונית של המשימה. עתה יכולתי לעזוב אותם למשימתם ולנסוע בשיא המהירות חזרה לאל-עריש כדי להספיק לטוס במסוק הישראלי לשדה תימן שליד באר שבע”.

13 | אבג

היום הראשון שלי באוניברסיטה

פרופסורים חברי הסגל האקדמי משחזרים את חוויותיהם מיום הלימודים הראשון בקמפוס

זו הייתה הזדמנות מצוינת להכיר חברים חדשים ולקבל מידע ראשוני על המרצים. התור היה בעצם תחליף לרשתות החברתיות של היום. השיעור הראשון היה ‘מבוא לתולדות עם ישראל בעת החדשה’. הצטופפו 210 בחדר 72 בבניין סטודנטים. כן, פעם אלה היו 90- כ המספרים במחלקה להיסטוריה. לכיתה נכנס מרצה בעל רעמת תלתלים, בידיו חופן כרטיסיות. הוא רשם על הלוח את שמו, פרופ’ זאב צחור. הוא הסביר לנו, הינוקות שזה עתה נכנסו בשערי האקדמיה, שניתן ואף רצוי לפנות אליו בשמו הפרטי; המקפידים רשאים לקרוא לו פרופ’ צחור, אבל לא פרופ’ זאב. לאחר הפתיחה צללנו מיד לעומק השאלה 'מהו סוד קיומו של העם היהודי'. אחרי ההרצאה הזאת הלכתי לקורס בקריאת מקורות, בהדרכתה של הדוקטורנטית חנה יבלונקה, ובו קראנו איגרת של רבי דוד אופנהיים. האיגרת אמנם הייתה כתובה בעברית, אבל העברית הזאת נשמעה כמו סינית. שעות רבות רבצתי בספרייה בניסיון להבין מה כתוב באיגרת”.

התחלתי את לימודי 1989 “בשנת התואר הראשון במחלקה להיסטוריה. באותה תקופה כללה המחלקה הזאת היסטוריה כללית, היסטוריה של עם ישראל ולימודי המזרח התיכון. היא 72 שכנה בקומה הרביעית בבניין בפרוזדור ארוך, שבו היו רוב מחלקות הפקולטה למדעי הרוח והחברה. ליום פתיחת שנת הלימודים קדם יום ייעוץ, שניתן לדמותו ל’מירוץ איש-הברזל’. מוקדם בבוקר השתרך תור ארוך מול חדרו של היועץ, פרופ’ אורי פוזננסקי. כל אחד מן הסטודנטים החדשים נכנס אליו לשיחה קצרה ולקבלת הסבר על תוכנית הלימודים. היה צריך לגייס את כל הידע במתימטיקה כדי להבין איך נקודות-זכות 20 מרכיבים מערכת של בסמסטר אחד (אם רוצים לסיים את התואר בשלוש שנים). לאחר הפגישה עם היועץ התחיל מסע ארוך אל עמדת שנה מחשב היה 25- הייעוץ. לפני כ מצרך נדיר, ולכן הקלדת תוכנית- הלימודים התבצעה בחדר המחשבים, , שנקרא אז 26 במגדל של בניין בניין ז’. במדרגות השתרך תור ארוך של סטודנטים שהמתינו שעות כדי להיכנס לחדר ההקלדה. חצי שעה אחרי פתיחת ההקלדה קרסה המערכת.

פרופסור אריאל פלדשטיין, המזכיר האקדמי

קורות חיים | 14

אני רוצה ללמוד ביולוגיה, לא כימיה. שאלתי כמה סטודנטים שזה עתה הכרתי מה דעתם, והם אמרו, ‘מה יש לעשות עם ביולוגיה?’. מאוכזבת, מהססת ומבולבלת הלכתי ל’קנוסה’, הפאב היחיד שהיה אז באוניברסיטה, שהיה ממוקם במקלט ליד סניף הדואר של היום. שם פגשתי את דרור, סטודנט להנדסה גרעינית, שנהיה בן-זוגי ואבי ילדיי. זרמתי עם תחושת הבטן שלי, ולמחרת כבר עברתי למחלקה לביולוגיה. אין ספק, היום הראשון ללימודים באוניברסיטה היה מסעיר והשפיע על כל מהלך חיי”.

“את יום הלימודים הראשון שלי באוניברסיטת בן-גוריון התחלתי במחלקה לכימיה. חודשיים קודם לכן סיימתי את בחינות הבגרות, נערה , מאוד נרגשת, אך 18 צעירה בת בטוחה בבחירת הכיוון והמקצוע. יום הלימודים הראשון כלל מעבדה בכימיה. השותפה שלי לשולחן המעבדה הייתה סטודנטית בשם לאה (היום פרופ’ לאה גבר). מן המעבדה רצנו להרצאה ולעוד הרצאה, ולתרגול, וככל שחלפו השעות התחילו לכרסם בי ספקות: ‘האם כימיה היא המקצוע בשבילי?’. בסוף היום מיהרתי לקמפוס ‘בית היאס’ לקורס 'ביולוגיה של התא', וכעבור שעתיים מרתקות היה ברור לי: מושג מהי משמעותם. חוסר האונים והסקרנות מול הלא-מובן שחשתי אז הם שדחפו אותי להמשיך בלימודים ובמחקר עד היום. קניתי את הספר של תומאס בקלקולוס ואת הספר בפיזיקה של אוניברסיטת ברקלי, ואני עדיין זוכר את ריח דפיו המבריקים. ’10 ההרצאות התקיימו ב’אולם המפואר בעל הכיסאות המרופדים ובצריפי הקמפוס.חלק מן התרגולים היו בחנויות ברחוב קרן היסוד הסמוך. שם, בתרגול הראשון בפיזיקה, לימד אותנו המתרגל דב דבורז'צקי על 'הסכם הסכימה של איינשטיין', על הדלתא של קרונקר, ועל האפסילון של לוי-צ'יוויטה. מהן אני 36 , שנים 45 חלפו מאז מרצה באוניברסיטה. אך תחושות ההתרגשות והסקרנות תוקפות אותי כל שנה מחדש כשאני רואה את הסטודנטים ביום הראשון ללימודים”. כתב עלי מוהר בשירו “כל עוד” לחנות-הספרים קראו ‘מרתף האות’, והיא שכנה במרתף של ‘בניין ’. ירדתי לחנות לעלעל בספרים. 2000 מצאתי בספרים שבהם עלעלתי משוואות וסימנים שלא היה לי

פרופסור חגית כהן, הפקולטה למדעי הבריאות

התחלתי ללמוד 18 “כעתודאי בן במחלקה להנדסת מכונות במה שנקרא אז ‘אוניברסיטת הנגב’ (דוד בן-גוריון עוד היה אז בחיים). זה היה באוקטובר . בבוקר הראשון ללימודים 1972 שנת הגעתי ל’בית היאס’, מקום משכנה של האוניברסיטה, מול בריכת- השחייה בשכונה ג’, כשאני מלא בהתרגשות וציפיות אל הלא-נודע. מתוך כמאה סטודנטים חדשים הכרתי רק אחד, אחיו למד איתי בתיכון. רוב הסטודנטים היו לאחר השירות הצבאי, והיו גם מבוגרים יותר. אחד מהם היה בעלה של אחת המורות שלי בבית- הספר היסודי. הצטופפנו כולנו מול חדרו של היועץ שלנו, ד”ר קורנליוס זכריה, ששם-המשפחה שלו נשמע לי כשם פרטי ושמו הפרטי כשם-משפחה. דיברנו זה עם זה בקול רם, בהתרגשות ובהתלהבות. זה היה בפינה של בניין , שבו שוכנת כיום המחלקה 2400 להנדסת בניין. רשמו אותנו בטופס למקצועות הלימוד השונים והיועץ חתם עליו, הליך שנראה לי מיותר לחלוטין. למקצועות קראו ‘קורסים’ ולמתמטיקה ‘קלקולוס’.

פרופסור ראובן שגב, המחלקה להנדסת מכונות

(הלחין יוני רכטר):

“גם שפתיו של גבר לוחשות

עכשיו: גם אם אלך בגיא צלמוות  הן לא אירא, גם אם אפול פתאום  יאמר לבי שירה...  כל עוד נכתב הלוח...  כל עוד על שחור הלוח  תתנוסס מילה”.

המשך בעמוד הבא »

15 | אבג

» המשך מהעמוד הקודם

ישר מן הצבא. 1974- “הגעתי לאוניברסיטה ב השתחררתי ביום חמישי אחרי שלוש שנות שירות, כולל השתתפות במלחמת יום הכיפורים, וביום ראשון כבר נכחתי בשיעור-חובה בקורס 8:00 בבוקר בשעה בשיטות מחקר בחוג למדעי ההתנהגות. (אילו עשינו דבר כזה לסטודנטים היום הם היו ‘הורגים’ אותנו...). עדיין לא היה לי מקום מגורים, כי כאמור השתחררתי כמה ימים לפני תחילת הלימודים, והייתי די בהלם. בסוף התמקמתי בדירה בשכונה ג’. מול חלוני הסתובבו כל היום עיזים. בעל המכולת השכונתית היה אחד, אלי זינו, שהיה יושב על משענת הכיסא ונותן לסטודנטים תחושה של ‘אני מסתכל עליכם מלמעלה’. בין השכונה ובין בניין הספרייה, במה שנקרא אז “הקמפוס החדש” היה “רק חול וחול”, ככתוב בשיר.

פרופסור מיקי בר-אלי, ראש המחלקה למינהל עסקים

, חודשיים 1982 “היום הראשון שלי ללימודים היה בסוף אוקטובר אחרי שהשתחררתי מן הצבא. באותם ימים, ימי 'מלחמת שלום הגליל', ’8 נאלצו אחדות מחברותיי לשירות להאריך את שירותן בתוקף ‘צו צה”לי, אך מי שעמדו להתחיל ללמוד באוניברסיטאות היו פטורים מן הצו הזה. כחצי שנה קודם לכן נרשמתי ללימודים באוניברסיטה העברית בירושלים, שבה נולדתי וגדלתי, בחוגים לספרות אנגלית ולתולדות התיאטרון. ביומי הראשון באוניברסיטה, במסגרת המבוא ההיסטורי ), הגיבור האנגלו- Beowulf לספרות האנגלית, הכרתי את ביאוולף ( סקסוני הקדום. יחד עם המרצה ד”ר אנטואנט דאובר מסבירת הפנים קראנו את נאומיו וויכוחיו של הגיבור הקדום באנגלית עתיקה, הדומה לאנגלית העכשווית וגם שונה ממנה כפי שלשון המקרא דומה ושונה מן העברית בת ימינו. בזמן שכתבתי את הדברים האלה עלה בדעתי לחפש ברשת את אנטואנט דאובר ולהיוודע על קורותיה ומעשיה היום. ובכן, מסתבר שהיא וביאוולף (והאקדמיה בכלל) ‘כבר לא’, היא עובדת בסוכנות שיווק בשם ‘פאבליסיס’ בדאלאס, טקסס, ויש לה 'אני Training in Renaissance poetry taught me to value מאמין': ' '. אני, בשונה ממנה, נשארתי clear and precise communications באקדמיה ונעשיתי לחוקרת של ספרות תיעודית, אך יעידו תלמידיי עד כמה גם אצלי, כמו אצל אנטואנט בדאלאס, חשוב הביטוי הבהיר והמדויק”.

פרופסור אילנה רוזן, המחלקה לספרות עברית

קורות חיים | 16

האיש שלנו במינכן

ההלך האולימפי שאול לדני, פרופסור אמריטוס במחלקה להנדסת תעשייה וניהול, השתתף בטקסי הזיכרון להנצחת י”א הספורטאים שנרצחו לטבח 45- באולימפיאדת מינכן ביום השנה ה

פרופ’ שאול לדני, חוקר פעיל בן מן המחלקה להנדסת תעשייה 81 וניהול, שבכובעו השני היה (והוא עדיין, אמנם יותר לאט) אלוף בהליכה למרחקים ארוכים, וייצג את ישראל , היה 1972 באולימפיאדת מינכן בשנת אחד הספורטאים הבודדים שניצל מחבריו 11 מן הטבח שבו נרצחו למשלחת. לטבח, שאירע 45- ביום השנה ה (שני ספורטאים 1972 בספטמבר 6- ב 5- נרצחו בכפר האולימפי עוד ב בספטמבר), נערכו במינכן שני טקסים רשמיים. לדני, כמו שאר הניצולים, קיבל הזמנה לטקס הראשי מראש ממשלת בוואריה. הטקס נערך בנוכחות נשיא גרמניה פרנק ואלטר שטיינמאייר ונשיא מדינת ישראל ראובן ריבלין. לדני היה הניצול היחיד שנענה להזמנה. הטקס היה רב-רושם, עם כיסוי נרחב של כלי-התקשורת. נאמו בו כמה אישים, וביניהם יו”ר הוועד האולימפי הבינלאומי תומאס באך;

לאחר הטקס בתל-אביב, נערך ביוזמת לדני דיון היסטורי על טבח מינכן בתוכנית-הרדיו "שבת עולמית" עם ד"ר יצחק נוי בהשתתפות כמה אישים שהייתה להם נגיעה לנושא. האלוף צבי זמיר, בזמנו ראש המוסד, שראש הממשלה דאז גולדה מאיר שלחה אותו למינכן, סיפר מתוך כאב איך נכשל ניסיון החילוץ של הספורטאים הישראלים בשדה- התעופה הנידח בקרבת מינכן. הוא נכח במקום אבל לא היה יכול להושיע. הקלע זליג שטורך גינה את התנהגותם של ראשי הוועד האולימפי שטסו ארצה עם ארונות הנרצחים ועם הניצולים, השתתפו בהלוויות, ואז טסו חזרה למינכן לחזות באירועי הספורט שנמשכו למרות הטבח בכפר האולימפי. 45- תמו אירועי יום הזיכרון ה לטבח הספורטאים הישראלים באולימפיאדת מינכן. מעט ניצולים .50- יישארו בחיים ביום הזיכרון ה

נציגת המשפחות השכולות אנקה שפיצר, אלמנתו של מאמן הסייפים שנרצח אנדרה שפיצר; ורון לאודר, נשיא הקונגרס היהודי העולמי. הדוברים הגרמנים הביעו קורת- רוח על שסוף-סוף, תקופה כה ארוכה לאחר הטבח, הנרצחים זוכים להנצחה על-ידי מוזיאון שהוקם במקום שבו היה הכפר האולימפי. הדוברים היהודים, במיוחד רון לאודר, ביקרו את אוזלת-היד של הגרמנים שאיפשרה את הטבח, ואחר-כך איפשרה את שחרור המחבלים הרוצחים שנתפשו חיים. שבוע לאחר הטקס במינכן נערך טקס מקביל בתאריך העברי, בתל- אביב. טקס זה נערך יותר משלושים שנה בפינת הרחובות וייצמן ובארי, שם ישנה אנדרטה לזכר י”א הנרצחים. מארגנים אותו הוועד האולימפי הישראלי ותנועת הצופים. בספטמבר, שלושה ימים 16 , בשבת

17 | אבג

בוחן פתע

. חוקרים מאיזו מחלקה חיברו את 10 “ספר באר-שבע”? א. ארכיאולוגיה והמזרח הקדום. ב. היסטוריה של עם ישראל. ג. לימודי המזרח התיכון. ד. גיאוגרפיה ופיתוח סביבתי. . מה היה תחום הלימודים הראשון 11 שנלמד באוניברסיטה? א. מדעי ההנדסה. ב. מדעי הטבע. ג. מדעי ההנדסה ומדעי הטבע. ד. מדעי כדור-הארץ.

. הבניין הראשון שנבנה בקמפוס 6 החדש היה: א. בניין מדעי הרוח והחברה. ב. בניין מדעי הטבע.

הקיפו בעיגול את התשובה הנכונה. פתרונות יש לשלוח למערכת ‘אבג’, המחלקה לפרסומים ודוברות. פרסים יוגרלו בין הפותרים. . בראשיתה של האוניברסיטה בתחילת 1 הועברו הקורסים השונים 70- שנות ה בכיתות שמוקמו ב: א. תיאטרון באר שבע. ב. בחנויות ברחוב קרן היסוד. ג. בחנויות במרכז גילת. ד. בחדרי ההרצאות בבית-החולים סורוקה. . מיהו האיש שאחראי להחלטה החשובה 2 שעובדי האוניברסיטה יזכו בפנסיה צוברת ולא תקציבית?

ג. בניין הספרייה. ד. בניין הסנאט.

. לפני שנהיה קמפוס אוניברסיטאי שימש 7 קמפוס אוניברסיטת בן-גוריון באילת כ: א. מכון להשכלה גבוהה. ב. מכון השכלה גבוהה אילת-אילות. ג. מכללת אילת. ד. המכון לחקר הים האדום.

א. אליהו נאווי. ב. דוד טוביהו. ג. אבישי ברוורמן. ד. מרדכי גזית.

. איפה התקיים טקס קבלת הפנים של 3 נשיא מצרים, אנואר סאדאת, בביקורו בבאר שבע?

א. באולם זוננפלד. ב. בכיכר קרייטמן. .06 ג. באודיטוריום ד. בבית היאס.

דוד בן-גוריון בפגישתו ההיסטורית עם קונרד אדנאואר; פולה בן-גוריון לא פספסה את המפגש

. ראשי-התיבות של שמו של אחד 12 משני הפרופסורים שלנו שזכו בפרס ישראל על מחקריו הם:

. מה מכיל ארכיון בן-גוריון בקריית 8 האוניברסיטה בשדה בוקר? א. צילומים של המקור שמאוחסן בגנזך המדינה. ב. מסמכים מקוריים מארכיונו של בן-גוריון. ג. שילוב של השניים. ד. פרקים מיומנו האישי של בן-גוריון. . מהו שמה של התסמונת הגנטית 9 הקרויה על שם החוקרת פרופ’ רבקה כרמי?

. מה היה בית היאס לפני הפיכתו 4 למשכנה הראשון של האוניברסיטה? א. בית-מלון. ב. משרדי הסוכנות היהודית. ג. משרדי משרד החינוך. ד. פנימייה לנערים ונערות. . מהי תנועת המקויה? 5 א. ארגון גג-אמריקאי למען שימורה של ציפור הקוקיה. ב. תנועה דתית יפאנית שחבריה אוהבים את מדינת ישראל. ג. ארגון משתמשי האינטרנט בנורווגיה. ד. התאגדות מתאבקי הסומו ביפאן.

א. י. ב. ב. ד. ב. ג. ש. ב. ד. א. ב.

. המחלקה באוניברסיטה העוסקת 13 בשיגור לוויינים לחלל היא: א. המחלקה להנדסת חשמל ומחשבים. ב. המחלקה לגיאוגרפיה ופיתוח סביבתי. ג. המחלקה להנדסת תעשיה וניהול. ד. המחלקה להנדסת מכונות.

R . C . Syndrome א. Carmi Syndrome ב. Rivka Syndrome ג. C . R . Syndrome ד.

תרבות הפנאי | 18

7

6

5

4

3

2

1

. מקרב יושבי-ראש אגודת הסטודנטים 14 של האוניברסיטה יצאו: א. שר אחד. ב. שני שרים. ג. שלושה שרים. ד. חמישה ח"כים וסגן-שר. . על שם מי נקראו שדרות הנשיאים 15 (לימים שדרות רגר) ממערב לאוניברסיטה? ג. על שם ועידת הנשיאים של הארגונים היהודיים שהתכנסה לישיבה ראשונה בעיר. ד. על שם נשיאי ארה”ב. . ‘קרן אדנאואר’ תומכת באוניברסיטת 16 בן-גוריון. מי היה קונרד אדנאואר? א. נשיא חברת-המכוניות הגרמנית ‘מרצדס’. ב. יו”ר דירקטוריון ‘לופטהנזה’. ג. קנצלר גרמניה המערבית לאחר מלחמת-העולם השנייה. ד. סגנו של מזכ”ל האו”ם ונשיא אוסטריה, קורט ולדהיים. . מה המשותף לפרופסורים חיים 17 וישניאק, נחום פינגר, מרדכי פרל, גבי בן-דור, ויגאל רונן? א. כולם כיהנו בתפקיד רקטור האוניברסיטה. ב. כולם כיהנו בתפקיד דיקן הפקולטה למדעי ההנדסה. ג. כולם היו סגני הנשיא למחקר ופיתוח. ד. כולם כיהנו בתפקיד דיקן הפקולטה לניהול על שם גילפורד גלייזר. א. על שם נשיאי האוניברסיטה. ב. על שם נשיאי מדינת ישראל.

8

9

10

12

11

13

14

19

18

17

16

15

22

21

20

23

25

24

26

28

27

פתרונות יש לשלוח למערכת 'אבג' במחלקה לפרסומים ודוברות בין הפותרים יוגרל הספר "הקייטנה של קנלר" רק תשובותיהם של פותרים חדשים ישתתפו בהגרלה . סופר 6 . . נהר בדרום אפריקה 4 . . פרי הדר 3 . . צמית ואבשלום הח"כ חד הם 2 . מרכז רפואי 8 . .שכונת-יוקרה בירושלים 7 .)1941-1860( והיסטוריון יהודי . עיתונאי, סופר ומשורר, כיהן כשר בשלוש 9 .)5,2( . ובסיס קליטה של חיילי צה"ל . המקום בבית המקדש שבו נמצא ארון הברית; רק הכוהן הגדול 12 . ממשלות .)4,2( "' . "מכינה לכיתה א 17 . . יסוד תזונה חיוני לגוף 15 . הורשה להיכנס אליו . פרופסור במחלקה להנדסת תעשייה וניהול, כיהנה כחברת המועצה להשכלה 19 . עיר בבולגריה. 21 . . אצטדיון-הכדורגל על שם הי"א ממוקם בה 20 .) גבוהה. (ש"פ .23 .) . שחקן אמריקאי, גילם את דמותו של העיתונאי בסדרה "לו גרנט". (ש"פ 22 . מספיק. 26 . חבל-ארץ בדרום הר חברון מאוזן: . מקים המכון הלאומי 5 .) לפנה"ס 134-104( . נשיא יהודה וכהן גדול 1 . עיירה צפונית, רומזת על ראש המחלקה למדעי 9 .) לביוטכנולוגיה בנגב. (ש"פ . יחידה משוריינת, 13 . . שר 11 .)4,2( ... . אחוזת בית היא 10 . המחשב לשעבר .16 . . קידומת הולנדית 15 . . אילן גר 14 . בראשה עמד מייסד הפלמ"ח יצחק שדה . מומחה במשחק המלכים, 20 . . שליח ציבור 18 . מכונת-ירייה מחקה אות ראשונה .22 .) הוענק לו 'אות יקיר הנגב' מטעם אוניברסיטת בן-גוריון (ש"פ 2005 בשנת . עיר ואם, מדיניות העמימות 24 . . מנעול באוניברסיטה אמריקאית 23 . זירה בלעז . בגליל העליון 27 . . קיבוץ בעמק החולה 25 . חלה על המתקן שהוקם בסמוך אליה מזדהים עם החוקרת הבכירה מן הפקולטה לניהול על שם גילפורד גלייזר. (ש"פ). .)4,3( . שכונה ותיקה בכניסה המערבית לירושלים 28 מאונך:

. אחד מנשיאי האוניברסיטה בעבר 18 שימש כ:

א. הרמטכ”ל. ב. שר-החוץ. ג. ראש אמ”ן. ד. ראש הממשלה.

19 | אבג

בתנועה מתמדת

בכל אופן

תמונות מחיי הקמפוס צילם: דני מכליס

שעת הסין

צלמים מצולמים

שילחו את התשובה מזהים את הצילום? למערכת 'אבג' ואולי תזכו בפרס

אתרו את האתר

עיקבו אחרינו באינסטגרם